בכוחות משותפים נגד האגו האישי
מתוך השיעור מניו-ג'רזי
שאלה: כבר כמה שנים אני לומד את חכמת הקבלה, והשבוע אשתתף בפעם הראשונה בכנס. איך צריך להתכונן לאירוע הזה בלב ובשכל?
תשובתי: אין לנו מקום אחר, מקור אחר, אפשרות אחרת, לקבל כוח רוחני. קבוצה ולימוד, שיחות, הרצאות והפצה, זוהי "פרוזה" יומיומית. כמובן שגם היא מקדמת את האיחוד שלנו, אבל הכנס מהווה משהו אחר, כינוס של לבבות.
ברוחניות הכול קשור לחיבור שממנו אנחנו שואבים כוחות. כל יום אנחנו משתדלים לדבר עליו, לממש אותו, אנחנו בונים כוונות, פעם בשבוע עורכים ישיבות חברים ושיעורים מיוחדים, אבל זה לא אותם המצבים שבהם אפשר לקבל באמת כוח גדול ובעל עוצמה, שידחוף אותנו קדימה כמו הכנס.
"מלכות דאצילות" נקראת "כנסת ישראל", כי היא כונסת, מאחדת את כל הרצונות שלנו שמשתוקקים למטרה הרוחנית. בעיקרון, כנס, זה בניית אותה "מלכות דאצילות", יצירת כלי רוחני מתוקן ומאוחד. אין לזה תחליף.
לכן, בראש ובראשונה, אני ממליץ לכל אחד להשתתף בכנס ובשום פנים ואופן לא לפספס אותו. לאדם אין סיכוי אחר לקבל כוחות להתקדמות רוחנית.
חוץ מזה, מניסיון אנחנו יודעים שלאחר הכנס מגיעים זמנים לא הכי נעימים - תקופות של ירידות. והכנס דרוש כדי לאגור כוחות ולעבור את הירידות האלה ברכות, כאילו שהן אינן קיימות. אנחנו כאילו מיישרים את המתח בין שני הקטבים. את ה"פלוס" אנחנו מקבלים, בכך שמתאספים כולנו יחד ומקנים זה לזה כוח גדול, ואת ה"מינוס" כל אחד מאיתנו מקבל אישית לאחר הכנס, דווקא השליליות הזאת מפרידה, מפזרת אותנו לצדדים. אבל אני עובד מעליו בעזרת הכוח הכללי שקיבלתי מכל האחרים ובסופו של דבר מתקן אותו.
אין לי אפשרות אחרת לתקן את ה"מינוס" שלי, את האגו שלי, את ה"רעל" שלי, את "מלאך המוות" שלי, את היצר הרע שלי. אני יכול להיות חדור מהעלייה הכללית ובעזרתה לתקן את הירידה הפרטית שלי. אותו הדבר מתרחש גם בשיעורים ובישיבות החברים, אבל הכנסים, אלה הזדמנויות חסרות תקדים לשאוב כוחות מהחברים, לתקן בתוכנו את הרע הפרטי, להתאחד, ולשמור על הקשר היחידי עם כולם, בכך שאני משתדל להשפיע להם. וכך אנחנו הולכים קדימה.
היו לנו כנסים שאחריהם לא הרגשנו ירידות מיוחדות. אבל בזמן האחרון התחלנו "לרדת" באמת, ועכשיו אנחנו כבר מבינים שאין כאן שום דבר מלאכותי. זה הכרחי לקיום, אחרת אנחנו "נמות" רוחנית.
הגיע הזמן שבו כל הכנסים שלנו מיועדים לאגירת כוחות, שמאפשרים לנו אחר כך להיתקן. אני לא נוסע כדי להשתעשע ולשמוח, לשמוע שיעורים וקונצרטים יחד עם כולם. לא, אני זקוק לחיבור הזה, כדי שמייד אחר כך אוכל לתקן את היצר הרע שלי שמעורר בתוכי את כוחות הפירוד.
זאת הסיבה מדוע כל כך חשוב להגיע לכנס וכל כך חשוב אחריו לשמור על קשר מקסימלי בינינו, בכך שמשתדלים להרגיש את אותה הבקשה. אם לאחר הכנס, המלא במתח, אנו ניקרע על ידי הניגודים, אני בכל זאת יכול לעבור בצורה חלקה את השלב הזה, בכך ששומר על הכוח שהתקבל מכולם ואני מחזיק את עצמי בקבוצה. כאשר אני מרגיש ירידה אני מתעלה מעליה, אז ה"פלוס" וה"מינוס" מתמזגים לאחד שלם: מופיע בי היצר הרע, רצון אגואיסטי גדול ומעליו שורה ה"מסך", כוח האיחוד שאותו רכשתי.
נקווה שדווקא באופן כזה אנחנו משתמשים בכנסים שלנו.
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי" בארה"ב, 9.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
המדרגה ההכרחית
גלי הכנס שוטפים את כל הלכלוך
יחדיו נעלה גבוה יותר!
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה |
המדע - רגע האמת וקצה גבול היכולת
שאלה: לפי אילו סימנים אנחנו נדע שהאנושות החלה להבין את העולם האינטגרלי?
תשובתי: הכרת והבנת העולם האינטגרלי המקושר הדדית, התחילה מהמדענים בכמה השנים האחרונות. והיום מתחילים לדבר על כך בכלי התקשורת כעל דבר טבעי ומובן מאליו. מסתבר, שהמשבר הוא באמת גלובלי ובאמת נובע מהאגו האנושי, ואילו העולם עצמו מהווה מערכת יחידה.
בכל הנוגע למדענים, הם כבר מדברים על התוכנית שקיימת בטבע, ועל המימדים האחרים של הקיום. אפשר לשמוע את זה במיוחד ממומחים לפיזיקה קוונטית, שחלקם כבר אינם מפחדים להצהיר על כך, שהחומר בהבנתו הקודמת אינו קיים, והעולם נבנה על תופעות קוונטיות. בעבר לא ידענו על חומרים אלו או אחרים, אחר כך גילינו את האטומים וסברנו שהם אינם ניתנים לחלוקה, עד שגילינו עולם של חלקיקים תת אטומיים. ועכשיו גם החלקיקים מפנים מקום לאיזה "ענן", שמתעבה לתמונת העולם רק במבט שלנו. אפילו הגלים אינם קיימים, הכול "מתמרח", וזוהי עובדה מדעית שאין מה לעשות איתה.
בסופו של דבר, המדענים מדברים על כוח אחד, שבמודעות שלנו נתפס ומצטייר כחלקיקים, גלים וכל מיני כוחות פרטיים. זה נשמע כמו החלק של תפיסת המציאות בחכמת הקבלה. למעשה, המדע המסורתי הגיע כמעט עד קצה גבול היכולת שלו ולכן נמצא במשבר. אין פשוט לאן להתפתח קדימה, חוץ מתחום החימוש, שממשיך באופן מסורתי לפרוח.
מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 08.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
זה לא ניסוי על עכברי מעבדה!
בשביל מה לצטט את המדענים?
להסתכל על עצמך מלמעלה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חושבים מדע, משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי |
ההחלטה מתקבלת למטה
אם אתה עושה פעולות שמכוונות למטרת הבריאה, אז אתה מתקדם על ידי שני כוחות: כוח הרצון העצמי (קבלה) וכוח האור (השפעה). אבל אם אתה עושה פעולות שאינן מכוונות למטרת הבריאה, אז אתה מתקדם רק על ידי כוח אחד, הרצון שלך. זאת ההתקדמות הטבעית שלנו: אנחנו ממלאים את הרצון שלנו.
כל המציאות היא המהות של הרצון והאור. הרצון נמצא בתוך האור וכל הזמן משתנה, עוד ועוד. כך מתבצעת ההתפתחות הטבעית שלו: מנקודת האנרגיה, לחומר, שכל הזמן הופך להיות יותר ויותר מורכב, עד לחיים בצורתם הנוכחית. קיימים אלמנטים בסיסיים שיוצרים את המערכת המחזורית, וקיימים החיבורים ביניהם שמולידים חומרים מורכבים ואפילו תאים חיים, שסופגים ופולטים כל מיני חומרים. התאים הם בעלי קשר איכותי חדש עם הסביבה, כי בדרגת ה"דומם" הספיגה והפליטה אינה מולידה את הרגשת החיים או הכאב.
לכן, אם אנחנו רוצים להתקדם קדימה, אז לפנינו ניצב תנאי מיוחד - להתקדם תחת השפעת כוח הטבע, כמו מכונה, או ליצור קשר עם החברים בקבוצה ולבנות תבנית שבמהותה דומה לאור, לכוח העליון, לתכונת ההשפעה והאהבה. אז ביחס שלך אתה משתדל לממש את חוקי האור. אתה מתגבר על ההכבדה והבעיות, ובהתאם לכך מקבל מלמעלה עזרה. בעיקרון, אינך מפעיל שום דבר חדש, אבל בכך שאתה רוצה להתקדם אל המטרה, אתה מוסיף יגיעה משלך, ובתשובה עליה מקבל תוספת אור, מאותו המצב שאליו אתה משתוקק.
בסופו של דבר, אתה משתמש באותה המערכת שמגיבה על "התוספת" מצידך. אתה רוצה, בבקשה, ואם לא רוצה, אז לא. השינויים אינם נובעים מהאור, אלא ממך: אם השקעת מאמץ, גילית תוספת חיסרון מצידך, אז אתה מקבל הארה יותר גדולה. אף אחד למעלה לא מקבל החלטות על כך, כדי להקצות לך מנה של האור. האור נמצא במנוחה מוחלטת, והכול תלוי רק בצורך ובנחיצות שלך בו. תנצל את התנאים שנתנו לך, ותקבל אותו.
מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 04.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
רק מי שמוכן להכול, הוא זה שיברח
אפילו שמעמיד פנים, אבל בכנות ועד הסוף
מי מחליט: הרצון או האור?
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
נצייר את העולם איך שבא לנו!
שאלה: אתה אומר שצריך להרגיש את מה ש"תלמוד עשר הספירות" מספר עליו, אבל לי זה נראה לא מציאותי לגמרי. אני לא הרגשתי אף פעם מה עומד מאחורי מילים כמו: "פרצופים", "ספירות", "ב' דהתלבשות", "עביות"... הקריאה בזוהר ובמאמרים מעוררת בי הרגשה, אבל "תלמוד עשר הספירות" הוא כמו "מדבר", אין לי בכלל במה לאחוז. מה אני עושה לא נכון, אני הרי משתדל בכל כוחי?
תשובתי: מה? אתה באמת לא מרגיש מה זה "ב' דהתלבשות"? זה כאילו שאיזה ענן מתלבש בך ומשחרר אותך מהמשא של האגו, ואתה פתאום מרחף מעל לאדמה. זה כוח כזה שנותן לך את היכולת להתנתק מהאדמה, מהרצון לקבל שלך. ואילו העביות היא מעין הכבדה נוספת ששמו על המשקולת שלך.
עכשיו תחשוב, איזה כוח נוסף אתה צריך מלמעלה, שיעלה אותך יחד עם כל המשא הנוסף הזה שקשרו לך עכשיו לרגליים, וכך אתה גדל.
מדובר רק על היחסים בין שני הרצונות: קבלה והשפעה. אלה שני כוחות שמציירים לך את כל המציאות שלך, בהתאם למידה שבה כל אחד מהם גדול יותר מחברו, ולצורה שבה הם נמצאים.
אותו הדבר מתרחש גם בעולם שלנו, שבו ישנם רק שני כוחות: "פלוס" ו"מינוס", שמייצבים את כל מה שקיים. כל מה שאתה מרגיש מורכב משני כוחות מנוגדים. ואתה מרגיש אותם דווקא כתוצאה מהניגודיות ביניהם, בהתאם למידה שבה אתה מסוגל להבחין בכל צורות הניגודיות שביניהם. על זה מבוססת כל המציאות שלנו. חוץ מזה לא ידוע לנו שום דבר.
למעשה, קיימים עוד המון דברים, אבל פשוט איננו מסוגלים לתאר אותם לעצמנו. חכמת הקבלה מסבירה לנו את האמת הפשוטה: קיימים שני כוחות שבכל פעם נמצאים בצורות שונות של יחסים הדיים.
ואני עומד באמצע, ביניהם, ויכול בעצמי לקבוע את המצב. קודם כל, אני צריך לתפוס את שניהם ולהחזיק בהם. ועכשיו אני יכול להחליט איך לנהל אותם כדי לצייר לעצמי את העולם איך שבא לי!
בהתחלה אני צריך לראות שלא קיים שום עולם. אני הקפאתי עכשיו את התמונה הזאת, כאילו עצרתי תמונה אחת בסרט ואין יותר שום דבר, הסרט אינו נע יותר. ועכשיו אני מגלה איך אני יכול בעצמי לבנות את העולם כמו בהרפתקאות של הארי פוטר.
אני בונה אותו בעצמי, יש לי לשם כך את האמצעים (הרצונות), את סדר הפעולות והחוקים. אבל אני לומד את התוכנית הזאת ובהתאם אליה מרכיב בעצמי את המציאות, עד כמה שאני מסוגל. ככל שאני חודר אליה עמוק יותר, כך יש לי יותר אפשרויות, עד לאין-סוף ממש, מקוטב לקוטב. כך שאתה לא יכול יותר לתאר לעצמך שום דבר מלבד זה כי אתה בעצמך בנוי בצורה כזאת. לכן אתה לא מרגיש שום הגבלות במה שניתן לך.
ובינתיים ניתנה לך רק מציאות אחת, קטנה, בהמית וזמנית, כדי שאתה תלמד לתפוס אותה, להחזיק בה ומתוכה להתחיל לבנות הכול הלאה, כל מה שתרצה. נתנו לך איזו תמונה אחת, פְרֵיים מתוך הסרט, וקדימה, תמשיך הלאה!
וחכמת הקבלה מלמדת אותך את הבנייה הזאת. כל מה שיש בה זה שני כוחות ומערכת שעליה מסבירים לך, שפועלת בהתאם ליחסים של שני הכוחות: "התלבשות ו"עביות", כוחות האור וכוחות הרצון. הכול משתנה בהתאם לשיתוף הפעולה ביניהם, פעם כוח אחד גובר ופעם הכוח השני. מלמדים אותך את הכללים הבסיסיים של העבודה איתם.
הרי לפני שהפכת להיות בוגר ויצאת לחיים בעולם הגשמי המדומה הזה, לימדו אותך כיצד להתקיים בו. אותו הדבר גם ביחס לעולם הרוחני. רק שבמקום תמונה אחת קטנה, שטוחה וזמנית של העולם הזה, מתגלה לך עכשיו הכניסה פנימה. רוצה? תיכנס!
אבל בתנאי שאתה בעצמך תבנה את העולם שלך. לעולם הרוחני לא קיימת צורה משלו, אתה הוא זה שיוצר אותה. אתה מוכן? בבקשה, תיכנס. נותנים לך שני כוחות, כדי שתבנה מהם בהתאם למידת ההשתוות שלך עם הבורא.
אתה יכול לומר שאתה מוגבל במשהו מפני שמלכתחילה אתה מקבל כבר תמונה מסוימת. באמת, בזה נקבעות יכולות הבחירה שלך, אך גם לא יכול להיות לך צורך במשהו אחר. אם אתה בוחר בכל פעם את היחס הטוב ביותר בין התנאים השונים, לפי מידת היכולת שלך, אתה תמיד תבנה את מדרגות הסולם יותר ויותר מעלה. ולא תרגיש בהן שום הגבלות.
בעולם שלנו אתה מרגיש מוגבל ממש בכל דבר. כאן ישנם כיוונים, ושם לא. הכול פתוח לפניך.
לכן, בזמן לימוד "תלמוד עשר הספירות" אנחנו כל הזמן משתדלים להרגיש יותר. זאת מעין פיזיקה של העולם העליון, וכמובן שאנחנו לומדים כאן פרטים טכניים מאוד יבשים: האור מתפשט, הרצונות פועלים ביניהם. אבל זה מפני שאנחנו לא חיים בעולם הזה ולא מגלים אותו ברצונות שלנו, ולכן אנחנו תופסים אותם כיבשים. אבל רק תבינו שאנחנו לומדים כיצד לבנות את העולם עבור כל אחד!
מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 05.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
חומר שנרקם על ידי האור מהרצון
מעבדה המחפשת אחר סוד החיים
לחבר בתוכי את שני הכוחות שבטבע
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, לימוד חכמת הקבלה, מציאות מדומה, שיעור הקבלה היומי |
העולם זקוק לנו
בתוך הרצון הכללי, שכולל את האנושות כולה, כל הזמן מתרחשים תמורות וחיבורים גדולים. המערכת הזאת חיה ומתפתחת, והכול בה, כמו גלים בים, כל הזמן מתנועע ומתערבב. לכן, רבים נכנסים לתוכה, מתקרבים ומתרחקים מהמטרה הנעלה.
עלינו לאסוף מסה של אנשים – לא כמותית, אלא איכותית, שבאמת רוצה לרכוש את תכונת ההשפעה, תכונת העולם העליון, הכוח השני שבבריאה, יחד עם כוח הקבלה, הכוח היחיד שפועל בעולם שלנו.
לי נראה שלמעשה הגענו לזה, לא מפני שאנחנו כאלה חזקים ומיוחדים, אלא בגלל שהעולם זקוק לזה. בעל הסולם כתב שכל מה שהוא השיג, הוא לא השיג מפני שהוא מיוחד, אלא מפני שהעולם היה זקוק לגילוי שיטת התיקון.
אותו הדבר קורה גם היום. אחרי בעל הסולם – הרב"ש, אני, אתם – כל השרשרת הזאת קיימת רק בזכות זה שהעולם כבר הגיע, כמו שאומרים "עד הסף", ונמצא במשבר הסופי.
והמשבר הוא נורא ומורכב ביותר. אנחנו לא רואים אותו, לא מודעים אליו יותר מדי, ולמעשה לא יודעים שום דבר. אם היינו שומעים מה אומרים המנהיגים, מקבלי ההחלטות, הארגונים והמכונים השונים, היינו מופתעים לשמוע באיזה מצב מאיים אנחנו נמצאים.
כל זה מעיד על כך שהעולם באמת זקוק לכוח העליון ולתיקון של עצמו. אין דרך אחרת.
מיום ליום זה מתגלה יותר ויותר. במשך החודשיים הקרובים אנחנו ניתקל במשבר פיננסי גדול וממש נראה אסון באירופה, ובמשך השנתיים הקרובות – אסון אקולוגי גדול. גם החורף הקרוב יביא איתו לא מעט "הפתעות" בלתי צפויות.
כל זה יאלץ את האנושות לשאול את השאלה על מערכת ההנהגה, על כוח ההנהגה, על מה שאפשר לעשות עם עצמה ועם העולם שלנו, בתנאים כאלה ששום דבר לא עוזר. ואז, בלית ברירה, הם ישמעו את מה שאנחנו אומרים.
אם כך, העולם זקוק לנו, ולכן, דואגים לנו מלמעלה ובונים מאיתנו את אותה הקבוצה, את אותו הכוח, אותה המערכת שיכולה לספר ולהראות לעולם דוגמא כיצד להביא את עצמי בצורה נכונה לשיווי משקל עם הכוח העליון השולט. ואז, בתוך ההרמוניה הזאת, נרכוש את הקיום המוחלט.
העולם ישאל את השאלה הזאת. למרות הבעיות עם המזון, ההסקה, הביטחון, עם מוצרי הצריכה החיוניים, העולם ישאל יותר ויותר על משמעות קיומו. הרי כאשר רע לאדם, הוא שואל לא רק כיצד לברוח מהבעיות או לפצות עליהן, אלא מחפש את הסיבה לייסורים, את משמעותם, מדוע הם בכלל מגיעים לו.
אנחנו ניווכח בעתיד הקרוב, שמלבד המהפכות השונות וההפגנות שאנחנו רואים היום בכל המדינות, עולה בעולם גל חדש ושונה, של השאלה על משמעות קיום האדם הכל כך קטן וחסר אונים בפני הטבע ובפני מה שהוא בעצמו קלקל בעולם הזה.
אנחנו נראה שיש לנו מטרה מיוחדת וייעוד נעלה. ולכן מקדמים אותנו קדימה. כך היה תמיד. אם לא היה צריך להתחיל את התיקון בבבל העתיקה, הכוהן הבבלי אברהם לא היה הופך למנהיג רוחני. ודווקא משם, מתוך הגילוי שלו את העולם העליון, יצא כל הזרם הרוחני: הדתות והאמונות השונות.
אנחנו עוד נגלה עד כמה העולם זקוק לנו. בינתיים זה לא מורגש, אך צריך להתכונן לכך. לכן אני מקדיש כל כך הרבה תשומת לב להפצה.
כשאנחנו מדברים על הכוונה למען החבר, למען הקבוצה, אסור לנו לשכוח גם את העולם, מפני שנכון להיום אנחנו נושאי הידע הרוחני, השיטה הרוחנית. על כל אחד מאתנו להרגיש שהוא חייב לעסוק בחינוך האנושות.
מתוך השיעור הווירטואלי, 27.11.2011
ידיעות קודמות בנושא:
לשפוך את האור לעולם
להראות דוגמא לעולם
לתת לעולם תקווה לעתיד
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה |
קריקטורה יומית (2.12.2011)
איור: מיכאל גונופולסקי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: תנועת "הערבות" |
מקום קדוש שפותח את הנשמה
מתוך שיחה בסעודה לפני כנס הערבות בערבה
24 השעות שבהן נהיה ביחד הן שעות ארוכות. אם האדם מכניס בהן את כוח המחשבה, כוח הכוונה, אפשר להשיג המון במשך הזמן הזה. בואו נשתדל לעשות זאת.
ובנוסף, נחשוב על העתיד, כדי שבאמת נוכל לבצע פעולות כאלה על בסיס קבוע. ודאי שזה לא צריך להפוך להרגל ולשגרה, צריך כל פעם לעבוד על זה, אבל באמת, המקום הזה פותח את הנשמה. תודה לכם שהכנתם עבורנו את המקום הנהדר והקדוש הזה!
מתוך שיחה בסעודה לפני כנס הערבות בערבה, 18.11.2011
ידיעות קודמות בנושא:
שהאור יתגלה ויאיר את העולם
להתחבר בלב אחד
הכנס בערבה – ניתוק מההפרעות
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה |
טעימות משיעור הקבלה היומי (7.11.2011)
הכוח השלישי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: טבע, שאלות ותשובות, שיעור הקבלה היומי |
לא חצי המלכות, אלא כל המלכות בעד האהבה
רק הבחינה האחרונה, בחינה ד' נחשבת לכלי המקבל, מפני שיש לה שתי תכונות: היא "יכולה" לסרב לקבל מילוי, אך "מתכוונת" לקבל.
אם בחינה ד' הייתה מקבלת מילוי באותה צורה לא הכרתית כמו בחינה א', לא הייתה לה בחירה חופשית. אבל בחינה ד' בוחרת בעצמה לקבל!
זוהי טעות נפוצה לחשוב שכל אחת מד' הבחינות קיימת באופן עצמאי מהאחרות, וכל מה שהיה לפניה כבר נשכח. אבל בחינה ג' היא תוצאה מבחינה ב', רק שהיא משוכללת יותר ממנה. כל התכונות של בחינה ב' נמצאות בתוך בחינה ג' והיא עוד מוסיפה אליהן מעצמה, מבלי למחוק מכל מה שהיה קודם.
לכן, אם בחינה ב' כבר אמרה שהיא חופשייה ואינה רוצה לקבל, אז התכונה הזאת, כל ההבחנות וההבנות האלה, כבר נמצאות בתוך בחינה ד'.
בחינה ג', לפני שהיא עומדת להפוך לבחינה ד', מקבלת את כל החכמה, ואחר כך היא כביכול מזלזלת בכל החכמה הזאת, דוחה אותה, רוצה להפוך להיות זעיר אנפין, עם אור חסדים והארת חכמה. כל ההבחנות האלה נמצאות בבחינה ג' באותו הרגע שהיא הופכת לבחינה ד'.
לכן בחינה ד' יכולה לקבל ויכולה לא לקבל! היא בוחרת בעצמה מה היא תקבל. כלומר היא עובדת לפי הקריטריון של "אפשר", כי הרי עבורה שני הדברים אפשריים. כל זה בכוחה, והיא לא רובוט חסר רצון, כמו בחינה א', שמקבלת באופן אוטומטי את כל מה שנותן לה הכתר. בחינה ד' אומרת: "אני אקבל, מפני שכך אני רוצה!".
כלומר היא אינה כפופה למילוי הזה. היא בוחרת בו בעצמה. יש לה בחירה חופשית לקבל או לא לקבל, ולכן זה נקרא "אפשר", כי אפשר לברוח ולא לקבל. אבל לא, היא רוצה לקבל ועושה את זה "במתכוון". היא חופשייה לגמרי בבחירת המצב שלה.
בכל בחינה קיים האור של כל הבחינות הקודמות. אם נאמר שהאור נעלם, זה אומר שהיא אינה רוצה להחשיב אותו כמילוי העיקרי שלה. למשל, בינה אומרת שהיא אינה רוצה באור החכמה. אך הוא לא נעלם לשום מקום. כי אם לא יהיה לה אור חכמה, איך היא תוכל לומר שאינה רוצה בו? הרי אז היא לא תהיה בינה... כמו שאישה אוהבת להושיב את בעלה לידה ולספר לו כמה היא לא צריכה אותו... כזה הוא האופי הנשי של המלכות.
רק אם אתה עשיר, יש לך את הזכות לומר, שאתה לא רוצה את העושר שלך ויכול להיות בהשפעה טהורה (חפץ חסד). אחרת, מעל מה אתה תתעלה בהשפעה, אם אין לך שום דבר? אתה לא יכול להיות כזה צדיק, שאין לו גרוש והוא מספר שאם היה מתעשר כמו רוטשילד, הוא היה מתחלק עם כולם.
תחילה תשיג את דרגת "רוטשילד", תקבל את כל הכוח הזה, כל העוצמה, כל הכסף, ותרגיש לעומק את כל מה שיש לך. ולא סתם כמו ילד קטן שאינו מבין מַהם הניירות האלה, אלא לאחר שתשיג את כל הכוח שנמצא עכשיו בידיים שלך, ושבעזרתו אפשר לקנות את כל תענוגי העולם הזה, הכל חוץ מאהבה!
ואז אתה תיתן את כל זה בעד האהבה...
וכך אנחנו באמת רואים שאתה רצית רק השפעה (חפץ חסד). אחרת זה לא ילך.
מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 01.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
לא קל להיות ʺמקום פנויʺ
הנקודה המרכזית של הבריאה
שורש החושך
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
טעימות משיעור הקבלה היומי (28.07.2011)
הדמוקרטיה היא השקר הכי גדול
...
עצה
...
מרק
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: טבע, ישראל היום, משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי |
לבחור בתמריץ הנכון
כנס הקבלה העולמי במוסקבה שיעור מס' 1
בחכמת הקבלה קיים חלק מעניין על השׂגת הבריאה: באיזה אופן האדם משיג את העולם שבו הוא חי.
מדוע אנחנו מרגישים את העולם דווקא בצורה כזאת? האם העולם שלנו הוא כפי שאנחנו מרגישים אותו, או שהוא אחר לגמרי? למעשה, כשהעולם עובר דרך חמשת החושים שלנו, הוא מקבל צורה מסוימת בתפיסה שלנו. אנחנו רואים דווקא את התמונה הזאת ולא את העולם עצמו, בצורה ישירה ואובייקטיבית.
היום אנחנו חוקרים, כיצד רואים את העולם שלנו פרפרים, דבורים, נחשים, כלבים. כל אחד רואה אותו אחרת: בטווח זה או אחר של צבע או ריח. כל יצור מתמצא בעולם באופן אחר ורואה את התמונה שלו בצורה שונה מהאחרים.
אז מדוע בעינינו היא דווקא כזאת? וכיצד היא נראית באמת מנקודת מבט אובייקטיבית? האם אנחנו בכלל יכולים להשיג אובייקטיביות בתפיסת המציאות? על זה מספר לנו חלק בחכמת הקבלה שנקרא "תפיסת המציאות".
אך החלק החשוב ביותר בחכמת הקבלה, זה לא הירידה ממעלה למטה מעולם אין סוף לעולמנו, אלא מה שמתרחש אחר כך. המחסום והמשך הדרך למעלה, זה הדבר החשוב ביתר מבחינתנו. הרי זה מה שניצב היום לפנינו, וזה מה שאנחנו צריכים לעבור. לעבור באופן מעשי ולא בתיאוריה, כולנו יחד צריכים לעבור את הדרך הזאת.
אנחנו צריכים ליישׂם אותה כמה שיותר מהר, כדי שהכוח השלילי של ההתפתחות לא ילחץ עלינו מאחור, לא יוסיף לנו דחף שלילי עם סטימול. אתם יודעים, סטימול, אצל הרומאים, נקרא מקל חד שבעזרתו זרזו את החמורים ללכת קדימה. חשוב שלא נרגיש על עצמנו את ה"סטימול" הזה, אלא נתקדם קדימה בעצמנו, בעזרת הכוח החיובי שניתן לנו בינתיים.
בזה למעשה ומסתכמת הסיבה שנתאספנו יחד. אנחנו יכולים להתאסף, אנחנו יכולים להתארגן אנחנו יכולים להתחיל להרגיש פנימית זה את זה, אפילו ללא מגע פיזי. בואו נרגיש, שבכך שאנחנו מתאחדים בינינו, אנחנו מדמים את עצמנו לטבע הכללי הגלובאלי. ואז בחיבור שלנו יתחיל להתגלות השׂדה הכללי המשותף, ואנחנו נרגיש כיצד אנחנו עולים במקצת כלפי מעלה. זה ריאלי ואני מקווה שניישׂם זאת אתכם.
מתוך שיעור מס' 1 בכנס במוסקבה, 10.06.2011
ידיעות קודמות בנושא:
להרגיש את המציאות העליונה
מפירוד לאיחוד
להתעלות מעל לכל הגבולות!
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, טבע, כנסים, מציאות מדומה, קבוצה |
מפירוד לאיחוד
כנס "UNIDOS" העולמי במדריד, שיעור מס' 2
החברה האנושית מתחלקת לשני חלקים. את החלק הקטן שלה מרכיבים אנשים שבהם התעוררה הנקודה שבלב, זה אנחנו. החלק הגדול אלה שאר בני האדם ואין נקודה שבלב, הם מרגישים רק את החיים של העולם שלנו, התגלות רק על ידי כוח שלילי אחד. אך דווקא בהם מרוכז הרצון האגואיסטי בעל העוצמה.
פועלים בנו שני כוחות: חיובי ושלילי. אנחנו נעים קדימה בזכות יצירת הקשר בין האגו שלנו והרצון להשיג את העולם הרוחני, שאותו אנחנו מפתחים בעזרת לימוד וכוחות שמקבלים מהסביבה. קשר שנבנה בדרך של שילוב שני הכוחות האלה, נקרא הקו האמצעי.
שאר בני האדם, כפי שמסבירה חכמת הקבלה, מצטרפים אלינו בהדרגה, בכך שמרגישים שאין ברירה אחרת, מפני שהאגואיזם שלהם יסבול מפני שהוא כל הזמן דורש מילוי. במשך כל ההתפתחות האנושית האגואיזם שלה כל הזמן גדַל, בכך ששאף למלא את עצמו כמה שיותר. ועכשיו, כשהאגו האנושי איבד כל תקווה לרכוש מילוי, הגיע המשבר שלו.
זה מעורר את האנשים להתקרב אלינו, למרות שהם אינם יודעים, למי וכיצד. כדי להקל על דרכם, אנחנו צריכים להפיץ ידע על חכמת הקבלה ולהסביר, שקיימת שיטה לתיקון המשבר. וכשהם יצטרפו אלינו, אנחנו כולנו נתכלל בעבודה בקו האמצעי ואז נשׂיג את עולם האין סוף.
מה אנחנו מרוויחים מזה ? – נצחיות ושלמות. אנחנו מתעלים מעל המציאות שלנו, מעל לנקודת היווצרות היקום שלנו ושל כל העולם שלנו, למציאות עליונה.
בזמננו הנקודה שבלב מתעוררת לאנשים רבים, הם כבר מיליונים. ובאלה, שהנקודה שבלב עדיין לא התגלתה, בנוסף לאגואיזם מתעוררת הרגשת המשבר: הם מרגישים שחסר להם הכוח החיובי שבלעדיו הם לא מסוגלים להתקיים. הם יודעים, שצריכים לתקן את המשבר, הם מרגישים שהפתרון מסתתר באיחוד, אך לא מבינים, כיצד לממש אותו.
בעולם גלובאלי ואינטגראלי, הכל צריך להיות מאוחד, והטבע מדגים לנו את זה. היום הוא מראה לנו, שאנחנו צריכים להשׂיג את עולם האין סוף, שאנחנו זה אחד שלם. דווקא על זה, באופן נסתר, מורה המשבר, לזה הוא מכוון אותנו.
בבני אדם, שצריכים להוביל את האנושות לעבר המטרה הזאת, המשבר מגלה את הנקודה שבלב, את הכוח החיובי, שאותו הם יכולים להפיק מתוך הקבוצה והלימוד ובעזרתו להתקדם באופן עצמאי אל עולם האין סוף. ואלה שהמשבר לא נותן להם את כוח האיחוד, אינם מרגישים את חסרונו, והם יקבלו בהדרגה הסברים מאלה שהתעוררה בהם הנקודה שבלב, יצטרפו אליהם ויחד ינועו בהשתוקקות אל המטרה.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס במדריד, 04.06.2011
ידיעות קודמות בנושא:
להשיג את סוד החיים
כשהמשבר יהפוך לבלתי נסבל
בסיום ההתפתחות האגואיסטית
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, התפתחות רוחנית, כנסים, משבר עולמי, קבוצה |
זרימת חיים ניצחית
כנס "UNIDOS" העולמי במדריד, שיעור מס' 2
בחכמת הקבלה מסופר שבעולם העליון כוח כלשהו, האור, ברא את הרצון. זה היה רצון אחד יחיד ואור אחד. מצב זה נקרא עולם אין סוף. אחר כך האור בכוונה "פוצץ" את הרצון הזה, והוא נשבר להמון שברים, שנבדלים ברצונות שלהם, ולכן הם מרגישים דחייה, מרגישים את עצמם נבדלים, זרים אחד לשני. "השברים" הללו התרחקו בפנימיות, ואינם מרגישים אחד את השני, מכיוון שכל אחד מנוהל על יד רצון אחר.
הניצוצות הללו נופלים לעולם שלנו ומתחילים לבנות חלל וחומר. זאת הסיבה מדוע העולם שלנו כה עצום וכלול ממגוון גדול של חלקים הפוכים שרחוקים אחד מהשני. במצב זה אנחנו נמצאים עכשיו.
בכל אחת מדרגות הטבע: דומם, צומח וחי פועלים שני כוחות: חיובי ושלילי. ואילו בדרגת "האדם" אנחנו התפתחנו רק בהשפעת כוח שלילי, כשכל אחד מרגיש את עצמו אגואיסט ומשתדל לנצל ככל האפשר את הרצון האגואיסטי שלו למלא את עצמו, אפילו על חשבון האחרים. כך אנחנו התפתחנו לאורך ההיסטוריה.
אם היקום שלנו קיים 15 מיליארד שנה, הצמחים ובעלי החיים בערך מיליארד שנה, אז האנושות קיימת בסך הכל 200,000 שנה, וכל התפתחותה נקבעה רק על ידי כוח שלילי זה.
המקובלים גילו זאת כבר לפני הרבה שנים וכתבו על כך שהתפתחות אגואיסטית כזאת תמשיך עד שנת 1995, ואחר כך אנחנו נתחיל להתפתח אחרת. באחדים מאתנו מתעורר גם כוח חיובי. שני כוחות הללו, החיובי והשלילי, מתחברים ביניהם באדם אחד כך שהוא יכול להתפתח בהשפעת שניהם על פי הקו האמצעי.
במילים אחרות כוח האגו והכוח החיובי של ההשפעה תמיד יפעלו בנו בשילוב הנכון ביניהם. כלומר, אני יכול להשתמש בכוח האגו שלי, על מנת לקבל מהאחרים ואת כוח ההשפעה על מנת להשפיע להם. וכך כל אחד ביחס לכל השאר. אז אנחנו נהיה כמו תאים בגוף אחד, שכל הזמן משתתפים בתהליך החילוף: מקבלים ומשפיעים. זה יתן לנו את ההרגשה של זרימת החיים הניצחית. אך זה מתרחש רק באנשים שמרגישים שמופיע בהם כוח חיובי, והאנשים האלה נמשכים לחכמת הקבלה.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס במדריד, 04.06.2011
ידיעות קודמות בנושא:
ניצוץ, שברא את היקום שלנו
לחיות לפי חוקים אחרים
ערבוב הניגודים
|
תגובה אחת | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, טבע, כנסים, מציאות מדומה |
מתנה לאנושות
כנס "UNIDOS" העולמי במדריד, שיעור מס' 1
הייחודיות של חכמת הקבלה היא בכך שהיא מגלה לנו, כיצד לשלוט על שני כוחות הטבע: כוח המקבל וכוח המשפיע. כל הטבע מורכב מהם. אנחנו רואים אותם בכל מקום: פלוס ומינוס, השפעה וקבלה... השילוב שלהם הוא זה שיוצר את המהות של החיים שלנו.
בדרגת הדומם הם בונים אטומים ומולקולות, דיפולים, רשתות קריסטליות וכולי.
בדרגת הצומח השילוב בין פלוס ומינוס מוליד חיים, הפלוס נותן לצומח את הדברים המועילים, והמינוס מוציא את הפסולת, והודות לכך הגוף חי ומתפתח.
בדרגת החי הפלוס והמינוס הופכים לגדולים יותר, ועל ידי הקשר ההדדי ביניהם מזמינים לא רק את בליעת המועיל והפרשת המזיק, אלא גם כן תנועה, התרבות וחיים פרטיים של בהמה נפרדת. זהו כבר סכום מיוחד של שתי ההשפעות.
אך בדרגת האדם, עד כמה שזה נראה פרדוקסאלי, עד עכשיו פעל רק כוח אחד מבין השניים. ככלל, התענוג שנכנס לתוכנו מיד היה נכבה. כיוון שהרצון שלנו הוא אגואיסטי, ולא הייתה לנו שום אפשרות להתנגד לו, להכניס את הכוח השני כנגדו, כדי להוציא את המזיק מתוך הרצונות והמחשבות, ששייכות לדרגה האנושית.
אך עכשיו מתגלה בנו הכוח השני, הנקודה שבלב כנגד האגואיזם. וזה מאפשר לנו לעצב את עצמנו, להחליט, אילו מחשבות ורצונות להכניס פנימה, ואילו להוציא החוצה. בסופו של דבר מתוך אלף מחשבות ורצונות אנחנו יכולים להרכיב מבנה חדש, לבנות בתוכנו מדרגה מיוחדת שנקראת "אדם", או "נשמה". היא מורכבת מעשׂר ספירות וכמו כן נקראת גם "פרצוף", מבנה רוחני.
זה מה שאנחנו מעצבים בתוכנו הודות לכך, שבתוכנו סוף סוף החלו להתפתח שני כוחות. מאות אלפי שנים בדרגה האנושית פעל בנו רק כוח אחד, כל הזמן הפעילו אותנו רצונות ומחשבות שהתעוררו בפנים. וכך אנחנו חיינו. אך עכשיו, יחד עם כמה מיליוני בני אדם מכל העולם, אנחנו למעשה קיבלנו מתנה מלמעלה, רצון להשפיע בנוסף לרצון המקבל.
ועכשיו אנחנו מעצבים בתוכנו נברא חדש, אנחנו צריכים בעצמנו לבנות בתוכנו את האדם. וזוהי מטרת הקיום של האדם בעולם שלנו. אחרת, בשביל מה הוא קיים כאן? מה עוד אפשר לעשות כאן?
היום אנחנו מתקדמים יחד עם כל האנושות: אנחנו הראשונים, ואחרינו – הבאים. מיום ליום מתעוררים אנשים חדשים ומצטרפים לתהליך הזה, לבניית האדם שבנו. בסופו של דבר אנחנו לומדים כיצד להפוך לאדם במובן האמיתי של המילה.
מתוך שיעור מס' 1 בכנס במדריד, 04.06.2011
ידיעות קודמות בנושא:
בסיום ההתפתחות האגואיסטית
אדם – מדרגה שלא נמוגה
לחבר בתוכי את שני הכוחות שבטבע
|
תגובה אחת | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים |
אדם – מדרגה שלא נמוגה
כנס "UNIDOS" העולמי במדריד, שיעור מס' 1
בעל הסולם אמר, שהוא שׂמח מאוד להיוולד בדור שכזה, שאפשר להפיץ ברבים את חכמת הקבלה. כי הרי היא מלמדת אותנו, כיצד לחבר שני כוחות לאחד, השפעה וקבלה, כיצד לחברם זה עם זה, כדי שהסכום שלהם (Σ) יהפוך להיות "אדם".
זה באמת מדע, חכמה. זה לא פשוט, זה קשה. כי אנחנו הרי התרגלנו לזרום עם הזרם, ופתאום מופיע כוח נוסף, שמושך אותנו לאן שהוא. לאן?
שילוב של שני הכוחות מביא לתוצאה ייחודית. בעולם שלנו, שאותו אנחנו רואים ומרגישים, חיים צורות הטבע של דומם, צומח וחי. אנחנו גם כן שייכים לדרגת החי ועדיין לא השׂגנו משהו יותר גדול מזה. דרגת האדם, שאותה אנחנו מתחילים לחשׂוף במעט בתוכנו, זוהי מדרגה רוחנית שפותחת לפנינו לרווחה עולם חדש.
בטבע, דרגה אחת נותנת חיים לדרגה אחרת: חיות ניזונות מצמחים, וצמחים מקבלים את הכוחות מהטבע הדומם. אך דרגת דומם אינה מבינה, מה זה אומר לגדול, להתפתח, לחיות, לספוג ולהפריש, להרגיש את הסביבה.
דרגת צומח, אינה מבינה, מה זה אומר להיות בהמה, לנוע ממקום למקום, להוליד צאצאים, לחיות בלהקה, ועל אחת כמה וכמה, לחוות דקויות קיום של "בהמות מפותחות", בני אדם, שחיים חיים מאוד מורכבים.
אין בכוחה של הדרגה הנמוכה ביותר, להבין את העליונה, זהו עולם שונה לחלוטין. והנה, גם אנחנו, שנמצאים בינתיים בדרגה בהמית של ההתפתחות וחיים רק לפי הוראות ופקודות של הרצונות שלנו, לא מבינים, מה זאת דרגת מדבר. לא ניתן להראות את זה, להציג, בדיוק כפי שהבהמה לא יכולה להציג לצמח את הרגשת העולם שלה.
אדם, ששילב שני כוחות, נקודה שבלב ולב, רצון לקבל ורצון להשפיע, יוצא לדרגת התפתחות של מדבר ואינו יכול להעביר את הרגשותיו לאלה שעדיין לא השׂיגו אותה. ניתן לומר רק דבר אחד: הוא מרגיש את עצמו מחוץ לכל ההגבלות של הגוף הגשמי, מאחר ועלה לדרגה אחרת. הוא קיים בקשר עם כל הדרגות הקודמות, ניזון מהן, אך רק ניזון, ואילו בעצמו נמצא במדרגה שלו.
כך גם אנחנו איתכם, בעלותנו למדרגת מדבר (נקווה, כמה שיותר מהר), נשמור על קשר עם העולם הזה, עם כל צורות החיים שבו, אך בנוסף לכך יהיו לנו תחושות, הרגשות ומחשבות שונות לגמרי. אנחנו נרגיש נצחיות ושלמות במדרגה החדשה.
כל הבעיה שלנו היא בזה, שאנחנו רוצים לקבל תענוג, אור עליון, בעוד שהוא אינו יכול להתקיים בנו ומיד נעלם בגלל "קֶצֶר", כשפלוס ומינוס מנטרלים ומבטלים זה את זה. ולכן בין שני הכוחות האלה צריך לעבוד בצורה נכונה בקו האמצעי. אנחנו יוצרים את השילוב הנכון שלהם: מציבים באמצע סוג של "נָגָד" (R), שהודות לו פלוס ומינוס פועלים כהלכה ונותנים לנו את התוצאות של עבודתם, אנחנו מקבלים מהם כוח.
התנגדות בין הנקודה שבלב והאגואיזם נקראת בשׂפת הקבלה "מסך". דווקא במקום הזה אנחנו מקבלים ומרגישים חיים חדשים בדרגת מדבר (אדם).
ואז אנחנו הופכים להיות חופשיים מהמוות. כי הרי כל פעם, כשאני רוצה לקבל אור, אין בכוחי להתאים את עצמי אליו, התענוג עם הרצון נעלמים, ואני טועם במעט מהמוות: אין לי יותר ממה ליהנות, אני נופל לייאוש, לא רוצה שום דבר ונָסוג. בסופו של דבר האדם "מתייבש" מהעבודה הזאת, רואה שלא יוצא לו שום דבר ומתחיל "לנבול". חי, צומח ודומם שבו יורדים בהדרגה לאפס, עד שהאדם נפטר.
אך אם אנחנו נבין כיצד לאחֵד בתוכנו בצורה נכונה את כוח ההשפעה וכוח הקבלה, פלוס ומינוס, אז נרכוש הרגשת חיים במדרגת האדם, חיים נצחיים ושלמים.
מתוך שיעור מס' 1 בכנס במדריד, 04.06.2011
ידיעות קודמות בנושא:
בסיום ההתפתחות האגואיסטית
מתנה לאנושות
במלחציים של ניגודים
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: גלגול נשמות, התפתחות רוחנית, כנסים |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר