מבקש שנלמד כיצד משיגים יראה בחברה שלנו על פי הכלל ״הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים״ שאנו יכולים להתפלל על הכל אך לא על היראה שבה עלינו להתייגע.
חומרים:
רב״ש כרך ג מאמר ״ארץ יראה ושקטה״…ציטוט נבחר ״“אמר רבי חזקיה, מאי דכתיב "משמים השמעת פ ארץ יראה ושקטה", אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה, אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה”
ציטוט נוסף “ומה היא היראה שלה, אולי לא תוכל לכוון בעל מנת להשפיע, כי מלכות נקראת, כנסת ישראל, שפירושה שהיא כוללת את כלל ישראל, שכל הנשמות נמשכות ממלכות.”
רב״ש כרך ג מאמר ״מי ששבת חייב מיתה״…ציטוט נבחר “זאת אומרת…שאם האדם רואה שאין לו יראה, אזי אין לו חיים, שרק קבלת עול מלכות שמים מדביק אותו להחיי החיים.”
1) מה היה היחס של בעל הסולם, לספרי האר"י שער הכוונות ושער היחודים?
האם הוא פרש אותם?
2) האם מעבר לפרוש הסולם , לזהר בשלח, בו יש הסבר לשם עב', יש עוד עיסוק שלו בשם הזה?
אנחנו לומדים שכדי להשלים את ה"כלי הרוחני" הוא עי בניית משפחה גשמית, לא מספיק להיות נשוי, להשלמת ה"תמונה" יש צורך בצאצאים,
בימנו לא מעט נשים וגברים נתקלים בבעיות פוריות למינהן אשר גורמות להם לא להצליח, למרות הרצון החזק, להביא צאצאים לעולם,
שאלתי: מה המשמעות של זה מבחינה רוחנית?
חוסר היכולת להמשכיות הזו? היגיעה שנדרשת מהזוג.
הבנתי שזוגיות היא מצב שנועד על מנת שבעזרתו יגיעו בני הזוג לגילוי הבורא.מה קורה אם רק אחד מבני הזוג מכוון ללימוד הקבלה ולרעיון הזה ?האים זה אומר שגילוי הבורא דרך הזוגיות אבוד מראש?
אני לומדת את חוכמת הקבלה כשש שנים.למגתי בשני קמפוסים.אני משתדלת להגיע לכנסים במשך רוב היום מקשיבה לשיעורים ובשבת קוראת חומר כמה שאני יכולה.אני לא נוהגת ובעיר שאני מתגוררת אין קבוצה-בית שמש.מספר פעמים עשיתי מאמצים להגיע בתחבורה ציבורית וזה מורכב.[אני נשואה ואמא לארבעה ילדים צעירים].האים ניסיונותי כושלים כי מבחינת הבורא אני עוד לא ראויה להיכלל בקבוצה?אולי המאמצים שלי לא מספיקים?חשוב לי להבין איך עלי לנהוג. תודה.
שלום רב.אנחנו רצון רק לקבל לעצמינו. שמעתי אותך מדבר בתוכנית חיים חדשים על כך שחשוב שהאדם יעסוק בנתינה.על איזה סוג של נתינה מדובר כך שתהיה באמת אמיתית?האים עבודה בשכר עם אנשים נחשבת לנתינה?[אני מטפלת רגשית ובעבודה שלי פעמים רבות אני מוצאת את עצמי משלבת עקרונות מחוכמת הקבלה].איך אביא נתינה לא מתוך האגו שלי?
רב , כתוב שכל המתפלל על חברו – זוכה תחילה. את המשפט הזה ניתן להבין בשתי צורות הפוכות זו מזו.
הצורה הראשונה היא שכל מי שמתפלל על חברו , זוכה לפני חברו (זוכה תחילה) דהיינו צריך וכדאי להתפלל על האחר בשביל לזכות ברוחניות.
ניתן גם להבין את המפשט הזה בצורה שונה דהיינו : כל המתפלל על חברו , זוכה תחילה (לפני שמתפלל על חברו). דהיינו זוכה תחילה – ורק אז יכול באמת להתפלל על חברו (מפעת הטבע של הרצון לקבל שלא יסכים לבקש משהו שהוא רוצה בשביל מישהו אחר קודם לכן).
ההסבר השני מסתדר הרבה יותר טוב עם המציאות שהרי הרצון לקבל תמיד יבקש קודם לעצמו כל עוד לא השיג רוחניות , מה שיהפוך בעצם כל תפילה על אדם אחר טרם השגה לשקר. בנוסף , איך אני יכול לבקש עבור אדם אחר משהו שאני בעצמי לא השגתי וטעמתי בעצמי? אני לא הייתי רוצה למשל שמישהו ימליץ לי לאכול משהו שהוא עצמו לא טעם ("מה ששנוא עליך…") ולכן התפילה שהחבר יתקדם ברוחניות לפני שאני השגתי רוחניות היא לא רק שקר עצמי (שאין הרצון לקבל יכול לעשות זאת באמת) , אלא גם שאני מבקש שאדם אחר יקבל משהו שאני עצמי לא יודע אם טוב הוא או לא (שהיא כעבירה על "מה ששנוא עליך"). מפה באה השאלה של מה הטעם להתפלל על אחר לפני שאני עצמי השגתי רוחניות.
תודה
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מבקש שנלמד כיצד משיגים יראה בחברה שלנו על פי הכלל ״הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים״ שאנו יכולים להתפלל על הכל אך לא על היראה שבה עלינו להתייגע.
חומרים:
רב״ש כרך ג מאמר ״ארץ יראה ושקטה״…ציטוט נבחר ״“אמר רבי חזקיה, מאי דכתיב "משמים השמעת פ ארץ יראה ושקטה", אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה, אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה”
ציטוט נוסף “ומה היא היראה שלה, אולי לא תוכל לכוון בעל מנת להשפיע, כי מלכות נקראת, כנסת ישראל, שפירושה שהיא כוללת את כלל ישראל, שכל הנשמות נמשכות ממלכות.”
רב״ש כרך ג מאמר ״מי ששבת חייב מיתה״…ציטוט נבחר “זאת אומרת…שאם האדם רואה שאין לו יראה, אזי אין לו חיים, שרק קבלת עול מלכות שמים מדביק אותו להחיי החיים.”
1) מה היה היחס של בעל הסולם, לספרי האר"י שער הכוונות ושער היחודים?
האם הוא פרש אותם?
2) האם מעבר לפרוש הסולם , לזהר בשלח, בו יש הסבר לשם עב', יש עוד עיסוק שלו בשם הזה?
אנחנו לומדים שכדי להשלים את ה"כלי הרוחני" הוא עי בניית משפחה גשמית, לא מספיק להיות נשוי, להשלמת ה"תמונה" יש צורך בצאצאים,
בימנו לא מעט נשים וגברים נתקלים בבעיות פוריות למינהן אשר גורמות להם לא להצליח, למרות הרצון החזק, להביא צאצאים לעולם,
שאלתי: מה המשמעות של זה מבחינה רוחנית?
חוסר היכולת להמשכיות הזו? היגיעה שנדרשת מהזוג.
הבנתי שזוגיות היא מצב שנועד על מנת שבעזרתו יגיעו בני הזוג לגילוי הבורא.מה קורה אם רק אחד מבני הזוג מכוון ללימוד הקבלה ולרעיון הזה ?האים זה אומר שגילוי הבורא דרך הזוגיות אבוד מראש?
מדובר בנושא מורכב מאוד מכדי להסבירו בכמה שורות, מומלץ לשאול במסגרת שיעור או בהרצאות שלי המתקיימות ברחבי הארץ.
מה תפקידי הברור כאישה על פי חוכמת הקבלה מה עלי לעשות על מה עלי לחשוב במהלך היום .כשאני קוראת בכתבים או מקשיבה לשיעורים?תודה.
אני לומדת את חוכמת הקבלה כשש שנים.למגתי בשני קמפוסים.אני משתדלת להגיע לכנסים במשך רוב היום מקשיבה לשיעורים ובשבת קוראת חומר כמה שאני יכולה.אני לא נוהגת ובעיר שאני מתגוררת אין קבוצה-בית שמש.מספר פעמים עשיתי מאמצים להגיע בתחבורה ציבורית וזה מורכב.[אני נשואה ואמא לארבעה ילדים צעירים].האים ניסיונותי כושלים כי מבחינת הבורא אני עוד לא ראויה להיכלל בקבוצה?אולי המאמצים שלי לא מספיקים?חשוב לי להבין איך עלי לנהוג. תודה.
"כל שבכוחך לעשות עשה", על האדם לעשות כל שביכולתו בתנאים העומדים לרשותו, כמו כן ניתן להצטרף לקבוצה וירטואלית ולהמשיך להיות מחוברת בכל הדרכים האפשרויות.
שלום רב. האים אישה יכולה למשוך אור מקיף ע ל ידי קריאה עם הכוונה הנכונה בספר הזוהר?
שלום רב.אנחנו רצון רק לקבל לעצמינו. שמעתי אותך מדבר בתוכנית חיים חדשים על כך שחשוב שהאדם יעסוק בנתינה.על איזה סוג של נתינה מדובר כך שתהיה באמת אמיתית?האים עבודה בשכר עם אנשים נחשבת לנתינה?[אני מטפלת רגשית ובעבודה שלי פעמים רבות אני מוצאת את עצמי משלבת עקרונות מחוכמת הקבלה].איך אביא נתינה לא מתוך האגו שלי?
המושג נתינה ברוחניות מתייחס לקבלה על מנת להשפיע, ללא שכר לעצמי. בפוסט "על נתינה וקבלה" תוכלי למצוא הסבר מעמיק יותר למושג.
שלום רב ,למה הכוונה במישפט מחשבה יוצרת מציאות או אדם נמצא היכן שמחשבותיו אם אין בחירה חופשית?תודה.
שלום רב,מהו השורש הרוחני של פרנסא?למה יש כאלה שיש להם יותר וכאלה שפחות?האים זה דבר שצריך להתפלל עליו לבורא.
רב , כתוב שכל המתפלל על חברו – זוכה תחילה. את המשפט הזה ניתן להבין בשתי צורות הפוכות זו מזו.
הצורה הראשונה היא שכל מי שמתפלל על חברו , זוכה לפני חברו (זוכה תחילה) דהיינו צריך וכדאי להתפלל על האחר בשביל לזכות ברוחניות.
ניתן גם להבין את המפשט הזה בצורה שונה דהיינו : כל המתפלל על חברו , זוכה תחילה (לפני שמתפלל על חברו). דהיינו זוכה תחילה – ורק אז יכול באמת להתפלל על חברו (מפעת הטבע של הרצון לקבל שלא יסכים לבקש משהו שהוא רוצה בשביל מישהו אחר קודם לכן).
ההסבר השני מסתדר הרבה יותר טוב עם המציאות שהרי הרצון לקבל תמיד יבקש קודם לעצמו כל עוד לא השיג רוחניות , מה שיהפוך בעצם כל תפילה על אדם אחר טרם השגה לשקר. בנוסף , איך אני יכול לבקש עבור אדם אחר משהו שאני בעצמי לא השגתי וטעמתי בעצמי? אני לא הייתי רוצה למשל שמישהו ימליץ לי לאכול משהו שהוא עצמו לא טעם ("מה ששנוא עליך…") ולכן התפילה שהחבר יתקדם ברוחניות לפני שאני השגתי רוחניות היא לא רק שקר עצמי (שאין הרצון לקבל יכול לעשות זאת באמת) , אלא גם שאני מבקש שאדם אחר יקבל משהו שאני עצמי לא יודע אם טוב הוא או לא (שהיא כעבירה על "מה ששנוא עליך"). מפה באה השאלה של מה הטעם להתפלל על אחר לפני שאני עצמי השגתי רוחניות.
תודה
שלום מרלין,
שאלתך נוגעת בנושא רחב כדי להבין את הנושא לעומק עלייך ללמוד בקמפוס מסודר ובמהלך הלימוד תגיע הבנה.