מומלץ לקרוא
• מאהבה לשנאה ומשנאה לאהבה
• שמח כשהרשעים מתגלים
• ממציאות וירטואלית לרוחנית
• בהחלט יש הכול בקבלה!
• הנקודה ממנה מגיעה הישועה
קטגוריות
תגיות
אברהם אגו אגואיזם אדם אדם הראשון אהבה אהבת הזולת אושר איזון איחוד אינטרנט אלטרואיזם אמונה בורא בחירה בני ברוך בעל הסולם בריאות גברים גלובליזציה האנושות האר"י הדור האחרון הוצאה לאור הורים היסטוריה המשבר הכלכלי העולמי הנאה הרב"ש זוהר חברה חיים חכמת הקבלה חלל טלוויזיה ישראל כדור הארץ כוח כלכלה כנס מגדל בבל מדינה מדענים מהות החיים מוות מוסר מורה מחשבות מטרת הבריאה מלחמה מן המקורות מצוות מצרים משחק משיח משמעות משפחה נפש נצחיות נשים נשמה נתינה סבל סוד עולם עולם הבא עונש ערבות פחד פילוסופיה פסח פתרון קבלה לעם ריקנות רצון רשימו רשעים שלום שליטה שפת הקבלה תורה תיקון תכלית תלמוד עשר הספירות תפילה

ניגודים – קריוקי

פורסם: 16.08.10, 16:13

להורדת הקובץ עם שירה:

להורדת הקובץ בלי שירה:

רשומות קודמות בנושא:
לגלות את העולמות – קריוקי

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

מקובלים על המקובלים – חלק ו’

פורסם: 16.08.10, 15:11

בעל הסולם

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.).

מיהו המקובל?

מעלת האיש (תכונה וידע, לב ומוח מיוחדים), שזכה שוב להדבק בו, שפירושו, שזוכה להשוואת הצורה עם השי”ת, עי”ז שבכוח התורה (האור המתקן) והמצוות, הפך את הרצון לקבל (האגואיסטי), המוטבע בו, אשר הוא הוא שהפריד אותו מעצמותו ית’ (הטוב המוחלט וההשפעה), ועשה אותו (דווקא את האגו שלו) לרצון להשפיע, וכל מעשיו הם רק להשפיע ולהועיל לזולתו (ובכך דומה לבורא), שהוא השווה את הצורה ליוצרה, נמצא ממש בדומה לאותו איבר, שנחתך פעם מהגוף, וחזר ונתחבר שוב עם הגוף, שחוזר לדעת מחשבותיו של כללות הגוף, כמו שהיה יודע טרם שנפרד מהגוף.

אף הנשמה (הנקודה שבלב של כל אחד, ההשתוקקות לבורא לאחר שמתעוררת באדם) כך, אחר שקנתה השוואה (תקנה את עצמה על ידי האור) אליו יתברך (רכשה את תכונת ההשפעה במקום תכונת הקבלה המקורית), הנה היא חוזרת (לחיבור עם הבורא לאחד שלם) ויודעת מחשבותיו יתברך (כאילו הן שלה, כיוון שהגיעה להשתוות הצורה עימו), כמו שידעה מקודם שנפרדה ממנו, בסיבת שינוי הצורה (מתכונת האור של הבורא) של הרצון לקבל, ואז מקוים בו הכתוב: דע את אלוקי אבי. כי אז זוכה לדעת השלמה שהיא דעת אלוקית. וזוכה לכל סודות התורה, כי מחשבותיו יתברך הן סודות התורה (סודות נקראים רצונותיו ומחשבותיו של הבורא הנסתרים מהאדם בגלל ההבדל תכונות, והופכים להיות גלויים לאדם במידת השתוות תכונותיו לתכונות הבורא – מ.ל.)”.

בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר

רשומות קודמות בנושא:
מקובלים על המקובלים – חלק ה’
מקובלים על המקובלים – חלק ד’
מקובלים על המקובלים – חלק ג’

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

כיצד לזכות ל”שמירה מלמעלה”

פורסם: 29.07.10, 14:51

כל הטבע מתחלק לדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר. באנושות ישנן אותן הדרגות, ואת אותה החלוקה בדיוק, בכל אחד מאיתנו: ארבע דרגות של התפתחות הרצון שלנו ליהנות. קנאה, תאווה ורדיפת כבוד מוליכים אותנו דרך הדרגות האלה: מהרצון לעושר אל הרצון לשליטה, ומשליטה לידע ומושכלות, שמפתחים אותנו ממדרגה למדרגה.

ככל שהאדם עולה יותר למעלה, ככל שהוא מקבל יותר הזדמנויות מצד הטבע, כך גדלים סיכוייו לטעות ולהתרחק מהאמת. כמה שיותר גבוה הוא מתפתח, כך הוא כולל בתוכו יותר תכונות מגוונות, והופך להיות ליותר פגיע ונתון להשפעות למיניהן.

את פשוטי העם מעניינים רק חיי הרווחה שלהם, להיות עשירים יותר, רק כסף. גיבורים השואפים לשליטה, כבר תלויים בדעת הסביבה, והחכמים המשתוקקים לחכמה וידע, מלאים בספקות ונמצאים בקביעות בחיפוש ובחוסר שׂביעות פנימית. ככל שהאדם מפותח יותר, כך יש לו יותר סיכויים להיסחף אחר רעיון צדדי, במקום ללכת בדרך הישרה והקצרה אל המטרה, לדבקות עם הבורא.

בעל הסולם כותב ב”הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות“, שרצון שלם של בני אדם מפותחים מתנפץ, אז הם פונים ומתרכזים בכסף, שליטה וכבוד, ושוכחים את המטרה העיקרית ובזה מסתיים “האדם”. כאן יכולים לעזור רק מזל ו-”שמירה מלמעלה”. אנחנו רואים שהיו אנשים שהיו בעלי רצונות אמיתיים, אך גם הם דעכו בהדרגה, התקפלו וקרסו תחת חישובי העולם שלנו. לכן, עשה עם עצמך חישוב וחשבון מחמיר: האם באמת חשובה לך רק המטרה, שחוץ ממנה כל השאר העולם אינו קיים.

הבורא עוזר לאדם בדרך הזאת, רק אם קיימת בו אותה החרדה והרעדה והיראה לא ליפול ולנטות מהדרך, שעל ידי היראה והחרדה האלה הוא מזמין אליו עזרה מלמעלה. הרי אז הוא מבין שהנשמה שלו נמצאת במלואה בידי הבורא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם “הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות”, 29.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
כיצד לאחד את כל הפירמידות לאחת
הרצון צריך להיות מטרתי
לשאוף ל”נקודת היעד”!

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, טבע, כללי, שיעור הקבלה היומי

לגלות את העולמות – קריוקי

פורסם: 28.07.10, 14:23

להורדת הקובץ עם שירה:

להורדת הקובץ בלי שירה:

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

נקודת התחלה של דרך ארוכה למעלה

פורסם: 27.07.10, 16:44

זוהר: פרשת לך לך, סעיפים קמ”ו-ק”נ: אמר רבי שמעון, נפש האדם, בעת שעולה לישון על מיטתו, יוצאת ממנו ועולה למעלה, כמ”ש, נפשי איוויתיך בלילה… הנפש הולכת מהגוף ומבקשת לעלות. וכמה מדרגות על מדרגות הן עולות… אותה הנפש שזכתה לעלות, היא מתראה אל פני המלך, ומתדבקת ברצון להיראות, בתשוקה עליונה, לראות בנועם המלך ולבקר בהיכלו. וזהו אדם, שיש לו חלק תמיד בעולם הבא.

מה זאת הנפש? כאשר אני רוצה להתחבר עם אחרים ומרגיש, כיצד דרך ההשתוקקות הזאת אני מתחבר עם הרצונות הזהים של כל השאר, אז המקום של החיבור והאיחוד שלנו נקרא עבורי “נפש”. כל אחד מצידו יכול להרגיש את זה באופן שונה, אך עבורי זוהי המדרגה הראשונה שלי, נפש.

אם אחר כך אני מחזק את הקשר, למרות האגואיזם הגדל ולמרות כל ההפרעות, אני משׂיג את המדרגות הבאות: רוח, נשמה, חיה, יחידה. אך המקום של המגע הראשון ביותר, הרצון שלי שהקשר הזה יתממש, הוא נקרא נפש. עליי ליצור את מקום המפגש הזה של כל רצונותינו! וכאשר כולם ימָצאו בתוכו, וגם אני אגיע לשם כשאני אחבר אותם על ידי המאמצים שלי, והם יתנו לי הזדמנות ואפשרות להיכנס לשם וגם כן להצטרף אליהם, שם בדיוק במקום המאמץ שלי, באיחוד וחיבור עם כל האחרים אני עובר את כל המצבים הרוחניים עליהם מספר ספר הזוהר.

עליי רק לרצות את הקשר הזה ולהרגיש שאני כבר נמצא בו, זה יסמל שאני נכנס למצב של “נפש”. וספר הזוהר מספר לי על מה שמתרחש הלאה, באותו החיבור והקשר. ישנו רק קשר אחד שחווֵה עליות וירידות, כל מיני הרפתקאות ומצבים, בזוהר לא מסופר יותר על שום דבר אחר! הרי הזוהר מדבר רק על העולם הרוחני, והרוחניות זה רק בחיבור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 27.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
היכן מסתתרת הכניסה לעולם הרוחני
האור מתגלה מתוך נקודה שחורה
כיצד לעלות במדרגות הרוחניות

תגובה אחת | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, זוהר, כללי, קבוצה, שיעור הקבלה היומי

שיחה על זלזול

פורסם: 23.07.10, 12:33

ערכתי שיחה בנושא “זלזול” במסגרת תוכנית הטלוויזיה “שלבי הסולם” בהנחיית רחלי לייטמן, בתי, עורכת תוכן – “קבלה לעם”.

ראה/האזן לתוכנית:

להורדת התוכנית: וידאו | אודיו
ראה תוכניות קודמות:
שיחה על גורל
שיחה על שוביניזם
שיחה על סיפור

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

ובכל מקום אכיר את עצמי…

פורסם: 18.07.10, 14:51

שאלה: האם נכון הדבר שבכל פעם שאנחנו קוראים בספר הזוהר, הוא מתאר באופן מדויק את מצבנו הרוחני?

תשובתי: כל המצבים הרוחניים כוללים בתוכם את הכול, כמו בתמונה הולוגרפית. בכל מצב רוחני יש עשר ספירות, ומאיזו זווית שתסתכל, בכל מצב אתה תזהה את עצמך. כיצד אפשרי הדבר? – מאחר וכל אלו הם מצבים אוניברסאליים (כוללים), אנחנו רק מבדילים בהם את דרגת התכונות. אין מצבים שונים, יש רק אחד, הראשון והאחרון, מצב של דבקות. אך עבורנו זה מתגלה ומופיע בזוויות שונות, כאילו שאנחנו מביטים על אותה התמונה מזוויות ראייה שונות. לכן אני יכול לזהות, לראות ולהכיר את עצמי בכל מצב.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 18.07.2010

רשומות קודמות בנושא:
כל הבריאה – עשר ספירות
עולם באור חוזר
אני וט’ הספירות שלי עם אור הבורא

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, זוהר, כללי, שיעור הקבלה היומי

הדרך מגן עדן וחזרה

פורסם: 13.07.10, 15:06

הבורא ברא את הרצון ליהנות כ”יש מאין” ופיתח אותו דרך ארבע בחינות (שלבים) תחת השפעת האור הישר. וכאשר הרצון הזה הגיע לבחינה אחרונה, והפך להיות גדול כמו האור שממלא אותו, שהעביר לו את כל תכונותיו, הנברא הרגיש עצמו כמקבל בשכבה האחרונה (ד’ ד-ד’, החלק הרביעי של הבחינה הרביעית).

וזה הוליד בו בושה חזקה מאוד והרגשת ניגודיות לנותן, לבורא, אז הנברא מצמצם את עצמו, מסרב לקבל. הרגשה נוראית זו נקראת ”הארת המלכות“, חושך שבלתי אפשרי לסבול אותו. היא נקראת ”חלל פנוי”, שבה לא יכול להאיר שום אור. בנקודה האחרונה הזאת, בחלק ה-4 של הבחינה ה-4 ומתרחש הצמצום. כל הבחינות הקודמות מסוגלות להידמות לאור, אין בהן כזאת ניגודיות מוחלטת.

אך כל הבעיה היא מה לעשות עם החלק הרביעי, האחרון הזה?! לא ניתן לבטלו, ולא ניתן להיפטר ממנו, אז הנברא, שאינו נכלל בבורא ומנוגד אליו בכל תכונותיו, יחדל מלהתקיים! בנברא חייבת להישמר הנקודה העצמאית הזו, הבחינה ה-4, כבסיס וכיסוד שלו. כי ללא הבושה הזאת, האורח היה נכנע במלואו לבעל הבית והיה עושה את כל מה שהיה רוצה, כמו הטבע הדומם, צומח והחי, כמו כלב הנאמן לבעל הבית.

אך מתי האדם המנוגד והזר לבעל הבית נקרא ”אורח”? – דווקא הוא בעצמו מרגיש את עצמו כזה, ואילו בעל הבית שמח לקראתו מכל הלב ורק שואל במה עוד להשביע את רצונו, העיקר שלאורח יהיה טוב. הוא אומר לו: “קח, הכול שלך!”. אך האורח עונה: “זה לא שלי – זה שלך!”. הוא אינו מסוגל להיפטר מהרגשת הבושה הזאת שבבחינה “ד’ ד-ד’”, וחייב לשמור עליה כדי לא להיעלם כנברא.

אם אנחנו נמצאים בגן עדן, בהשפעה טהורה, בבינה, זה עדיין בבחינת מלאך ולא אדם אמיתי. עד שלא נרכוש בתוכנו את החלל הפעור הזה שלא ניתן למלאו, עד שלא תתגלה בו כל הבושה, הנחיצות לכסות את עצמנו ב”לבושים”, הנחיצות בתיקון, עד אז האדם אינו מוכן למשׂימה שלו.

כדי לעזור לאדם נבדלת ממנו ויוצאת האישה, אשתו, נוקבא שנבראה מצלעו. דווקא היא זו שמגלה את החלל הזה, ויחד הם (זעיר אנפין ומלכות, אדם וחוה) מרגישים בנחיצות הלבושים, האור החוזר, כוונה בעל מנת להשפיע, כמו האורח ביחס לבעל הבית, ובזכות זה הם יכולים להשיג תיקון, לפעול רק למען ההשפעה לבעל הבית ולהפוך את הבושה למעלָה וכבוד.

זוהי דרך ארוכה ולא פשוטה, לכל אחד בעולם מוכר הסיפור הזה על אדם וחוה, אך אין איש מעלה בדעתו מה מסתתר מאחוריו…

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם “הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות”, 13.07.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
ה”אני” היא נקודה שחורה באוקיינוס של אור
בושה החזקה ממוות
עשה ממני בורא !

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כללי, פוסטים נבחרים, שיעור הקבלה היומי

כל העולם בתוך רשימו

פורסם: 12.07.10, 14:44

אנחנו מרגישים את המציאות כאשר שני כוחות מגיעים מלמעלה ומשפיעים על משהו משותף שביניהם. אם הם מפעילים רשימו (מידע) בתוכנו, מתוך הרשימו מתהווה תמונת העולם, כלומר המצב שלי, רק באופן הזה ארגיש אותו. אך אם שני הכוחות אינם מסוגלים להשיג רשימו כדי להביאו לכלל פעולה ואינם מפעילים אותו, אינני מרגיש את המציאות, היא אינה קיימת עבורי.

כל הקיום שלי, כל תמונת העולם, כל מצב שבו אני מרגיש את עצמי ואת העולם הסובב, הוא רשימו שמופעל בזכות שני הכוחות האלה: ימין ושמאל, קבלה והשפעה.

אם הכוחות האלה מפעילים בעצמם את הרשימו, משמע שאני נמצא “בעולם הזה”, בעולם בו אני מנוהל כמו בהמה, ואין לי שום בחירה חופשית. באופן הזה חולפים כל חיי, כל הגלגולים שלי, כל ההיסטוריה שלי, למעשה כל ההתפתחות שלנו בעולם הזה מופעלת על ידי שני הכוחות האלה, כאשר הם כל הזמן פועלים ומשפיעים על הרשימות, מראים לנו תמונה אחר תמונה בסרט הזה של החיים.

ברוחניות כבר דורשים ממני שאפעיל את הרשימו בעצמי בעזרת שני הכוחות האלה, כדי שאני אהפוך להיות כאן קו אמצעי, אוסיף את היחס שלי להשפעת שני הכוחות על הרשימו. ובהדרגה זה כבר הופך להיות יותר ויותר קשה, ואז זה הופך להיות תלוי רק בי, באיזה אופן אני אראה את מצבי, ואת כל העולם.

בעולם אני צריך לרצות לראות רק שינוי אחד: נוכחות הבורא, כוח ההשפעה והאהבה. כך אני מיישׂם את הרשימו, כבר עם ההשתתפות שלי ועם גילוי הבורא, במידת הרצון שלי למשוך אותו לעולם שלי.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 12.07.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
האור של המצב העתידי
ועשה את השמים מאש ומים…

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, זוהר, כללי, מציאות מדומה, פוסטים נבחרים, שיעור הקבלה היומי

שיחה על גורל

פורסם: 7.07.10, 14:53

ערכתי שיחה בנושא ”גורל” במסגרת תוכנית הטלוויזיה ”שלבי הסולם” עם בתי, רחלי לייטמן, עורכת תוכן – “קבלה לעם”.

ראה/האזן לתוכנית:

להורדת התוכנית: וידאו | אודיו
ראה תוכניות קודמות:
שיחה על שוביניזם
שיחה על סיפור

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

שיחה על הומור

פורסם: 1.07.10, 13:55

ערכתי שיחה בנושא “הומור” במסגרת תוכנית הטלוויזיה “שלבי הסולם“. שותפי לשיחה, משה אדמוני – מנהל מחלקת ההפצה בעברית – “קבלה לעם”.

ראה/האזן לתוכנית:

להורדת התכנית: וידאו | אודיו

ראה תוכניות קודמות:
שיחה על שכר ועונש”
שיחה על קבלה ופסיכולוגיה”
שיחה על העולם העסקי”

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: כללי

הביטוש הוא סימן של הרצון להתאחד

פורסם: 29.06.10, 13:31

“פתיחה לפירוש הסולם”, סעיף ע”ח: וכשיוצאים אל המוחין בפעם הראשונה, נעשית מחלוקת בין ימין לשמאל, כי קו השמאל, שהוא הנושא להארת החכמה, רוצה לבטל את קו הימין, שהוא הנושא לאור החסדים. וכך מתרחש הביטוש…

הביטוש מתרחש כאשר שני צדדים מנוגדים רוצים להתאחד. כי אם אין דבר שיחבר ביניהם וימשוך אותם זה לזה, לא היה מתרחש הביטוש! לצורך הביטוש צריך שהאובייקטים יהיו מנוגדים זה לזה לפי טבעם, אך ישאפו וישתוקקו להתאחד בהתאם לרצון שלהם.

כלומר צריכות להיות נוכחות שתי מגמות מנוגדות: מצד אחד יש שמאל וימין, ומהצד השני צריך לאחדם יחד. אך באיזה אופן הם יכולים להתאחד?! – אם ישנו איזה רצון משותף של שניהם שהוא יותר נעלה, מטרה יותר נעלה, אזי כל אחד מהם יכול לוותר על הטבע שלו ומעליו להתאחד עם משהו מנוגד.

כאן נעשית עבודה של קו השמאל ביחס לימין ושל קו הימין ביחס לשמאל, אשר מוכנים לוותר על היסודות שלהם ולהשיג איחוד מעל לטבע שלהם. ולכן מתרחש הביטוש ביניהם, קונפליקט (סכסוך) בין הטבע שלהם והכוונה שלהם שמחוץ לטבע שלהם.

הביטוש מתרחש רק כאשר:

ישנם שני ניגודים.
כאשר יש להם משהו משותף, מחוץ לשניהם. דווקא הדבר משותף הזה מביא אותם לביטוש.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם “פתיחה לפירוש הסולם”, 26.06.2010

רשומות קודמות בנושא:
שלושה קוים
הסכמה נפלאה
ג’ קווים

להשאיר תגובה | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: כללי, שיעור הקבלה היומי

הבלוגים שלי

פורסם: 12.06.10, 19:54

הבלוג בשפה העברית:

מספר הביקורים בבלוג מיום הקמתו ועד עתה – 589,358.
מספר העמודים שנקראו – מעל 1,400,000.
כל יום מבקרים בבלוג כ-700 אנשים, שמהם 40% הינם מבקרים חדשים.

הבלוג בשפה הרוסית:

מספר הביקורים בבלוג מיום הקמתו ועד עתה – 2,592,000.
מספר העמודים שנקראו – מעל 6,000,000.
כל יום מבקרים בבלוג כ-4,000 אנשים, שמהם 42% הינם מבקרים חדשים.

היום בבלוג שלי בשפה הרוסית נרשם המבקר ה-9,000!

תגובה אחת | שלח לחבר |

הדפס

שייך לקטגוריה: כללי