מהי התורה על פי הקבלה

מהי התורה על פי הקבלה, ומה הקשר שלה לאגואיזם?

"תורה" נקרא התגלות אלקות. (הרב"ש, שלבי הסולם, "יש תמיד להבחין בין תורה לעבודה")

מילת תורה הוא מלשון הוראה ומלשון מראה וראייה, דהיינו, הכרה השלמה שאינה מנחת אחריה נימה. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, אגרת י"א)

תורה נקרא על שם הוראה שהיא להורות על בוראה יתברך מה הוא ומה ענינו וכמו שהוא יתברך אין לו רשות וסוף כן אין לתורתו קצבה ושיעור וכמש"ה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. (ספר עץ חיים, הקדמת מוהרח"ו זיע"א על "שער ההקדמות")

"תורה" הכוונה למאור המלובש בתורה. כלומר, מה שאמרו חז"ל, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, הכוונה להמאור שבה, כי המאור שבתורה מחזירו למוטב. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, "שמעתי", מאמר ו', "סמכין בתורה")

התורה היא תבלין המיוחד לביטול ולהכנעת היצר הרע, והיינו שאמרו חז"ל, המאור שבה היה מחזירו למוטב. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, "תורת הקבלה ומהותה")

חכמי התלמוד, הקלו לנו, את דרכה של תורה, יותר מחכמי המשנה. כי אמרו: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות, אפילו שלא לשמה. ומתוך שלא לשמה, בא לשמה. והיינו, משום, שהמאור שבה מחזירו למוטב".הרי שהמציאו לנו ענין חדש, במקום הסיגופים, המובאים במשנה אבות, שהוא, "המאור שבתורה", שיש בו די כח, להחזירו למוטב, ולהביאהו לעסק התורה והמצות לשמה. שהרי, לא הזכירו כאן סיגופים, אלא רק שהעסק, בתורה ומצות בלבד, מספיק לו, אותו המאור, המחזירו למוטב, שיוכל לעסוק בתורה ומצות, בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולא כלל להנאת עצמו, שהוא הנקרא "לשמה". (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות י"א)

אלו אנשים, שהם עוסקין בתורה, לאו דווקא בכדי שידעו את הדינים וההלכות, שידעו איך לקיים את המצוות, אלא שיש להם עוד תפקיד נעלה, שהם לומדים תורה, בכדי לתקן את הלב, הם נקראים "חכמי לב"… ולא "חכמי מוח", היות שהם צריכים את התורה לתיקון הלב. (הרב"ש, שלבי הסולם, מאמר "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'")

השי"ת נתן לנו תורה ומצוות, שנצטווינו לעשותן רק על מנת להשפיע נ"ר להקב"ה. ולולא העסק בתורה ובמצוות לשמה, דהיינו, לעשות בהם נ"ר ליוצרו, ולא לתועלת עצמו, אין שום תחבולה שבעולם, מועילה לנו להפוך טבענו.
ומכאן תבין, את גודל החומרה, של העסק בתורה ומצוות לשמה. כי אם גם כוונתו בתורה ומצוות אינה לתועלת הקב"ה, אלא לתועלת עצמו, הרי לא בלבד, שלא יהפך טבע הרצון לקבל שבו, אלא אדרבה, הרצון לקבל שבו, הוא יהיה הרבה יותר, ממה שיש לו מטבע בריאתו. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר)