השורשים הרוחניים של המסורת
שאלה מהבלוג באנגלית: האם תפילין או התפילות "שמע" ו"שמע ישראל" מסייעים לזירוז של קבלת האור? – לא.
אם לא, תסביר בבקשה מדוע היהודים מקיימים את המסורת הזאת?
תשובתי: מפני שזאת מסורת, התנהגות בעולם שלנו שתואמת לתיקון העליון שצריך לעשות לכל אחד מ- 613 הרצונות שלנו, לכוון את כולם ל"אהבת הזולת".
שאלה מהבלוג באנגלית: במשך הדורות המקובלים קיימו בקפדנות את כל המסורות והמנהגים של העם שלהם. הם הדגישו את החשיבות של קיומם הפיזי והרוחני. גם בעל הסולם והרב"ש קיימו אותם. אז מדוע איננו משייכים חשיבות רוחנית לפעולות הגשמיות?
אם הפעולות הפיזיות אינן כה חשובות, אז מדוע במשך כל השנים האלה, בלבלו ליהודים את המוח? מדוע אי אפשר היה מייד להסביר הכול בצורה מדויקת, כדי שאנשים לא יאבדו זמן ותקווה לחינם?
תשובתי: הגיע הזמן...
ידיעות קודמות בנושא:
את ה"ידיים" נוטלים עם האור
ברית מילה לנשמה ספרדית
הקרבת קורבנות היא התקרבות אל הבורא
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה, שאלות ותשובות, שורשים רוחניים |
שיחה על שורשי הערבות
ערכתי שיחה בנושא "שורשי הערבות" במסגרת תוכנית הטלוויזיה "ערבים זה לזה", בהנחיית אורן לוי - מנהל תוכן ב"קבלה לעם".
צפה/האזן לתוכנית:
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ערבות, ראיונות, פגישות, שורשים רוחניים |
נס הבריאה
עד שהאור לא יתפשט ברצון דרך כל ד' בחינות הוי"ה לא יתגלה הכוח הפועל בנפעל. ולכן לא יתגלה הרצון האמיתי ליהנות שלפיו כבר ניתן לקבוע: מיהו הנברא, מה הוא רוצה, כיצד הוא עונה לבורא?
לכן הוי"ה נקרא "השם הקדוש של הבורא". במה קדושתו? הרי שם, זה מה שנותן הנברא עצמו. אך השם הזה נקרא קדוש, כיוון שדווקא בצורה כזאת, לאחר כל ד' בחינות של פעולת האור על הרצון –מתגלה ברצון תכונת הבורא הפועלת עליו והמטביעה בו את צורתה. לכן הוא נקרא שם הבורא.
ההטבעה הזאת, החותם, שהאור משאיר בתוך הרצון מעניקה לרצון את צורת האור.
לאור עצמו אין שום צורה אז כיצד אנחנו יכולים לומר עליו משהו: מיהו, מהו? זה משהו נעלם ולא ידוע, צורה מופשטת כלשהי. אז כיצד הנברא יכול לדעת עליו משהו, להתקשר עימו, להחליף התרשמויות, ליצור מערכת יחסים?
בשביל זה הבורא, "קוצו של י', כוח המדריך והיוצר, מכוון את פעולתו על חומר הנברא "יש מאין" ומתחיל להחתים בו את עצמו. ואז בחומר הזה, כבפלסטלינה, כבבצק או בחמר מתחיל להצטייר חותם מהאור. החומר מתחיל להראות לנו מהו האור שלא יכול להתגלות באופן אחר.
כל הכוחות בעולם קשורים לאור, בתוך כל דבר פועל האור: בחשמל, במגנטיזם, בפעילות גומלין האטומית והסוב-אטומית. נדמה לנו שכביכול קיימים בעולם כוחות רבים, אך למעשה מאחורי הכל עומד רק כוח אחד, כוח האור, שאנחנו לא רואים. מתגלות לנו רק פעולותיו. וכשפעולות האור מתגלות בחומר זה נקרא "שם הבורא" – ביטוי האור על החומר.
זה נס שאנחנו אפילו לא מודעים אליו. כיצד יכול להיות שבבריאה, במטריצת הוי"ה, תתגלה צורה, תכונה של הבורא עצמו. בשביל זה הנברא חייב לעבור ד' בחינות התפתחות ורק בבחינה האחרונה, בבחינה ד' הוא מתחיל להבין ולהכיר את עצמו.
אולם על ידי מה הוא מכיר את עצמו? על ידי כך שהוא מכיר את הבורא וזה כבר נקרא נברא.
מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות" 31.05.2011
ידיעות קודמות בנושא:
משׂחק עם אור אין סוף
להרגיש את כל צורות העליון ולהסכים
הוי"ה – אלוקים
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: טבע, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
מדוע אנחנו אוהבים לשחק?
שאלה: מהו השורש הרוחני של המשחק, ומה מסמלת התחרות?
תשובתי: המשחק והתחרות הם דברים חשובים. השורש של המשחק הוא גבוה מאוד, כמו שכתוב, "הבורא משחק עם הלוויתן". הנברא נקרא בצורה אלגורית "לווייתן", והבורא משחק איתו כדי לפתח אותו עד שיהיה דומה לו. בעזרת המשחק, הנברא מתפתח צעד אחר צעד כדי להשיג את המטרה, תוך כדי עלייה מדרגה אחרי מדרגה. המטרה האמיתית היא שהנברא ישיג את דרגת הבורא. זהו השורש הרוחני של המשחק.
מאותו השורש, הנברא משתלשל עד לעולם שלנו כדי שתהיה לו הזדמנות לעלות בצורה עצמאית, לרכוש בעזרת המשחק את עולם אין-סוף. אנחנו צריכים לשחק ולנצח, כמו שכתוב: "ניצחוני בניי". הבורא רוצה שנשחק והוא גם רוצה שננצח. הניצחון שלנו משמח אותו, זה הרי הסימן שלמדנו להיות כמוהו.
האהבה למשחק נובעת מהשורש שלנו, ולכן אנחנו משחקים כל החיים. גם המבוגרים משחקים, ולא רק הילדים שהטבע דוחף אותם לכך. המשחק הוא דבר רציני. הוא מראה שהאדם מתכוון לפתח בתוכו דבר חדש ובלתי-ידוע, באמצעות התחרות והמאבק. התחרות אינה חייבת להיות מול מישהו אחר; האדם יכול להתחרות גם עם עצמו: היום אני מרים משקל של 20 ק"ג ומחר 25 ק"ג. אני מתחרה עם עצמי על היחס לתופעות ועל גובה ההישגים, וזה קורה בכל רגע.
בכל מצב ובכל התנהגות אני מודד את עצמי ומשווה את עצמי לעומת האחרים, לעומת עצמי, או לעומת הערכים שיש לי. אחרת אינני מרגיש את החיים. החיים הם המילוי מהמשחק, והמשחק האמיתי והמועיל ביותר הוא המשחק עם הבורא, שמטרתו היא להידמות לו.
מתוך תוכנית הטלוויזיה "שאל את המקובל", 23.06.2010
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שאלות ותשובות, שורשים רוחניים |
מקור הזמן
שאלה: מהיכן נובעות המידות של הזמן: שניות, דקות, שעות, שבועות, חודשים?
תשובתי: מהאסטרונומיה, מהאופן שבו נעים כדור הארץ, השמש והירח זה לעומת זה. והשורשים העליונים לכך טבועים בזעיר אנפין, המחולק לשישה חלקים. 12 פרצופים כפול 2 מקבילים ליממה של 24 שעות. ספר הזוהר כותב על כך.
האנושות קבעה באופן אינסטינקטיבי סקאלה של זמן שמותאמת לשורש העליון. בעל הסולם מביא דוגמא מקבילה: פעם איכר אחד ראה הר וקרא לו הר הזיתים. לשם הזה יש משמעות רוחנית, אך הוא פשוט חשב שעצי הזית גדלים עליו טוב. כך פועל באדם השורש הרוחני.
אותו הדבר נוגע גם למידות הזמן. המקור שלהם טמון בסיבוב של זעיר אנפין ומלכות, ב-24 פרצופים, בשש ספירות, שכל אחת מהן כלולה מעשר, מה שמקביל ל-60 שניות בדקה ו-60 דקות בשעה. המערכת העליונה מוקרנת על העולם שלנו בצורת יחסי הגומלין בין השמש, הירח וכדור הארץ.
מכאן גם נובעת החלוקה לחודשים ושנים וכן המידות שאין להן מקבילות באסטרונומיה: השבוע, השנה השביעית (שנת השמיטה), שנת החמישים (יובל) וכן הלאה. הכול נובע מהעולם הרוחני.
מתוך שיעור בנושא "זמן", 09.03.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הגיע הזמן לחפש את הנשמה
דממה מוחלטת
לוח שנה רוחני
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: מציאות מדומה, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
מה יוביל אותי לשורש הנשמה
שאלה: כיצד ניתן לזרז את גילוי שורש הנשמה שלי?
תשובתי: כשהאדם מתכלל בקבוצה, הוא מעורר על עצמו את האור, שמראה לו עד כמה הוא מנוגד לחיבור, מרוחק מהאחרים, מזלזל בהם, שונא ודוחה אותם. ומהו שורש הנשמה? – זהו המקום שלי במערכת של הרצון הכללי שהבורא ברא. אני יכול לגלות אותו רק כתוצאה מחיבור מלא עם כל יתר הנשמות. הרי רק אז אבין את התפקיד שלי בגוף הכללי.
לכן התיקון שלנו הוא לעורר את האור שיחבר אותנו עם כל המערכת. ואז אפילו הדחייה מהחיבור עוזרת לנו לגלות את המקום שלנו.
תהליך בירור היחס שלי כלפי הנשמות האחרות הוא תהליך הדרגתי וממושך. הרי האדם מגלה את מקומו האמיתי ואת תפקידו במערכת הכללית רק לאחר שהא מגיע להשגה ומתכלל עם כולם, כשכוח ההשפעה שבו מתחיל לקבוע את צורת הקבלה, כלומר, ההשפעה נעשית גדולה יותר מהקבלה. זה מתרחש מפני שהאור השפיע עליו במידה מספקת. אז תן לאור להשפיע ותסכים לקבל את תכונת ההשפעה!
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 18.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
דרגות הבחירה החופשית
את מי לשפוט ומדוע
השורש של נשמתי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, קבוצה, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
העולם הזה הוא מילון של מושגים רוחניים
מהיכן באות המילים של העולם שלנו? מדוע איזשהו איכר שחי לו פעם ליד ירושלים, הסתכל על הר הזיתים ונתן לו כזה שֵם? – פשוט היה נדמה לו שהשם הזה יתאים להר. הרצון הזה בא לו מהטבע, והטבע בא מלמעלה.
כלומר, במילים של העולם שלנו אין שום דבר מקרי, כולן הגיעו מלמעלה. לכן המקובלים יכולים להשתמש בהן לצורך תיאור השורשים הרוחניים. השפה הזאת נקראת "שפת הענפים". וכשאנחנו לוקחים שֵם מהעולם הזה ומסבירים מה מסתתר מאחוריו, בהתאם לשורשים הרוחניים שלו, אנחנו רואים את ההבדל והשוני בין העולמות. כך אנחנו מגלים מה עומד בינינו לבין העולם הרוחני. האבן של העולם הזה והאבן של העולם הרוחני, העץ של העולם הזה והעץ הרוחני, גבר, אישה, ילד, אש, מים... כך אני לומד את ההבדל בין שני העולמות ואיזו צורה עליי להשיג.
אולם שפת הענפים אינה מיועדת לאדם הרגיל. היא מיועדת לאלה שמרגישים את העולם הרוחני. רק להם יהיה מובן מה מתרחש בין הענף לבין השורש, והם יעבירו זה לזה את המידע בשפה הזאת. כשמקובל אחד מגלה קשר כלשהו בין השורשים בעולם הרוחני ורוצה להעביר את המידע הזה למקובל אחר, הוא מספר עליו בשפת הענפים.
אנחנו בינתיים איננו מדברים בשפת הענפים, אלא פשוט בשפה המדוברת. כשתרגיש את הרוחניות ותשמע את מילותיו של המורה, שמספר לך על העולם הרוחני, תוכל להבין על מה הוא מדבר. או שהוא ילמד אותך כמו ילד קטן שמלמדים אותו מילים.
תאר לעצמך שאתה והמורה נמצאים בעולם הרוחני, והוא מראה לך תופעה כלשהי ואומר לך באיזו מילה נקראת התופעה. כשאתה רואה את התופעה ושומע את שמה, אתה יכול לקשר בין השם לתופעה, ולהדביק את המילה הזאת של העולם שלנו לאובייקט הרוחני. זה נקרא ללמוד את שפת הענפים. "תינוק" שנולד בעולם הרוחני לומד את שפת הענפים באותה הצורה שבה התינוק בעולם שלנו לומד לדבר בשפה הגשמית. ולאחר מכן אתה כבר יכול לדבר עם המורה, יהיה לך אוצר מילים.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 14.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
לדבר עם חירש...
כדי שתיוולד מהר יותר
בשביל מה צריך את שפת הענפים
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, פוסטים נבחרים, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
היית מוצא שפה משותפת עם אדם הראשון
כשהשפה אינה קשורה לשורש הרוחני שלה, איננו מייחסים חשיבות למילותיה, לשמות של הענפים הגשמיים. אם איטלקי מודרני, יווני מודרני או כל אדם אחר היו פוגשים באדם מאותו העם, שהיה חי לפני אלף שנה, הם לא היו מבינים זה את זה. ישנן שפות שקשה להבין אותן אפילו לאחר 200-300 שנות התפתחות. וכל זה מפני שאין קשר בין הענף לשורש.
רק העברית קושרת באופן ישיר את הענף לשורשים ולכן השפה הזאת אינה משתנה. אם עכשיו היה בא אלינו אברהם, אדם, משה או רבי שמעון – כולנו היינו מבינים זה את זה. בימי קדם אמנם ההגייה הייתה גרונית יותר, והיה הבדל משמעותי בין אותיות שהיום מבוטאות באופן כמעט זהה, אך השפה עצמה לא השתנתה.
אולם איבדנו ממנה מילים מסוימות. פעם הרב"ש קרא תהילים יחד איתי, ולפעמים היה מציין שאינו יודע מילה מסוימת. כלומר בעולם שלנו לא קיים ענף בולט שלה, ובעולם הרוחני השורש בינתיים לא ברור ומטושטש. לכן הקשר שבין השורש לענף טרם התגלה. אם כך, יש מילים שעוד יהיה עלינו לברר. בינתיים הן קיימות רק בתהילים של דוד, שמסמל את כללות ההשגה (המלכות). המקובלים עדיין אינם משיגים את המילים הללו כי פעמים רבות גם הם תלויים בתיקון הכללי. ישנם הרבה מאוד ענפים ושורשים רוחניים שתואמים להם, אך עדיין לא כולם התגלו.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 10.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
בשביל מה צריך את שפת הענפים
שפת הנקודה שבלב
פרחים רוחניים ושמש רוחנית
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
טעימות משיעור הקבלה היומי, 10.02.2011
ג'יבריש
שאלת שלמה המלך
שפה
מדע
השגה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: לימוד חכמת הקבלה, שאלות ותשובות, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
קורבנות האגואיזם
השורשים הרוחניים שמשתלשלים לעולם שלנו מתהפכים בו לצורה ההפוכה. האגואיזם של העולם שלנו מקיים את הציווי העליון של האהבה לפי הבנתו. כלומר, הולך להרוג. אז תחליט מה אתה רוצה: להישאר בענפים הגשמיים האלה או לעלות לשורש הרוחני.
אם אתה רוצה לעלות, תעבוד בקבוצה ותשתתף במשחק של אהבת אחים בין כולם. ואז תגלה שאינך מסוגל לאהבה כזאת וכל זה שקר, ותדרוש תיקון. ומלמעלה יבוא הכוח שיביא לך את הקשר עם האחרים ואת האהבה.
הקשר הזה אינו קיים במישור העולם שלנו, אלא רק במדרגה העליונה. תסתכלו על הנשמות ולא על הגופים! נניח שיש לפניי מסך מחשב שעליו אני יכול לראות פעולות גשמיות או רוחניות. אם אני מסתכל בעיניים הרוחניות אני רואה אהבה, ואם בעיניים הגשמיות, אני רואה רצח.
אך אם מישהו תוקף אותי ורוצה להרוג אותי, אין זה אומר שהוא עושה את זה באהבה. הרי הוא פועל מתוך האגו שלו. ולכן כתוב שאם מישהו בא להרוג אותך, עליך להקדים ולהרוג אותו. בכך אתה מתקן אותו. הרי הוא זה שבא להרוג אותך, משמע שהאגו שלו גדול יותר מהאגו שלך. לכן אתה מבצע תיקון בכך שאתה הורג אותו, כי אתה פועל באגו קטן יותר מהאגו של מי שתקף אותך.
הכול כאן מאוד הגיוני ולא מבוסס על אמונה עיוורת. הרי לא רציתי להרוג אותו, הוא זה שבא להרוג אותי. אם כך, ברור כשמש שהתיקון יהיה להרוג את האגו הגדול יותר במקום האגו הקטן יותר. זוהי חובתך, הציווי העליון: "הבא להורגך, השכם להורגו".
לא קיים דבר מלבד התיקונים. או שהם מתרחשים בדרגות הדומם, הצומח והחי, בצורה בלתי מודעת ובלתי מובנת לנו, או שאלה תיקונים אמיתיים בעבודה בקבוצה בדרגת האדם.
בכל מקרי הרצח בעולם שלנו אשם האגואיזם שלנו שדורש קורבנות כאלה לשם תיקונו. אך אם נרצה, נוכל להעביר את התיקון הזה לדרגה הרוחנית! נוכל להעלות את כל הפעולות הללו לדרגה עליונה יותר ואז לא נראה ולא נרגיש בעולם שום רע.
אך זה רק בתנאי שנעלה את כל הרצון האגואיסטי שלנו, שמבצע את כל מעשי הרשע הללו, לדרגה עליונה יותר, שבה כל המעשים שלו יהיו טובים, הפוכים מאלה שאנחנו רואים היום. האנשים פתאום יתחילו להתאחד, לחבק זה את זה, להרגיש קרובים.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 09.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כיצד הופכים את השנאה לאהבה
אנחנו בעצמנו הורסים לעצמנו את החיים...
|
תגובה אחת | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה, פוסטים נבחרים, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
השורש שלנו
שאלה: האם ישנם שורשים שמתחילים מהשבירה?
תשובתי: כמובן. לאחר השבירה מופיעים אלמנטים נוספים של גילוי המערכת האגואיסטית, שגם היא מתפשטת ממעלה למטה. כולנו נובעים מהשבירה, ואיננו משיגים את המצב שלפני השבירה, השורש שלנו.
שאלה: במה מתבטא ההיפוך שנעשה עם השורשים לאחר השבירה?
תשובתי: לאחר השבירה מתגלה הרצון האמיתי, שקודם לכן היה נסתר מהנברא. לאחר שהתגלה, הרצון הופיע בצורתו האמיתית: ללא מסך. אנחנו צריכים להשיג את המסך הזה. עד לפני השבירה, המסך ירד אל המלכות מ-ט' הספירות הראשונות. בזמן השבירה התגלתה המלכות עצמה, ללא הכיסוי של ט' הספירות הראשונות. עכשיו אנחנו צריכים, יחד עם ט' הספירות הראשונות, למצוא כיסוי דווקא על המלכות הזאת. בכך מסתכם כל התיקון.
שאלה: מדוע השבירה מכפילה את כמות האלמנטים?
תשובתי: ט' הספירות הראשונות מתערבבות עם המלכות ובכך מאפשרות לנו לראות כיצד ניתן לאזן אותן. ללא הכפלת האלמנטים לא היה ניתן לעשות את זה, כי הרי חייבים לחבר כל חלקיק עם החלקיק התואם לו. לשֵם כך יש לבדוק באיזו כוונה, באיזה רצון ובאיזה סדר אני צריך לבנות את העולם המתוקן בעזרת הפריטים השונים שנמצאים ברשותי בצורת לגו. לכן אני צריך לבדוק את הצירוף של כל פריט עם כל פריט, וזה אפשרי רק כתוצאה מהשבירה והערבוב.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 07.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מהענף אל השורש
הדרך המורכבת להשגת הפשטות האלוקית
נגזרת במרחב הנשמה...
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
העולם הרוחני נולד בינינו
ככל שהטכנולוגיה הלכה והתפתחה, דברים רבים הופיעו בעולם הזה ודברים רבים נעלמו ממנו והוחלפו בדברים משוכללים יותר. אולם עכשיו מתחיל תהליך אחר. בקרוב כל המכוניות והמטוסים האלה ייעלמו מההרגשה שלנו ויאבדו כל חשיבות. פועלים רק הכוחות: האור הישר והאור החוזר, יחד עם הרצון לקבל, וכל התמונה הזאת רק מצטיירת אצלנו איכשהו על המסך שבחלקו האחורי של המוח.
לכן בני האדם עוברים לעבוד על מקלדות המחשבים. נשאלת השאלה, מה כבר הם יכולים לייצר עם המקלדת הזאת? בגדים? בית? הם יוצרים לעצמם כל מיני ערכים מלאכותיים: כבוד, שליטה, ידע מדעי, דברים שמנותקים מהדרישות הגופניות כמו אוכל, מין ומשפחה. בצורה כזאת אנחנו יוצרים קשר בין בני האדם. המאמצים הללו אינם מתבטאים בתוך החומר, כי הרי מה שחשוב זה רק לייצר אור חוזר, ואם אנחנו יכולים ליצור אותו באמצעות המשחק שלנו עם לוח המקשים, זה מספיק!
צורת המציאות שבה אנחנו חיים תלויה רק בנו עצמנו. אם אתחיל לראות את הכול באור חוזר, אחבר את הענף עם השורש ואראה בעולם שניצב מולי את השורשים הרוחניים. לאחר מכן, אתחיל לייחס לשורשים הרוחניים הללו חשיבות גדולה עוד יותר מאשר לענפים הגשמיים שלהם. עד לדרגה כזאת, שהענפים הגשמיים יתחילו להיעלם לגמרי מתפיסת המציאות שלי, ככל שאפעיל יותר ויותר את ההרגשות הרוחניות שלי.
אני אנצל בעולם הגשמי רק את מה שנחוץ לי לשמירת החיים של הגוף שלי, ויותר מזה לא אצטרך. וכך העולם הזה יתחיל להיות שקוף יותר ויותר. אך זה אינו תלוי בכל אדם בפני עצמו, אלא בתיקון הכללי של העולם, בזכות כל הנשמות.
אם הנשמות שלנו מתחברות, הן יוצרות ביניהן את העולם הרוחני! יש להן את ההרגשה המשותפת של העולם העליון, והן מרגישות מציאות גבוהה יותר מהמציאות הגשמית הזאת ופי מיליארדים יותר עוצמתית. אפילו המדרגה הרוחנית הראשונה היא גדולה ועוצמתית פי אינסוף מהעולם שלנו.
אם נתחיל להרגיש אותה, היא תאפיל על העולם הזה. הרי גם עכשיו קיימים בו המוני דברים פעוטים שאיננו שמים לב אליהם. הרצון לקבל אינו נעלם לשום מקום, אך כאשר כל האנושות תתחיל לבנות מערכת השפעה כללית משותפת, שתהווה את המקום עבור העולם הרוחני, כולנו נתחיל לחיות בו ולשוות לו את כל החשיבות!
את כל המישור התחתון הגשמי נתחיל להעלות לדרגה הרוחנית. כלומר, אני מסתכל עכשיו על הגשמיות כחלק מהרוחניות, מאחר ואני רואה את הכוחות שפועלים מאחורי הכול וכבר אינני שם לב לחומר. ביחס אליי החומר הופך לכוחות. זה נקרא שעולם העשיה וכל שאר העולמות עולים עד לעולם אין-סוף.
אך העבודה הזאת אינה כלפי האדם הבודד, אלא כלפי כל האנושות שמתחילה להתאחד לנשמה כללית אחת.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 08.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
ועכשיו, תעבוד לבד!
לעשות את העבודה במקומו
טיסה על כנפי ההשפעה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה, פוסטים נבחרים, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
ההשתוקקות להיות מעל לכל ההגבלות
ממעלה למטה נשלחות אלינו כל הפעולות שמנהלות אותנו: חומרי-הגלם והכוחות (למשל, אוצרות הטבע והכוחות לעבד אותם). ממטה למעלה, חוץ מהפעולות, מגיעה מאיתנו התגובה, התיקונים הנוספים בדרגות הדומם, הצומח, החי והמדבר: ייצור המכונות, החקלאות, החוות לגידול בעלי-החיים, תעשיית המזון וכל השאר, ובסופו של דבר, גם התיקון הפנימי, שמתבצע בזכות לימוד חכמת הקבלה.
כל זה מגיע כתוספת שלנו מלמטה ומתאחד לפירמידה אחת, כדי להצטרף לכוונה. בפסגת הפירמידה עומד האדם עם הכוונה שלו, וכל העולם מצטרף לאותו האדם שיצר את הכוונה.
העניין הוא שהאדם רוצה למחוק את ההגבלות שנוצרו על ידי הזמן, התנועה והמקום. זהו המקור של הכוח המניע, שמחייב אותנו לחפש במה להשלים את המציאות הזאת שלנו. אנחנו צריכים להתייחס לזמן, לתנועה, למקום ולקיום-המציאות לא כאל מכשולים שמפריעים לנו, אלא כעזרה!
לאחר שאני מבצע את כל הפעולות כדי למלא את עצמי על חשבון הזמן, התנועה והמקום, באמצעות כל השיטות שאני ממציא לשם כך, בסופו של דבר אני מגיע לקיום-המציאות. אני חייב להשיג את קיום-המציאות, ולכן מופיעה בי הנחיצות להשיג את הבורא, מתעוררת בי השאלה על משמעות החיים, השאלה אודות מקור החיים.
לסיכום: הכול יורד אלינו מלמעלה בצורה של אור ישר (או"י). אנחנו צריכים להלביש את מה שיורד אלינו מהמדרגה העליונה (או"י) באור חוזר (או"ח) מלמטה. זוהי התוספת שלנו. בדרגות הדומם, הצומח והחי זה מתבטא בצורת המאמצים ליצירת סביבה נוחה, בייצור המוצרים והטכנולוגיות המלאכותיות. לכן בעולם שלנו מופיעים ליד האדם כל כך הרבה תהליכים ומוצרים מלאכותיים, שאין להם הקבלה בעולם העליון. בדרגת ה"אדם" שאליה אנחנו עוברים, אנחנו מוסיפים לפעולה העליונה מסך וכוונה (או"ח).
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 07.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
העולם הקומפקטי לאחר התיקון
האינסטינקט הראשוני של התיקון
"אור חוזר" מבתים וספינות...
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
הדרך המורכבת להשגת הפשטות האלוקית
שאלה: אם בעולם שלנו הכול נובע מהשורשים העליונים, מהיכן הגיעו כל הדברים שהומצאו בצורה מלאכותית, דברים שאינם קיימים בטבע, למשל מכוניות?
תשובתי: כל הטבע הוא תמונה שמופיעה בי והוא כולו יורד אליי מלמעלה. בעולם הרוחני אין מכוניות, אך המושג הזה עצמו צריך להתקיים. אחרת, כיצד היינו מגיעים לחשוב עליו?
השורשים של העולם העליון מתגלים לנו בבירור בצורת ארבע הדרגות של הטבע: הדומם, הצומח, החי והמדבר, וכל היתר מגיע אלינו בצורה של מחשבות. כל ההמצאות המלאכותיות כביכול (כמו טילים או מכוניות) נובעות מהמחשבה העליונה ולא כתוצאה מההתבוננות בטבע. זה אינו מתפשט בדרך ישירה ומחויבת ממעלה למטה, אלא מומצא על ידי האדם, שמשלים עבור עצמו את מה שחסר לו בעולם הזה.
ד' בחינות דאור ישר מתפשטות ומולידות ממעלה למטה, מעולם אינסוף עד לעולם הזה, את העולמות, הפרצופים, הספירות וכל השילובים האפשריים שלהם. בכל מדרגה, כל הצורות שיש בתחתון מגיעות אליו מהעליון. לנו נדמה שבדרגה הנמוכה יותר קיימות צורות מפותחות יותר, מפני שחוסר-השלמות שלה דורש גילוי של הרבה יותר חומרים וחיבורים ביניהם.
למעלה, בעולם אין-סוף, הכול מתאחד לאחד, בייחוד הכללי. הוא מאוד פשוט, יחסית לעולם המורכב שלנו. אך בעצם העולם הזה שלנו אינו יותר מסובך; הוא פשוט חייב להתחלק לכמות כזאת של מרכיבים.
למטה קיימים מיליארדי מרכיבי הטבע: הדומם, הצמחים, בעלי החיים והאדם, ובכל אחד מהם אינסוף פרטים. ככל שאנחנו עולים בסולם העולמות, אנחנו רואים אותם פחות ופחות.
הרי כדי לפענח את מושג האיחוד שקיים למעלה באין-סוף, אנחנו בעולם שלנו זקוקים לאינסוף פרטים שבהתחברותם בצורה הנכונה יוכלו ליצור מחדש את האיחוד הזה. ומובן שבכך קיים שוני עצום בין מדרגה עליונה למדרגה תחתונה. ככל שהמדרגה התחתונה מגושמת יותר, היא דורשת יתר פירוט.
יחד עם זאת, אין בתחתון דבר שאינו קיים בעליון. רק שבתחתון אותם הפרטים מתגלים כנפרדים, ואילו בעליון הם מחוברים יחד ואתה תופס אותם כדבר אחד שלם. אך למען האמת, זה אינו אחד. נכון שבעולם אין-סוף הכול מתאחד לאחד במגמה להשפיע ולא נראה לעינינו שום פירוד, אך אין זה אומר שכל המושגים הללו אינם קיימים שם.
בעולם אין-סוף קיים ריבוי אינסופי של פרטים, אך הם מאוחדים לאחד, ולכן זה נקרא: אור אין-סוף פשוט הממלא את כל המציאות. לאמיתו של דבר, זה אינו אור הנפש ה"פשוט", אלא נרנח"י דנרנח"י, גדול יותר פי 620, שרק נתפס כפשוט.
המדרגה התחתונה ביותר רק משיגה את עצמה בצורה "מורכבת" כזאת. אנחנו יוצרים בה דברים כל כך רבים ושונים רק עקב החולשה שלנו, מפני שאיננו מסוגלים להשיג את העליון בצורה אחרת. כשאנחנו משיגים את המדרגה העליונה, כבר איננו זקוקים לכל התוספות הללו. כל עודף הפריטים שיש לי בדרגה התחתונה, נובע ממה שהוספתי כדי להשלים את עצמי ביחס למדרגה העליונה יותר. אך ממעלה למטה מתפשטים אותם הפריטים.
אותו עולם אין-סוף המאוחד קיים בעולם שלנו. וכל ריבוי הפרטים שהוספתי או שהתגלו לי בטבע, נובעים מכך שאינני מסוגל לקלוט את עולם האין-סוף ה"פשוט" הזה. כל מה שמסביבי נקרא העולם המדומה. כל העולמות הם רק ה"העלמות" של עולם אין-סוף, שאין בו כלום מלבד הרצון שמלא באור הפשוט.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 07.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
העולם הקומפקטי לאחר התיקון
האינסטינקט הראשוני של התיקון
העולמות נעלמים
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, מציאות מדומה, שורשים רוחניים, שיעור הקבלה היומי |
תנו לי את הרצונות שלכם!
כנס "מתחברים בערבה", שיעור מס' 1 – דצמבר 2010
שאלה: כיצד נתחבר זה עם זה?
תשובתי: יש לך רצון להגיע למשהו נעלה, לעלות לעולם עליון, לבורא, לשורש נשמתך, למשהו לא נודע. מבראשית טבועה בנו המשיכה להכיר את השורש שלנו, את מטרת החיים שלך. היא נמצאת בכל אחד, אך אצל אחד היא מתגלה עכשיו, ואצל האחר היא התגלתה בגלגול הקודם, ואצל השלישי היא תתגלה בגלגול הבא. השורש שלך נמצא בתוך הבורא, משם ירדת לעולם הזה.
עכשיו אנחנו נמשכים למעלה. בכל אחד מאיתנו התעורר שורש רוחני, הנקודה שבלב. לא אתה ולא אני איננו יכולים עם הנקודות שלנו להשיג דבר. אך זה יצליח אם נחבר אותן, אתה תחבר את הנקודה שלי לנקודה שלך, ואני את הנקודה שלך לנקודה שלי. כיצד? – לשם כך צריך להשתדל להתחבר בלבבות. החיבור עצמו יגיע מלמעלה על ידי המאור המחזיר למוטב, אך עליך לרכוש מכל הנמצאים כאן את רצונותיהם הרוחניים. אתה רוכש אותם בעזרת הדרישה שלך. הרצון מניע הכול, כי הוא חומר הבריאה. אתה רוצה, משתוקק שרצונותיהם – ההשתוקקות לבורא – יהיו שלך. אתה רוצה שייווצר בך רצון אחד גדול שמורכב מכל הרצונות הפרטיים.
תתחיל לחשוב על כך ותראה שזה מקרב אותך לאנשים, לא בצורה פיסית אלא פנימית, אתה מתחיל להרגיש את מה שבלב שלהם, והרצון הרוחני שלך, שמתחיל מנקודה, יהפוך לספירה, "כדור", "נפח". ברצון המורכב הזה תרגיש אנרגיה רוחנית, חיים רוחניים. לכן, תדרוש: "אני רוצה את רצונותיכם! אתם צריכים את שלי? – אני מוכן, בבקשה. בואו נתארגן בקבוצה, בה כל אחד רוצה לחבר את ליבו עם לבבות החברים.
מתוך שיעור מס' 1 בכנס "מתחברים בערבה", 30.12.2010
ידיעות קודמות בנושא:
שנאה בדרך לאהבה
הקריטריון היחידי: היחס לאיחוד
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה, שורשים רוחניים |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר