סדנאות 19.05.2013
|
סדנת חיבור בנושא "השלבים לכריתת ברית בעשירייה" |
לצפייה בסדנהלהלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה: המשך קריאה
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: מקורות ותקצירים, סדנאות חיבור |
תפתח את הלב לעולם
מתוך הספר "מאור ושמש", ר' קלונימוס קלמן (תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק): "עצה ותושיה לעבדות ה' ודרך תשובה העיקרית, הוא ליחד לבבינו באהבת חברים, ולהסתכל ביתרון זולתו מעבדות ה', ומידיעת בוראו, ושלא לראות חסרונו ח"ו... ועיקר התשובה להתאחד עם כל אחד ואחד באהבה ובלב אחד, לעבוד השם יתברך, ולהטות שכם אחד, ולהתקשר זה לזה, ושנהיה נסגרין זה לתוך זה בלב כל אחד... שנהיה לאגודה אחת לעבוד השם יתברך בכל לב."
אנחנו צריכים לבנות את התמונה של הבורא, של הכוח העליון. בכל אחד מאיתנו יש חלק קטן ממנו. אם אנחנו מחברים את החלקים האלה יחד, הכוח הזה יתגלה בנו ונוכל לעבוד עימו.
בעל הסולם, תע"ס, כרך ג', חלק ח', ע"מ תר"פ, אור פנימי, אות פח: "כל עסקינו הוא לחזור ולברר ולהעלות לכל אלו הנשמות שנשרו מאדה"ר ונפלו לקליפות, עד להביאן לשורשן הראשון, כמות שהיו בו, מטרם שחטא בעצה"ד."
הרצונות הרוחניים שבנו הם שבורים: אני רוצה רוחניות, אך לעצמי, ללא חיבור עם האחרים. זאת השבירה. ואם אנחנו בכל זאת משתדלים לחבר את החלקים הללו, אנחנו בונים את ה"פרצוף הרוחני", את המבנה, המערכת של "אדם הראשון".
בעל הסולם, מאמר "ששים רבוא נשמות": "אמרו, שיש ששים רבוא נשמות, וכל נשמה מתחלקת לכמה ניצוצין. וצריך להבין, איך אפשר שהרוחני יתחלק, כי מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת - נשמת אדה"ר."
כיצד המבנה הזה יכול להישבר לחלקים?
"אין בעולם יותר מנשמה אחת. ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל."
בכל אחד מהמשתוקקים לרוחניות, יש אותה המערכת הכללית שנבראה על ידי הבורא.
"... אצל כל אחד ואחד בשלמות, כמו אצל אדה"ר. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים, שזה דווקא מִגִּדְרֵי הגשמיים. אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד."
כל אחד מאיתנו מחולק, מפורד, שבור בפנים.
"דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח התורה. והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו."
בכל פעם כאשר אנחנו מדברים על העבודה הרוחנית, אנחנו חוזרים לאותה הבעיה – כיצד להתאחד?
"לכן נעשה בערך הגוף הגשמי ב' בחינות. בחינה א', שמרגיש את נשמתו לפרט מיוחד, ואינו מבין כי זהו כלל ישראל, וזה באמת פגם, לכן גורם ביחד עם הנ"ל.
בחינה ב', שאינו מאיר עליו באמת אור נשמת ישראל בכללות כח הארתה, אלא בחלק הימנה, פירוש, לפי המדה והשיעור שזיכך את עצמו, בבחינת השבתו אל הכלל.
והסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש ג"כ את עצמו לבחינת פרט, כי זה תלוי בזה, ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו שהופיעה באדה"ר... כי כבר נזדכך הגוף וכולו קדש להויה ואינו עושה שום שיעורים ומסכים ונכלל כולו בכלל ישראל."
אם אדם מתחבר עם האחרים ומוכן לקלוט אותם בתוכו, לפנות בלבו מקום בשבילם, אם הוא מוכן להרגיש את העולם כולו בלב שלו, ברצון שלו, אז על ידי זה הוא מגיע לתפיסת המציאות הנכונה.
אחרי הכול, כל המציאות כלולה בתוך האדם. האגו שלנו דוחף אותה מהלב החוצה, וכאשר אנחנו מתפטרים מהאגו ומוכנים לקלוט בתוכנו את כל המציאות, היא נכנסת פנימה ומתחילה להופיע ברצון שלי.
ואז מתברר, שלא קיים שום דבר חוץ ממה שממלא את הרצון. אני כולל בתוכי את כל העולם, ולא קיימת מציאות מחוצה לי, מחוץ למה שנמצא בלב שלי, ברצון שלי. אני עולם שלם. כל החברים הם בתוכי, ואני מרגיש אותם כחלקים ממני. ואפילו לא חלקים, כי הם מתחילים להיות מולחמים לכדי רצון אחד, הנקרא "אדם הראשון". והרצון הזה מקבל צורה הנקראת "בורא", מהמילים "בוא וראה".
כך אדם מגלה בתוכו את המציאות של הנשמה האחת. הכול הודות לכך, שאנחנו פותחים את לבנו מתוך הרצון להרגיש את החברים שלנו, לתת להם מקום בפנים, ועל ידי זה שוברים את המחסום שבינינו לבין העולם, בין ההרגשה האגואיסטית, שבה אין מקום לאחרים, לבין ההרגשה החדשה שאני מגלה כאשר אני נותן לאחרים להיכנס לתוכי.
בעל הסולם, איגרת ד': "ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק."
מתוך שיעור מס' 3 מהכנס בערבה, 24.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
זרעים של השפעה מעל לקרקע של האגואיזם
מקום בלב עבור החברים
ניתוח לב פתוח
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מקורות ותקצירים, שיעור הקבלה היומי |
מקובלים, על עם ישראל ואומות העולם, חלק ה'
שכל ישראל ערבים זה לזה
בעל הסולם, מאמר "ששים רבוא נשמות". (ההערות בסוגריים הן שלי, מיכאל לייטמן).
"בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל (בכל אלה שמשתוקקים לאיחוד ביניהם ולבורא, לתכונת ההשפעה והאהבה, כאשר הוא נמצא), בכל אחד ואחד מהם... ואז הוא תמים בלי מום (אגואיסטי), ושופע עליו באמת הנשמה (היחידה כללית) בכל כחה, כמו שהופיעה באדה"ר."
ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים, על עם ישראל ואומות העולם, חלק ד'
מקובלים, על עם ישראל ואומות העולם, חלק ב'
מקובלים על עם ישראל ועל אומות העולם, חלק א'
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מקורות ותקצירים, ערבות |
מקובלים, על עם ישראל ואומות העולם, חלק ד'
בעל הסולם, מתוך מאמר "הערבות". שכל ישראל ערבים זה בזה. (ההערות בסוגריים הן שלי, מיכאל לייטמן).
וזהו דבר הערבות (שמושג), אשר (מושג כזה יחס הדדי בין חברי הקבוצה, כמו שנאמר) כל ישראל נעשו ערבים זה לזה.
כי לא נתנה להם התורה (לקבוצה, שאותה ייסד אברהם, ושאותה הביא משה להחלטת הערבות), בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל (כתוצאה מעבודתם בחיבור ואיחוד), אם מסכים לקבל עליו (נשאל לא על האפשרות, אלא על הרצון) את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו.
(ומשמעות המצווה היא בזה) דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה (מחברי הקבוצה), למלאות כל צרכיו (של החבר), לא פחות ממה שהוטבע באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו.
ואחר שכל האומה הסכימו (להיות בכזה מצב של דבקות הרצונות בצורה מלאה) פה אחד, ואמרו: "נעשה ונשמע", הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי האומה (בהתפתחות הרוחנית שלהם), אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה (אור התיקון, כדי להשיג באופן ריאלי והדרגתי את המצב של הערבות) ולא זולת (מפני שלא הייתה מוכנות לממש את הערבות, הרצון להתאחד, כמו לפני שבירת הנשמה האחת והיחידה שלהם).
ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים, על עם ישראל ואומות העולם, חלק ב'
מקובלים על עם ישראל ועל אומות העולם, חלק א'
מקובלים על קבלה עכשיו – חלק י'
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מקורות ותקצירים, ערבות, קבוצה, תפקיד ישראל |
שיחה על חג השבועות
ערכתי שיחה בנושא "חג השבועות" במסגרת תוכנית הטלוויזיה "מקובלים כותבים" בהנחייתו של בן ציון גרץ.
צפה/האזן לתוכנית:
תוכניות קודמות:
שיחה על יום ירושלים
שיחה על ל"ג בעומר, רבי עקיבא
שיחה על ל"ג בעומר, רשב"י
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חגים ומועדים, מקורות ותקצירים, ראיונות, פגישות |
שיעור זוהר, פרשת השבוע, 06.05.13
פרשת השבוע "במדבר", זוהר לעם, קטעים נבחרים
להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור: המשך קריאה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, מקורות ותקצירים, שיעורים והרצאות |
סדנאות 05.05.2013
|
סדנת חיבור בנושא "אין עדה פחות מעשרה" |
להלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה: המשך קריאה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: מקורות ותקצירים, סדנאות חיבור |
שיעור זוהר, פרשת השבוע, 01.05.13
פרשת השבוע: שתי פרשות צמודות "בהר", "בְּחוּקוֹתַי", זוהר לעם, קטעים נבחרים
להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור: המשך קריאה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, מקורות ותקצירים, שיעורים והרצאות |
שיחה על ל"ג בעומר
ערכתי שיחה בנושא "ל"ג בעומר", במסגרת התוכנית "סיפור רוחני" עם ערן קורץ.
ראה/האזן לתוכנית:
להורדת התוכנית: 
וידאו | 
אודיו
תוכניות קודמות:
שיחה על דוד וגוליית
שיחה על פרשת המרגלים
שיחה על עגל הזהב
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חגים ומועדים, מקורות ותקצירים |
שיעור זוהר, פרשת השבוע, 24.04.13
פרשת השבוע "אמור", זוהר לעם, קטעים נבחרים
להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור: המשך קריאה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, שיעורים והרצאות |
סדנאות 24.04.2013
|
סדנת חיבור בנושא "חיבור נשים לעזרת גברים" |
להלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה: המשך קריאה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: מקורות ותקצירים, נשים, סדנאות חיבור |
סדנאות 23.04.2013
|
סדנת חיבור בנושא "המדרגה הראשונה ברוחניות" |
להלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה: המשך קריאה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מקורות ותקצירים, סדנאות חיבור |
סדנאות 21.04.2013
|
סדנת חיבור בנושא "איך להגיע לדרגה הרוחנית הראשונה" |
להלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה: המשך קריאה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: מקורות ותקצירים, סדנאות חיבור |
מקובלים, על עם ישראל ואומות העולם, חלק ב'
ישר אל
"ולא די לו, שכל ישראל ערבים זה לזה, אלא כל העולם נכנסים בדבר הערבות. אמנם לא פליגי. כי הכל מודים, שמתחילה די ומספיק אומה אחת לקיומה של התורה. והיינו רק להתחלת תיקון העולם. מפני שאי אפשר היה להתחיל בכל אומות העולם בבת אחת... שהיו שקועים בזוהמת אהבה עצמיית, עד למעלה מחוטמם.
ולפיכך, לא מצא הקב"ה שום עם ולשון, שיהיו מוכשרים לקבלת התורה, זולת בני אברהם יצחק ויעקב, שזכות אבות עמדה להם. וכמו שאמרו רז"ל: "האבות קיימו כל התורה, עוד בטרם שנתנה". שפירושו, שמתוך רוממות נשמתן, היה להם היכולת, להשיג ולבא בכל דרכי ה', בבחינת רוחניותה של התורה, הנובעת מדבקותו ית', בלי הקדם הסולם של המעשיות שבתורה, שלא היה להם האפשרות לקיימם כלל. ונמצא, שרק בני האומה הישראלית לבד, נכנסו בערבות הדרושה."
בעל הסולם, מתוך מאמר "הערבות", סעיף י"ט.
ידיעות קודמות בנושא:
מקובלים על עם ישראל ועל אומות העולם, חלק א'
מקובלים על קבלה עכשיו – חלק י'
מקובלים על קבלה עכשיו – חלק ט'
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: מקורות ותקצירים, ערבות |
סדנאות 09.04.2013
|
סדנת חיבור בנושא "הכל תלוי בהכנת הכלים" |
להלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה: המשך קריאה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הכנה, מקורות ותקצירים, סדנאות חיבור |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר