מהו ספר "תלמוד עשר הספירות"?

מהו ספר "תלמוד עשר הספירות"? ומדוע נדרש בעל הסולם לפשט ולבאר את הזוהר?

טרחתי בביאור "פנים מאירות ופנים מסבירות", לפרש את הספר הגדול "עץ החיים" מהאר"י ז"ל, ולהפשיט הצורות הגשמיות, ולהעמידן בחוקי הרוחניים, למעלה ממקום ומזמן. באופן, שיוכל כל מתחיל, להבין הדברים בטעמם ונימוקם, בשכל בהיר ובפשטות גדולה, לא פחות, כמו שמבינים גמרא ע"י פירוש רש"י ז"ל. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות ל"ז)

וזהו שטרחתי בביאורי זה, להסביר את עשר הספירות, כפי שהורה לנו החכם האלוקי האר"י ז"ל, על פי טהרתן הרוחנית, המופשטות מכל מושגים מוחשיים, באופן, שיוכל כל מתחיל לגשת אל החכמה בלי להיכשל בשום הגשמה וטעות, אשר עם הבנת עשר הספירות האלו, ייפתח הפתח גם להסתכל ולדעת, איך להבין ביתר העניינים בחכמה הזאת. (בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", חלק א', הסתכלות פנימית)

מתוך שנתמעטה האמונה בכלל, והאמונה בקדושי עליון חכמי הדורות, בפרט, וספרי הקבלה והזוהר מלאים ממשלים גשמיים, ע"כ נפל הפחד על כל אחד, שלא יצא שכרו בהפסדו, כי ח"ו קרוב להיכשל בפסל ודמות. והיא שהעירני לעשות ביאור מספיק, על כהאר"י ז"ל, ועתה על הזוהר הקדוש, והסרתי הפחד הזה לגמרי. כי ביארתי והוכחתי בעליל, את הנמשל הרוחני של כל דבר, שהוא מופשט מכל דמיון גשמי, למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, כמו שיראו המעיינים, למען לאפשר לכל המון בית ישראל ללמוד ספר הזוהר, ולהתחמם באורו הקדוש. (בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", נ"ח)

היות שעומק החכמה, שבספר הזוהר הקדוש, סגור ומסוגר באלף מפתחות, ושפתנו האנושית דלה ביותר, מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק, כדי לפרש דבר אחד שבספר הזה עד סופו. והביאור שעשיתי, אינו אלא סולם, לעזור להמעיין, לעלות לגובהם של הדברים. ולהסתכל ולעיין בדברי הספר עצמו. לכן, מצאתי לנחוץ, להכין את המעיין, וליתן לו דרך ומבוא, בגדרים נאמנים, איך להגות ולהשכיל בהספר. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, "מבוא לספר הזוהר", א')

כל הביאורים על ספר הזוהר שקדמו לנו, לא ביארו אפילו עשרה אחוזים מהמקומות הקשים בזוהר. וגם במקצת שביארו, סתומים דבריהם כמעט כדברי הזוהר עצמו. ובדורנו זה, זכינו לפירוש הסולם, שהוא ביאור מלא על כל דברי הזוהר. ומלבד זה שאינו מניח דבר סתום בכל הזוהר בלי לפרשו, אף גם הביאורים מיוסדים על פי השכל העיוני הפשוט, שכל מעיין בינוני יכול להבינם. ומתוך שנגלה הזוהר בדורנו זה, הרי זו הוכחה ברורה שאנחנו נמצאים כבר בימות המשיח, בתחילתו של אותו הדור שעליו נאמר: ומלאה הארץ דעה את ה'. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר")

ובאתי בספרי זה, בגילוי יסודות החכמה, שדרכן לכסות, שעד הנה לא עבר בה אדם עוד, דהיינו מהות העשר ספירות לכל משפטיהם, ביָשָר וחוזר, ופנימי ומקיף, וסוד ההכאה, וסוד ההזדככות. אשר המחברים שקדמוני, בכוונה פזרו הדברים הנה והנה, וברמיזות דקות, באופן שידו של אדם אינו ראוי לקבץ אותם. אשר אנוכי, באורו יתברך שהופיע עליי, ובעזרת רבותיי, קבצתי אותם, וגיליתי הדברים די בָּאֵר, ובצביונם הרוחני, למעלה מן המקום ולמעלה מהזמן. (בעל הסולם, כתבי בעל הסולם, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", ה')

חפצי בפתיחה כוללת הזו, ליתן לפני המעיין מושג כללי ונאמן, בהקפת רוב החכמה הארוכה הזו, והישרה אמיתיית בסגנון הלימוד, בספר עץ חיים. אשר רוב המעיינים נכשלין מאוד בפירוש הדברים, להיות המובנים הרוחניים שהמה למעלה מהמקום ולמעלה מהזמן, נבטאים ומתבארים בלשון הגשמי, המדומים ונערכים במקומות וזמנים. ועוד נוסף על זה, שאין מסודר בכהאר"י ז"ל שום סדר למתחילים בחכמה זו, ונתחברו הספרים בחיבור אמרותיו הקדושים שהיה אומר לפני תלמידיו יום יום, אשר התלמידים היו מעצמם חכמים גדולים בחכמת האמת. ע"כ אין לך מאמר גדול או קטן בכל הספרים שנתחברו שלא יהיו צריכים לו בקיאות אמיתי בכל החכמה בכללות.

לכן ילאו בהם המעיינים, ובשום אופן לא יתקשרו להם העניינים. ע"כ יצאתי בפתיחה הזו לקשר רוב העניינים ויסודות החכמה במושג קצר, באופן שיהיה מזומן ביד המעיין לכל מאמר ומאמר בכהאר"י ז"ל. (בעל הסולם, "פתיחה כוללת לספר פנים מאירות ומסבירות")