הרגשת הבורא
חוות דעתו של א. ניוברג, MD, פרופסור, אוניברסיטת פנסילבניה: היום נוצר מדע חדש על המוח וביולוגיית האמונה, כדי לקבוע עובדות אחר חיפוש הבורא בתוך האדם. עד עצם היום הזה, מוח האדם מהווה חידה גדולה עבור המדענים.
מומחים שחוקרים את המוח, יודעים טוב מאוד שההתרשמויות שנוצרות במוח לא תמיד משקפות את המציאות של ההתרשמות הזאת. אנחנו בכלל לא אומרים שהמוח יוצר את הבורא, אנחנו מעירים שהמוח שלנו בדרך טבעית יוצר מנגנונים שהופכים את הניסוי הדתי לאפשרי, כי הפעילות הנצפית במוח בזמן התפילה מתרחשת במערכת הלימבית שפעילה בזמן התקפים אפילפטיים.
בכך שהזמינו פעילות חשמלית בחלקים המצחים של המוח, המתנדבים הרגישו רגשות שאותםתיארו כעל טבעיים, אלוקיים, ואפילו הרגישו את עצמם כנביאים, שבאים להם כל מיני רעיונות "מלמעלה". האזורים האלה של המוח אחראים גם על ההבנה, הבנת הדיבור.
האמונה בבורא מותנית על ידי המשיכה הפסיכולוגית הגדולה שלה. יש רעיון שהבורא נותן תשובות קבילות לשאלות עמוקות ומדאיגות על משמעות הקיום. הוא מאפשר לקוות שחוסר הצדק בעולם הזה מקבל שכר בעולם הבא, שברגע של חולשה תמיד יתמכו בנו ויעזרו לנו. בנוסף לכך, משתחררים תכשירים סרוטונין ואופיאטים (opiates). דרך אגב, סמים כל כך נפוצים בחברה המודרנית, שהחליפו את הדת כאופיום עממי.
תגובתי: כמובן שהבורא מצייר לנו את המוח שלנו, וחכמת הקבלה, כפסיכולוגיה עליונה, מגלה את המערכת של ההכרה שלנו ומאפשרת לה לפקח ולתפוס את התמונות וההרגשות שמוזמנות, והמקור שלהן נקרא "הכוח העליון", או "אלוקים", מפני שהוא מהווה את המקור שלהן. התכונה היחידה של הטבע היא השפעה ואהבה.
ידיעות קודמות בנושא:
כל השינויים הם בתוכי ולא מחוצה לי
מה צריך לעשות כדי שהציביליזציה תשרוד?
המשבר הוא שלב המעבר מן המקומי אל הגלובלי
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
חבר, סימן ששווה
שאלה: איך אנחנו יכולים להיות שווים עם האחרים, איך אפשר למדוד אם אנחנו שווים, כי הרי אחרת לא נהיה חברים ולא ניצור תנאים לגילוי הבורא בינינו?
תשובתי: אפשר להרגיש את עצמך גבוה יותר או נמוך יותר מהאחר, אך רק אלה שמגיעים לשוויון ביניהם הופכים להיות חברים. ביחסים אחרים של לקבל או להשפיע, אתה לא חבר, אלא או מורה או תלמיד.
אנשים הופכים להיות שווים, אם בו זמנית הם רוצים:
1. לתת הכול, כמו גדול לקטן, לדאוג לאחר.
2. מוכנים ללמוד מכל חבר, כמו תלמיד ממורה (כמו שנאמר, "מכל תלמידי השכלתי").
דווקא מתוך השילוב של שתי צורות היחסים האלה - שלי כלפי האחר, אני הופך להיות שווה איתו, כלומר הופך להיות חבר שלו.
ידיעות קודמות בנושא:
בלעדיך אני לא אשיג את המטרה
שלוש רמות בקבוצה
קבוצה פלוס/מינוס הבורא
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
הפירות הבשלים של הכנס
שאלה: לאחר הכנס יש לי תחושה, שכאילו זה היה בחלום וקשה לתפוס מה התרחש. איך היית מסכם את תוצאות הכנס?
תשובתי: לא פשוט לעשות זאת. אם היית מכיר את הרב"ש, היית יודע עד כמה הוא היה סגור, הסתיר את עצמו ולא רצה לתת הסברים, חוץ מההכרחיים ביותר. אף על פי שברור שהוא רצה לתת לתלמידים כמה שיותר, כמו שנאמר: "יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק." אבל הבעיה היא במוכנות של התלמיד. אסור לתת לו "פרי בוסר", כי במקום עזרה זה להיפך, עלול לגרום נזק ויביא לעצירתו, לירידה, לבלבול, שאחר כך ייקח לו זמן רב לצאת מהם ובמאמצים רבים. כולם ישלמו על כך מחיר כבד - גם המורה וגם התלמיד וגם כל אלה שצריכים להתחבר איתם למערכת אחת. זה חשבון מאוד לא פשוט.
לכן נאמר: "חנוך לנער על פי דרכו". כלומר, חייבים לתת לתלמיד לא לפי הדרישות הילדותיות שלו: "תן לי!", אלא בצורה נכונה ושקולה בהתאם לדרגת ההתפתחות שלו.
ולכן מובן שזה כל הזמן גורם למתח ביחסים בין המורה והתלמידים. כי הם צועקים למורה: "תביא!" ולא מבינים שהוא יכול לתת להם רק את השיטה ולא את המילוי עצמו. את המילוי הם צריכים לקבל בעצמם, בזה שמממשים אותה על עצמם.
לכן, לאנשים אחדים נדמה שהם אינם מתקדמים בצורה נכונה וטובה. ישנם כאלה שלא יכולים להצדיק את השיטה הזאת ולעכל אותה. ויכול להיות שמבינים אותה בשׂכל, אך עדיין אינם מוכנים להסכים איתה ברגש. כתוצאה מכך, הם מתחילים לזלזל במורה, בשיטה, במקורות. אין כאן מה לעשות, אלה החיים.
אני חושב שאנחנו כבר עברנו והתגברנו על שלבים קשים מאוד וכל מי שנשאר לאחר כל זה, מאותם אלפי בני אדם שעברו דרכינו, הוא ימשיך קדימה. ומי שעזב, יכול להיות שעוד יחזור, אנחנו מחכים שכולם יצטרפו אלינו, כל העולם.
אבל גם בעתיד לא תהיה ברירה, וכל פעם יתגלו מדרגות חדשות מצד הכלים, מצד הרצונות הריקניים. לכן רק צריך לבצע בקפדנות את העצות של המקורות ושל המורה, ולאחר מימושן אתם תקבלו תשובות ומילוי בעצמכם! המילוי לא יכול לבוא מלמעלה למקום ריק, אם אין כלי.
נקווה שעכשיו העקרונות האלה וסדר העבודה שלנו, נהיו יותר מובנים וברורים לנו. בכנס השתתפו הרבה אנשים חדשים, שאין להם בינתיים כזה ניסיון כמו שיש לנו. אבל בכך שהם נכללו בחיבור הכללי, הם יוכלו במהירות לעכל את העקרונות האלה כפי שכל דור חדש נשען על הניסיון של הדור הקודם ומקבל ממנו. ואנחנו נשמח להעביר להם את כל מה שיש לנו, כדי שעל ידי זה שהם יתכללו בקבוצה העולמית שלנו, ומייד יהפכו להיות בעלי ניסיון והבנה כמונו ואפילו עוד יותר.
מתוך שיעור על אגרת של רב"ש, 15.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
תשאל את עצמך!
מורה = מערכת רוחנית
כל הסודות יתגלו
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
סדנאות, סדנאות, סדנאות...
שאלה: איך אנחנו צריכים לכוון את עצמנו בצורה הנכונה לסדנה? מה אני, כמשתתף, מעביר לכל הקבוצה בזמן הסדנה?
תשובתי: אני, כמנחה, "זורק" לכם שאלה או רעיון מסוים, או איזה שהוא מצב. על המצב הזה אנחנו צריכים לדון.
כל אחד צריך לחשוב על מה שהוא יאמר בקשר למצב הזה ואיך הוא ישלים, לא יחזור, אלא דווקא ישלים את מה שנאמר לפניו, כדי שבאופן כזה תתקבל דעה שלמה לפי הנושא שניתן.
שאלה: ממה צריך להיזהר בסדנאות? מה אסור לומר?
תשובתי: אסור להגיד דברים שליליים, אלא רק חיוביים.
בכלל, כל הכנס בנוי על כך שאנחנו מתעלים מעל לכל הבעיות השליליות שלנו: האישיות, הקבוצתיות, העולמיות. אנחנו חושבים רק על חיבור ורק את זה חיים. לכן אנחנו לא נוגעים בשום בעיות. אנחנו ניגע בהן במקצת בהרצאות, אבל סדנה נבנית רק על התעלות.
אנחנו מדברים על אותה המדרגה שאליה צריכים לעלות. אנחנו מתארים אותה לעצמנו, אנחנו כל הזמן מנסים להתאים את עצמנו אליה. בזה שאנחנו מבטלים את עצמנו על ידי הקשר בינינו, אנחנו משתדלים להרגיש מה זאת המדרגה העליונה הזאת, האור שמקיף אותנו, מה זאת התכונה הזאת וכדומה. כלומר, אסור בשום פנים ואופן ליפול מתחת לאותה הדרגה שאליה אנחנו רוצים לעלות.
שאלה: איך אנחנו יכולים לדעת האם הסדנה נחלה הצלחה או לא?
תשובתי: הסדנא נחלה הצלחה, אם האנשים יוצאים משם בהרגשה שהם רכשו משהו הכי חשוב.
שאלה: מה יעשו אלה שנמצאים איתנו וירטואלית כבודדים או כקבוצות, במשך הסדנה?
תשובתי: הם צריכים להשתתף יחד איתנו בסדנה.
מי שיושב לבד מול המסך, קודם כל ירגיש את האווירה שלנו. הוא ישמע את קבוצת המיקוד, אנחנו בכוונה נשדר אותה עבור הבודדים.
מה שנוגע לקבוצות, אז גם הם דנים ביניהם על אותן השאלות שאני "זורק" לקבוצות שנמצאות לפניי. מבחינתי אין שום הבדל בין מי שנמצא כאן לפניי או מי שנמצא ברחבי העולם.
הקבוצות בכל העולם דנות בנושא הסדנה ועושות את אותו הדבר מה שעושות הקבוצות שלפניי. אם זה אדם בודד, הוא מקשיב לקבוצת המיקוד וכאילו משתתף יחד איתה.
מתוך השיעור הווירטואלי, 22.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
דרישה משותפת
תדברו על העליון!
תפקידו של המנחה בסדנה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כללי, כנסים, קבוצה |
גרסת האודיו של הבלוג
חברים יקרים!
מהיום, אתם יכולים לא רק לקרוא את הבלוג,
אלא גם לשמוע (וגם להוריד) את גרסת האודיו שלו,
מהכתובת:
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
אמריקה נסוגה מהנישואין
דעה: "הולכת וגוברת כמות האמריקאים שחושבים שהנישואין הם דבר מיושן או שמעדיפים לדחות אותם לזמנים טובים יותר. אך האם החברה יכולה לאפשר זאת לעצמה? הנתונים העדכניים מראים שבקרוב כמות המבוגרים הרווקים תעלה על כמות המבוגרים הנשואים: רוב האמריקאים יהיו רווקים. זאת על אף שבאף מדינה בעולם אין כבוד רב כל כך לקשר הנישואין כמו באמריקה, ובאף מקום לא מעריכים עד כדי כך את האושר המשפחתי.
יותר ויותר צעירים מעדיפים לדחות את הנישואין או לגור יחד. בשנת 2010 רק 9% מהאמריקאים בגילאי 18-24 היו נשואים, לעומת 45% לפני חצי מאה.
מתחוללת מהפכה בתחום הערכים, ששוללת מאנשים רבים את התמריץ להקרבה עצמית מסוג זה ומשנה את תפיסתם של הנישואין כהטבה חברתית שמספקת ביטחון כלכלי ומעניקה תקווה לכך שדור העתיד יחיה טוב יותר.
במקרים רבים, ילדים להורים גרושים נזהרים מלהינשא. אחרים מעדיפים את הקריירה ואת ההשכלה. וכיוון שהנישואין היום נתפסים בצורה המועטה ביותר כמחויבות בפני החברה, חיפוש "החצי השני" לא נחשב לעסק הכרחי כל כך.
המגמות הללו באות לידי ביטוי בצורה חזקה עוד יותר בקרב האזרחים בעלי ההשכלה הנמוכה ביותר: האפרו-אמריקאים וההיספאנים. במקביל לכך, האמריקאים הלבנים בעלי ההשכלה הגבוהה תומכים במוסד הנישואין, שמאפשר לרובם לצעוד אל עבר החלום האמריקאי.
ודאי שהנישואין הם לא בשביל כולם. אך הדעיכה שלהם מעידה על נסיגה מדאיגה מערכים רוחניים בני מאות שנים, ערכים של הקרבה עצמית, שביטויים הגבוה ביותר הוא נישואין והורות.
כאשר האדם מפסיד את ההזדמנות ללמוד למצוא את האושר שלו באושרם של האחרים, החברה בכללותה מפסידה מכך".
ידיעות קודמות בנושא:
לאן נעלמו הגברים האמיתיים?
על משפחה ונישואין
שיחה על נישואין
|
תגובה אחת | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
שוויון בקבוצה?
שאלה: נניח שאדם אחד לומד במערכת החינוך האינטגרלי חצי שנה או שנה, והאחר רק מתחיל. האם האנשים האלה צריכים להתחנך יחד בכיתה אחת? או שכאן משתמשים בעיקרון שהאדם המנוסה יותר מחנך את החדש?
תשובתי: אדם מנוסה ותלמיד חדש אינם יכולים להיות שווים בקבוצה אחת.
בעולם שלנו אנחנו מחנכים את הילדים עד גיל עשרים, או קצת פחות, ולאחר מכן משחררים אותם אל העולם. כל עוד לא הכנו אותם לחיים, אנחנו מתייחסים אליהם כאל ילדים. אנחנו מקנים להם את הרמה שלנו: רמת הביטחון, התמיכה, ההיטמעות ההדרגתית בעולם, הרגשת האחריות לפעולות ולהתנהגויות שלהם.
כך אנחנו צריכים להתייחס גם לחדשים: לתמוך בהם, להתייחס אליהם כאל ילדים, ובהתאם לכך, לא לצפות מהם מייד להתנהגות נכונה. למעשה, כל בני האדם על פני כדור הארץ יסווגו על פי התוצאות שהם יראו בחינוך האינטגרלי.
מתוך שיחה בנושא החינוך האינטגרלי, 12.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
המשחק הוא הזדמנות לביטוי עצמי
לחזור לספסל הלימודים
הגיל לא מפריע ללימוד
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
99 + 1
מה שמצטייר לנו בעולם הזה, כחברה, כסביבה הסובבת אותנו, כאנושות, זה ההשתקפות של המצב האין סופי שלנו במסכים שלנו שהם עדיין אגואיסטיים. כך מתראה לנו העולם אין סוף שבו אנחנו נמצאים כבר עכשיו.
אם האדם מתחיל לקשור את עצמו עם מטרת הבריאה בכך שרוצה להשׂיג את הבורא ולהשתוות אליו בתכונותיו, כדאי לו להתכלל בחברה ולהשתמש בה לצורך ההתקדמות שלו. המטרה שלי היא להשיג את הבורא, לזהות את עצמי עימו ולהידבק בו. זה קובע את כל היחס שלי לחברה, לחברים ולעצמי.
זה החלק של האנושות שישנה בו ה"נקודה שבלב". קודם כל, הנקודה הזאת מחייבת את האדם להשׂיג את הבורא ועם המטרה הזאת הוא מגיע לקבוצה. אחר כך הוא מגלה שכדי להשׂיג את הבורא אנחנו חייבים להתחבר, כי באופן כזה אנחנו מפתחים את הרצון להשפיע שלנו. הודות לרצון להשפיע שאותו אנחנו נשׂיג, בכך שמפתחים הדדית זה את זה אנחנו נגלה את הבורא.
אבל קיים גם החלק השני של האנושות, שמהווה "99%" ממנה, שבו ה"נקודה שבלב" עוד לא התעוררה, ולכן הם אינם מרגישים את הצורך בבורא ואינם משתוקקים אליו. הדבר היחיד שמניע אותם זה בעיות החיים, והבעיות הללו צריכות להיות כאלה שיהיו מותאמות להתפתחות שלנו, כלומר, עליהן להיות תוצאה של חוסר החיבור בין בני האדם.
ואז גם הם ירגישו בצורך להתאחד, לא לקבוצה כלשהי אלא לחברה אנושית גדולה ורחבה. מטרתם היא להגיע לחיים גשמיים טובים שמושׂגים באמצעות איחוד העָם או איחוד כלל האנושות.
הם כמובן אינם נדרשים לעבור את אותם המצבים שעוברים בקבוצות, אלא הם רק צריכים לדעת כיצד להתחבר ביניהם בצורה הנכונה לחברה הומוגנית ואחידה שכל מטרתה זה להשׂיג יציבות, ביטחון ומילוי גשמי.
אך מאחר ששתי הקבוצות האלה קיימות בקשר ביניהן, האחת בתוך השנייה, אז הקבוצה הראשונה שמשתוקקת לבורא ולכן התאחדה, לא בגלל הבעיות של החיים הגשמיים האלה אלא בשל הרצונות והצרכים הרוחניים, היא מקרינה על הקבוצה הגדולה את הערכים שלה ובכך מחייבת אותם להתחיל לחשוב שקיימות מטרות ראויות ונעלות עוד יותר חוץ מהחיים האלה. שקיים רווח גדול עוד יותר!
אז הקבוצה השנייה, ה-"99%", מתחילה פתאום להרגיש את המטרה העליונה ואת הצורך להשׂיג אותה, וכך היא מתקדמת. בסופו של דבר, שתי הקבוצות האלה מתחילות להתקרב זו לזו. למרות שמלכתחילה הן הציבו לעצמן מטרות שונות, אך לאחר מכן עבור הקבוצה השנייה, עבור האנושות, פתאום מתגלה האפשרות להשׂיג חיים נצחיים ומלאים עוד יותר גבוהים מאשר האידיאל הגשמי הקודם. ואז אז מקבלים את הרצון החדש הזה.
יוצא, שבסופו של דבר כולם מתאחדים וחוזרים למערכת אחת כפי שהיה במחשבת הבריאה.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 12.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
בין הבורא והאנושות
הנה כדורגל, הנה אינטרנט, הכל בסדר
נציגי העולם העליון
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
שיטה נפלאה שהומצאה על ידי הנברא
בתחילת הבריאה היינו בשלמות כתוצאה מהשפעת האור העליון ולא היה לנו שום רצון עצמי. עכשיו אנחנו חוזרים לאותו המצב, ונמצאים בתוך האור העליון הודות לרצון העצמי שלנו. הרצון הזה שהתקבל על ידינו כבר לא נכבה, אלא להיפך, הוא הולך וגדֵל.
מדוע הוא אינו נכבה אפילו לאחר המילוי של האור, כי הרי ידוע לנו שהאור, בכך שממלא את הרצון הוא מבטל אותו? אם אני מקבל את מה שרציתי אני מפסיק להרגיש בו כל צורך. אין לי כבר בשביל מה להשתוקק אליו. תחילה אני מרגיש תענוג ואחר כך גם הוא נעלם, נעלם גם הרצון וגם המילוי.
וכאן יוצא דבר מאוד מעניין, מפני שהרצון שנרכש הוא כזה שכבר לא נעלם. אנחנו משׂיגים רצון בלתי פוסק בזכות זה שמתחברים זה עם זה.
כתוצאה מכך שרצון אחד שהיה קיים בעולם אין סוף התחלק להמון חלקים, והחלקים האלה נמצאים בהתנגדות זה לזה, כל אחד מהם מקבל הרגשה של עצמאות וריחוק מהאחרים. לכן, בכך שאנחנו מתחילים להתחבר בינינו, אנחנו לא מבטלים את האגו שלנו, אלא אנחנו מתאחדים מעליו, מעל לכל ההבדלים.
יוצא, שאנחנו שומרים על הרצונות שלנו למרות החיבור שלנו. ולכן כל אחד, בכך שמתחבר עם האחרים, הוא רוכש רצון כללי שלם, את כל מלכות דאין סוף, את כל הכלי האין סופי. והרצון הזה כבר לא נעלם מפני שהוא תמיד ירגיש את עצמו כנגד האחרים, כמנוגד להם. ויחד עם זה הוא מתחבר איתם בלב ונפש.
איננו מסוגלים בינתיים להבין כיצד אפשר להיות מחובר עם האחרים, ובאותו הזמן להיות נבדל מהם. כיצד דבר כזה אפשרי בו זמנית? בדיוק את זה אנחנו צריכים עכשיו להתחיל ללמוד מאותה נקודת האיחוד שאותה השׂגנו ולבנות את הקו האמצעי.
שני הקווים האלה, ימין ושמאל, שוללים זה את זה. ואם הם היו מתחברים, ימין זה מילוי, ושמאל זה רצון, אז הם היו מבטלים זה את זה. אבל אם הם מתחברים באמצעות הקו האמצעי הם לא מתבטלים, מפני שהקו האמצעי מקשר ביניהם וכולל אותם בתוכו.
יוצא, אף על פי שיש רצון ויש תענוג, התענוג מתקבל ברצון ההפוך כי הרי בזכותו אני רוצה להשפיע לאחרים. אם אני נהנה, כדי ליהַנות לזולת, אז התענוג שלי אינו נפסק. הוא אינו מבטל את הרצון, כי אני נהנה עבור מישהו אחר.
כאן לנברא מופיעה דרך ייחודית, שיטה מיוחדת, האפשרות להגדיל את הכלי שלו עד למימדים עצומים ללא כל חשש לבטל אותו. והפתרון הוא בכך שאנחנו נכללים זה בזה וכך מתקדמים, עד שכל אחד ירכוש רצון אין סופי עם כל המילוי.
מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 12.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
החברה על פי חוקי עולם אין סוף
ליהנות בצורה אינסופית? – יש פטנט!
זרם תענוגים בלתי פוסק
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
קריקטורה יומית (25.11.2011)
איור: מיכאל גונופולסקי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
קריקטורה יומית (24.11.2011)
איור: מיכאל גונופולסקי
|
תגובה אחת | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
קריקטורה יומית (22.11.2011)
איור: מיכאל גונופולסקי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי. 11.10.2011
קבוצה
* מי שממשיך בדרך, מצליח. בסופו של דבר, העיקר כאן הוא הקביעות.
* דווקא הייאוש מחוסר האורות המקיפים, חוסר העתיד, הוא זה שעובר כווירוס בכל העולם, כי הוא כבר חיסרון בדרגת האדם.
הכנה לשיעור
* כל תיקון הכלים הוא בחיבור ביניהם.
* בסך הכול, הזוהר מדבר על החיבור המתוקן, על המערכת האנושית המתוקנת. ולכן יבוא הזמן שחלקים גדולים מהאנושות יקראו וישתמשו ב"זוהר לעם", כי זהו המקור למשוך על כל הדרגות את האור המחזיר למוטב, לחיבור.
* ההתעוררות מצד העליון לא מביאה אותנו לכלום. אנחנו צריכים להביא עליה התעוררות משלנו, ודווקא ברצון התחתון להתחבר, מתחילים להיכנס למלכות דאצילות ולעורר אותה.
* ככל שהאדם מתקדם לרוחניות, בכל פעם שהוא מתחיל את הכניסה החדשה שלו, הוא מתחיל אותה ממרחק רב יותר, ממקום מעורפל יותר. לכן צריכים להתרגל לזה ולא להתייאש – "שבע ייפול צדיק וקם".
* מכיוון שמלכות דאצילות אשמה לכאורה בשבירת אדם הראשון, אז לאחר השבירה היא חוזרת לקטנות ולעולם לא תיכנס לגדלות, אלא כתוצאה מהעלאת מ"ן אליה מהנשמות.
* לעומת הזוהר, שבו הלימוד עצמו הוא לא לעומק הכתוב בו, תלמוד עשר הספירות הוא לימוד שכלתני, לימוד על מערכת הקשר בינינו בצורה שיותר קשורה לבירור, ולכן מעבר לזה שאנחנו רוצים להרגיש את הכתוב בו, אנחנו גם רוצים להבין זאת.
השלום בעולם
* עד היום, נעשה שימוש במידות התרומיות – הצדק, החסד והשלום, לפתרון בעיות העולם, מכיוון שלא היה ניתן להשיג את מידת האמת. אך היום כבר לא ניתן להשתמש בהן, כי התיקון הדרוש היום בחברה הוא להגיע לאמת עצמה, כלומר לחיבור, לעיגול. ולכן הניסיונות לפתור את המשבר הנוכחי באמצעות המידות התרומיות נידון לכישלון ואף עלול להביא להרס רב.
* אני רוצה לקום מחר בבוקר, ולהיות יחד עם כל העם בהבנה כללית באיזה עולם אנחנו חיים. אני רוצה לחיות בעולם שבו אנשים מדברים לעניין, ולא מחפשים כל יום ליקוי נקודתי חדש במערכת – אנשי הכלכלה מעוררים את הציבור לפחד מרעב, הרופאים מפחידים את הציבור ממספר המתים שאליו נגיע ללא טיפול וכן הלאה. בואו נראה באיזה עולם אנחנו חיים ואיך לפעול בו. מה שקורה היום זו לא סתם תופעה צדדית חולפת או תופעה פרטית של עם מסוים – זוהי תופעה של ציוויליזציה שלמה שנכנסת למצב חדש. אז למה שלא נברר את המצב הכללי בצורה הגיונית ובוגרת? בואו נברר באיזה מצב אנחנו נמצאים ונפסיק לרגע לחפש פיתרונות נקודתיים.
* המערכת הכלכלית של היום בנויה בצורה של: איך כל אחד יצליח על חשבון השני, וכתוצאה מכך התנפחה הבועה הכלכלית שעומדת להתפוצץ בכל רגע. מה שנעשה בכלכלה זה כבר לא כלכלה, אלא פשוט שקר אחד גדול. ולכן עכשיו כשזה מתפוצץ אנחנו צריכים לעבור למגמה אחרת, שבה שינוי הקשרים הכלכליים צריך לעזור לנו לאזן את הקשר בינינו. כלומר להעמיד את הכוח הכלכלי האמיתי שקיים בעולם לאיזון העולם בצורה אופטימאלית.
* תיקון הכלכלה הוא תיקון הקשר בינינו – מהחלום האמריקאי ועד החלום האמיתי. העתיד הטוב של האנושות החדשה הוא חיבור בין כולם.
* ראשית, עלינו להעלות את כולם אל מעל לקו העוני, ולאחר מכן עלינו לגבש תוכנית, איך גורמים בהדרגה לכל המערכות במשק להתנהל כמערכת אינטגרלית.
* הבנת חלק ההשפעה שבו האנושות צריכה לפעול, צריכה לבוא כתוצאה מלימוד וארגון הסביבה, כך שכל אדם יצטרך גם לבנות אותה.
מתוך שיעור הקבלה היומי, 11.10.2011
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הכנה, הפצה, התפתחות רוחנית, זוהר, כללי, כסף, לימוד חכמת הקבלה, משבר עולמי, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 06.10.2011
כתוצאה מכך שהאדם "מקשיב" לתנועות הבורא – שזה מה שקורה בתוכו ומחוץ לו, ומקבל שהכול בא מלמעלה, מהבורא, הוא מתחיל להיות רגיש למה שיש בו ובסביבתו ומתחיל לגלות מה הבורא רוצה לספר לו, לגלות לו. וכך הוא מתחיל לפענח את תוכנית הבורא.
כל התקדמות האדם תלויה במתח שהוא מקבל מהחברה; הוא מרגיש ממש בצורה פיזית את הרטט שנובע מהסביבה, שעסוקה כל כולה בהתקדמות לעבר השגת הרוחניות. ואם החברה היא אדישה ולא מקבלת על עצמה את תנאי הערבות, האדם לא בטוח שלא יחסר לו כלום ושתמיד הוא יכול לעסוק ברוחניות, וכתוצאה מזה הוא עוסק בדברים צדדים, וההתקדמות שלו מאוד איטית.
כל אדם שנחסר מהסביבה זה איבוד הכוחות שלך. צריכים לדאוג שכל אחד יתחזק ויהיה בהתעוררות והתרוממות, וזה נקרא ערבות הדדית. אם אדם הולך מהחברה, סימן שכלל אין בה ערבות וזה סימן מדאיג.
אם אני דורש ערבות בין החברים, אז אני מעורר את מלכות לדרוש כוח מזעיר אנפין, שבא ומעביר לנשמות את האור שמחבר אותן יחד. ואז מלכות הופכת לכלי, לשכינה, שבתוכה נמצאות הנשמות שמרכיבות אותה, בני היכלא, שמקבלות כוח חיבור ומילוי.
הכנה לשיעור
אנחנו צריכים לגלות בקשר בינינו את כל האופנים שעליהם מספר הזוהר. כי הזוהר לא מדבר על דבר מלבד על הקשר בין הנשמות.
מערכת הקשרים בינינו היא כבר דבר נתון ומוגמר, ולכן אנחנו לא יכולים לשנות בה כלום, אלא רק לחיות אותה. וזה מה שעלינו להשתדל להגיע אליו בזמן קריאת הזוהר.
ערבות – מערכת הקשר בין הנשמות, התחייבות הדדית. בלי זה לא יהיה לאדם כוח לגלות את תכונת ההשפעה.
השלום בעולם
עד היום חשבנו שאנחנו נמצאים למעלה מהטבע. היום אנחנו מגלים שאנחנו בתוך הטבע, חלק ממנו, והוא מחייב אותנו, ביחד עם כל שאר חלקי הטבע, להיות כאחד.
אם אנחנו לא יודעים מהו שורש הנשמה, הכוחות הפנימיים וכל היוצרות וההזדמנויות של כל אחד ואחד, אנחנו לא יכולים לשקול את האנשים לפי מידת האמת.
עלינו להגיע למצב שבו כל אדם בחברה יקבל את ההכרחי לקיומו הגופני, ויותר מזה הוא לא ירצה, כי זה יבוא על חשבון המילוי הרוחני שלו. ולכן עד שלא יהיה חינוך נכון, לא תהיה חלוקה צודקת.
כתוצאה מחרמות לא ניתן להשיג הרבה יותר מחיסכון של כמה שקלים בחודש, אך מזה לא נגיע לאושר פנימי או לחלוקה צודקת.
מתוך שיעור הקבלה היומי, 06.10.2011
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הכנה, הפצה, התפתחות רוחנית, זוהר, כללי, כסף, לימוד חכמת הקבלה, משבר עולמי, ערבות, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
הרצאה במיאמי
ביום שלישי 13.09.2011 בשעה 14:00 (שעון ניו יורק)
אעביר הרצאה בנושא "חכמת הקבלה והטבע"
המקום: בית הספר ליחסים חברתיים ובינלאומיים של האוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה (Florida International University).
הכתובת: Modesto A. Maidique Campus, GC 140.
ההרצאה בחסות: התוכנית ללימודי המזרח התיכון, הפקולטה למדעי הדת, TAK Honor Society, והקונסוליה הכללית של ישראל בפלורידה ובפוארטו ריקו.
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כללי |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר