שנה מכרעת
שאלה: אילו מטרות ניצבות לפנינו בתחום ההפצה? אנחנו רואים איך האנשים במדינות רבות סובלים. איך אנחנו יכולים לעזור להם?
תשובתי: הענין הוא שבינינו ישנם אנשים שסבורים, שמאחר והעולם בינתיים לא שומע אותנו, עדיף להמתין שיסבול קצת יותר ואחר כך אנחנו נתחיל בהפצה כדי שהוא כבר יבין את מהותם של הייסורים.
יחס כזה כלפי האנושות לא בא מתוך אהבה.
אנחנו צריכים להשתדל בכל תנאי להפיץ משהו לאנשים, איפה שהם לא יהיו, ולהקל על כל הייסורים שלהם.
השנה תהיה מאוד עמוסה. מחכים לנו הרבה שינויים בעולם. תהינה בחירות בחלק מהמדינות, אף על פי שמעט מאוד תלוי בממשלות, אבל בכל זאת יש לזה משמעות רבה. אנחנו חווים זעזועים גדולים.
מסתיים החוזה עם מערכת הכספית הפדראלית באמריקה שמדפיסה כספים. ולא ידוע מה יהיה הלאה. כלומר, לעולם מצפים אירועים מאוד רציניים ברמה הגשמית.
כמובן, הם כולם מרוכזים בצורה כזאת תחת השפעת האור, וזה מורה על כך שאנחנו יכולים לממש עכשיו שינויים גדולים מאוד, כי מתוך ניגודיות כזאת תמיד נולד משהו חדש.
חוץ מזה, אנחנו חווים שינויים גדולים מאוד בינינו, בתוכנו וכלפי יחסינו לעולם.
הכול תלוי באיזו יעילות אנחנו נשתמש בהזדמנויות הנהדרות שניתנות לנו מלמעלה! הכול תלוי רק בנו!
אבל בכללות זוהי שנה מכרעת. השנה אנחנו מייצבים את המערכת הרוחנית של העולם, תיקון העולם בהתאם לחוקי הטבע.
אנחנו צריכים לעבוד בשיתוף עם מדענים, פוליטיקאים, אנשים מכובדים וחשובים, שמסכימים איתנו בכל מה שנוגע לבעיות של העולם שלנו.
אנחנו צריכים לחבר את כל זה למערכת אחת יחידה, שיכולה לפנות לעולם ולהתחיל לקדם אותו באופן שיטתי, להעמידו במקום. דרך יונסקו, או"ם, דרך ממשלות.
לפנינו תחום פעילות נרחב ביותר.
תפסיקו לשים לב לבעיות הקטנות, תנסו להתעלות מעליהן, מפני שהבורא "דוחף" לנו אותן, כדי להעלות אותנו. אל תשכחו את זה.
אנחנו צריכים לסיים במהירות את פיתוח שיטת החינוך וההשכלה האינטגרליים ולהציע אותה לעולם. עד סוף השנה בעולם יתגלו בעיות נוספות: אבטלה, בלבול, הרס. העולם יהיה זקוק לשיטה שלנו, שבנוסף לכול מוגשת בחינם ומיושמת די בקלות ללא הקצבת משאבים מיוחדים.
בדרך כלל, אם בחברה מתבצעים איזה שהם שינויים, זה לוקח עשרות שנים ומיליארדים של השקעות כספיות. ואילו כאן, שום דבר. יש לך אינטרנט, טלוויזיה, חוגים, אנשים שעובדים בתנאי התנדבות, והכול יתחיל לזרום. תוך כמה שבועות אתה תרגיש איך האנשים משתנים. יותר מזה לא צריך שום דבר. משתחררים משאבים עצומים, העולם הופך להיות ידידותי ומואר.
מתוך שיעור מס' 5 בכנס בליטא, 25.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
לעזור לעולם לגלות את הבורא
אחריות עבור העולם
הסיכוי של העולם
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה |
הכעס והשנאה הם העוזרים שלי
שאלה: כאשר אנחנו מתחילים להתאחד, מופיעות אצלנו הרגשות שליליות, כעס או אפילו שנאה. איך צריך לעבוד איתן בצורה הנכונה?
תשובתי: צריך לחלק את העולם לשני חלקים: מה שנדמה לי, לאגו שלי, ומה שהוא באמת.
איך נראה העולם באמת? לאחר שנגלה אותו ברצון הכללי המשותף שלנו, אנחנו נראה, שהוא מלא באור ונמצא בשלמות מוחלטת. ואין בו שום דבר שצריך לתקן. כלומר, אנחנו היינו צריכים לתקן רק את עצמנו, רק את היחס האישי שלנו כלפי העולם, את התפיסה האישית שלנו.
לכן, צריך לחלק את העולם בצורה מדויקת למה שנדמה לנו דרך הפריזמה של האגו, ולעולם שנמצא במנוחה מוחלטת, בתכונה אחת ויחידה של השפעה ואהבה מלאים.
לכן, צריך לחלק בתוכנו את שתי ההרגשות האלה. הרגשה אחת היא ריאלית: כעס, תרעומת, שמופיעים במיוחד כדי שאנחנו נתעלה מעליהן ונראה את הקבוצה כמשהו מוחלט, מושלם, שבה כל החברים הם גדולי הדור, שנמצאים בגמר התיקון, ורק אני לבד צריך להיכלל בתוכם ולהיות שם כעוּבר ברחם אימו. ולא משנה מה הם אומרים ואיך משפיעים עליי, מפני שנותנים לי בכוונה את ההפרעות האלה, כדי שאני אוכל להיכנס דרכן פנימה ולהיות בתוך הקבוצה, בין החברים, בכך שמתאר אותם בשלמות ושלווה מוחלטים, ואני בתוכם.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס בליטא, 23.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אין התקדמות בלי מכשולים
לחדור אל האהבה דרך בריקדות השנאה
המחלה: שנאה לחברים
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה |
העולם המתרחב
שאלה: מה המטרה של כל המעברים האין סופיים ממצב למצב, שלא רואים את סופם?
תשובתי: בשלב כלשהו השרשרת הזאת תסתיים. כל פעם אתה נכנס למרחב במימד שונה, כאילו שהעולם נפתח ואתה מגיע למימד בחזקת שתיים. וממנו אתה יוצא למימד בחזקה עוד יותר גבוהה וכך מתקדם עוד ועוד, כאילו נפתחות השכבות שבשמיים. ואילו הזמן, התנועה והמקום, בכל יסוד של המדרגה הקודמת, נעשים לדומם לעומת המדרגה הבאה.
אתה שוב ושוב חודר בין שני הרגעים למימד חדש. וכל מדרגה קודמת מאבדת את ערכה ואת חיותה, בדומה לעולם שלנו. כל החיים מורגשים דווקא בזמן המעבר, לכן זה כל כך הפוך מהחיים שאנחנו מרגישים עכשיו.
אנחנו נמצאים מחוץ לרוחניות דווקא מפני שאנחנו נעולים במצב סטטי אחד, כמו גולם. ואחר כך אתה פתאום פורץ דרך פתח קטנטן אל העולם הגדול. אך הפתח הזה גם כן אינו קיים, אלא אתה צריך ליצור אותו בעצמך על ידי אמצעי המעבר בין מדרגה למדרגה.
ממצבי המעבר הללו נוצר ה"פרצוף" הרוחני של האדם. זה המבנה האיכותי, שנוצר מהמאמצים שלך ליצירת כאלה מעברים. לכן, הוא לא קיים במציאות בפני עצמו, קיים רק הנָשָׂא שלו, שעליו הוא בונה את עצמו.
מתוך אגרת י' של בעל הסולם, 17.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מסירות הנפש מעל לאהבה ולשנאה
חיים אין סופיים בין שתי שניות
קשת האש בין המדרגות
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה, שיעור הקבלה היומי |
נולדו לזחול בשלושה צירים
שאלה: אם כל העולם שאנחנו רואים קיים למעשה בתוכנו, אז מדוע האנשים האחרים שקיימים מסביב רואים את אותו הדבר?
תשובתי: זה רק נדמה לך, אך למעשה כל זה קיים בך. איננו יכולים לתקן את התפיסה המעוותת הזאת, עד שלא נרגיש בעצמנו את העולם הרוחני. גם איינשטיין רצה ליצור נוסחה שתסביר את כל סדר הבריאה, אך הוא לא הצליח. זה בלתי אפשרי לעשות זאת בעולם הגשמי שלנו.
תתאר לעצמך ג'וקים שזוחלים על פני השטח ומרגישים את העולם באופן שטוח, רק לאורך ולרוחב. אתה אף פעם לא תוכל להסביר לו מה זה גובה, הוא לא בנוי לזה, חסר לו הציר השלישי בראש. וגם לנו קיימים שלושה צירים וזמן, וחוץ מזה לא קיים דבר. לכן איננו מסוגלים להבין את העולם במימד הרוחני.
מתוך שיעור על ספרו של האר"י "שער הכוונות", 11.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שבעה מיליארד יקומים
כל הבריאה על ציר אחד
תחילת ציר קואורדינאטות חדש
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה, שיעור הקבלה היומי |
קריקטורה יומית (1.04.2012)
איור: ג'אנה עומר פיינגרש
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי |
לקראת הפשטות
שאלה: היום המדענים מגלים שכולנו מחוברים הדדית, שבינינו מחוברים אינספור חוטים שאפילו לא חשבנו שהם קיימים. איך המקובל רואה את זה? האם הוא כל הזמן רואה את הסבך הגדול הזה?
תשובתי: בעצם, הכול מאוד פשוט. וככל שאנחנו מתקדמים כך זה פשוט יותר. האדם הוא פשוט, והאור הוא פשוט, והחישובים הרבים מופיעים מפני שלתוך הרצון לקבל נכנס האגו.
במידת ההתקדמות האדם תופס יותר ויותר בטבעיות את תמונת העולם. ההרגל נעשה טבע שני. כך אתה מסתכל על המשפחה והקרובים, זה הופך לחיים שלך, לטבע שלך, ואתה כבר לא משקיע מאמצים ביחסים עם האנשים הקרובים והפחות קרובים. אתה מכיר כל אחד וכל הקשרים מובנים לך.
עכשיו זה נראה לך כבעיה מפני שזה דורש מאמצים. אבל כאשר הרצון להשפיע שולט בך, הבעיות נעלמות. אין דבר קל יותר מלהשיג את העולם הרוחני ולחיות בו.
"האם דבר כזה הוא אפשרי? איך אני יכול לדאוג להכול, לנהל את התנועה של כל האטומים בעולם?".
אתה לא צריך לנהל שום דבר. מפני שכל זה מתגלה בתוכך כמערכת שלך. ולכן כל מדרגה הבאה תהיה עוד יותר חופשית מלחץ, מהצורך לברר את מה שמתרחש. עם כל צעד הכול רק ילך ויתבהר.
מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 29.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שליטת ההשפעה
אין דבר פשוט יותר מאהבה
אהבת חברים – העושר המשותף שלנו
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
להפיץ כדי להתבגר
שאלה: אם אין הסכמה בחברה שלומדת קבלה, אז איך אפשר לשדר הסכמה לעולם החיצוני?
תשובתי: מצד אחד זה נכון. אבל מצד שני, חייבים בהכרח לעשות משהו. ולכן הטבע נתן לנו את האפשרות הזאת. הבורא בכוונה דוחף אותנו לתהליך החינוכי.
אפשר לראות את זה בדוגמה של משפחה. כאשר שני בני זוג צעירים מתחתנים, עדיין אין להם שׂכל רב, אבל כאשר נולד להם תינוק והם הופכים להורים, בהדרגה מופיעה אצלם האחריות שנובעת מההכרחיות ושאר הנסיבות. כך הם גדֵלים והופכים לבוגרים. אדם שאין לו ילדים נשאר בעצמו ילד.
לכן, אם אנחנו נפיץ את החומרים שלנו לעולם החיצוני, אנחנו נגדל בעצמנו, אחרת - לא נגדל. ורק לשם כך ניתנה לנו עבודת ההפצה. דווקא היא מגדלת אותנו.
אנחנו לומדים בחכמת הקבלה שאם איננו מפיצים, יכול להיות לנו מצב של "קטנות", אבל אם אנחנו מפיצים ודרכנו עובר האור לאחרים, אז אנחנו משׂיגים מצב של "גדלות": "אור החכמה", "אור החסדים". לכן, בכל מצב שבו אנחנו נמצאים לא נשאר לנו שום דבר אחר אלא בהכרח לעסוק בהפצה.
מתוך השיעור הווירטואלי, 12.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שנת ההפצה המאסיבית
אין לנו ייעוד אחר
ההפצה היא הערובה שלנו
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, התפתחות רוחנית, קבוצה |
קריקטורה יומית (26.03.2012)
איור: דינה קליקה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: מציאות מדומה |
קריקטורה יומית (21.03.2012)
איור: ג'אנה עומר פיינגרש
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: מציאות מדומה |
החומר הוא כוונה לא ממומשת
שאלה: אנחנו מנסים ליצור יחד את הרצון המשותף שלנו. כיצד אפשר לזרז את התהליך, כך שנעבור מהמאמצים הגשמיים להשגה הרוחנית?
תשובתי: למעשה, לא קיימים שני עולמות: גשמי ורוחני. פשוט כל עוד אין בכוחנו לממש את הפעולות בכוונה, נדמה לנו שאנחנו מממשים אותן בגשמיות. העולם הזה מתקיים כתוצאה מחוסר הכוונה, ואז אני עובד עם "בטון וברזל", בצָרות ובצעקות. כל זה הוא ההתגשמות של הליקויים בכוונה שלי.
זה מה שבסופו של דבר מהווה העולם הגשמי שלנו. ואין ברירה אחרת. בינתיים, כמו בני יעקב בגלות מצרים, אנחנו צריכים לעבוד "בחומר ולבנים"...
בכללות, המקובלים נתנו לנו כמה פקודות, שעל ידי ביצוען אנחנו מזמינים את הכוח העליון שישנה אותנו.
אינני יודע מי אני עכשיו. הרי נמצאים בי אלפי נתונים ואינני יודע כיצד ובאיזה כיוון לשנות אותם. וגם אין לי את היכולת והכוח לשנות אותם באופן עצמאי. כי השינויים המעשיים הם מהותיים, ונכון לעכשיו אינני יכול לתאר לעצמי את המדרגה הבאה, את הצורה החדשה.
ולכן נתנו לנו את העולם הזה ואת הקבוצה, שהם דברים שאפשר "לשחק" איתם. אפילו אם אני פועל בגשמיות, באופן אגואיסטי, עדיין אני מזמין בכך על עצמי את השפעת האור העליון. זהו אמצעי מאוד מיוחד: אני יכול להתחבר למושג "אנחנו" ויחד אנחנו מפעילים את המנגנון של הקבוצה בעזרת הכוונות, הלימוד, ההפצה וכדומה. בכך אנחנו מפעילים מנגנון עליון עוד יותר, "ג"ר דאצילות", שמשם מגיע אלינו האור המחזיר למוטב ("האור המקיף") ומשנה אותנו.
אנחנו משתדלים להתחבר, עורכים אירועים משותפים וסעודות משותפות, לומדים יחד ועוסקים בהפצה ובקבוצה. אבל העיקר הוא החיבור בינינו.
את כל זה אנחנו עושים בכוונה האגואיסטית של "לא לשמה", ככל שאנחנו מסוגלים, כמו ילדים קטנים שלא מכירים את התוצאות המדויקות, אבל בכך אנו מפעילים את המערכת שמבינה את הפעולות שלנו. היא כמו אמא שמרגישה את הרצון של הילד, למרות שהוא בעצמו עדיין אינו יכול להביע אותו. הוא לא מספיק לצייץ, והיא כבר יודעת מה הוא צריך. כך גם המערכת האימהית הזאת מוכנה לפענח את הפניות שלנו. כי זוהי ה"בינה" שהולידה אותנו, ושאליה, בתוך אותה המערכת הסגורה, חוזרות הבקשות שלנו. ולמרות שכל היגיעה שלנו היא גשמית, התוצאה שלה תהפוך עבורנו ל"מציאה" רוחנית.
המקובלים קבעו באופן מדויק את המקום והאופי של היגיעה הזאת: עבודה בקבוצה, בצורה מלוכדת ומגובשת ככל היותר. ואם, יחד עם זה, נפנה לעולם עם המסר שהבורא רוצה להעביר לו דרכנו, אזי ה"מציאה" תגיע בהכרח.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום", 17.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
זה הכול עניין של כוונה
חוזרים ל"אנחנו"
עולם הכוונות שלנו
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, מציאות מדומה, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
הידיים שעליהן מונח העולם
שאלה: מה הכוונה "לראות את כל העולם דרך הפריזמה של הקבוצה"?
תשובתי: לפי מידת ההתקרבות לרוחניות, מתגלה לאדם הקשר בין כל פרטי הבריאה. זה נקרא להתקרב לגילוי הבורא, כי הבורא הוא הכוח שמאחד, מקשר ומנהל את כל מה שאתה רואה עכשיו.
למעשה, אתה רק מוסיף את הקשר לתמונת העולם הזאת, ומגלה שהכול נמצא ברשת אחת. אנחנו מתחילים לראות את הקשר הזה דרך החיבור בחברה שמספקת לנו את ההתחלה של הרשת הזאת.
בצורה כזאת אנחנו רואים את העולם, כשאנחנו שמים לב לחוטים שמחברים בין כל החלקים שתלויים זה בזה ושמנוהלים על ידי הכוח האחד שמסובב ומנענע אותם על ידי שינויי הקשרים בין כל החלקים האלה.
הפרטים עצמם נשארים כפי שהיו, רק אופני הקשר ביניהם משתנים, ובזכות זה, העולם כל הזמן מתקדם. בכך טמון כל החידוש שקורה בעולם, שכתוצאה ממנו יש כאלה שעולים, ויש כאלה שיורדים, והם משתפים פעולה זה עם זה. הכול קבוע מראש, עד לאטום האחרון ממש, שלא לדבר על בני האדם והמדינות.
לראות שהעולם כולו מנוהל על ידי הרשת הזאת, זאת כבר תפיסת מציאות נכונה, שמגיעה בזכות הרגשת החברה כמערכת גדולה של אורגניזם אחד.
וחוץ מזה, אנחנו מתחילים לראות את עצמנו כחלק פעיל ואפקטיבי של הרשת הזאת, של הכוח העליון, שמנהל ומקדם את כל העולם אל המטרה הסופית. כי אנחנו הרי יכולים להפעיל את הרשת הזאת ולכוון אותה לאופן התפתחות מסוים, בהתאם להתנהגות שלנו. במידה שאנחנו מגבירים את שיתוף הפעולה שלנו עם האלוקות, עם הכוח שפועל ברשת הזאת – במידה הזאת אנחנו נמשיך לפתח את העולם לקראת מצב טוב יותר. העולם יהיה מונח על הרשת הזאת כמו על הידיים של אמא. בצורה כזאת אנחנו מיטיבים את עתידו.
ולהיפך, ברגע שאנחנו נחלשים ולא יכולים לתאם את התנועות שלנו עם התזוזה שמתרחשת ברשת, בהשתוקקות להשפעה, למטרה שאליה מתקדמת כל הבריאה – בכך אנחנו מחלישים את הכוח האלוקי שפועל ברשת. ואז כל העולם מתחיל להרגיש בחיים שלו התגלות גדולה יותר של הטבע האגואיסטי שלו, שבו פועלים כוחות זרים ושונים, שרחוקים מהרוחניות ומההשפעה.
ואז הכוחות האכזריים הללו עולים ומתחזקים בכל החלקים, שקשורים ביניהם על ידי הרשת הכללית, שמביאים לתוצאות מעציבות.
אבל הרשת עצמה והחלקים שנמצאים בה אינם משתנים. רק שהחלקים האלה הם אגואיסטיים, והרשת עצמה היא אלטרואיסטית, כי זוהי המערכת הרוחנית העליונה, האור שממלא את החלל בין כל החלקים. לכן הכול תלוי במה אנחנו (החלקים שנמצאים ברשת הזאת) נדבקים.
ברשת הזאת ישנם חלקים שמחזיקים את קיומה, והם נקראים "אבות" או "מרכבה". הם נקראים גם "ל"ו הצדיקים" שעליהם עומד העולם (ל"ו זה לא מספר, אלא מושג מסוים בחכמת הקבלה). קיימות הכנות בתוך הרשת הזאת, שבלעדיהן היא לא הייתה יכולה להתקיים, כי אחרת, כוח הרע והפירוד היה מפוצץ את כל המערכת ושובר את הקשרים ההדדיים.
לכן, בתוך המערכת הזאת ישנן נשמות מתוקנות ("אבות", ובכלל, כל המקובלים שבכל הדורות), שמחזיקים את העולם הזה. ואנחנו צריכים להשתדל להוסיף לעבודתם את המאמצים שלנו. זה נקרא "להיות עפר תחת כפות רגלי הצדיקים".
מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 28.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
השלל הכללי מהפעולה הצבאית במדבר
הצל המתפוגג של העולם עם הרצון האגואיסטי
העולם יימשך אחרי הקבוצה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
האם אתה משתמש נכון במילה "אינטגרלי"?
שאלה: האם אתה בטוח שההתבטאויות שלך על "עולם אינטגרלי" (חברה אינטגרלית, אדם אינטגרלי, עתיד אינטגרלי וכדומה) הן נכונות?
תשובתי: אני לא בטוח. אני משתמש במילה הזאת לפי ההרגשה, כמו "משהו שכולל בתוכו הכול".
מן המקורות:
1.מתוך מילון ספיר (מילון עברי-עברי מרוכז, בהשתתפות אנשי לשון, חינוך ומדע, עורך ראשי איתן אבניאון, הד ארצי הוצאה לאור, 1998, עמ' 39):
"אינטגרלי [לועזית, תואר] בלתי נפרד, ששייך לשלמות או לחטיבה אחת, שלם, אחיד".
2. גישה אינטגרלית (תיאוריה אינטגרלית), גישה לאדם, לחברה ולמדע, שנוגעת בכל תחומי החיים של האדם.
מקור: wikipedia.
3. מילים נרדפות למילה אינטגרלי: מצטבר, קומולטיבי, כולל, שלם, מאוחד. הפכים: פיזור, הפרדה.
קראו גם בוויקימילון.
ידיעות קודמות בנושא:
חינוך אינטגרלי לכולם
ללמוד על האיזון עם הטבע
מערכת מורכבת, דורשת פיתרון
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: שאלות ותשובות |
הצלת האירו נדחתה
ידיעה: "מנהיגי האיחוד האירופי ביטלו את פגישתם, שנועדה להתקיים בין התאריכים 02-03.03.2012 בנושא המדיניות הפיננסית, עקב חילוקי דעות בין גרמניה לבין שאר מדינות האיחוד האירופי באשר להגדלת הקרנות שנועדו לעזור לאירו לשרוד. הם סברו שיש צורך להגדיל את הקרנות עד לכמעט טריליון דולר. אך שלטונות גרמניה מתקשים לעמוד בכך. קיומן של הקרנות היציבות עוזר בינתיים להימנע מקריסת האירו".
התייחסותי: האירו ייעלם אם האיחוד האירופי לא ילך לקראת אינטגרציה מלאה, שאינה אפשרית ללא הנהגת חינוך אינטגרלי, שיהיה חובה לכולם. מייסדי האיחוד האירופי אינם לוקחים בחשבון את הנחיצות הזאת, ועד היום הם מתעלמים ממנה. בינתיים הם מאיימים שהאיחוד יתפרק, אבל אם הם לא ינסו למנוע אותו ולהתחיל לממש בפועל את האינטגרציה העתידית, הפירוק יקרה. נקווה שלא על ידי פיצוץ.
ידיעות קודמת בנושא:
הצלת האירו עלולה לזעזע את אירופה
עולם ללא אירו
החברה המערבית נכנסה למבוי סתום
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
ככל שההכנסות גבוהות יותר – האושר נמוך יותר
דעתו של שיגחירו אוישי, פסיכולוג מאוניברסיטת וירג'יניה: "מנתוני הסקר החברתי הלאומי שנערך בשנים 1972-2008 עולה כי האמריקאים היו יותר מאושרים בשנים בהן היה פחות אי-שוויון חברתי.
כמו כן, נמצא יחס הפוך בין חוסר השוויון בהכנסות לבין האושר, בשל תחושת הצדק והאמון בחברה".
התייחסותי: על פי מחקרים רבים, האושר הפרטי שלי נמדד לפי היחס שלי כלפי הסובבים אותי, ולכן אין ספק שבחברה שוויונית היחס הזה יורגש בצורה אופטימלית.
ידיעות קודמת בנושא:
האושר הוא לא בכסף
שורש כל הצרות: חוסר השוויון בהכנסות
לספור את האושר, לא את הכסף!
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
סופו של הקפיטליזם
דעתו של הכלכלן מיכאיל חזין: "החל מסוף המאה ה-21, התפתחו דעות שמאלניות, תחת השפעתן החזקה של דעותיו של קרל מרקס, שיצר תיאור מערכתי וגלובלי של כל העולם, החל מהאדם הראשון. גם ההיסטוריה, גם הפילוסופיה וגם הכלכלה – תורגמו לשפה "ישירה", אחידה, דבר שיצר תפיסה מאוד משכנעת ומושכת, שכל הזמן הלכה והעצימה את סמכותה עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת.
ואילו לעולם הקפיטליסטי לא הייתה תפיסה שכזאת, ולכן הוא החליט ליצור אותה בתוך גבולות ההתנגדות האידיאולוגית שהחלה. אך הניסיון הזה כשל, והדוגמא לכך היא המשבר הרעיוני הנוכחי.
כתוצאה מההתנגדות האידיאולוגית, העקרונות הבסיסיים לא התבססו על המבנים הפילוסופיים ההגיוניים, אלא הם שללו לחלוטין את העקרונות המרקסיסטיים: אם המרקסיזם נבע מסופו של הקפיטליזם, הרי שכל התיאוריה המערבית מבוססת על כך שהקפיטליזם הוא אינסופי. אך מאחר ותהליך הרחבת השווקים מוגבל על ידי גבולות כדור הארץ, הרי שהתהליך המדעי-טכנולוגי מוגבל בזמן, וחייב בהכרח להסתיים! משבר ההון, שנמשך מזה מספר שנים, אינו יכול להסתיים בשימור מודל ההתפתחות הקודם. בעבר התגברנו על משברים דומים באמצעות הריסת המתחרים, והייתה לנו עוד אפשרות להתרחב, אבל היום השווקים הפכו לגלובליים, ואי אפשר להרחיב אותם.
כל התיאוריות כללו את עיקרון האינסופיות של הקפיטליזם, וזאת הטרגדיה של המחשבה הכלכלית המערבית הנוכחית: בשפתה, המשבר העכשווי הוא משבר של סוף הפרדיגמה של התהליך המדעי-טכנולוגי, שלמעשה אינו ניתן לתיאור".
התייחסותי: וכאן נוצרת ההכרה בחוסר היכולת לתאר את המערכת הכלכלית החדשה בעזרת התפיסה הישנה, ואילו המחשבה האגואיסטית שלנו בינתיים אינה מאפשרת לנו לעבור לתפיסה חדשה. רק ההכרה בסוף המר תאפשר לנו לקבל את המודל החדש של החברה, של הייצור והצריכה האינטגרליים, השווים והחכמים, כפי שזה מתואר בחלק של חכמת הקבלה שנקרא "הדור האחרון".
ידיעות קודמת בנושא:
משבר האליטות הוא תופעה עולמית
העולם לא חווה משבר כלכלי, אלא אידיאולוגי
סופו של הקפיטליזם
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר