הכרת הבורא נקרא מחשבה

שאלה: מה זאת מחשבה?
תשובה: מחשבה זוהי נקודת הקשר בין הנברא לבורא. זהו חיסרון מיוחד, שאיתו הנברא יכול לעלות למעלה. מצד אחד, זהו חיסרון בהמי, כי האדם נמצא בחוסר אונים ואינו יודע מה לעשות עם החיים שלו, כיצד לסדר אותם. הכול מתחיל מהצרות הרגילות, הארציות, הבהמיות (ששייכות לגוף).
אבל אם הוא מצליח להתעלות מעל הבעיות האלה, בלי לעזוב אותן, אלא רואה אותן כאמצעי, אז הן יהיו לו להתחלה, תשתית, שמהן הוא יכול לעלות לבורא ולהודות לו על זה שהעיר אותו.
אם האדם רוצה לדעת מהי הכוונה הנכונה, היחס הנכון לכל מה שקורה, זה נקרא שהוא דורש מחשבה. הוא מעלה את נקודת החיסרון הבהמית שלו ל"בינה", בכך שלא שואל על עצמו, אלא שואל למה זה צריך להוביל אותו בקשר לאלוקות: כיצד על ידי החסרונות האלה הוא יכול להכיר את הבורא. להכיר את הבורא זה כבר נקרא מחשבה.
וכך הנקודה השחורה הזאת נעשית "נוקבא" ל"חכמה", היינו נכללת ב"בינה", שדורשת הבנה. החיסרון הזה מחייב את "אבא ואימא" להזדווג ולהתחיל להוליד את האדם העתידי, את המדרגה הבאה.
מתוך שיעור לפי ספר הזוהר, הקדמה. 14.05.2013
ידיעות קודמות בנושא:
שני המרכיבים ההכרחיים של התפילה
להפוך להיות חלק ממחשבתו של הבורא
למדוד מחשבה בגודל המסך
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
מחשבה לעזרת החינוך האינטגרלי

שאלה: ידוע, ששינוי איכותי חד, זה תמיד שלב מעבר, קפיצה חדה. האם ההתפתחות האינטגרלית והתיקון יהיו הדרגתיים, או שתחילה יגדל הפרש הפוטנציאלים, ואחר כך יתרחש מעבר איכותי חדש לרמה אחרת לחלוטין?
תשובתי: מצב קריטי, זה פיצוץ, זו מלחמת עולם גרעינית ושאר הבעיות.
לכן אנחנו צריכים להשתדל להחדיר חינוך והשכלה אינטגרליים בכל מיני שיטות אפשריות. מה גם, שאם היום כבר רואים עד כמה זה מועיל לכל מיני הארגונים, אז אנחנו יכולים להציע אותם למפעלים ומוסדות, לכל מיני חברות וקהילות, לעקרות בית (דרך הטלוויזיה), לבתי ספר, לבתי סוהר, וכולי. אנחנו יכולים להחדיר את השיטה בכל מקום שרק אפשר, בכל מקום שבו אנשים ירצו לפחות במקצת להתקרב לזה, להתחיל לפחות במקצת להבין את זה.
כי ברשת האינטגרלית אנשים מתחברים ביניהם על ידי רצונות ומחשבות. כך עובדת "חכמת ההמונים", כאשר היא מתחברת ויוצא איזה תוצר.
לכן אנחנו צריכים להשתדל לחבר לאיחוד אינטגרלי כמה שיותר אנשים, ועל ידי המחשבות שלהם הם יוכלו לפעול. מה גם, שאין כאן שום חשיבות לא למעמד החברתי של האדם, לא להשכלתו הכללית, וכולי. אלה יכולים להיות גם אנשים פשוטים וגם נציגי האליטות, אין לכך חשיבות, מפני שברמה הבאה כל ההבדלים הגשמיים האלה נעלמים.
מתוך התוכנית "חכמת ההמונים", שיחה מס' 1, 06.05.2013
ידיעות קודמות בנושא:
העברה של המסר האינטגרלי
ללמד את האנושות על אינטגרליות
להפוך להיות דומה לרשת האינטגרלית
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים |
האם ניתן למדוד את השפעת המחשבה?

שאלה: האם עשרה אנשים או יותר, שחושבים בצורה חיובית על אדם חולה, יכולים להשפיע עליו?
תשובתי: כן, אבל איפה תמצא עשירייה כזאת שעוצמת השפעתה תהיה כל כך חזקה וגלויה שיהיה ניתן למדוד אותה?
אני הכרתי פרופסור אמריקאי, שעסק במחקרים דומים מטעם המדינה במקומות שונים בעולם. הוא עשה קרוב לשישה מדגמים על השפעתם של המונים, בעלי רעיון משותף, על חלקים שונים על פני כדור הארץ. אבל, בכנות, תוצאותיהם אינן מעניינות אותי. אני לא מתאר לעצמי שבכלל אפשר לקבל כאן תוצאות כלשהן. יתכן, שהוא קיבל מספר נתונים סטטיסטיים, אך לא יותר מזה. כיצד אנחנו יכולים למדוד במה מתבטאת ההשפעה: כעין רעה או כעין טובה?
בלתי אפשרי לגלות קשר כלשהו, מפני שהאדם הרגיל אינו מסוגל לגלות השפעה כזאת ולעבוד עימה, לאגור, למדוד ולהשוות אותה. זה אפשרי רק אם יוצאים לדרגת הקבוצה, שחבריה עובדים בשיתוף פעולה ביניהם בצורה הדרגתית על פיתוח חוש משותף להרגשת תכונות חדשות, מאפיינים משותפים חדשים. נוצר ביניהם קשר כזה שמסוגל להשפיע על כל אחד מהם. אז הקבוצה הופכת להיות "גלאי".
שאלה: ומה דעתך על משפחה? האם משפחה עם יחסים טבעיים, היא כבר קבוצה, או שזה לא מספיק?
תשובתי: ברור, שאם אחד מבני המשפחה חולה, אז גם חברי המשפחה האחרים עלולים להרגיש רע. זה ידוע, והרופאים מכירים ומבינים את זה. ובנוסף, מדברים על כך שאפילו מחלת הסרטן מועברת ברמה אנרגטית.
אין צורך ללכת רחוק, לדוגמה, כל חיות המחמד סובלות מאותן המחלות כמו הבעלים שלהן. אם הבעלים סובלים מדיכאון, אז גם הכלב או החתול שלהם סובלים מאותה התופעה, אף שבעלי חיים במצב רגיל לא יכולים לסבול מדיכאון. כלומר, זה באמת מועבר ברמה אנרגטית.
מתוך שיחה מס' 2 על "רפואת העתיד", 07.04.2013
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חושבים מדע, חינוך, ילדים, טבע |
כוונון המחשבה

מתוך הכנס באירופה, שיעור מס' 5
שאלה: לפעמים בזמן העבודה בקבוצה, הבורא נותן לנו מצבים נעלים, מתקדמים. איך אפשר לנצל אותם להתקדמות כלל עולמית של 99% מהאנושות?
תשובתי: צריך כל הזמן לחשוב על זה, כי הכול במחשבה יתבררו. המחשבות שלנו, זה הכוחות הכי גדולים שבעולם. אם למחשבה יש כיוון נכון, היא נכנסת לווקטור, לחיבור עם האור, וזה מה שיכול לשנות את העולם.
פועל עלינו "אור מקיף", ואנחנו על ידי הווקטור שלנו עושים ממנו אור מכוון. אם אנחנו מדליקים פנס או זרקור, הוא מאיר בצורה מכוונת. תתארו לעצמכם, שאת אותו הדבר אפשר לעשות בעזרת המחשבה שלנו.
אם אתם תחשבו על מישהו או על משהו, בכך שנמצאים במצב הנכון, במחשבות טובות, אז אתם תראו איך אתם בזה תרפאו, תתקנו, תעשו טוב יותר. הכול יסתדר.
מתוך שיעור מס' 5 בכנס אירופה, 22.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
כוח של מחשבה טובה פורץ לעולם
הגישה אל הרשת הפנימית היא לפי הרצון
לנצל את כוח המחשבה – לשם תיקון העולם
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה |
זרימה של המחשבה

שאלה: בזמן האחרון אתה אומר לעיתים קרובות, שדרושה לנו השפעה מחשבתית חיובית שלנו זה על זה. האם אפשר להעביר את גדלות המטרה וגדלות הבורא בעזרת כוח המחשבה?
תשובתי: זה אפשרי, רק אם אתה "נכנס" לתוך אדם אחר.
בדרגה הגשמית שלנו אתה יכול להעביר לו מחשבות ורגשות גשמיים. זה שייך לא רק לטלפתיה, אלא מוסבר ברגישות גבוהה, שמאפשרת לאדם להרגיש את האדם האחר או את הטבע.
ואילו ברוחניות אנחנו באים במגע ברצון הכללי המשותף, בתכונות הקשורות המשותפות ולכן טבעי הדבר, שזה זורם מאדם אחד לאדם אחר. זוהי תכונת העלייה ממדרגה למדרגה, כאשר גלגלתא ועיניים של התחתון מתחברת עם האח"פ של העליון, שזה מה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה עצמה.
מתוך השיעור הווירטואלי, 17.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
כוח של מחשבה טובה פורץ לעולם
איך להעתיק על עצמי דמות של הנשמה העולמית
הפעולה היחידה שקיימת בטבע
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית |
לעקור מן השורש את השאיפה שלנו להיבדל

מתוך מאמרי בעל הסולם, "פרי חכם על התורה", מאמר: "לא עת האסף המקנה": "כשנתפשטו שבעים נפש דיעקב, לששים רבוא נשמות, חזר הדבר לקדמותו, שצריך אסיפת כל העדרים לגלול האבן, מעל פי הבאר, ובהחסר כח מחלק אחד, גורם תשישות כח בכל הקומה. וזה סוד, פרט שצריך לכלל, וכל דבר שהיה בכלל ויצא מהכלל, לא ללמד על עצמו יצא, אלא על הכלל כולו יצא.. וזה סוד שהמשיל הזוהר, לשנים שבאו בספינה, והיה אחד קודח תחתיו, גער בו חבירו, למה אתה קודח, ואותו שוטה ענה לו, מה איכפת לך, הלא תחתי אני קודח, כי באמת מקלקל היחיד יופי כל הדמות.
.. וזה סוד תפילה בציבור, שאסור ליחיד לצאת מהכלל, ולבקש על עצמו, אפילו לעשות נחת רוח ליוצרו, זולת על הכלל כולו.. כי היוצא מהכלל לבקש על נפשו בפרט, אינו בונה, אלא אדרבה, גורם חורבן לנפשו, כי לא יצוייר לך יוצא מהכלל, בלא לבוש גאות, ואוי לו שגורם חורבן לנפשו.. וצריך כל אדם להאסף בכל כחו, בכלל ישראל, בכל פניות לה' בתפילה ועבודה.. כי כן טבע אור הכלל השורה על הפרט, שבטל לגבי מציאת הפרט שלו, ואינו מרגיש את עצמו."
צריכים כל הזמן לזכור שכל המחשבות שמגיעות אלינו הן "עזר כנגדו", הן מאפשרות לנו להתחזק ולהתפתח דווקא בזכותן. עלינו להתעלות מעל כל הפרעה ולהתחבר עוד יותר להרגשת המשפחה הכללית, "כאיש אחד בלב אחד".
אסור לעזוב את המחשבות האלה, את ההרגשה הזאת שכולנו שייכים למשפחה אחת. וההרגשה הכללית של "משפחה אחת" היא הרגשת הבורא ששורה בינינו, בתוכנו, בתנאי שאנחנו כל הזמן משתוקקים להרגשת החיבור בינינו למרות כל ההפרעות.
זאת העבודה שלנו. אנחנו צריכים להזכיר אחד לשני על כך, ועדיף אפילו להשתדל לעשות זאת במחשבה. להישאר במחשבה הזאת ולהשתדל להשפיע במחשבה לכל החברים ולכל העולם, להעביר את הדגש לפעולות הפנימיות. זאת מטרתנו, נכון לעכשיו, שעלינו לבצע בדבקות ולהצליח.
זאת המשמעות של המושג "ישראל, אורייתא וקב"ה, חד הוא", כל המשתוקקים לגלות את הבורא (ישר-אל) בקשר ביניהם, מנצלים את כל עצות המקובלים כדי להגיע לחיבור שבו יתגלה הבורא.
לכן, אפילו התפילה הזכה ביותר עם הכוונות הטובות ביותר, אם היא לא תפילה עבור רבים ולא לטובת הכלל כאחד שלם, אלא מאדם שמבדיל את עצמו מהאחרים, לא רק שאינה עוזרת, אלא להיפך, היא מזיקה! צריך לראות בפירוד ובהרחקה, במיוחד אם זה מכוונן כך, התנהגות שאינה מתקבלת על הדעת, זו הפרעה הכי רצינית ויש להשתדל לעקור אותה מן השורש.
ידיעות קודמות בנושא:
משפחה שבה כולם אהובים
תפילה עבור עצמי רק מזיקה
מסנן בדרך לבורא
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
ערבות ברשת

שאלה: מה מאפשר לכוח המחשבה להוציא את האדם מחוץ לטבע שלו? מדוע הפוטנציאל של המחשבה המשותפת חזק יותר מהטבע שלנו?
תשובה: אנחנו קיימים בטבע בדרגות הדומם, הצומח והחי - ולא יותר. הרצונות שלנו מופנים בדרך כלל לאוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, שליטה, וידע. זה הטבע שלנו.
מצד השני, מהסביבה אני מקבל כוח שקשור לרמה גבוהה יותר, רמה רוחנית. ואם בסביבה שלי שולטת המחשבה המשותפת, היא תשפיע עליי ב- 100% .
כיום תופעות מסוג זה כבר מתגלות: המחשבות משוטטות בעולם ועוברות מאדם לאדם כמו וירוסים. הן לא סתם "מרחפות באוויר", הן חלק מהרשת המקשרת שאותה אנחנו עוד לא מרגישים, על אף שהיא חובקת אותנו בקשרים חזקים.
מוקדם יותר, בשלבים הראשוניים של ההתפתחות, הקשר בינינו היה חלש, ועכשיו הוא מגלה את השפעתו יותר ויותר.
כתוצאה מכך, עכשיו אנחנו זקוקים לתקשורת אלקטרונית: טלפונים סלולריים, הודעות טקסט, אי- מיילים, שיחות ועידה בווידיאו, רשתות חברתיות ... אנחנו עדיין לא חדרנו פנימה, עדיין לא מגיעים לרשת עצמה, אבל כבר מגיבים לאותות הקריאה שלה ונמשכים לתקשורת הדדית. זה השורש של טכנולוגיות התקשורת המודרניות.
אבל בקרוב אנחנו נעזוב אותן, כי אותה הרשת תוכיח לנו את חוסר התועלת שלהן. הרי, אין שום טעם בתקשורת חיצונית, בדיבורי סרק: "היי, מה נשמע..." הרצון שלנו גדל, הרשת הכללית המקשרת מתגלה יותר ויותר, ובשלב מסוים אנחנו נרצה תקשורת איכותית יותר. ואז האנשים יעזבו את מה שהם כל כך מכורים אליו היום. הם יתחילו להתקשר ביניהם רק בעת הצורך, ולהיפך, יוותרו על "הפטפטת האלקטרונית" בחיפוש אחרי ערוץ אחר, שנמצא מעל החלפת המילים הרגילה. הם ישתוקקו לקשר פנימי.
ובכן, אם אנחנו נשפיע זה על זה בצורה נכונה, אנחנו יכולים כבר היום להשתמש ברשת הקשר בינינו. הרי, הנשמות הן שבורות ביחס לעצמן, אך לא ב"מלכות דאין סוף". ואנחנו שואפים דווקא אליה. אז מה הבעיה? "מלכות" נסתרת מאיתנו על ידי "מסכים" רבים, אבל זה לא אומר שאנחנו לא נמצאים בה. ככל שאנחנו מעוררים את הרשת הכללית, כך אנחנו נוכל להפעיל אותה.
זה מה שאנחנו עושים דרך הערבות ההדדית. ולכן היא נחוצה לנו לתיקון. כאילו מציעים לנו, "האם אתם מוכנים להשתמש ברשת שמקשרת את כולנו למען ההשפעה בצורה ברורה, נכונה ומתאימה? באופן כללי, הגישה הזאת נקראת "ערבות".
כיום, האנשים קרובים להכרת הרשת הזאת כמו שלא היה בעבר. הם קרובים להשתתפות הפעילה והמודעת ברשת הזאת, שתאפשר להם להידמות לבורא. הרי, ה"בורא", זה הרשת המקיפה המלאה בקשר אין סופי. כך הבורא מתגלה לנו.
אם אני רוצה לגלות את הרשת הזאת מבעוד מועד, אני בעצמי "מעורר את השחר", משתדל להוסיף יגיעה ומרגיש אחריות יותר ויותר גדולה על העולם, על כל המציאות, כולל הבורא. ואם אני לא התכוננתי, לא שאפתי קדימה, אז הרשת שמתגלה "תופסת" אותי במפתיע. זה ההבדל בין "דרך תורה" ו"דרך ייסורים".
באופן כללי, כל הרשת הזאת, עם כל מיני סוגי הקשר, עם כל האורות, כל הפרטים של התפיסה, כל השלבים של הגילוי – נקראת "תורה". על ידי הערבות אנו מפעילים אותה, מעודדים לגילוי גדול קצת יותר, וזה משפיע על כל אחד.
מתוך השיעור על "מבוא לספר הזוהר," 12.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
כוח של מחשבה טובה פורץ לעולם
אינטרנט פנימי מלב אל לב
הגישה אל הרשת הפנימית היא לפי הרצון
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
כוח המחשבה

שאלה: אם אנחנו מציירים תמונות של "עתיד בהיר", כיצד אנחנו מממשים אותו? כמו שאומרים, "רוצה להיות מאושר, תהיה מאושר!".
תשובתי: בעיקרון, זה נכון, מפני שהמחשבות עובדות. אם אנחנו נטפח בתוכנו מחשבות חיוביות, אז וודאי שניצור במעגלים האינטגרליים, ובכלל, בכל מקום שדה חיובי ונכניס לתוכנו את הכוחות החיוביים של הטבע.
מצד שני, השדה הזה בתורו גם כן יחנך אותנו. לכן רצוי להיות תמיד במצב רוח טוב, עם תמיכה טובה, אז מובטחים לנו חיים יחסית קלים.
כי אנחנו הרי נמצאים בטבע המוחלט, ובתוכנו זורמים כל מיני נתונים ואנחנו תופסים אותם כזרימה של החיים. לכן, אם את אותם הנתונים שזורמים עכשיו בתוכנו אנחנו נתפוס אחרת, אז החיים ייראו אחרים לגמרי. יוצא, שאנחנו בעצמנו מסדירים את האיכות של החיים שלנו, איזה חיים אלה יהיו: טובים או רעים, מלאים או חסרי טעם.
אתה לא מתאר לעצמך, איך שאנחנו משפיעים זה על זה! אפילו אם אדם לא יוצא מהבית, הוא בכל מקרה משפיע על האחרים! זהו הרי שדה אחד ויחיד!
מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות כוח האדם", תוכנית 6, 10.02.2013
ידיעות קודמות בנושא:
אינטגרליות: להחליף מינוס בפלוס
בתדר של רגשות
הכוח הבלתי מנוצח של המחשבה
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חינוך, ילדים |
חיים חדשים - 89
תוכנית הטלוויזיה "חיים חדשים" בנושא "בריאות, כוח המחשבה".
צפה/האזן לתוכנית:
להורדת התוכנית:
וידאו |
אודיו | MP4
תוכניות קודמות:
חיים חדשים - 88
חיים חדשים - 87
חיים חדשים - 86
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ראיונות, פגישות |
חיים חדשים - 88
תוכנית הטלוויזיה "חיים חדשים" בנושא "בריאות, כוח המחשבה".
צפה/האזן לתוכנית:
להורדת התוכנית:
וידאו |
אודיו | MP4
תוכניות קודמות:
חיים חדשים - 87
חיים חדשים - 86
חיים חדשים - 84
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ראיונות, פגישות |
תימשך לאהבה

כל העולם, זה כוח ולא חומר. לכן, תיתן חשיבות לכוח המחשבה שלך, לכוח היחס שלך לחברים. דווקא הוא פועל במציאות. על ידי היחס שלך לאחרים אתה מתקן, משנה את העולם. אף אחד לא יוכל לעמוד בפני זה. אם מהבוקר ועד הערב אתה חושב ודואג רק על חיבור החברים, שיביא את הטוב לנו, לעולם ולבורא, אז בזה אתה מממש פעולה עוצמתית ביותר, ששום דבר לא ישתווה אליה.
כוח המחשבה, כוח הרצון, זה החשוב ביותר. ואם אתה מפעיל אותם בהתאם למטרת הבריאה, אז בזה אתה גורם להשפעה הרבה יותר גדולה, מאשר אדם רגיל.
שאלה: האם אפשר להוכיח את זה?
תשובתי: העניין כאן הוא, שאני לא רוצה להוכיח את זה לעצמי. כי ההוכחה תקנה לי ביטחון אגואיסטי, ואילו אני להיפך, רוצה להשפיע עם הכוחות האלה על החברים בכזאת צורה, כדי לא לראות את התוצאה. אני רוצה לעזור, לחבר, לאהוב, אבל לא על מנת לקבל שכר.
כי אני הרי צריך משהו אחר: אני מוכן לשלם ביחס שלי כלפי החברים כדי לגלות רק דבר אחד, ציווי של מי אני מקיים. אני רוצה לגלות את הבורא ולעשות לו בזה נחת רוח.
ואז, להסתיר את התוצאה, כדי שהשכר הזה לא ישחד אותי. בזה אני משיג את אותה הנקודה, שממנה הוא התחיל, נקודת ההשפעה.
שאלה: למה זה לא מושך אותי?
תשובתי: מפני שהאמת הזאת מנוגדת לנו.
שאלה: אז איך אפשר להתקדם קדימה?
תשובתי: באמצעות שקרים קטנים בכל צעד. אתה מסתיר מעצמך את האמת ומשחק עם עצמך, כאילו שזה בכל זאת מושך אותך לאיזה שכר.
שאלה: מה בכל זאת יחייב אותי לחשוב כל היום על החברים?
תשובתי: הכרת החשיבות: "אני ארוויח מזה, אני אשיג רוחניות, אחרת כל החיים שלי יבוזבזו לריק. אני חייב להשיג משהו בחיים. נאמר: "טעמו וראו כי טוב ה'". נו אז איפה הוא? איך לטעום אותו? אני חייב להספיק עד הערב, מה שלא יהיה...".
אומרים לך: "אם אתה תדאג לחברים, אם תרכין את ראשך בפניהם אם תצטרף אליהם, אז תגלה רוחניות". ואתה מוכן לזה, אתה מתאר לעצמך את השכר לפי הטעם שלך, כמו שנאמר: "חנך נער על פי דרכו". אתה מדמיין לעצמך את הרוחניות המדומה המפתה, איזה שהם מרחבים, ריחופים, כוחות, ונמשך אליהם.
כל אחד מצייר את התמונה שלו. תבקש מהחברים, כדי שהם יסבירו לך את המטרה ואת חשיבותה. צריך להרגיש את טעם האהבה, תבקש את זה.
מתוך שיעור על המאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 18.12.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הבורא כמכנה משותף
יחס חם כלפי החבר מביא אל הבורא
השפעה ללא שכר
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: אהבה, התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
שיזוף מרבי ב"אור מקיף"

אדם מגיע ללמוד כי רוצה לדעת, להבין ולהרגיש את העולם הרוחני, אבל בינתיים אין לו הבנה נכונה מה זה קבלה והשפעה, לעצמו או לאחרים. הוא יודע רק לדאוג לעצמו ולפעול בהתאם לרצון לקבל שלו. וכל העבודה שלו היא לבצע פעולות שימשכו את המאור המחזיר למוטב.
הדבר היחיד שעליו צריך לחשוב, זה איך לפתוח את עצמנו לאור, לתת לו הזדמנות לפעול ולהשפיע עלינו ולשנות את התכונות שלנו. צריך כל הזמן לדאוג רק איך להשיג את המצב הטוב ביותר להשפעה כזאת, להתחזק בקשר עם הקבוצה, בלימוד, בכוונה, לארגן את כל הדרוש.
התפקיד שלנו הוא להביא את כל הסכום הזה של התנאים לצורה הטובה ביותר כדי שהאור ישפיע עלינו. האור הוא קבוע, ואני צריך כל הזמן להסתובב, להעמיד את עצמי תחת השפעתו, פעם מצד אחד ופעם מצד שני במחשבות, בכוונות, בפעולות שלי, בעבודה עם הספרים, עם הקבוצה, עם עצמי, ביחסים עם אנשים קרובים ורחוקים, בהכול.
אם אדם כל הזמן חושב על כך ומבסס על זה את כל התקוות שלו, בכך שמבין ששום דבר לא יעזור לו חוץ מהשפעת המאור, אז הוא משיג מהר את התוצאה. זה אומר שהוא "מצפה לאור ה'", כאילו שמצפה לשחר. הוא מרגיש איך הערכים משתנים בתוכו, בזה שמסובבים אותו להשפעה ואהבה, ליציאה מתוך עצמו כלפי החברים, למושג הקבוצה, לצורה ולדמות הפנימית שלה.
דווקא בזה הוא מתחיל לראות את החיים שלו. הוא מרגיש שקיימים בו שני רצונות. האחד, זה הרצון לקבל האגואיסטי הטבעי, שבינתיים נשאר בו. והרצון השני, זה הרעב שמתפתח בו בהדרגה, הצורך, הוואקום הריק, החיסרון, שאותו הוא רוצה למלא על ידי ההשתוקקות שלו לחיבור.
לאחר שהאדם מרגיש את שני הרצונות בתוכו, הודות לאור שיצר בתוכו את השטח הריק, הוא כבר מקבל איזו הכוונה. מקודם הייתה לו רק נקודה, שהייתה ללא שום כיוון. ועכשיו בין שני הוואקומים האלה מופיע קשר, וקובע כיוון "מעצמי" "לזולת", וכך האדם מתקדם.
והעיקר הוא, כל הזמן לסובב את עצמך, בכך שמכוון להשפעה מרבית של המאור המחזיר למוטב, בצורה הטובה והיעילה ביותר.
ידיעות קודמות בנושא:
ואין לנו דאגות אחרות...
פתח לאור
כיצד למצוא כיוון באוקיינוס של אור
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
הכול נבנה על רגש

שאלה: הדרך שלנו מורכבת משלבים עוקבים: ידיעה, הבנה, השגה. כאשר אנחנו פונים לקהל עם מסר החיבור, אנשים לא יכולים להרגיש אותו מייד, לשלוט בו. אולי צריך להתחיל ממידע כללי, מהתועלת שמביא החיבור, ורק אחר כך לעבור להשגה רגשית?
תשובתי: המסר הזה לא נתפס לפי סכימה רגילה. כי החומר עצמו של הרצון שלנו עשוי מרגש. והמחשבה דווקא מגיעה אחר כך. תחילה אני מקבל איזו התפעלות, תגובות בתוך הרצון, ואחר כך מהן מתחיל להרכיב את הידיעה, ומכאן בא המדע. באופן כזה, אני לא סתם מכונה שעושה בירורים, שמגיבה לנתונים אלו או אחרים של רגשות. נכון, הרגש מתפתח באמצעות השׂכל, השכל מכוון את הרגש, אבל הרגש קודם לשׂכל.
נאמר: "מה שלא נשיג, לא נדעהו בשם ומילה". וזה אומר, שקודם כל אני צריך להשיג את התופעה ברגש ורק אחר כך יבואו השמות והמילים. כלומר, תחילה אני "טועם" ורק בסוף מייצב את התיאור.
שאלה: האם יוצא, שעל ידי זה שאני מספר על חיבור כעל הצלה, אני צריך תחילה לגרום לו להרגיש, ורק אחר כך לתת הסברים הגיוניים?
תשובתי: כל עוד אין רגש, אין עם מי לדבר. אתה לא יכול לפנות לאלה שלא חסר להם, אתה בא למי שנמצא בצרה. הבורא מכין "מקום", כלומר מצב, שבו אנשים סובלים, ואז אנחנו יכולים לגשת אליהם, בהתאם לטיבם, בהתאם לאופי ולמידת הייסורים שלהם, ובאופן כזה להציג להם את שיטת התיקון.
אבל אנחנו מדברים על איך לתקן דווקא את מצבם הנוכחי ולא את העולם בכללותו. אנחנו מגישים לאדם תרופה ממחלה ספציפית: "תקבל, ואתה תצליח, תוכל לצאת מהצרות ולחיות חיים טובים בביטחון ובאיזון".
בשלב הנוכחי אנחנו לא מספרים לאדם על איזה שהם עולמות עליונים. הוא בינתיים צריך לחזור לחיים נורמליים, ולא צריך לחשוב על שום דבר אחר. לכן, הרגש כבר קיים אצלו, ואנחנו צריכים לתת לו שׂכל, הבנה, אבל בכזאת צורה, שזה יתלבש על הרגש הזה, כדי שיהפוך להיות "ראש" עבור ה"גוף".
זוהי אומנות ההפצה, לתת לגוף הסובל שׂכל מתאים שמסוגל לעזור לו. אנחנו מסבירים לאנשים, מדוע הם סובלים וכיצד לסיים את הסבל. הבעיה היא בכך, שאנחנו מנוגדים לטבע: הוא כולו מחובר ואילו אנחנו לא מחוברים, ולכן רע לנו. אז בואו נתחיל להסדיר את הקשרים בינינו, ובזה אנחנו ניפטר מכל הצרות. איך זה נעשה? לפי שיטה מיוחדת, בעזרת לימוד ופעולות מסוימות.
ואז, תוך כשבוע אתה תראה שהשיטה עובדת. מה גם, שאנחנו לא סתם ניצור חברה ידידותית טובה, אלא גם נגלה איך נרגעות הבעיות האחרות שמטרידות אותנו היום.
מתוך שיעור על המאמר "מהותה של חכמת הקבלה", 18.11.2012
ידיעות קודמות בנושא:
רעבים מכל המדינות, תתחברו!
בתדר של רגשות
השגה שאינה מותירה ספק
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
שׂכל חופשי

שאלה: האם כול אדם יכול לעבור לדרגה יותר עליונה, בזה שפונה לטבע שלו? האם אני יכול לעבור במודע לדרגה הזאת או רק מתוך ההרגשות העצמיים שלי? ואם מדובר על התודעה, האם חכמת הקבלה מפרידה בין דברים כאלו, כגון דעת ושׂכל?
תשובתי: חכמת הקבלה מדברת על זה, שמהותו של האדם מורכבת מרצון וממחשבה. העיקר, זה הרצון, מפני שהוא החומר האמיתי של העולם. הרצון מסובב אלקטרונים ומולקולות, מזמין חיבור ופרוד של אלמנטים, הרצון זה הכול. אבל בדרגות ה"דומם", ה"צומח" וה"חי", הרצון מתבצע באופן אינסטינקטיבי, מאולץ. כך פועלים כולם, כולל בני האדם ששייכים ל"דרגת החי".
האדם שמתחיל ללמוד את חכמת הקבלה, מנסה לעלות לדרגת הרצון הבאה, כלומר לעבור מתכונת הקבלה לתכונת ההשפעה. ואז הוא מתחיל להשתמש בשׂכל, אך לא באותו השׂכל שקיים ליד האגו שלנו, שכוונתו להרוויח יותר בכל תנועה ומעשה, כמו החיות, האבן והצמח שכול הזמן מנסים לתפוס עמדה טובה יותר, כלפי כוח המשיכה ולשמור על המבנה שלהם, אלא מדובר על שכל חופשי באמת. הבחירה החופשית אפשרית רק כאשר מופיעים באדם שני הכוחות המנוגדים, קבלה והשפעה. וביניהם מופיע השׂכל החדש, האמיתי. כלומר, לא כזה שמצורף לרצון ועוזר לו להרוויח יותר בזה שמחשב את הפעולות שלו, אלא השׂכל שמופיע בניגודיות של שני הרצונות ויוצר באדם את המבנה האמצעי שמורכב משני הכוחות, קבלה והשפעה, מה שנקרא "קו אמצעי". האדם, שמורכב משני הכוחות הללו, בונה את עצמו מהם ולמעשה נעשה חופשי וחכם.
מתוך שיעור מס' 1 בכנס בגאורגיה, 05.11.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שלבי התהוות השכל. מהרגשה להבנה
השׂכל העליון – בהשפעה
כדי שהשׂכל ייעץ כיצד להשפיע טוב יותר
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים |
היכן נמצאים הרצונות והמחשבות שלנו?

שאלה: היכן נמצא הרצון של האדם? בגוף, מחוץ לגוף, באוויר או לידו?
תשובתי: בגוף אין רצונות. אתה יכול להחליף את כל האיברים, לעשות המון השתלות, אבל בכלל לא תיגע באדם בגוף הזה. אני זוכר שלפני חמישים שנה, פרופסור ברנרד בדרום אפריקה עשה לראשונה השתלת לב, אז כולם חשבו, "מה יהיה עם האדם שנותח?! מה הוא יתחיל להרגיש?" שום דבר. הלב זה משאבה שמזרימה דם וזה הכול. אותו הדבר יהיה גם אם תעשה השתלת מוח. המוח שלנו לא חושב, מפני שהמחשבות אינן מיוצבות בתוכו. המוח שלנו הוא רק מוליך שמחובר עם השׂדה האוניברסאלי של השׂכל. בדיוק כפי שהרצונות שלנו נמצאים בשׂדה הזה ולא בגוף שלנו. הגוף שלנו כאילו קיים בתוך השׂדה הזה ורק תופס אותו. אבל האינדוקציה הקטנה הזאת שמושרה בנו, היא החיים שמורגשים בנו.
שאלה: כלומר, בשׂכל האינטגראלי כאשר האדם נכנס לשׂדה הכללי של האהבה, הוא באמת מפעיל את המוליך שלו ב 100% ומפתח אותו הלאה?
תשובתי: כן, אבל זה כבר לא אותו המוח שקיים אצלנו!
אצלנו נמצא בסך הכול המכשיר שדומה לסליל שתופס את השׂדה מבחוץ ובו מתעוררים הזרמים החשמליים. והזרמים האלה, אותו החלק שלהם שאנחנו עוד יכולים לגלות, להתגבר, לתפוס, זה מה שאנחנו מרגישים. למעשה, מסביבנו נמצאים כוחות של שׂדה ומתח עצומים.
שאלה: האם על ידי הרחבת הסליל שלנו עד 100%, אנחנו מרחיבים את יכולת ההכרה?
תשובתי: הוא מתרחב רק על ידי זה שאנחנו מתחילים להתקשר עם האחרים. לכן, אם אנחנו רוצים "להפעיל" את עצמנו ולהפוך את עצמנו לסליל רציני, אנחנו צריכים להיות חדורים ברצונותיהם של האחרים ולהתחיל לחשוב איך לקרב ביניהם.
מתוך שיחה מס' 3 של מיכאל ליטמן עם נִיקוֹלָאי קְרוּפִינוֹב, 11.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הביע משאלה, והיא התגשמה!
מה מניע את האדם?
ההבדל המשמעותי של החיים החדשים
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, מציאות מדומה |










לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר