תפקידה של האנושות
שאלה: למעשה, כל התחזיות שנתת בשנים האחרונות התגשמו, למרבה הצער. אני אומר למרבה הצער, מפני שרובן לא היו מאוד משמחות. האם אתה עדיין רואה את השלבים הבאים באותם הגוונים הקודרים?
תשובתי: לא, אני תמיד אופטימי. לא הייתי רוצה לראות את העולם באותה הצורה שבה אני רואה אותו היום, אף על פי שלצערי חזיתי את זה.
העניין הוא לא בלחזות אותם ולשמוח לאיד, אלא בכך, שצריך לנסות איך שהוא לשנות את מה שאנחנו הולכים לקראתו.
אנחנו מגיעים לשלב הבא של התפתחות האנושות, כאשר היא תתחיל להתפתח באופן פנימי, מוראלי. האנושות צריכה להשתנות ולהפוך להיות דומה לטבע שסובב אותנו, להיכלל בתוך הסכימה הכוללת הגלובלית שלו, כאשר כולם לחלוטין תלויים זה בזה ובטבע הכללי, הדומם, הצומח, החי והעליון, כלומר באותם הכוחות שלמעשה מנהלים את כל מערכת הבריאה. אנחנו צריכים לגלות את המערכת הזאת, להתאים את עצמנו אליה, להיכלל בתוכה. זהו תפקידה של האנושות.
על התפקיד הזה כתבו וכותבים מדענים רבים. הנושא הזה היה פופולארי כבר כמה מאות שנים. במיוחד כתב על זה ברוסיה איש האקדמיה ברנדסקי וממשיכי דרכו. היום בעולם קיימים לא מעט אנשים שמבינים את זה.
אולם הבעיה היא, שחייבים להתחיל מייד לממש את התפקיד הזה. והעיקר, מה שמהווה את הנושא לדאגות והספקות הפנימיים שלי, זהו שלב המעבר מהמצב שלנו, מהתפיסה הזאת, לתפיסה החדשה, הבאה. כאן, בפני האנושות ניצבות בעיות גדולות.
מתוך התוכנית "המשבר הגלובלי", 19.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
לא תחזית, אלא מחקר
השלב הבא בהתפתחות האנושות
בעיות של תקופת המעבר
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חינוך, ילדים, טבע, משבר עולמי |
לא תחזית, אלא מחקר
שאלה: על סמך מה אתה מסיק מסקנות מה יתרחש בעולם, מה יקרה לאדם, ליחסים בין בני האדם? מהו היסוד לתחזיות שלך?
תשובתי: בעיקרון, רבים חוזים שהמצב הסופי הבא של האנושות, זהו מצב של שוויון זכויות, של תלות הדדית, אנחנו הרי רואים כיצד העולם דוהר לקראת זה. האם לפני חמישים שנה מישהו יכול היה להאמין, שבאמריקה יהיה נשיא אפרו-אמריקאי? זה היה בלתי נתפס!
הטבע כל הזמן נע לעבר איזון בכל צורה שהיא: שינויי לחץ, הפרשי טמפרטורות, הכול נע לקראת האיזון.
אותו הדבר קורה גם עם החברה האנושית. ככל שנהיה תואמים למגמה הכללית הזאת של הטבע, ככל שנבין שהתלות הכוללת שמתגלה היום דוחפת אותנו לאיזון כללי, במידה הזאת יהיה לנו פשוט יותר להגיע למצב הזה בדרך רכה, מה שנקרא "במעט מאמצים".
שאלה: האם אפשר לומר שהתחזיות שלך בנויות על שלבי ההתפתחות של האגואיזם האנושי?
תשובתי: וודאי. אני לא חוזה, אני חוקר. בעיקרון, המקצוע שלי זה חקר האגו כיסוד של טבע האנושות כולה ושל הטבע הסובב אותנו.
אבל באנושות האגואיזם הזה מתפתח לכיוון שלילי. אם בטבע הדומם, הצומח והחי, הוא מתפתח לתועלת האובייקט עצמו, אז באדם הוא מתפתח כמזיק לו עצמו. השאלה היא, עד מתי האגו ידחוף את האדם קדימה, בכך שמראה לו שהוא מזיק לו, ובאדם יופיע העימות בין התנועה קדימה לבין שלילת ההתקדמות הזאת? כאשר האדם מגיע למצב כזה, אז נוצרות כל מיני מהפכות, מלחמות ושאר הבעיות.
מתוך התוכנית "המשבר הגלובלי", 19.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
הבעיות של ההתפתחות הסופית
סוף העולם המוכר
אחדות בין הטבע לחברה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, טבע, משבר עולמי |
להוסיף את עצמי לתמונת השלמות
שאלה: האם אפשר לומר, שמטרת קיומה של האנושות, היא לא בהתקדמות במובן הנוכחי שלה?
תשובתי: נדמה לי, שהיום זה כבר ברור לכולם. לכולם מובן שהעתיד הוא לא בחברה הצרכנית, מפני שאי אפשר כל הזמן לייצר.
חוץ מזה, מופיעים אצלנו כמויות גדולות מאוד של מובטלים, ואילו אנחנו לא יודעים מה לעשות איתם. לא עולה אצלנו אפילו המחשבה, שאפשר להביא אותם ללימוד של החינוך האינטגרלי.
והעיקר הוא, שבאנושות מתחלפים הרצונות. כי אנחנו לא חיות, אנחנו בני אדם, והרצונות שלנו כל הזמן משתנים. הם כבר לא מכוונים לכך שצריך כל הזמן לקנות ולזרוק, לקנות ולזרוק. אנחנו כבר מסרבים לעשות את זה! תסתכלו איך משתנה האווירה באינטרנט. לאנשים ממש נמאס מכל ה"כביסות" שמתרחשות שם! הם לאט לאט מתעלים מעל זה. כי השלב הבא הוא לגמרי לא בזה שצריך לקנות ולייצר, ושוב לקנות ושוב לייצר. השלב הזה כבר מאחורינו.
עוד מעט ההון גם כן יאבד את ערכו! אצל האנשים תיעלם ההשתוקקות להציג את ההצלחה הגשמית שלהם בשוק של רדיפת הכבוד. להיפך, טעם רע כזה ייחשב למשהו מגונה ושפל. כלומר יתרחש היפוך, מהפכה הדרגתית, והיא כבר נראית באופק.
שאלה: אבל עדיין הרצונות והמאפיינים החיצוניים של הצלחתו האישית, מניעים את האדם.
תשובתי: אם אנשים היו מגלים שקיימת אפשרות לצאת למרחב נצחי ומושלם, כאשר אתה מתחיל להרגיש את הגוף שלך כמו כלב או חתול שיושבים לידך, ואילו את עצמך אתה מזהה עם משהו חדש שקיים במרחב נצחי ומושלם, אז מה הם היו אומרים? לשם מה הם עובדים ומה הם עושים בחיים האלה, חוץ מאשר להשוויץ זה לפני זה במפגשי השווא האלה?
לאדם ישנן כאלה אפשרויות בחיים האלה, לא אי שם בעולם הבא, אלא בחיים האלה לצאת לדרגה הבאה! לזה הטבע דוחף אותנו. הוא רק מראה לנו באיזה אופן לעשות את זה: תהיה דומה לי, ואז בבקשה, אתה יכול לעלות עכשיו לדרגה הבאה כדי להרגיש את עצמך במימד החדש שעליו כבר מדברים.
זהו עיסוקו של האדם! ובזה צריכים לעסוק מיליארדי בני האדם על פני כדור הארץ! כל אחד מהם נחוץ מפני שלפסיפס הזה, ללגו הזה הוא מוסיף את עצמו, כדי ליצור תמונה מלאה של שלמות.
מה גם, שהטכניקה היא מאוד פשוטה ומיועדת לכולם, ולא רק לאנשים מוכשרים חכמים במיוחד.
אם האנשים היו מפנים לפחות את החלק המיליארד שלהם ליצירה של מערכת השכלה אינטגרלית וירטואלית, אז העולם היה הופך להיות אחר. הוא בקלות היה משנה את רצונותיו והיה מתחיל להסתכל על הכול אחרת. היום זה מצליח אצל האדם באופן פשוט מאוד.
מתוך התוכנית "המשבר הגלובלי", 19.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
לשֵם מה נברא האדם?
סנונית ראשונה
מעולם הקבלה לעולם הנתינה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: המשבר ופתרונו, התפתחות רוחנית, חינוך, ילדים, טבע |
יום הזיכרון
לרגל יום הזיכרון, בחרתי להציג קטע וידאו קצר מתוך הסרט תמיד איתי, בו תיארתי את דאגתו של המורה שלי, הרב"ש, לשלומם של חיילי צה"ל.
כשייפקחו עינינו, נתייחס גם אנחנו כך אל הזולת.
בעל הסולם: "מתחלה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה לצרכי קרוביו ומשפחתו על דרך הכתוב 'ומבשרך לא תתעלם'. וכשמתפתח יותר, מתרחבת בו מדת ההשפעה לכל בני סביבתו שהם בני עירו או בני אומתו. וכן מוסיף והולך עד שמתפתח בו בחינת אהבת זולתו על כל האנושות כולה".
|
11 תגובות | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חגים ומועדים |
בועה על פניה הנפלאות של הבריאה
שאלה: האם ניתן להשוות מחשבה רעה ל"לשון הרע"?
תשובה: האנושות היא כמו גידול סרטני בתוך גופו הבריא של הטבע. הגוף הזה כולל בתוכו את דרגות הדומם, הצומח והחי של עולמנו, אשר נמצאים בהרמוניה שלמה עם הטבע הכללי, תחת השליטה שלו, ללא כל חופש בחירה מצידם. ולכן, אין מה לדרוש מהם, הם מצייתים לחלוטין לאינסטינקטים הטבעיים שלהם.
בתוך האדם פועל הטבע האגואיסטי ומפעיל אותנו. בזה אנחנו שונים מכל היצורים האחרים, בכך שאנו רוצים להזיק לאחרים. אף יצור של העולם הזה: בדרגות הדומם, הצומח והחי, אינו מזיק לאחרים, רק האדם. האדם נהנה מזה שלמישהו רע, וזה מה שנקרא "היצר הרע" של האדם.
אנחנו לא הורגים אחד את השני לצורך מחייתנו, כדי לא למות מרעב. במקרה כזה הייתי שובע, ולא נוגע יותר באף אחד, כמו שהחיות עושות. האדם, לעומת זאת, רוצה "לבלוע" את כל העולם, אפילו אם הוא לא צריך את זה, העיקר שלא יישאר לאחר.
הרצון להזיק לאחר, לנצל אותו, להרגיש תענוג מזה שרע לו, זה מה שנקרא "היצר הרע" של האגו, שאותו עלינו לתקן. הרי בגללו אנחנו נמצאים כגוף זר בתוך התמונה הכללית של הטבע, כולל העולמות העליונים.
רק בעולם הזה, ורק האנושות, היא הגידול הסרטני שרוצה לטרוף את כולם, את כל הסובב אותה. אבל כתוצאה מכך, היא טורפת את עצמה, מפני שהיא השמידה את כל הסובב אותה, וכעת הסביבה אינה מסוגלת להזין אותה. כך בדיוק פועל הסרטן בגוף האדם, הוא טורף את כל מה שנמצא מסביבו. וכאשר לא נשאר לו מה לאכול, הגוף מת, גם הגידול הסרטני מת. גם בימינו, אנו רואים שהאנושות מתנהגת בצורה כזאת, ומתקרבת במהירות רבה למותה.
על מנת שנלמד לרפא מחלה זו, צריך להבין כיצד להתייחס לתופעה הזו עצמה. אנחנו יכולים לעשות פעולות פיזיות, מכניות וגם לפעול ברמת הרצון והמחשבה. בעזרת הגוף אנחנו יכולים לעשות פעולות מכניות, אפילו ללא הרצון וללא מחשבה. הגוף מסוגל לעשות פעולות כאלה, או על ידי שכנוע, או על ידי לחץ חיצוני.
או שאנחנו יכולים לתקן את הקשר בינינו מרצוננו, כלומר, מהלב, אשר מייצג את הרגשות שלנו. ויכולים להוסיף לזה מחשבה, מטרה, כוונה, כלומר, שכל, הכרה. לאדם יש רק את שלושת האמצעים הללו כדי לתקן את יחסו לסביבה: מעשה, רצון ומחשבה.
אם נראה איזה אמצעי מתוך השלושה הוא המועיל ביותר, ייצא שהמחשבה היא המועילה ביותר. היא פועלת על הרצון, והרצון פועל על הגוף.
אף שאפשר להפעיל את עצמי גם אחרת, הרי נאמר: "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", כלומר, הרצונות. ובעקבות הרצונות, משתנות גם המחשבות. כלומר, אלה הם אמצעים גמישים, ואנחנו יכולים להשתמש בהם בכל מיני צורות.
הקשר בין בני האדם מגדיר את הצורה שאותה תקבל הבריאה. אם הקשר הזה הוא מקולקל, זה נקרא "לשון הרע". זהו היחס הרע שלי לאדם אחר, חוסר הרצון שלי להיות איתו בקשר נכון, בקשר הדדי, בדומה לאיברים בגוף אחד שעוזרים זה לזה בכל, ורק בצורה כזו הגוף נשאר בריא. כל הפרמטרים: לחץ הדם, החום, כמות הנוזלים, הכול נמצא באיזון. ואם אי אילו איברים בגוף אינם מסוגלים לחזק את הקשר הנכון עם שאר האיברים, זה מייד משתקף בבדיקות הרפואיות.
והכול מסודר לפי העיקרון הזה: האקולוגיה, הפוליטיקה, הכלכלה, היחסים בין בני האדם. הגירושין, הדיכאון, הסמים – זה הכול תוצאה מחוסר איזון במערכת הקשר בינינו. זה לא כל כך נורא אם האדם בעצמו מקולקל – מה שקובע, זה הקשר המקולקל בינינו. והוא הסיבה לכל הבעיות שלנו. והקשר הלא נכון הזה נקרא "לשון הרע".
מתוך שיעור לפי מאמרו של רב"ש, 19.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
אדם שבו תלויה כל הבריאה
הבעיות של ההתפתחות הסופית
הקו האדום: זהירות – אדם!
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, טבע, משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי |
משבר אמצע החיים של האנושות
דעה: המשבר מתרחש בחייהם של אנשים מעטים, שעושים דברים מוזרים והורסים את חייהם. אצל רוב האנשים לא קורים משברים. במקום זאת, קורה תהליך מעבר, שעוברים אותו בשתיקה, אפילו עם תחושת בושה. בדומה לגיל ההתבגרות. השנים האלה הן נקודת המפנה בחיים.
היא מלווה בתחושה מעיקה של מצוקה, ללא סיבות מיוחדות, בשאיפה לשלמות. במחצית הראשונה של החיים השאיפה הזאת מופנית כלפי חוץ, ליצירה. אלה חיים שמסתמכים על חוות דעתם של האחרים: ההורים, המורים, החברים. זה שלב של רכישה של מעמד חברתי, עושר חומרי.
לקראת גיל 40-50 אנו חווים את הזרימה ההפוכה שמכוונת פנימה. אנחנו מרגישים את הצרכים הרוחניים שמכוונים למהות החיים. אנחנו נכנסים לתקופת המעבר הזאת, כאשר אנחנו מבינים שמשמעות החיים זה דבר יחסי, ומרגישים חוסר של משהו שנחוץ להשגת השלמות – מה שהיה חשוב בעת הזריחה, נראה זניח בשעת הדמדומים, האמת של הבוקר הופכת לשקר בשעות הלילה. אנחנו מתעוררים עם תחושת ריקנות וחרדה.
התייחסותי: זה קורה לכל אחד, והיום זה קורה גם לאנושות כולה: מתעוררת הנשמה שבעבר דוכאה על ידי צרכיו של הגוף. לכן, המשבר הוא כללי, אינטגרלי, גלובלי, מלווה בדיכאון, גירושין, סמים, טרור, הרס, ייאוש ... – ואז מתגלה החכמה על הטבע הנסתר, שמדברת על הדרגה הבאה של החיים שבהם אנו חייבים להיוולד מחדש!
ידיעות קודמות בנושא:
החיים הם טובים, אם אתה מבין את משמעותם
אדם או אוגר שמסתובב בתוך גלגל?
שאלה הדורשת תשובה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי, פוסטים נבחרים |
תחילה, הכרת הצורך
האנושות לא יכולה לעבור אל השלב הבא העתידי, עד שלא ייהרס השלב הקודם. הרבה מהישן נהרס מעצמו, המשפחה, התרבות וכולי, אבל מה שמועיל לאליטה ששולטת, זה לא נעלם מעצמו, אלא נשאר ונאחז, אף על פי שמושך לאחור בכל הכוח. אם הצורך (ההכרח) של המעבר יוכר על ידי האליטה, אז יתגבש גם הרעיון של המעבר אל העתיד.
בעבר, ככלל, המעברים נעשו בעזרת מהפיכות, מאבקים חברתיים. זה קרה בשל חוסר הבנה של המצב החדש, אי ראיית המצב החדש ואי ראיית הסיבות וכוחות התנועה אליו.
כדי לעבור, צריך לדעת לאן עוברים, צריך שיהיה לנו מבט היסטורי שתואם לחוקיות של התפתחות החברה, האדם והחשיבה שלנו. כדי להרוס, אין כל צורך בשום מבט היסטורי והגיוני, אין צורך בשׂכל, להיפך, לשֵם כך צריך להיות "בּוּר ועם הארץ", עיוור, שאינו מתאר לעצמו את העתיד.
אם לא קיימת הכרה חברתית, אם כל אחד חושב אחרת, אז אנחנו הורסים מבלי ליצור את העתיד. אם אנחנו מכירים בכך שיש לנו צורך בראיית עולם חדשה, לאן אנחנו צריכים להגיע, המצב העתידי שלנו ואיך להתפתח לקראתו, אז אנחנו נגיע להכרה בצורך של ידע חדש.
כל מדרגה חברתית-כלכלית היסטורית חדשה בהתפתחות של האנושות נבנתה על הקודמת, על ה"אבות", מפני שכל המדרגות נבדלו בהתפתחות אגואיסטית גדולה יותר.
המצב שלנו הוא ייחודי, המדרגה הבאה של ההתפתחות שלנו זו אנושות אינטגרלית. מאחר והמצב הזה אינו מוכר לנו כלל ועיקר, ניתנה לנו חכמה (מדע) על המדרגה הבאה של התפתחותנו. כי אנחנו עולים ממדרגות של התפתחות לא הכרתית (התפתחות חברתית של דרגות דומם, צומח וחי) להתפתחות של דרגת ה"אדם".
ניתנה לנו חכמת הקבלה, שהיא מדברת על איך לעבור למדרגה הבאה. המעבר הזה צריך להיות, בניגוד למעברים הקודמים, לא אוטומטי, אינסטינקטיבי, אלא הכרתי. אותו אנחנו נעבור רק במידת ההכרה, ההבנה והשליטה שלנו וניהולו.
ידיעות קודמות בנושא:
עידן של פעולות הכרתיות
הרגע המכריע בהיסטוריה
להתעורר במימד חדש
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: המשבר ופתרונו, התפתחות רוחנית, חינוך, ילדים |
התקבלה שיחה - ההיסטוריה של התפתחות האנושות
קליפ - שיחת ועידה ביני לבין ולאדק זנקובסקי. ההיסטוריה של התפתחות האנושות (23.10.2011)
ההיסטוריה כולה כלולה מהביטוי החיצוני של ההתפתחות האגואיסטית הפנימית שלנו. מה שמתרחש בתוך האנושות בכללותה, בביטוייה השונים, בריכוזיה השונים, ובקצב השונה זוהי בעצם ההתפתחות האגואיסטית. כך התפתחו האנשים במשך מיליוני שנים. התהליך נהיה יותר ויותר אינטנסיבי וחד. השאלה היא, באיזה אופן השכבות השונות, הצורות האגואיסטיות השונות בתוכנו מקבלות את היישום שלהן, את הביטוי שלהן בעולם החיצוני? בצורה של מלחמות, בביטויים של התקדמות טכנולוגית, שיפורים למיניהם, התקדמות תרבותית, מעבר מסדר עולמי אחד לאחר. כל אלה נקבעים על ידי האגו שהולך וגדל בנו.
כדי להתייחס לכל מה שקרה במהלך ההיסטוריה בכל המדינות, צריך לקחת מאתיים צירים מקבילים, ועל כל אחד מהם לצייר מה קרה. אפשר לקחת מקטעים מסוימים ולהתחיל לתאר אותם, אולם אין בכך צורך, לא נלמד מכך. אנחנו צריכים להבין רק דבר אחד, שאנחנו נמצאים בעולם שונה, בקשר שונה בינינו, כל הצירים המקומיים שהתפתחו במקביל בצורה אגואיסטית נקשרים כעת יחדיו למעגל אחד של תלות הדדית. המערכת החדשה הזאת אומרת לנו בעצם, שאין ביכולתנו לעשות כל אחד לעצמו אלא אפשר רק להתחבר בינינו כמו המערכת שמתגלה לפנינו, בתוכנו. אין באפשרותנו להתחבר, אך ניתן לעשות ניסיונות, ואז הטבע כבר יתחיל לחבר בינינו.
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ראיונות, פגישות |
סדנאות 12.02.2013
|
סדנת חיבור בנושא "משפחה אחת" |
לצפייה בסדנה
להלן קטעי המקור שעליהם התבססה הסדנה: המשך קריאה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: מקורות ותקצירים, סדנאות חיבור |
תפילת רבים עבור האנושות כולה
כנס בנובוסיבירסק, שיעור מס' 5
מהי תפילת רבים? אנחנו צריכים להבין שתפילת רבים היא בראש ובראשונה מתבטאת בכך, שהתקדמות, זו תנועה זה לקראת זה, להרגשת האחרים כמו את עצמי.
זה מושג על ידי החיבור של ההשתוקקויות המשותפות. אנחנו צריכים לאחד את ה"נקודות שבלב" שלנו בהשתוקקות יחידה, לשייך אותן לבורא, לרצות שהוא יתקן אותן, יעלה אותן מעל לאגו שלנו, שהאגו יישאר למטה, ואילו הנקודות יצאו מתוכו, יתעלו ויצרו את תכונת ההשפעה.
תכונת ההשפעה יכולה להיות רק משותפת ולא אישית. היא מתגלה רק דרך החיבור עם האחרים, דרך מה שכינינו "כדורי פטל", הרגשת החום בינינו. וכל זה נרשם בהתאם לֵמה שנאמר: "הפנקס פתוח והיד רושמת", כי יחד עם החובות האישיים שלנו נרשם החשבון המשותף. אחד יכול לשלם עבור השני ואפילו יותר מזה.
זה אומר, שהקבוצה יכולה לקחת על עצמה את החלש, למשוך אותו אליה, לרפא, להרגיע, לאשר. בדיוק כמו בעולם שלנו, ברוחניות יש כל מיני דירוגים של חולשות של האדם, והקבוצה יכולה לשלם עבורו. אבל אחר כך הוא יצטרך להחזיר לה. כזאת היא המערכת של התלות ההדדית המלאה, כמו במשפחה: ילדים קטנים גדלים ומתחילים לעזור להורים הזקנים, כל אחד עושה את החלק שלו בעבודה והכול מחולק בשווה.
לכן התשלום ממומש רק דרך הקופה המשותפת ולא מתקבל מאף אחד בנפרד, הבורא לא מנהל איתך חשבונות. אפילו עם העולם הוא מנהל חשבון רק דרך האנושות, דרך כל המסה של בני האדם, דרך רצון אחד כללי. הוא משפיע על הרצון הזה, הוא נמצא בתוכו.
הרצון הכללי שבור לכל האנושות ולבני אדם שמשתוקקים לבורא, שאיתם יש לו חשבון משלו. איתם הוא מבצע כבר פעולות מיוחדות, כדי למשוך אותם אליו, לכוון ללחוץ בצורה מטרתית.
מה שנוגע לאנושות, אז הבורא בינתיים דוחף אותה קדימה, בכך שמזמין בה הכרת הבלבול ובהדרגה מקרבם אלינו. חלק מהאנושות מתפשטת ונכנסת לתחום שלנו, נדבקת אלינו, ואילו 90% נשארים. זוהי מסה ענקית, והיא נשארת ללא שינוי, מפני שאותו החלק שמוביל את כולם קדימה צריך להיות חזק באיכותו, וכל השאר, לפי הכמות.
לכן אנחנו צריכים להתפלל, לבקש כוחות להוליך, לעזור, להסדיר את המסה הענקית הזאת. האחריות עליהם מוטלת עלינו, אנחנו צריכים לבקש עבור כולם. מזה, בראש ובראשונה, צריכה להיות מורכבת התפילה.
הבורא ברא רצון לקבל. וזהו הרצון של 90% מהאנושות. ואילו הרצון שלנו במסה הזאת, של אלה שמשתוקקים לבורא, הוא מלאכותי, אינו שייך לעולם הזה. הוא מופיע בנו עכשיו, ואנחנו רוצים לחדור לאן שהוא. מתגלה בנו תכונתו של הבורא, ולכן אנחנו נמשכים חזרה אליו, למקור שלנו.
לאחרים גם כן יש "נקודות שבלב" מהערבוביה של כולם עם כולם, מ"שבירת הכלים", אבל אצלם הן נסתרות עמוק בפנים. ואילו אנחנו קיבלנו התעוררות רק כדי למשוך אותם אלינו ולתקן, אחרת אנחנו אף פעם לא היינו מרגישים תנועה לקראת המצב הבא.
לכן התפילה שלנו צריכה להיות עבור האנושות כולה, עבור זה שיהיו לנו כוחות, יכולת וידע להתחברות עם הבורא כדי למשוך אלינו את כל האנושות ולתקנה, מפני שבזה אנחנו עושים לו נחת רוח. המטרה של הבורא היא להיות מגולה ברצונות של האנושות, למלא דווקא את הרצונות שלהם. ואילו אנחנו מהווים בסך הכול מתווכים, מוליכים של המשימה הזאת. זה מצד אחד.
מצד שני, אנחנו זה החלק שנקרא "ראש", כלומר, אנחנו תופסים, מבינים, מהווים שותפים, עוזרים של הבורא. אנחנו מממשים את המטרה שלו. הוא רוצה להתגלות באנושות, כי שם הרי נמצאים הרצונות הענקיים האמיתיים, בכלל לא כאלה כמו שלנו, אנחנו לא האגואיסטים הכי גדולים. ודאי שגם בנו האגו גדל וגם כל מיני ההבנות של ההערכה שלו, מפני שקיימת בנו דואליות ואנחנו הולכים קדימה, אבל האגו הגדול ביותר יתגלה בכל האנושות.
זהו אגו אוניברסלי עצום! כל היקום עם המסה הענקית של החומר הדומם, שאותו אנחנו לא רואים ולא מכירים, כולל החומר השחור, כל מה שאנחנו לא צופים בו, מהווה כאילו מקבילה של אותו האגו שקיים באנושות. גם זה וגם זה, זה החומר הדומם.
לכן התפילה הנכונה עולה רק דרך הקבוצה ורק עבור האנושות! אני מבקש שהבורא יעזור לי במסגרת הקבוצה לתקן את כל האנושות, כדי שהוא יוכל להתגלות בה. ובאופן כזה, אני על ידי ההשתתפות שלי בזה, יחד עם הקבוצה, עושה לו נחת רוח, מממש את מחשבת הבריאה שלו.
למה כל כך קשה להביע את כל זה? מפני שזה שייך לתכונת ההשפעה שאותה אנחנו בינתיים לא יכולים לתאר בצורה נכונה. אנחנו מתארים הכול על ידי השפה האגואיסטית שלנו: אני מבקש מהבורא, כדי שהוא ייתן לי כוחות לתקן את האחרים, כדי שהוא יתגלה בהם כדי לקבל כביכול תענוג. אין לנו עדיין אפשרות להביע את כל זה, לכן התפילה צריכה להיות כזאת.
ובינתיים אנחנו לווים, ובהדרגה, במיוחד בקבוצה, עושים חשבון מדויק עד כמה יכולים להתחיל להחזיר את מה שלקחנו בחנות, עבור כל יום שניתן לנו, עבור כל שיעור, עבור כל ישיבת חברים, עבור הכנס, עבור הכול! מה אנחנו נותנים? מה מחזירים? האם אנחנו מממשים נכון את אותה ההתעוררות, אותה ההזדמנות שמקבלים כל פעם?
מתוך שיעור מס' 5 בכנס בנובוסיבירסק, 09.12.2012
ידיעות קודמות בנושא:
תפילת רבים
תפילה על הישועה
סמוך לשער הדמעות
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה |
התקבלה שיחה - דורשים ממך פיתרון
קליפ - שיחת ועידה ביני לבין ולאדק זנקובסקי. דורשים ממך פיתרון (28.08.2011)
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי, ראיונות, פגישות |
זריקה לאנושות
מתוך הכנס בנובוסיבירסק, שיעור מס' 5
שאלה: האם אני מבינה נכון, שהמשימה שלנו היא כמו זריקה לאנושות, כדי שהיא תתפוס את המחשבה על הצורך ברכישת תכונת ההשפעה. כלומר, אנחנו מבינים שרק הבורא יכול לתת לנו את התכונה הזאת. והם כבר ייקחו אותה מאיתנו ויתפסו את זה כמחשבה שלהם עצמם שבאה אליהם כאילו מבפנים, מהאדם?
תשובתי: לא, המערכת הכללית פועלת אחרת. על זה נאמר בפסקאות האחרונות של "הקדמה לספר הזוהר".
האור העליון נכנס לתוך החלק שלנו של לומדי הקבלה לפי חוק של השתוות הצורה, מפני שאנחנו דומים לאור. ואחר כך דרכנו מתפשט בכל שאר הכלי, באנושות.
יחד עם זה, כל האנושות צריכה להבין, שההצלה שלה נמצאת בידיים שלנו, מאחר ואצלנו נמצא האור העליון, המידע העליון, ואז היא תפנה אלינו. לצורך זה אנחנו צריכים לכוון לעבר האנושות את כל המאמצים שלנו בהפצה.
כלומר חייבים להיות שני מרכיבים: הפצת חכמת הקבלה ופנייה של האנושות לעברנו.
תחילה צריכה להיות הפצה של חכמת הקבלה, ויחד עם זה, בהכרח השגת הקשר עם הבורא. כאשר אנחנו נגלה את הקשר עם הבורא, אז האנושות תרגיש שיש בנו איזה כוח ותפנה אלינו. אז יופיע המרכיב השלישי שיידבק אלינו.
על אף הכול אנחנו חייבים להתקדם לבורא ולעסוק בהפצה כבר היום, בכך שמבינים שבזה אנחנו נביא את כל האנושות למטרת הבריאה.
החלק שלנו שלומד קבלה, שמוביל את כולם לבורא, זהו חלק מלאכותי. הוא קיבל את כל הרצונות שלו מהאור שחדר לתוך רצון שלם שנברא מלכתחילה, ויצר בו את תכונת ה"בינה", ההשפעה. התכונה הזאת לא שייכת לרצון הכללי. במילים אחרות, יש בנו חלקיק של הבורא, שמזמין השתוקקות אליו לפי חוק השתוות הצורה.
אבל כדי להידבק בבורא, אנחנו צריכים להתנתק מהאגו שלנו. על ידי ההתנתקות ממנו, אנחנו כל הזמן מוסיפים לחלקיק הזה עובי חדש של רצונות, שכתוצאה מזה הוא כל הזמן תופח. באופן כזה, אנחנו חוזרים לבורא עם מה שנקרא אח"פ, כלומר, עם רצונות ענקיים של השפעה במקום נקודה.
ואילו כל האנושות זה סתם רצון להשפיע ללא הנקודה הזאת, ולכן נדבקת אלינו.
ביחס לבורא אנחנו נמצאים כמו נקודה עם האח"פ שלה, וביחס לאנושות, כנקודת גלגלתא ועיניים (ג"ע), בעוד שכל האנושות ביחס אלינו, זה אח"פ.
מתוך שיעור מס' 5 בכנס בנובוסיבירסק, 09.12.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הסוד של המערכת הכללית
החיים הלא אישיים
כיצד למלא רצונות של אחרים באופן מעשׂי?
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה, תפקיד ישראל |
הדינמיקה של התפתחות האנושות
כשאנחנו לומדים את הפסיכולוגיה של האדם ומקומו בתוך התמונה הכללית של הטבע הדומם, הצומח והחי, אז אנחנו רואים את החוקים ולפי החוקים האלה צריכים להתקדם. אנחנו חלק מהטבע, התוצאה של ההתפתחות שלו. אנחנו לא נמצאים מחוצה לו.
הפסיכולוגיה זה מדע על התנהגות האדם, שזה גם חלק של חוקי הטבע. הפסיכולוגיה היא חלק מאוד חשוב, אף על פי שהוא קיים קצת יותר ממאה שנים. אבל באמת רק לפני כמאה שנים אנחנו התחלנו להרגיש שיש לנו יכולת להתפתח בצורה מיוחדת, אישית, הכרתית, הבנתית, מהיכן באתי, מי אני, כיצד אני מתייחס לאחרים ומדוע אני מתייחס אליהם כך.
לפני כן רק היו כותבים ברומנים, בספרים, על איך האדם מתנהג. אבל לפני מאה שנה, למעשה לא מזמן, התחילו לחקור מה הסיבה שהאדם מתנהג דווקא כך, מהיכן נובעת ההתנהגות שלו. זה כבר מצריך ללמוד את החוקים על האדם. לכן כל כך חשובה הפסיכולוגיה, כי היא עוזרת לי להבין מי אני, מי האחרים, ואיך אני יכול לבנות בינינו חיים מאושרים.
אם אנחנו כמשפחה חיים בחדר אחד שנקרא כדור הארץ, תלויים זה בזה, אז אין ברירה, אנחנו צריכים להגיע להסכמה. והפסיכולוגיה עוזרת לנו לבנות את שלום הבית. זה נקרא הידיעה של חוקי הטבע.
חוץ מזה, יש חוקים ברמה של הטבע הדומם, שמדע הפיסיקה מתעסק בהם, יש חוקים של הטבע הצומח – הביולוגיה, הבוטניקה, וישנם חוקים של הטבע החי – הזואולוגיה. כל אלה הם חוקים של התנהגות הטבע ברמות הדומם, הצומח והחי, איך מתנהגים חלקיקים יסודיים, מולקולות, תאים, גופים, איך הם משתפים פעולה זה עם זה וכו'.
ובפסיכולוגיה אנחנו לומדים על התנהגות האדם, שהיא המדע על טבע האדם. והטבע דורש מאיתנו לפי ההתפתחות שלנו.
כשאנחנו מסתכלים איך ילדים גדלים, אז אנחנו יודעים איך הם צריכים להתפתח משנה לשנה. מה מתפתח בהם? הטבע שלהם. אנחנו יודעים מה ילד צריך לדעת לעשות בגילאים שנה, שנתיים, שלוש וכו'. כל שנה האדם מתפתח איך שהוא: בהבנה, בהכרה, בהתנהגות, מתפתח מבחינה פיזית, פיסיולוגית, פסיכולוגית, מנטלית. וזה נקרא חוק התפתחות הטבע.
זה חוק, מפני שאנחנו יכולים להגיד שילד בגיל שנתיים צריך להיות במשקל מסוים, גובה מסוים, שיהיו לו כישורים מסוימים. ובגיל שלוש הוא ידע כך וכך. מהיכן אנחנו יודעים כיצד הוא ייראה בגיל שלוש? אנחנו מכירים את חוק ההתפתחות, הדינאמיקה, התהליך. זה נקרא חוק הטבע. אנחנו לא יכולים כאן לעשות משהו אחר, מפני שההתפתחות הזאת טמונה בתוך האדם.
אנחנו לומדים את חוקי הטבע, אנחנו חלק מהטבע. בתוכנו יש איזה מנוע שמפתח אותנו, כל אדם במשך 70 שנות החיים שלו, וכולם ביחד במשך כל ההיסטוריה. אם נסתכל אחורה, אז נוכל לנתח מדוע התפתחנו דווקא כך משנה לשנה, מתקופה לתקופה, מה היה הכוח המניע שלנו, מה התרחש.
פה אפשר לעשות מחקר שלם על ההיסטוריה של האנושות. לא רק מתי ואיפה קרה משהו, אלא מדוע זה קרה, על ידי מה. האנושות היא כמו תינוק שמתפתח לפי חוקים מסוימים של הטבע.
אם אצל בעל חיים נולד גור קטן, אז אני יודע כיצד הוא צריך להתפתח. ואם אני לא יודע, אז אקח אותו למומחה שיודע, לווטרינר. כל זה נקרא ידיעת חוקי הטבע.
וחוקים כאלה ישנם בחברה האנושית, הם נקראים סוציולוגיה. הכול מסודר לפי חוקים. אנחנו פשוט לא יודעים ולא מבינים אותם היטב, כל המדעים האלה חדשים מאוד. אבל לפי ההתקדמות שלנו אנחנו רואים שהכול מתקיים לפי חוקים קפדניים בכל דבר.
בתוך המין האנושי טמונה התפתחות פנימית, חברתית, לפי נתונים פנימיים נקבע איך הוא יתפתח, איך יבנה את החברה שלו, יבנה את עצמו. והזמן שפועל על הנתונים הפנימיים האלה מפתח אותנו בצורה כזאת.
אם תיתן לילד אוכל ותטפל בו, אז הוא יתפתח משנה לשנה. האם האוכל מפתח אותו? לא, האוכל הוא רק אמצעי שבעזרתו מתפתחים הגנים הפנימיים, שמביאים אותו להיות אדם.
כשילד מתפתח מטיפת זרע, אז לא קורה שום דבר מקרי. מראש ידוע שמטיפת הזרע הזאת אחר כך יתפתח הגוף שייוולד ויהיה אדם. כל זה בא מתוך גנים אינפורמטיביים, שבתוכם נמצאים נתונים מסוימים שמתפתחים על חשבון המזון החיצון. וכל זה קורה לפי חוקים.
אותו הדבר אנחנו רואים בהתפתחות החברה האנושית.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 1, 27.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
היקום של חוכמה אינסופית
המסקנה מהשיעור הראשון
מוכרחים ללכת בעקבות חוקי הטבע
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חושבים מדע, חינוך, ילדים, טבע |
המנווט שעומד בדרך אל האור
שאלה: בישראל חל חג החנוכה, שמשתייך לתאריך של ניצחון המכבים על היוונים. במה הוא אקטואלי היום? מה משמעות הסמליות שלו?
תשובתי: החג הזה מראה, שבסופו של דבר, האיחוד מנצח. זאת הסיבה שבגללה המכבים ניצחו, ואנחנו צריכים לנהוג באותו האופן.
משמעות החג היא פשוטה מאוד: אם ישראל מתאחד ומושך את האור, הוא מנצח. ולא על ידי הכוח. את כל כוחות הרע לא ניתן לנצח רק על ידי האיחוד, אף על פי שהגישה הזו קרובה לרבים. למעשה, זה המסר שלנו על הערבות, אך הוא משאיר בסוגריים עניין מפתח. הרי השונאים גם מלוכדים ואפילו עוד יותר.
בפועל, ישראל מנצח רק אם האיחוד שלו מושך את האור. הרי אז דרך ישראל הוא עובר לאויבים והופך אותו לדבר ההופכי – משונאים לתומכים. זה הניצחון האמיתי.
בצורה כזו המלחמה נערכת במימד אחר לחלוטין. אנחנו מפעילים לא את הגורמים החיצוניים, אלא את הכוחות הפנימיים של הטבע ובכך אנחנו מנצחים בקרב. כאן אסור לשכוח שיש לנו עסק עם כוח שמחזיק בידיו את כל החומר ולפתע הוא מתחיל לפעול בצורה הפוכה.
בעולם שלנו מולך כוח הקבלה, השליטה, האכזריות. אצלנו החזק עולה על האחרים ומנצל אותם לטובתו – לפי שכלו והרגשתו, לפי המושגים שלו עצמו.
ומלבד זה, בעולם ישנה קבוצה קטנה וחלשה לפי המדדים הסטנדרטיים. קבוצה שאף אחד לא מתחשב בה, אף על פי שהיא יכולה כזכוכית מגדלת להעביר דרכה אור – כוח השפעה גדול. הכוח הזה יאיר לא על הקבוצה עצמה, אלא על השונאים שלה, ואז הם יירגעו, יתוקנו. למשל, ירגישו לפתע שהם צריכים לעסוק במשהו אחר במקום אחר לחלוטין.
העמים חושבים שישראל מסובבת את העולם וישראל באמת מסוגלת לכך – כמובן לטובת העולם. ואם היא לא עושה זאת, אז רע לעולם. אז יוצא שבני ישראל תמיד מביאים לעולם טוב או רע. בכך יש להם חופש בחירה: כ"נווטים" הם מכוונים אור אין סוף (אא"ס) בדרך זו או אחרת, כשהם קובעים בכך את השפעתו על העולם, את הלבוש שהוא יתפוס.
השאלה היא האם אנחנו יכולים להלביש את האור הזה בכוונה נכונה בעל מנת להשפיע? או שאין לנו כוונה נכונה? זה תלוי בנו, בארגון "בני ברוך" (ב"ב). האור מטפטף ואנחנו נמצאים יחד איתו – אבל האם אנחנו מחזיקים בכוונה הנכונה?
אם כן, אז האור המחזיר למוטב מגיע לכולם והעולם מיתקן. כמובן שאז גם האויבים שלנו נעלמים, במילים אחרות, נעלמים הרצונות והכוחות העוינים. וזה מתרחש אם אנחנו מאוחדים, הרי במקרה כזה אנחנו מעניקים לאור את הלבוש הנכון של האיחוד.
ואם אנחנו מפורדים, אנחנו לא נותנים לאור העובר דרכנו את ה"עטיפה" הנכונה והוא הופך לחושך כלפי העולם, להופכיות של עצמו. זה רע גם לעולם וגם לנו, כיוון שהאנושות פונה בחזרה אלינו, כשהיא מרגישה שדווקא כאן מסתתר המקור לכל הצרות.
והתגובה הזאת תימשך עד שאנחנו נבין סוף סוף שאין מוצא אחר, שאנחנו חייבים להיתקן, כדי לשייך את עצמנו ואת כל העולם לבורא ולגרום לו נחת רוח (נ"ר).
מתוך השיעור לפי מאמרו של הרב"ש, 12.12.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מלחמת המכבים המודרנית עם האגו הגלובלי
הנר הראשון שנדלק בשרשרת האיחוד
שמן עבור האש הקדושה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חגים ומועדים, קבוצה, שיעור הקבלה היומי, תפקיד ישראל |
תיקון מתוך נחיצות פנימית
שאלה: כשאנחנו מדברים על האיחוד של עם ישראל, עד כמה אנחנו מרחיבים את המושג הזה?
תשובתי: הוא כולל בתוכו את כל היהודים. הרי הם הצאצאים של קבוצת אברהם, שקיבלה על עצמה את התנאי להיות אחד שלם, "כאיש אחד בלב אחד".
זה לא עניין של דת, פשוט אצל היהודים נשאר "רשימו", גן רוחני, מפני שפעם הם כבר מימשו את הערבות.
כאן ניתן לומר, שלאחר הגלות של העם היהודי והתערבבות שלו עם האחרים, ה"רשימו" הזה טמון בכולם. זה נכון, ובכל זאת, החובה הזו עדיין מוטלת על עם ישראל.
אנשים עם "נקודה שבלב" שמושכת אותם מעלה (•), היכן שלא יגורו, מצטרפים לארגון "בני ברוך" (ב"ב).
וישנו גם חלק שנקרא "ישראל בעולם הזה" או "יהודים". בהם נשארו בינתיים "רשימות שקטות", "נקודות שבלב" (•) שעדיין לא התעוררו, שלהיפך, מושכות אותם למטה. הרי הם משתמשים בכוח ההשפעה לטובת ההצלחה בעסקי העולם הזה.
וישנו חלק של "אומות העולם": אצלם ה"נקודה שבלב" (•) טמונה עוד יותר עמוק, כמעט ולא ניתן לשים לב אליה והיא מושכת אותם עוד יותר למטה.
התוצאה היא, שאנשים עם "נקודות שבלב" שהתעוררו נמשכים אל התיקון בעצמם, האנשים השייכים ל"ישראל" חייבים להיתקן, ו"אומות העולם" נותרו במצב שלא ניתן לקנא בו, הם תלויים בשכבות העליונות שעליהן מוטל התיקון.
מהסיבה הזו אנחנו חייבים להפיץ את חכמת הקבלה בעם ישראל. אחרת היינו שותקים בדומה למקובלי הדורות הקודמים. החלה תקופה חדשה ואף על פי שההפצה היא עול שאף אחד מאיתנו לא חפץ בו, אין לנו ברירה אחרת. בעל הסולם כותב על כך במאמר "שופרו של משיח", בעיתון "האומה" ובמקומות אחרים.
שאלה: כיצד ייראה המשך ההתפתחות של האנשים מהשכבה השנייה?
תשובתי: הם לא יוכלו לעשות כלום בעצמם. הם יצטרכו להצטרף אלינו, ללמוד ולעזור לנו באופן אקטיבי.
הים יבינו בשכל ולא ברגש, שהם חייבים להשתתף בתיקון.
אצלם ה"נקודה שבלב" עוד לא התעוררה והם מכירים בנחיצות הזו בהיגיון, פשוט משום שאחרת זאת צרה צרורה.
ואז הם יפנו אלינו: "אנחנו חייבים להתאחד. תעזרו, כיצד עושים זאת?", ואנחנו נעזור. והם ישתוקקו לא לבורא, אלא לחיים בטוחים. אותנו מושך הרצון לעלות מעלה, והרצון שלהם הוא להסתדר בעולם הזה. ויחד עם זאת, הם מסוגלים לאיחוד.
ורק לאחר מכן יתעורר בהם הניצוץ הרוחני, כמו גם ב"אומות העולם". הרי בגמר התיקון כפי שכתוב, "וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם", כולם יצטרכו להכיר את הבורא.
ובכן, הכול תלוי בנו, בהפצה שלנו בקרב ישראל ובמידה שבה אנחנו בעצמנו מאוחדים.
כך כותב בעל הסולם במאמר "שופרו של משיח":
"הפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלקים בקרב ישראל".
מתוך שיעור לפי המאמר "הגלות והגאולה", 3.12.2012
ידיעות קודמות בנושא:
התיקון מתחיל מאלה שהתעוררו
על מי מוטל התיקון?
מפנימי לחיצוני
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, התפתחות רוחנית, שיעור הקבלה היומי |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר