Tag Archives: טוויטר

ברגע שאנחנו משנים את עצמנו, אנחנו מגלים שהעולם אינו מורכב מרכיבים שנלחמים זה בזה על הישרדות. אלא כוחות היקום מאזנים ותומכים זה בזה. הקרב קיים רק במוחנו, אך איננו יכולים לראות זאת עד שנרכוש נקודת מבט חדשה.

הטבע, בגימטרייה א-להים, רוצה שנקבל על עצמנו את חוקיו ונסכים להיות טובים זה לזה, מחוברים בינינו על פני הפירוד הטבוע בנו. לא בזה שנשפר את איכות הסביבה תבוא לעולם ההקלה והגאולה, אלא מתוך הגילוי שהחיים שלנו תלויים בתיקון היחסים בינינו.

על ישראל ליישם את הכלל "ואהבת לרעך כמוך" כדי להכשיר ולהעביר אותו לכל העולם, עד "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיהו לא, לג). נעבור עוד מערכות בחירות, ולא נמצא מנוחה עד שנבחר נכון ונמלא את ייעודנו, עד שנתקשר ...

הבעיה היא לא מחסור במזון, יש שפע ממנו. למעשה, הרבה מהמזון שמיוצר נזרק ומזהם את המים ואת האדמה במקום להאכיל את הפיות הרעבים. אנשים רעבים לא בגלל מחסור במזון, אלא בגלל שאין עניין לעזור להם להשיג אותו.

העמים שונאים אותנו כי הם מרגישים תלויים בנו, וזו הסיבה שהם מאשימים אותנו בצרותיהם. והם צודקים, הצרות שלהם הן באחריותנו. תיקון העולם תלוי בהתנהגות הטובה שלנו זה כלפי זה.

חכמת הקבלה היא שיטת התיקון האוניברסלית. היא מכבדת את הדתות כמסגרת תרבותית- מסורתית של כל עם. לשיטתה בני כל הדתות ובני כל העמים יצטרכו לתקן הטבע האגואיסטי ההרסני שלהם לכיוון של אהבת הזולת כדי להתקרב לכוח העליון.

עד עכשיו לקחנו מהשולחן בלי חשבון, ניסינו להתמלא בכוח ואנרגיה על ידי חומרים שהוצאנו מהאדמה, מהאוויר, אבל בכך אנחנו מרוקנים את כדור הארץ, שואבים את המיץ זה מזה ועדיין דבר לא מעניק לנו מרץ וחיות, כוח ושמחה, ורוב העולם מרגיש ...

יש מטרה לקיומנו, והיא לפרוץ בכוחותינו ומבחירתנו מעולמנו הצר, מטבענו האנוכי שלא רואה מעבר עצמו, אל אהבת הזולת, אל תכונת האהבה, אל עולמו הפתוח האינסופי של הכוח העליון, שאין בו שמץ של פנייה עצמית, כולו תענוג מהשפעה ונתינה.

עם ישראל וכל האנושות הקרועה והמסוכסכת מתקרבים מיום ליום לגלות שהמצב חסר סיכוי, שהטבע שלנו מוביל אותנו להשמדה עצמית, ואם לא נכניס בינינו את אהבת הזולת כך שכוח עליון ישרה בה, לא נשרוד. עבור הרגע הזה עבדו כל המקובלים והרב"ש, ...

כולנו יחד נמצאים בתוך מערכת הנהגה עליונה אחת שנקראת "נשמה", ואיך שאדם מתייחס לזולת כך הוא מתייחס לעצמו כמו שכתוב "כל הפוסל, במומו פוסל". חוסר התחושה שיש בנו למציאות הזאת שבה כולנו אחד היא מכוונת. היא נועדה לאפשר לנו להגיע ...

אשמה אחת רובצת עלינו, והיא מתגלגלת ומצטברת מדור לדור, חוסר מילוי תפקידנו הרוחני להיות "אור לגויים", לתת דוגמה לחברת מופת שפועלת באחדות ובערבות הדדית. כל עוד אנחנו היהודים לא מקיימים את הכלל "ואהבת לרעך כמוך", אנחנו ממיתים את העולם.

החיבור בעם ישראל קובע את המצב הביטחוני שלו, ורק בליכוד הכוחות אנחנו מסוגלים לבלום את האויבים ולגאול את עצמנו מצרות וייסורים. למה? כי "כאשר ישראל הם כאיש אחד בלב אחד, הם כחומה בצורה בפני כוחות הרע" ("שם משמואל").

התכונה של הבורא היא נתינה ואהבה, ולנו אין גישה ישירה אל הבורא, אז כל המלאכה שלנו מתבצעת במערכות היחסים עם הזולת. דווקא כשאנחנו משתדלים לשנות את היחסים בינינו, אנחנו מפתחים וחושפים את תמונת הכוח העליון החיובי, את תכונת הטוב והמיטיב ...

האגו האנושי שלנו הוא שמונע מאיתנו לחיות חיים מושלמים, מחוברים ומאוזנים. הוא יכול להופיע בנו כגאווה, כעסנות, עריצות, ניצול, בריונות ואכזריות. האגו מפריד זוגות, מפלג מדינות, מוציא את העולם למלחמות, הוא זה שמונע מאיתנו לנהל חיים שפויים בעולם המורכב שלנו.

בעל הסולם כתב בזמן קום המדינה: "אם נחמיץ את השעה ולא נקום כולנו כאיש אחד במאמצים כבירים הדרושים בעת סכנה, הרי העובדות שלפנינו מאיימות עלינו מאוד. אם לא נצא בשורות מלוכדות לקראת הכוחות האיתנים העומדים לשטן על דרכנו, נמצא תקוותנו ...

כבר הבהירו חכמים, "כאשר יש בישראל אהבה, אחדות ורעות, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם" (ספר "מאור ושמש"), לכן עלינו להילחם ב"נשק" שמתאים לעם ישראל, "ואהבת לרעך כמוך", אין לנו נשק אחר.