האם אנחנו נעים בכיוון הנכון?
דעתו של ריצ'ארד פלורידה, כלכלן וסוציולוג אמריקאי, מחבר הספר "האתחול מחדש הגדול. איך המשבר ישנה את אורח חיינו ואת שוק העבודה?": אנחנו עדים ומשתתפים בלידת העולם החדש שבו הכלכלה, הביקוש למקצועות, והצריכה יהיו אחרים. אנחנו חווים את המעבר מהמערכת התעשייתית, לכלכלת הידע והרעיונית.
זוהר הפיננסים דעך, ובני הנוער החלו לשקול מחדש את דעותיהם על הקריירה. כיום, 15% מהבוגרים הולכים לתחום הבריאות והחינוך, לעומת 5% בעבר. רק 5%, פי 2 פחות, הולכים לתחום הפיננסים והייעוץ.
המקצועות המבוקשים עם המשכורות הגבוהות הם של המהנדסים, מפתחי התוכנה, המנהלים, הרופאים, ואילו המקצועות המבוקשים עם המשכורות הנמוכות הם בתחום מתן השירותים (עובדי חברות המזון, צוות רפואי זוטר, שרתים, מטפלי בית).
המקור העשיר ביותר למשרות הטובות הוא מגזר מתן השירותים, שמעסיק 4 מתוך 10 מועסקים. האזורים עם רמת התעסוקה הגבוהה בתחום השירותים מתאפיינת ביציבות כלכלית. תושביהם פחות סובלים מגירושים, מתח, ושביעות הרצון שלהם מהחיים היא גבוהה יותר.
אורח החיים הישן מאבד את הקסם שלו, אחוז המשתמשים במכשירי החשמל שמתייחסים אליהם כצורך בסיסי ירד ב14% בקרב משתמשי מדיחי הכלים, 16% בקרב משתמשי המזגן, 17% בקרב אלו שמשתמשים במייבשי כביסה, ו 21% אצל המשתמשים במיקרוגל.
במקום להתגאות בהישגים החומריים, האנשים המוצלחים והמבוססים כלכלית חושפים את הירידה בצריכה ואת היכולת לצריכה מאוזנת ונבונה מבחינה אקולוגית ופוליטית. כמו כן, משתנה התפיסה לגבי איכות הסחורה, ניתנת ההעדפה למוצרים שאינם יקרים ומתפקדים לא פחות טוב מהכפילים היקרים שלהם, והם תורמים לשיפור העולם ואינם מזיקים לו.
מאוד משמחת האפשרות לקיום הסביבה הצרכנית, שבה האיכות לא נקבעת על ידי גודל הרכישה, אין צורך בהבעת הזהות באמצעות בגדי מעצבים, והצרכן עושה את בחירתו בדאגה לא רק לעצמו אלא גם לבעיות הכלל. אנחנו נעים בכיוון הנכון.
התייחסותי: כמובן, זה לא רע, אך כלל אינו משמח, מכיוון שזה לא פותר את הסיבות הכלליות של המשבר וזה לא מתקן את האגו האנושי שדווקא אותו צריך לשנות להשפעה ואהבה. והשינויים האלה הם רק מרגיעים...
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
האיחוד האירופאי: תוכנית חדשה ליציאה מהמשבר
הודעה: התוכנית להבטחת הצמיחה הכלכלית תוצג ביוני במועצת האיחוד האירופאי. המדינות, חברי האיחוד הכספי, רוצות לשמוע מבריסל תוכנית מדויקת ליציאה מהמשבר, אך שזה לא יגרום לגדילת ההלוואות.
התוכניות המדיניות החדשות להחייאת התנאים כבר לא יעזרו לאירופה. המשימה של EFSF מהווה הגשת עזרה למדינות הבעייתיות של איזור האירו, במטרה לייצב אותן והחזרתן ההדרגתית לשוק ההון. מצידן, המדינות האלה צריכות לבצע את התנאים הנוקשים שהוצעו להן בקשר לסנקציות על התקציבים שלהן ועליית היכולת התחרותית.
תגובתי: אף אחד לא יכול להציע שום פוליטיקה פיננסית חדשה ובטח שלא תוכנית ליציאה מהמשבר, מפני שסיבת המשבר היא לא במישור הכלכלי או הפיננסי, אלא ביחסים האנושיים. ואת המשבר של היחסים האנושיים (גילוי השבירה של הנשמה לחלקים) ניתן לרפא רק על ידי האור העליון ("אור מקיף"). התוכנית ליציאה מהמשבר נקראת חכמת הקבלה (לפי המקורות של בעל הסולם, ולא לפי מכירת מים קדושים וחוטים אדומים למען ההצלה). באופן כללי, הגיע הזמן לבדיקה כללית.
ידיעות קודמות בנושא:
לחכות ולקוות
דאבוס: כיוון חדש במאבק במשבר
רצוי במקום מצוי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: המשבר ופתרונו, כסף |
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק י"ג)
מתוך דו"ח התוצאות של המחקר הבינלאומי:
- הסיבה הישירה, הגורם של המשבר, יתבסס על מחסור בביטחון תזונתי, גישה למים ובפער בין עשירים ועניים. (ב. אוֹרְטִיס, קולומביה, יועץ חקלאי של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם).
- היחלשות התלות באנרגיה שמתקבלת מהנפט, תעביר את הכסף והשלטון למדינות חדשות, ואנשים ומדינות נפרדות שאצלם מקודם היה השלטון, יאבקו בשינויים כאלה. (אֵדוּארְד ז'וֹזֵף רֵדְמוֹנְד, ארה"ב, נשיא ERE Corp.).
- בטווח הארוך אחת הסיבות של המשבר הבא יכולה להיות אסון אקולוגי בעקבות התחממות גלובלית. (דוֹסים סָטְפָאייֵב, קזחסטן, מנהל חברת "קבוצה להערכת סיכונים").
ידיעות קודמות בנושא:
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק י"ב)
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק י"א)
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק י')
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
מערכת המזון הגלובלית הרוסה
דו"ח של Oxfam: המערכת הגלובלית ההרוסה והמשבר האקולוגי, עליית המחירים על מוצרי המזון ישתקף על מיליוני רעבים, עד שאנחנו לא נשנה את הגישה לגידול וחלוקה של המזון.
אנחנו נכנסים לעידן חדש של המשבר: דילול של המשאבים הטבעיים, והתוצאות משינויי האקלים ייהפכו לרעב עבור מיליוני בני אדם. נצפית עליית מחירים על המזון, אולם הגדילה על היבולים במגזר החקלאי ירדה ב- 50% משנת 1990.
שלושה תאגידים (Archer Daniels Midland, Bunged, Cargill) מפקחים על 90% מהסחר העולמי בתבואה. הפעילות הספקולטיבית שלהם מובילה לעלייה במחירים. ברבע הראשון של שנת 2008, בשיאו של משבר המזון הגלובלי הרווחים של Cargill עלו ב- 86%. שנת 2011 הייתה הרווחית ביותר ל- Cargill בכל ההיסטוריה שלהם. יותר מידי זמן הממשלות העמידו את האינטרסים של עסק גדול ושל האליטות השליטות מעל לאינטרסים של שבעה מיליארד בני אדם!
תגובתי: הממשלות הן חסרות אונים מול התאגידים או שבעצמן משרתות אותם. אנחנו בעצמנו יצרנו עבורנו מלכודת, האגו שלנו, אף על פי שהוא משמיד את עצמו, אך אינו מוכן, כמו "פרעה", לשחרר אותנו מהשבי, למרות שבזה משמיד את מצרים, את העולם האגואיסטי שלנו.
ידיעות קודמות בנושא:
האפוקליפסה תוקפת את האנושות
משבר המזון
העולם לא מתגבר על הרעב
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
לנצח את המשבר העולמי בעזרת האבטלה?
מאמר דעה של פ. ג'נינגס, ראש ה- Uni Global Union:
אם אנחנו רוצים להביא לעולם הזה רוגע, מוכרחים למצוא עבודה ל-80 מיליון אנשים. כאלה שיטות יעזרו לצאת מהמשבר. בסך הכול בעולם יש אמצעים להשיג את המטרה הזו. האבטלה מצמצמת את הגידול בביקוש למוצרים שיכול להרים את כלכלת המדינות. כל אדם שחי עכשיו בעוני מוחלט, חסר עבודה, פשוט יושב בלא מעש – הוא מקור לכשרון מבוזבז, אנחנו מאבדים את האנשים האלה. מוכרחים לחשוב איך להחזיר את הזכות לעבוד לכל מי שרוצה וזכאי לכך. דווקא הם יכולים לייצב את הכלכלה העולמית.
התייחסותי: מוכרחים להרים את כל האנושות עד לרמת ההבנה של דרגת ההתפתחות החדשה שלו – יצירת חברה של אינטגרציה כללית. וזה אפשרי רק תוך חינוך מקדים וקבוע של האנשים, תוך הבנת חוקי הקשר האינטגרלי החדשים שמופיעים בעולם שלנו. לא לנסות ליצור מקומות עבודה חדשים באופן מלאכותי או לעורר בציבור רצון לצריכה מיותרת, צמיחה של הביקוש, דבר שמוליך אחריו רק בזבוז משאבים וזיהום הסביבה. בני האדם יכולים לבצע את ההשקעה הטובה ביותר על ידי שינוי עצמם, באיחוד שלהם מסתתרת השתוות לטבע, מה שמעורר את הכוחות החיוביים העצומים שלו. הם ירימו אותנו לא רק מעל המשבר, אלא גם לשלב החדש של האבולוציה שלנו.
ידיעות קודמות בנושא:
מחצית מהמשרות ייעלמו עד שנת 2030
האבטלה היא איום עולמי
איפה הפיתרון לבעיית האבטלה?
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
הנבואות של "מועדון רומא"
ידיעה: לאחרונה, באחד מדיווחי האו"ם על הנושאים הפוליטיים, תוארו תוכניות ליצירת ממשלה עולמית שתשלוט בהשפעת הציביליזציה על הסביבה.
ה-MIT ערך מחקר המאשר את מסקנותיו של דו"ח "מועדון רומא" משנת 1972, "גבולות הצמיחה": לכדור הארץ כולו מחכה קריסה כלכלית בלתי נמנעת וירידה דרסטית במספר האוכלוסייה. ללא שלטון של טכנוקרטים, האנושות במהירות צוללת לתהום.
כדי לשלוט בחובות, הממשלות נאלצות לקבל החלטות קשות. ובהתאם למצב הכלכלי המדרדר רחובות הערים האירופאיות מתמלאים במפגינים. החובות הללו נוצרו בצורה מלאכותית על ידי הבנקים הבין-לאומיים באמצעות הפירמידות הפיננסיות: מייצרי המערכת במכוון הרסו את הנכסים כדי אחר כך לקנות אותם בפרוטות.
"מועדון רומא" הוקם בשנת 1965 באיטליה. לארגון נכנסו פוליטיקאים בכירים, בנקאים ואנשי עסקים. תפיסת עולמם נמצאת בסתירה עם מטרות המועדון המוצהרות על ידיהם:
האויב העיקרי של האנושות הוא האדם. לעמוד נגד איומי הטבע ניתן רק ביחד. כל האיומים הללו נוצרו על ידי התערבות האדם בתהליכים הטבעיים, וניתן להתגבר עליהם רק על ידי שינוי היחס והתנהגות האדם. האויב האמיתי הוא האנושות עצמה.
האנושות עומדת בפני בחירה. תהליכי השבירה גוברים. רגע היציאה מהמשבר העולמי הנוכחי, לעולם בטוח ויציב יותר, מתקרב לקראת שנת 2013. הפרשנויות האופטימיות מדברות על כך שבמקום העולם הישן יגיע העולם החדש. אך התוכנית של "מועדון רומא" היא עלייתו לשלטון העולמי.
התייחסותי: הסעיפים העיקריים הם נכונים, אבל היציאה לעולם החדש אינה נכונה. ימים יגידו.
ידיעות קודמות בנושא:
חזרה ארוכה הביתה
אפקט המסה
האבטלה היא איום עולמי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק י"ב)
מתוך דו"ח התוצאות של המחקר הבינלאומי:
- הייחודיות של המשבר הנוכחי היא, שהוא הועבר דרך הגבולות המדיניים על ידי השיטות הכלכליות. אני מניח, שהמשבר הבא, שאותו תוליד האנושות, יהיה בעיקרו גיאופוליטי לפי אופיו. ושיטות העברת המשבר הזה מחברה לחברה לא יהיו כלכליות. (ב. גֵאוֹרְגִיאָדִי, סגן נשיא של חברת RenderX, ארה"ב)
- אין ספק שיתרחש המשבר העולמי הבא. הקפיטליזם ייפול בקשר עם הצורך במזון ובמים. (מ. בָדָבִי, קולומביה, מייסד חברת Colacom)
- לאחר שהאנשים יאבדו את מקום עבודתם, הממשלה תהיה מסוגלת להיאבק במחסור. הרמה החריגה של האבטלה תוליד כאוס שיביא למשבר הבא. (א. פְרָנְדִי, איטליה, מנהל פרויקט Stromab)
ידיעות קודמות בנושא:
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק י"א)
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק י')
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ט')
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק י"א)
מתוך דו"ח התוצאות של המחקר הבינלאומי:
- הייחודיות של המשבר הבא, היא ההשתמטות של המדינות. תחילה הייתה איסלנד, שכמעט הכריזה על השתמטות מהחובות, המדינה מספקת ערבויות לחובות יותר מידי גדולים. עכשיו אנחנו צופים איך יוון אף היא משקיעה אמצעים משמעותיים בכלכלה שלה. זה הגיע לידי כך, שהחוב הלאומי, שתמיד נחשב לחסר סיכון, מהווה עכשיו סיכון זהה כמו החובות של החברות שנמצאות על סף פשיטת רגל. ואם אנחנו נסתכל על רמת הסיכונים, אז גם המדינות יכולות עכשיו לפשוט את הרגל כמו החברות. (ג. קפסו, בלגיה, סוחר בשווקים של המניות).
- בפרספקטיבה לטווח ארוך יהיה מקום לתופעות הבאות: רעב ומחלות כרוניות, ירידה במספר העשירים ועלייה במספר העניים. לא תהיה שום ארכיטקטורה חדשה, יישמרו אותם עקרונות ההפעלה של מוסדות בְרֵטוֹן-ווּדְסְקִיי, תהינה רפורמות לא משמעותיות של קרן המטבע הבינלאומית, של הבנק העולמי, של האו"ם, ארגון הסחר העולמי והשיחות הופסקו, וככל הנראה, יישארו באותו המצב גם בעתיד. (ח. פוֹסוּאֵלוֹ-מוֹנְפוֹרְט, ספרד, עיתונאי).
ידיעות קודמות בנושא:
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק י')
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ט')
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ח')
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק י')
מתוך דו"ח התוצאות של המחקר הבינלאומי:
- המשבר הנוכחי נעוץ בתהליך של יצירת "בועת סבון", שנמשך 15-20 שנים. הוא מהווה את השיא ביצירת בועות סבון של מינימום חמישה תחומים (בתעשייה של טכנולוגיות המידע והתקשורת, הנדל"ן, ניירות הערך והמשכנתאות, המוצרים, שווקי המניות) עם האשליה, שכל בועת סבון הבאה תקל על הכאב מהתפוצצות של הבועה הקודמת. (ד. סוֹרְנֵטֵה, שוויץ, פרופסור, מומחה לסיכונים).
- המשבר הנוכחי, זו התנהגות של נוכלות במגזרים הלא מוסדרים של השוק הפיננסי, ששם שקשה לגלותה מפני שגילוי דורש מחשבה יותר מתוחכמת והבנה מתמטית, מאשר קיימים בממוצע בארגונים המווסתים ואצל המנהלים שלהם. המשבר הבא הוא מגיפת המחסור והגרעון או מלחמה, אם לא ינקטו מאמצים מתואמים לבירור הסיבות של המשבר הנוכחי ואם לא תיקבע אדריכלות גלובאלית, פנימית, מתואמת ופיננסית. (א. רָטְלֵדְג', ארה"ב, מנהל R&R Consulting).
ידיעות קודמות בנושא:
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ט')
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ח')
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ז')
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
החיים שלנו הפכו לעסק
איננו שואפים לאהבה וליחסים טובים בינינו, אבל יוצא שכל בעיה שאנחנו רוצים לפתור מובילה לכך. נניח, בעיה בבריאות - אנחנו הפסקנו להאמין לרופאים. מתפתחות יותר ויותר שיטות חדשות לטיפול אלטרנטיבי, והכול משום שבזכות האגו שלנו, הרפואה הפכה לעסק. הממשלה חייבת להשקיע ברפואה שליש מההכנסה הלאומית – נתח שווה לנתח שמושקע בביטחון.
זה הפך לעסק אמיתי, ואיבדנו בו אמון. אנחנו רואים שרושמים לנו תרופות שאנחנו לא צריכים, סתם כדי למכור לנו אותן, ועושים אינספור בדיקות וצילומים מיותרים. במקום ללכת לרופא אחד שירפא אותי – שולחים אותי מרופא אחד לשני, כדי שכולם יוכלו להרוויח.
זו דוגמה לאופן שבו מאבדים את האמון – האגו הרס את היחסים שלנו עם הרפואה. ואותו הדבר בכל מקום אחר: ביחסים בין האדם לממשלה, בין האדם לחוק, בין האנשים. כל הבעיה היא בכך שאני נתקל באנשים שאין להם שום עניין בי או שרוצים לרמות אותי, לקבל רווח מכך שאני אהיה בצרה. כך אני מרגיש.
אין אדם שמסתכל על השני עם כוונה טובה, אלא רק עם אינטרס מסחרי. האדם אינו רואה את האדם, אלא רק את הרווח שאותו הוא יכול לקבל ממנו. באופן כזה אנחנו מאבדים לא רק את טעם החיים, ערכים כלשהם ששווים יותר מכסף, אלא גם לא יכולים לסמוך אפילו על המשפחה. כמו שכתוב: "הרי שונא אתה לי, ואתה יושב בתוך ביתי"?
מגיע מצב, שבו אנחנו לא מסוגלים להתמודד לא עם הכלכלה ולא עם המערכת הפיננסית, לא עם התעשייה ולא עם שום דבר אחר. הרי בכל מקום אני מנסה להכניס רק חשבונות פרטיים, בלי שום התחשבות באחרים. זהו יחס שדורש מאיתנו מערכות רבות לצורך שמירה, הגנה, ביטחון, כדי שאחד לא ירמה את השני ולא ידחוף לו משהו מיותר או אפילו מסוכן, אם מזה הוא ירוויח.
עם בעיות כאלה אנחנו נתקלים בכל מקום - גם בתרבות ובחינוך. והבעיה הכי גדולה היא עם חינוך הילדים, כיוון שאין קשר בין ההורים למורים, בין ההורים לשאר החברה. אם קודם חשבנו שאם לא אנחנו, אז לפחות שילדינו ישיגו חיים טובים, אז היום אנחנו רואים התדרדרות יותר ויותר גדולה של הדורות. כל דור נולד אומלל יותר מהדור הקודם.
אני שומע איך אנשים אומרים: "בשביל מה ללדת ילדים, כדי לגזור עליהם ייסורים?" רע לי, אבל הם יחיו בעולם עוד יותר רע. ובכלל מדובר על כך שהעולם יפסיק להתקיים, כיוון שבזבזנו את כל משאבי הטבע או בגלל מלחמה גרעינית. אז למה ללדת ילד ולגזור עליו חיים כאלה? רק כדי לשחק איתו כל עוד הוא קטן? הרי זה לא כלבלב...
והאדם באמת מאמץ כלבלב. תביט ותראה שכמעט בכל דירה יש כלב. ומה רע בזה: אני אוהב אותו, הוא אוהב אותי, הוא נאמן, לא עושה שום בעיות. ועוד מוציא אותי בכל יום לטייל...
בגלל המחסור בקשר ביניהם, האנשים התחילו לשנות את היחסים בין הדורות: ההורים עם הילדים, הסבים והסבתות. בדרך כלל בעולם מתקיימים שלושה דורות בבת אחת, ואנחנו רואים, שאין שום קשר ביניהם.
וגם אין קשר למדינה. האדם בוחר בחופשיות איפה יותר קל לו לגור – שם או פה. אם הוא לא מפחד מהשפה השונה והתנאים השונים, אז הוא עובר ממדינה למדינה, מבלי להרגיש קשר לאף אחת מהן. ישנם אנשים שבכלל מטיילים בכל העולם, וכך מוצאים את עצמם מבלי לרצות להשתייך לאף מקום. אך בכל זאת, מתוך האדם קיימת הדרישה הזו לחום אנושי, לפינה משלו, לתחושה של בית, הרי כך הוא הטבע שלנו.
והעיקר, איננו מסוגלים לפתור את הבעיות הגלובליות, הארגוניות, כדי להתמודד עם המשבר הכללי. אי אפשר לפתור את המשבר הזה אחרת, מאשר על ידי יצירת קשר נכון בין בני האדם. הרי הוא קשור מאוד לאובדן האמון ולכך שהאנשים אינם רוצים להיות טובים אחד לשני.
משיחה מס' 6 על החיים החדשים 03.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
איך להמיס את החישוב הקר
הקופים יודעים לאהוב, והאדם לא?
הפסיכולוגיה של המשבר הכלכלי
|
2 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, משבר עולמי |
סוף התפתחות האגו
הטבע תמיד דחף אותנו באופן אגואיסטי קדימה, תמיד הלכנו בצורה עיוורת אחריו, כלומר, הרצון שלנו תמיד דחף אותנו באופן אינסטינקטיבי למלא את עצמנו יותר ויותר וככל שהוא התגלה בנו, אנחנו שאפנו לעושר, לכבוד, לשליטה, למושכלות, לכל דבר.
בסופו של דבר, השגנו שובע מסוים והאגו שלנו ננעל, אפילו אי אפשר לומר שהוא ממשיך לגדול. קיימת איזו רצועה של הערכה מחדש של הערכים שלנו: "האם זה נכון להמשיך להשתוקק להשגת כבוד, מושכלות, עושר, שליטה? האם בזה מסתכמת המשמעות של ההתפתחות שלנו?", זה מצד אחד.
מצד שני, אנחנו רואים שהתלות שלנו זה בזה מחייבת אותנו להכניס איזה שהן נוסחאות בינלאומיות, בין מדיניות, כלכליות, שצריכות לקחת בחשבון את התלות ההדדית שלנו, כלומר, אם יהיה לי רע אז גם לך יהיה רע, כמה שזה לא ייראה לי עכשיו אגואיסטי. אני עד היום מנסה לבנות את האושר שלי על דיכוי האחרים, את השליטה על כך שאני חזק יותר מהאחרים, שאני צובר יותר.
אבל, אותה אירופה היא דוגמה מובהקת עד כמה היום התלות ההדדית קובעת את גורלו של כל אחד, ואי אפשר סתם כך לנתק אף מדינה מהאיחוד האירופי, כמה שהם לא ירצו בזה. אולי הכלכלנים לא תופסים את זה עד הסוף. אנחנו לא יכולים להתנתק מכל העולם.
התלות הזאת נמצאת בתוך הטבע עצמו, בקשרים הפנימיים בינינו. והכלכלה, שמשקפת בסך הכול את היחסים החיצוניים האגואיסטיים שלנו, כבר לא יכולה לקבוע אותם כך, כפי שקבעה קודם: כמה אני לך, כמה אתה לי, אחוז על אחוז וכולי. התעשייה, המסחר הבינלאומי, היחסים ההדדיים הבינלאומיים לא יכולים להמשיך להתפתח בצורה כזאת.
אנחנו צריכים לקחת בחשבון את האינטגרליות של העולם. ואם לא נהיה תואמים לאינטגרליות הזאת, לא נוכל להבין איך אנחנו צריכים להתקדם בהתאם לעולם, בהתאם לטבע. היום אנחנו מרגישים את קריאת התגר של הטבע, את הלחץ שלו עלינו רק כדי להתחיל לשנות את עצמנו בהדרגה בהידמות אליו. אף פעם לא היה דבר כזה קודם לכן.
אם מסתכלים מנקודת מבטה של האנתולוגיה, אז הטבע תמיד דחף אותנו להתפתחות אגואיסטית. ועכשיו, להיפך, הוא מראה לנו שההתפתחות האגואיסטית הסתיימה, כלומר אנחנו סיימנו להתפתח בדרגות ה"דומם", ה"צומח" וה"חי", שבהן הטבע דחף אותנו באופן אינסטינקטיבי קדימה, לכן הדרגה הזאת של התפתחות האדם נקראת "בהמית".
אבל עכשיו אנחנו צריכים להתחיל להתפתח בדרגת "אדם", כאשר כולנו מבינים ותופסים את העולם הסובב בכזאת מידה שמתחילים לשנות את עצמנו לפיו. לא העולם, לא הטבע מחייבים אותנו להשתנות באופן אינסטינקטיבי, בכך שמזמינים בנו כאלה רצונות, שאילצו אותנו לבנות חברה, כלכלה, טכנולוגיה וכולי, היום כל זה כבר לא קיים.
השלב הבא של ההתפתחות שלנו, ככל הנראה הוא כזה, שהטבע מראה לנו את עצמו בצורתו החדשה, האינטגרלית, כפי שהיא באמת, ובה הכול מקושר הדדית, והוא אחד. ואנחנו, כחלק המרכיב שלו, איננו תואמים לו וצריכים להגיע לאותו הצורה האינטגרלית במבנה של החברה שלנו: בפוליטיקה, בכלכלה, בפיננסים, בכול.
מתוך התוכנית "המשבר הגלובלי. מחסור במשאבים", 01.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הפיתרון הפשוט של הבעיות הכלכליות
מי יוצר את המחסור?
בכוחות משותפים נגד האגו האישי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, טבע, כסף, משבר עולמי, פוסטים נבחרים |
מי יוצר את המחסור?
שאלה: כל המשאבים המועילים אינם מוגבלים מלכתחילה. אבל כתוצאה מכוונות זדוניות, שינוי כלשהו, האנשים בעצמם יוצרים את המחסור שלהם. מה שמהווה נכס של האנושות, ואנחנו צריכים לקבלו בחינם, הפך למלאכותי, מוגבל ובלתי נגיש.
ברגע שמשהו הופך למחסור, זה מייד מחולק באופן לא שווה וכל מי שיכול מתחיל לאגור את זה. ומי שלא היה לו את זה, גם לא יהיה.
בסופו של דבר כולם סובלים - אלה שמרוויחים מזה, מפני שהעודף לא נותן שום דבר טוב, ואלה שזה לא היה ברשותם, מפני שהם לא מתמלאים. וכך זה בכל דבר.
מה האדם צריך? ביטחון, שלווה, תשומת לב, משפחה, אוכל. כל זה התחיל לעלות בעבודה עצומה.
שלווה? אנחנו איבדנו את השלווה, אנחנו עובדים 24 שעות ביממה.
ביטחון? ביטחון זהו משאב בסיסי! אבל כתוצאה מזה שהסדרתי את היחסים עם השכן, הוא קנה אקדח ותת מקלע. לכאורה, מי שמרוויח מזה הוא מוכר הנשק, אבל בסופו של דבר הורגים אותו מפני ש"הפצצה נופלת עליו".
האם קיים פיתרון ליציאה מהמבוי הסתום הזה? אולי אפשר לפתור את הבעיות האלה על ידי החינוך?
תשובתי: אם היום מכניסים את כולנו למחסור, ומנסים בעזרתו לשלוט עלינו ולנהל אותנו, אז אנחנו צריכים לחשוב האם אנחנו נוכל להתנגד לכוחות האלה? זה לא פשוט להתנגד להם.
אבל מצד שני, אנחנו רואים שמגיע המשבר ושומט את הבסיס לאותם האנשים, שניסו ליצור כזאת מערכת ניהול, ניסו להרוויח מזה, להכתיב הכול לאנושות. בסופו של דבר, באמת, עליהם נופלת הפצצה, כלומר, גם הם מרגישים חוסר ביטחון גמור ביום המחר, ומסתבר שכאן אנחנו נתקלים בחוקי טבע.
הסיבה לכך הוא האגו שלנו שמניע אותנו וכל הזמן דוחף קדימה. אנשים מנסים בצורה כלשהי לממש אותו בצורה הטובה והמועילה לעצמם.
אבל בסופו של דבר, אנחנו נתקלים כאן בהתלבשות שני פרמטרים: האגו, שבהדרגה מדור לדור ובמשך כל החיים כל הזמן מתפתח בנו. בזה אנחנו נבדלים מדרגת החי, ובכך שמתפתחים, מנסים בעזרת השכל והרגש לנצל את האגו, לעשות אותו כזה כדי שאפשר יהיה להשיג שליטה, כבוד, מושכלות, חופש מקסימלי.
ככלל, זה מתרחש על חשבון ההשתוות של עצמי עם האחרים. כך בנוי האגו שלנו. ולכן כל התנועות של האנושות ושל כל אדם, היא רק בזה. נשאלת השאלה, האם נוכל להמשיך להתקיים באופן כזה?
אתה אומר שמשאבי הטבע אינם מוגבלים. אבל אנחנו רואים את המוגבלות שלהם: נפט, גז, פחם, מתכות, כל מיני מינרלים מועילים. אנחנו אפילו צופים את סופם. אומרים שתוך כמה עשרות שנים הם ייגמרו.
אני בסך הכול מסתמך על נתונים ועל התקשורת הרגילה. אני לא נכנס למעגלים אחרים, ולמען האמת, איני מתעניין בזה. אבל בכללות, כנראה שזה כך.
יכול להיות שעושים את זה בכוונה: מעלים מחירים ומשכנעים אותנו שהמשאבים מוגבלים כדי "לשחק" על העלאת המחירים ולהרוויח יותר, בכך שמשקיעים פחות. אני לא יודע.
אבל באופן כללי, אנחנו מגיעים לזה שהיום הטבע עצמו מראה לנו על ידי המשבר הגלובלי שאנחנו גלובליים, סגורים בינינו, תלויים זה בזה.
אני סבור שהעניין כאן הוא לא בכלכלה, אלא ביחסים ההדדיים הכלליים והפרטיים בין בני האדם. כלומר, האנושות עצמה מהווה את הסיבה למשבר הזה שאותו אנו חווים.
מתוך התוכנית "המשבר הגלובלי. מחסור במשאבים", 01.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
סוף התפתחות האגו
בנקודת ההכרעה
הפיתרון הפשוט של הבעיות הכלכליות
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, טבע, כסף, משבר עולמי |
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ט')
מתוך דו"ח התוצאות של המחקר הבינלאומי:
- המשבר הכלל עולמי הבא כבר מתחיל להיווצר. לפי טבעו הוא יהיה אקולוגי. הוא ייגרם על ידי דלדול/זיהום/מחסור במשאבים טבעיים החיוניים לחיים. הוא יתגלה כמשבר מערכתי, אֵתי, כלכלי וסוציאלי. קיימת אפשרות שהוא יביא לקריסה סוציאלית חלקית או מלאה. (מ. ווְרָאנְקָה, קרואטיה, עיתונאי).
- חשוב להבחין בשני משברים שאותם אנחנו עוברים במשך השנים האחרונות, הפיננסי והכלכלי. המשבר הפיננסי נובע מחמדנות, פשוט מתוך מוטיבים אגואיסטיים אישיים. המשבר הכלכלי הנוכחי, שבו אנחנו נמצאים היום, נולד מתוך שלושה גורמים. הגורם הראשון שהכניס את העולם לירידה הכלכלית הכי מהירה ולמיתון הכלל עולמי הראשון מאז שנת 1945, היה המשבר הפיננסי והגבלת האשראי.
ברגע שנעשה ברור שהמערכת הבנקאית (במיוחד הבנקים הגדולים בארה"ב) הגיעה לבלגן שלם, השווקים העולמיים החלו במהירות להתדרדר מטה, והשאירו חברות בחוסר ערך ואת התושבים בפני עובדה של הפסדים אישיים גדולים מאוד. הגורם השני הוא הבורוּת. רבים מידי, כמו למשל הבנקים האירופאים, סברו שהם מוגנים מהאסון הפיננסי שהשיג את ארה"ב.
מדינות רבות מידי, במיוחד המדינות המתפתחות, סברו שהן גם כן מוגנות מהמשבר הפיננסי. הבורות הביאה לכך שחברות ומדינות מצאו את עצמן באותה המידה לא מוכנות לנקיטת אמצעים ביחס לאסון הכלכלי שהגיע לאחר מכן. והגורם השלישי היה קצרות רואי. ברגע שהחברות והמדינות הבינו שכולם חווים את השפעתו של המשבר הפיננסי הנוכחי ואת התרחבותו של המשבר הכלכלי, רובן התמקדו בהחלטות כגון "תפירת טלאים זמנית". (ס. גֵרְמָנְט, קנדה, יועץ עסקי).
ידיעות קודמות בנושא:
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ח')
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ז')
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ו')
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ו')
מתוך דו"ח התוצאות של המחקר הבינלאומי:
- אני חושב שסיבות אחדות של המשבר הנוכחי (פיננסיות, טכנולוגיות) הוכרו, ושמיוצבים אמצעים להיאבק בהן, אולם הבעיה העיקרית היא בבני אדם, שמקבלים החלטות פיננסיות: הם רואים את תפקידם כמצב החברתי שלהם, שלא מדרבן אותם לדאוג לתוצאות מעשיהם עבור שאר החברה. (ס. פנצאני, איטליה, מנג'ר של UniCredit Leasing).
- המודל העיקרי של עולם העסקים נבנה על ספקולציות. ספקולציות מובילות למשבר, והמשבר מוביל למלחמה. כאשר בוול סטריט ההצלחה בעסק נמדדת רק על בסיס של מחירי אופציות ומניות, אז אי אפשר שלא לקבל בסופו של דבר משבר. מאחורי המשבר ניצב מודל התנהגותי ולא הכלכלה. (ד. רדקביצ'וס, ליטא, בעל Rgrupe).
- הרצון להגדיל את הרווח הוא הסיבה לכל משבר. לאחר שהמשבר החל בתחום הפיננסי, הוא עבר בהדרגה גם לתחומים אחרים. מה שנוגע למשבר הבא, אז נצפה ייצוב של הכיוון המוסרי - ערכי, שמשפיע באופן משמעותי על שינוי התוכן התרבותי של החברה. העימות בין הערכים והאינטרסים יכול להפוך לעילה למשברים העתידיים. ( ג. סולימנוב, קזחסטן, מנהל המכון למודרניזציה של השלטון).
ידיעות קודמות בנושא:
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ה')
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ד')
המכון לחקר העולם שלאחר המשבר מזהיר: תצפו לסערה! (חלק ג')
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
לחכות ולקוות
חוות דעתו של פ. זולייג, כלכלן: אירופה של היום נבדלת באופן ניכר מאירופה שהיתה לפני מספר שנים. למרות שרבים מדברים על סיום המשבר, לא כדאי להאמין לזה, מאחר ומצפה לנו עוד עבודה רבה כדי להשיג פתרון למצב של המשבר. אך ללא כלכלה יציבה לא יהיה לאירופה עתיד.
אם נבצע את הקיצוצים הנחוצים ונמצא אמצעים לעזרה, אז עתידה של אירופה יהיה מוצלח יותר. הדבר הגרוע שיכול לקרות הוא, אם אירופה תשב ותחכה לעזרה מבחוץ.
תגובתי: שום תחבולות פיננסיות לא יעזרו, אלא רק יסתירו את המשבר, יידחו את גילויו ובכך יהפכו אותו לנוראי יותר.
ידיעות קודמות בנושא:
לאירופה מחכה ירידה חדה ברמת החיים
הכלכלנים עדיין מלאי תקווה
כל עוד יש כוח, לא צריך מוח
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, משבר עולמי |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר