הנושא: להגיע לאיחוד הפנימי

מהו איחוד פנימי וכיצד מגיעים לזה

1. "יש סגולה מיוחדת בדיבוק החברים, היות שהדעות והמחשבות עוברים מאחד להשני ע"י הדבקות שבהם. לכן כל אחד נכלל מהכוחות של השני, וע"י זה יש לכל אחד כוח של כל החברה, לכן, הגם שכל אדם הוא אחד, אבל יש לו כל הכוחות של החברה,.

רב"ש, שלבי הסולם, מאמר "הצורך לאהבת חברים"

2. "ויחן שם ישראל נגד ההר". ופירשו חז"ל: "כאיש אחד בלב אחד". מפני שכל יחיד ויחיד..., הסתלק את עצמו לגמרי מאהבה עצמית, וכל מגמתו היה רק להועיל לחבירו, ... ונמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים..., ונעשו ללב אחד ולאיש אחד, כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה

בעל הסולם, מאמר "הערבות"

3. "ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות".

בעל הסולם, אגרת ד'

דרך עבודה בקבוצה

4. "היה לכם לדעת שהרבה ניצוצי קדושה ישנם בכל אחד מהחבורה, ובאוספכם כל הניצוצי קדושה למקום אחד, בשבת אחים, באהבה וידידות, ודאי יהיה לכם קומה של קדושה חשובה מאד... מאור החיים".

בעל הסולם, אגרת י"ג

5. "העצה לזה, שהאדם יוכל להגדיל את כוחו בהכלל שלו, ואהבת לרעך, והוא על ידי אהבת חברים. אם כל אחד נכלל ובטל לחברו, הרי אז נעשה גוש אחד, שכל החלקים הקטנים שרוצים באהבת הזולת, מחבר לכוח כלל, שנכלל מהרבה חלקים. וכשיש לו כוח גדול, אז יש בכוחו להוציא לפועל את אהבת הזולת. ואז הוא יכול להגיע לאהבת ה'."

כתבי רב"ש, מאמר "לפי מה שמבואר בעניין ואהבת לרעך"

6. "כל עוד שלא נגביה את מטרתינו מתוך חיים הגשמיים, לא יהיה לנו תקומה גשמית, כי הרוחני והגשמי שבנו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת"

בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה"

הפצה

7. "והייתם לי סגולה מכל העמים. כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם. בהיות, שכל אומות העולם, עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה. וצריך אני לאומה אחת, על כל פנים, להתחיל בה עתה, שתעשה סגולה מכל העמים".

בעל הסולם, מאמר "הערבות"

8. "הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות ועתה מצאנו אוצר גדול המלא מכל טוב דהיינו הספרי קבלה שבאוצר, שמשביעים נפשינו השוקקות וממלא אותנו דשן ונחת ושבענו והותרנו, אלא זכרון החבירים שלנו שנשארו במדבר הנורא אובדי עצות, אמנם המרחק רב בינינו ואין הדברים נשמעים בינותינו, ולפיכך ערכנו את השופר הזה לתקוע בקולות אולי ישמעו אחינו ויתקרבו אלינו ויהיו מאושרים כמותינו".

בעל הסולם, כתבי הדור האחרון

9. "ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו".

בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם"

10. "ובזה תבין מה שכתוב בזוהר, שבחיבור הזה יצאו בני ישראל מהגלות, וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה. וכן אמרו ז"ל, המאור שבה מחזירו למוטב, ודקדקו זה בכוונה גדולה, להורותינו שרק המאור שבתוכיותה, בה צָרוּר זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, שהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכוונה שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה".

בעל הסולם, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות

הנושא: חינוך ומשפחה במאה ה21

מה זה חינוך, מבוגרים, ילדים

1. "הנולד נמצא כולו במצב של קבלה לעצמו, בלי שום ניצוצי השפעה ולא כלום.
ועל כן נבחן מצבו בנקודה התחתונה של השפלות והזוהמא, המצויה בעולמינו האנושי.
וכמו שהוא הולך וגדל, כן יקבל מהסביבה שלו שיעורים חלקיים של "השפעה לזולתו". וזהו ודאי תלוי בערכי התפתחות, הנמצאים באותה הסביבה".

בעל הסולם, מתן תורה

2. "יש לשבת מחדש על ספסל הלימודים, ולהתחיל במרץ ובהכרת האחריות העמוסה על שכם הממשיכים, לחקור את הדרך ועקרותיה".

בעל הסולם, האומה

הצורך בסביבה

3. "אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מתוך הסביבה שלו. ואין לו שום עצה, אלא דרך תורה ויגיעה רבה. לכן אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה, אזי הוא מרוויח זמן ויגיעה. היות שהוא נמשך לפי הסביבה שלו".

בעל הסולם, שמעתי, רכ"ה, להגביה את עצמו

4. "יש להאדם תכונות, מה שההורים מורישים להילדים, ויש לו תכונות, מה שהוא רכש מהחברה. שזה הוא קניין חדש. וזה בא לו רק מכוח חיבור עם החברה, וע"י הקנאה שיש בו על החברים, בזמן שהוא רואה שיש להם תכונות יותר יפות, ממה שיש לו, זה נותן לו תנופה, שירכוש מהם את מידותיהם הטובות, שיש להם, ולו אין, והוא מקנא בהם.
נמצא, שהוא מרוויח מהחברה תכונות חדשות, מה שהוא מסגל לעצמו, מכוח מה שהוא רואה, שהם נמצאים במדרגה יותר גבוהה ממנו, והוא מקנא בהם. זוהי הסיבה שיכול עכשיו להיות יותר גדול, מִבְּאִם שלא היה לו חברה, כי קונה ע"י החברה כוחות חדשים".

רב"ש, שלבי הסולם, עניין למעלה מהדעת

5. "הגם שיש לכל אחד בחינת "מצע" [מהות ראשונית] משלו, מכל מקום, אין הכוחות מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה. בדומה לחיטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החיטה מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שלה, שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש. לפיכך, יפה שִיער רבי יוסי בן קסמא, אשר אם יעזוב את הסביבה הטובה שלו, אשר בחר, ויבוא לסביבה רעה ומזיקה,...,לא זו בלבד אשר דעותיו הקודמות ישתבשו, אלא גם כל יתר הכוחות הטמונים במצע שלו, שטרם הספיק לגלותם בפועל, יישארו בהעלמם. כי לא תהיה להם עוד הסביבה המתאימה, שתוכל להפעיל אותם מהכוח אל הפועל, וכמבואר, אשר רק בעניין בחירת הסביבה, משוער כל עניין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש".

בעל הסולם, מאמר החירות

יחסי הורים ילדים

6. "ובחרת בחיים". זו אומנות. מכאן אמרו חכמים, חייב אדם ללמד את בנו אומנות".

כתבי רב"ש, כרך  ג', צורך וחשיבות לימוד האמונה

7. "אהבת אב לבנו היא שרשית טבעית, וכמו שהאב חושק שבנו יאהב אותו, כמו כן הבן חושק שאביו יאהב אותו, והחשק הזה המצוי בלבבם, גורם להם תמיד בלי הרף בחי' יראה. דהיינו, שהאב מתירא מאד שבנו לא ישנא אותו באיזה שיעור, ואפי' דק מן הדק, וכמו כן הבן מתירא שאביו לא ישנא אותו באיזה שיעור, דק מן הדק...
"ויראה תמידית" זו גורמת להם לגלות מעשים טובים בין איש לרעהו, שהאב מתאמץ לגלות אהבתו בפועל בתמידות לעיני בנו, וגם הבן מתאמץ לגלות אהבתו בפועל בתמידות ובכל יכלתו לעיני אביו. ובדרך זה רגשי האהבה פרין ורבין, בלב שניהם תמיד, עד שהאחד מתגבר במעשים טובים על חברו, בשיעור גדול ושלם. דהיינו, שאהבת לב מהאב, מתגלית אל הבן בשיעור שלם, שעליו אין להוסיף ואין לגרוע.
כשמגיעים למצב זה רואה הבן בלב אביו בחי' "אהבה חלוטה"..., שהבן אינו מתירא כלל, שמא תפחת אהבתו, וגם אין לו תקוה שתתרבה אהבתו, וזה נקרא "אהבה חלוטה", ואז לאט לאט מתעצל הבן לגלות מעשים טובים לעיני אביו, ובערך מיעוט מעשים טובים וגילוי אהבה בלב הבן לאביו, "ממש בערך הזה יכבו ג"כ ניצוצי "אהבה השורשית", שנחקקה בלב הבן מצד הטבע, ונעשה לו טבע שני, קרוב לשנאה ח"ו, כי כל המעשים טובים, שאביו עושה עמו, קטנים ושפלים בעיניו, כלפי החיוב מצד "אהבה חלוטה" שנבלעה באבריו,...".

בעל הסולם, אגרת ב'

בעל ואישה

8. "ויאמר א-להים אל אברהם: ... כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה...".

בראשית כא, ט-יב

9. "איש ואשה, זכו שכינה ביניהן, לא זכו אש אוכלתן". שכינה ביניהן, שהרי חילק את שמו ושיכנו ביניהן, יוד באיש והי באשה. "לא זכו אש אוכלתן" שהקדוש ברוך הוא מסלק שמו מביניהן ונמצאו אש ואש".

תלמוד בבלי