Tag Archives: נשמה

"הנה המעלות האלו המה כמו שלבים של סולם, ערוכים ומסודרים דרגא בתר דרגא, עד שנשלם, ומשיג את תכליתו. ותדע שהכמות והאיכות של אלו המדרגות, נערכות בשתי מציאויות, שהם: א' מציאות החומרים הגשמיים. ב' מציאות השכליים הרוחנים. ובשפת הקבלה מכונים: מעילא ...

שאלה: במה נבדלות ונמדדות דרגות הידע של הנשמה?

שאלה: נאמר: "לא טוב לנשמה ללא דעת". על איזו "דעת" מדובר?

שאלה: נאמר "כל הפוסל במומו פוסל". כלומר מצד אחד, מקובל רואה שבעולם יש הרבה מצבים לא טובים ובמלחמות. מצד שני הוא מבין שאת כל זה הוא עושה וקושר זאת לעצמו. כיצד משתלבים שני הדברים האלו? כיצד זה אפשרי?

שאלה: מאיזה חומר עשוי הגבול הרוחני, ה"מחסום"?

שאלה: האם אנחנו יכולים להתייחס לשיעורים שלנו איתך כקבלת מידע "מפה אל פה"?

שאלה: האם כוונות ופעולות אצל בעלי חיים תואמות, ואילו אצל בני אדם לא?

שאלה: במקורות קבליים נאמר שנבראנו כנשמה אחת יחידה, שאחר כך התחלקה לחלקים. כאשר הופיע האגו כל חלק החל להרגיש יותר ויותר מרוחק מאחרים. ואילו בעולם הגשמי קורה להיפך, אנחנו רואים את האבולוציה של אורגניזמים חד-תאיים שהופכים ליותר מורכבים, ומגיעים בהדרגה ...

שאלה: למה איני יכול להתנתק מחכמת הקבלה?

"כמו כן בענין הנשמה, האדם מתגלגל עד שזוכה להשיג חכמת האמת על בוריה, ובלעדיהם לא תבוא הנשמה לגידול קומתה, ולא שהידיעות שבידו המה שמגדילים קומת הנשמה – אלא שטבע פנימי הוא בנשמה אשר לא תזכה במעשה ידיה להתגדל על ידה ...

שאלה: אדם שהגיע למדרגה העליונה, הוא אדם מתוקן במלואו, מהי המשימה שלו והיחס שלו לאנשים בחיי היומיום?

שאלה: האם "אחדות הנשמה" מסמלת את נשמות המקובלים, לאורך ההיסטוריה, שנמצאות אתנו בקשר?

שאלה: בתערוכה של תעשיית הלוויות באמסטרדם הציגו את הקפסולה הראשונה להתאבדות, מתקן שנקרא Sarco, שפותח בהולנד. היא קיבלה עיצוב עתידני, שמזכיר טיסות חלל אל העתיד. היצרנים מציינים, שהתא הזה מאפשר לכל המעוניינים, לעזוב את החיים ללא כאב. האדם ירגיש סחרחורת ...

במצע של האדם מוגדרת צורתו הסופית, הבחירה בידו באיזו דרך הוא יגיע אליה. (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם אורן לוי וטל מנדלבאום בן משה)

שאלה: אם השגת הרוחניות היא אישית, אז כיצד החיבור עם אחרים משפיע על כך שלא אצטרך לעבור שוב את התיקונים שעברתי בעבר?

שאלה: נאמר: "כל הפוסל במומו פוסל". מצד אחד, מקובל רואה שבעולם מתרחשים המון אירועים לא טובים כמו במלחמות. מצד שני, הוא מבין שהכול הוא עשה ומקשר עצמו עם האירועים. כיצד מתיישבות שתי התפיסות? כיצד זה אפשרי?