דרכה של אימא

שאלה: האם ברוחניות קיים הבדל בין גבר ואישה?
תשובתי: לא. בכל אחד מאיתנו יש שני חלקים: נשי וזכרי, ואיתם אנחנו הולכים קדימה.
אולם מה שנוגע לאיחוד הקבוצה, הנשמות הזכריות והנשיות שונות מעט בגישתן. הנשים מתאחדות במידת כוחן, ואילו הגברים חייבים להתאחד ולהתחבר בכל ליבם, בקשרי אחים חזקים ביותר.
כאן כל העניין הוא בייחודיות הנשמה: נשמה זכרית שייכת יותר לגלגלתא ועיניים והנשית שייכת לאח"פ. אבל גם אלה וגם אלה צריכים להשיג את המדרגה העליונה ביותר, ובדרך הנשית אין שום מכשולים מיוחדים.
אני מאוד ממליץ ומבקש מהנשים - תדאגו לגברים, תדחפו אותם לאיחוד ולחיבור, תעמדו כטבעת סביבם כדי למנוע מהם נסיגה. כי הגבר הרי נשאר ילד כל חייו, אין לו את מנגנון הלידה והדאגה לאחרים. הוא אינו משתנה, רק גדל במימדים.
מצד שני, האישה, כשהיא הופכת להיות אימא, היא עוברת שינויים הורמונליים רציניים. כך או אחרת, בה טמון אותו הפוטנציאל, אותה ההשתוקקות, אותה ההבנה. ולכן היא יותר מחוברת לחיים, לטבע, היא יותר הגיונית, יותר מציאותית. העליות והירידות נוגעות בה פחות מאשר בגבר, כי הגוף שלה "בולע" באופן רגיל את המכות האלה.
זאת הסיבה מדוע נשים צריכות לעזור לגברים, ועל כך מדובר רבות בחכמת הקבלה. ללא העזרה הנשית, הגברים לא ישיגו את המטרה. לכן, תשמרו עליהם כמו שאמהות שומרות על תינוקיהן.
מתוך שיעור מס' 5 מכנס ברזיל, 05.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הכוח הנשי והגברי הם תנאי להתעלות הרוחנית
הכול מתחיל מהאישה
בזכות הרצון הנשי
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, נשים, קבוצה |
מבט על המשפחה מהגובה של הטבע הגלובלי

היום האושר של האדם תלוי ביחסים שלו עם הסביבה, האם הוא ימצא את המקום הנכון שלו בחברה. ולכן אנחנו רואים שאדם יוצא בהדרגה מהתא המשפחתי הקטן.
בעבר כל החיים היו קשורים עם המשפחה, ולא רק הנשים, אלא גם הגברים. הבעל היה הולך בבוקר לאיזה מפעל, כדי לחזור בערב לאשתו וילדיו, לעבודת משק חלקית, וסביב זה סובבו כל החיים.
אך יום אחד האידיליה הפסטורלית הזאת הסתיימה. אנחנו יצאנו מהבית אל העולם הרחב, התחלנו לטייל, להכיר את העולם. מצד שני, בזכות אמצעי התקשורת המודרניים, העולם הזה החל להתפרץ הישר לתוך בתינו. בסופו של דבר, כולנו מצאנו את עצמנו מקושרים ביחסים תעשייתיים, כלכליים ופיננסיים. המעגל נסגר, וכולנו, גם הגברים וגם הנשים, חייבים להתחבר בינינו ודרך החיבור הזה לחזור לקשר משפחתי, אבל בדרגה חדשה.
ולשם כך, כל אחד צריך ללמוד: איפה אנחנו חיים, באיזה מצב, באיזה עולם, למה בעולם מתרחשים כאלה תהליכים, ומה אנחנו צריכים לעשות. באיזו צורה הטבע מקדם אותנו מבלי שנותן לנו אפשרות להתנגד? ואז אנחנו רואים שאנחנו צריכים ליצור קשרים יותר הדוקים: באמצעות כלי התקשורת, ההשכלה המיוחדת.
ובסופו של דבר, אנחנו חוזרים חזרה הביתה, חופשיים ועצמאיים, שפעם יצאנו אל העולם הפתוח בכך שהשתחררנו מהבית והמשפחה, בכך שקרענו את כל הקשרים המשפחתיים. אנחנו שוב חוזרים לחיים יותר רגועים, מדודים, לקשר זה עם זה, אולם בצורה אחרת. כל אחד מאיתנו נשאר חופשי, ומתוך החופש הזה וההבנה, מראיית העתיד, אנחנו קובעים לעצמנו קשר של כל בני האדם מסביב לעולם ובתוך כל משפחה.
האדם פתאום יראה שיש משמעות במשפחה, שיש יתרונות יותר גדולים וטוב יותר לחיות במשפחה. ואז הוא ימצא לעצמו בת זוג שקרובה אליו ברוח החדשה, שאותה הוא יקבל בזכות ההשכלה הגלובלית, ושוב יבנה משפחה.
אנחנו נתחיל להבין מה זה אומר להתחבר מעל לכל ההבדלים בינינו. אנחנו למדנו לבנות קשרים בין כל המדינות, כל העמים, בכך שמרגישים תלות הדדית. ובאותה ההבנה אני מתייחס עכשיו לאישה שבחרתי לעצמי בתור בת זוג.
אני רואה שאנחנו שונים זה מזו, אך אין ברירה. אנחנו כבר קיבלנו את החינוך המתאים ויודעים איך ליצור חיבור מעל לכל ההבדלים. לכן אנחנו בונים משפחה אחרת לגמרי: יותר סובלנית, שבה שנינו מבינים בשביל מה דרושה לנו משפחה וכיצד היא צריכה להיראות.
אנחנו עוברים מעין תקופת מעבר אפילה, ושוב חוזרים למשפחה, אבל כבר על בסיס ההבנה ש"על כל פשעים תכסה אהבה". כאילו שאנחנו מתקינים תוכנית חדשה, מטעינים מחדש את המחשב ומתחילים לעבוד מחדש!
ואז אנחנו נרגיש רווח גדול מאוד, בכך שאנחנו מולידים ומחנכים ילדים. הוא לא יהיה רווח גשמי, אלא רווח רוחני, כי בזה אני ממשיך את עצמי, אני ארגיש איפה החלק הרוחני-הפנימי שלי חי בתוך הילדים.
בכך שאנחנו מתחילים להתחבר עם כל העולם, אנחנו נרגיש איך בתוך כל הקשרים האלה שבינינו פועלים כוחות חדשים. אנחנו נרגיש את המימד הבא, השדה היחיד של החיבור, האהבה, כזה שדה קשר שפועל מעל לזמן ומקום, בכך שמחבר אותנו פנימית ולא גופנית. זה חיבור של רצונות, נשמות ולא של גופים פיזיים.
ואז אני ארגיש שהילדים שאותם אני מחנך, בכך שאני מכין אותם להתכלל באותה הרשת הכללית, כך אני ממשיך את הדרך שלי. אני אתייחס אליהם כאל פעולות של הנשמה שלי, בכך שאני מוליד ומחנך אותם רוחנית. לאחר שהם יעברו התפתחות פיזית מהירה, שדרושה לגוף הגשמי, נניח עד גיל 5-6, הם יתחילו לקבל חינוך רוחני, ילמדו על הקשר הפנימי בין כולם.
אני ארגיש, שבזה שאני שולח אותם להתחבר עם כל העולם, אני כך ממשיך את הנשמה שלי. זה הקשר שקיים מעל לחיים והמוות. אנחנו נרגיש את עצמנו חיים במימד חדש, בדרגה של הטבע הנצחי והשלם.
אנחנו נפסיק להרגיש בכלל את החיים והמוות הגשמיים. כי בכך שאנחנו נכללים ברשת קשר כללית בינינו, אנחנו מתנתקים מהרגשות של הגופים העצמיים שלנו. אני מתחיל להרגיש את האחרים, את כל מי שנמצא מחוצה לי, כאילו את עצמי. ובהדרגה אני מתנתק מהרגשה עצמית ובהתחלה מרגיש את עצמנו יחד, ואחר כך בכלל רק אותם, בכך שאני חי בתוכם. עד לכזאת מידה שאני בכלל לא מרגיש שהגוף שלי שייך לי.
בתוך האדם מתרחש מהפך פסיכולוגי, מהפכה אמיתית, שמעלה אותו לדרגה חדשה של תפיסת המציאות. בדומה לאבן דוממת שלא מרגישה מה זה צומח, והצומח לא מרגיש מה זה אומר להיות חיה, וגם הבהמה לא מרגישה מה זה אומר להיות אדם. אנחנו עולים לדרגת ה"אדם", מלשון "דומה" לטבע הגלובלי.
מתוך שיחה מס' 19 על החיים החדשים, 02.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
ברית על בסיס קרבה של הנשמות
חתונה לפי חשבון רוחני
משפחה גדולה סביב שולחן עגול
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, טבע, נשים, על זוגיות |
חתונה לפי חשבון רוחני

אם הייתי מציץ קצת החוצה מתוך המעטפת הקטנה שלי ומסתכל היכן נמצא המקום שלי בתוך העולם הגלובלי, איך אני מתייחס לכל האנושות, שעוברת כנשמה אחת יחידה כל מיני שינויים, בכך שמתקרבת למצבה המושלם, הייתי תופס אחרת את החיים שלי. לא הייתי מסתכל על החיים האישיים שלי, על חיי הקטנים כשל נמלה קטנה, שבכלל לא צריך לקחת אותם בחשבון.
תתכלל בתהליך הכללי, הגלובלי והגדול יחד עם האחרים, ואז תרגיש שאתה נמצא בזרימת חיים אין סופית. ובינתיים צריך ללמוד מה לעשות כדי להרגיש את הנצחיות של הטבע, להתכלל בתוכו. ואז מהגובה הזה אתה תוכל לפתור את כל הבעיות האישיות שלך.
אך אם אנחנו ננסה לתקן אותן בדרגה הגשמית הרגילה, לא נוכל לפתור אף בעיה. והראייה לכך, כל הניסיונות הנואשים וחסרי התועלת לתקן את המצב, שננקטים על ידי הממשלות. אין שום אמצעי אחר לתקן את המצב הפרטי שלנו, חוץ מהחינוך וההשכלה האינטגרליים.
לכן אישה שמרגישה את עצמה היום אומללה מכך שלא יכולה למצוא חבר לחיים, להקים משפחה וללדת ילדים, צריכה להבין שבדרך כזאת הטבע רוצה להביאה למצב שבו היא נכללת בכל העולם בתור אישה. וכתוצאה מההתכללות הזאת של ההשכלה האינטגרלית, של השפעת הסביבה, היא מתחילה להבין איזה קשר צריך לכונן עם האחרים. היא מתחילה להרגיש כמה טוב כלול בתוך הקשר הזה עם כל העולם ובתוך ההדדיות.
ואז היא תכיר בגבר המתאים, והם יתחילו ללמוד איך הם יכולים לתמוך באופן הדדי זה בזו ודווקא כדי לעלות למדרגה רוחנית ולהתחבר לאחד שלם. למרות שהם יכולים להיות שונים זה מזו ולהישאר עם כל האגו שלהם.
ברגע שהתפיסה האישית שלהם תשתנה, מייד הכול יסתדר. הם ירצו להיות מחוברים יותר בקשרים משפחתיים וללדת ילדים, כדי שכל זה ייוּשם בצורה רוחנית. דווקא הרוח הזאת תחייב אותם להקמת משפחה.
שיחה על החיים החדשים בנושא "אישה", 02.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
כיצד למצוא את בן הזוג האמיתי שלך
קשר לצורך עלייה
הפכים אינם נמשכים
תגובה אחת | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, טבע, נשים, על זוגיות |
האישה שבה הביתה

נשים, הן לא רק האלמנט החשוב ביותר בקבוצה הכלל עולמית, אלא הן גם יסוד החיים והתפתחותם.
זה שלאישה צפוי להחליף את העבודה לחזרה לביתה, זה לא אומר, שהיא חוזרת למטבח וללול. היא חוזרת לחינוך, להשכלה של המשפחה והאנושות.
זאת כבר לא אותה אישה שבעבר עסקה כל היום בכביסה, בניקיון ובבישול. זוהי אישה שצריכה לתת השכלה, חינוך רציני, בסיס פסיכולוגי, מפני שהיא תחנך את המשפחה, את הילדים ואת הבעל. היא תעשה מהם בני אדם אמיתיים, זה התפקיד שלה.
ואז, תוך דור אחד, ואפילו פחות, אנחנו נקבל אנושות אחרת לחלוטין. אם אנחנו ניתן לאישה השכלה וחינוך, דרך הטלוויזיה, דרך כל מיני קורסים באוניברסיטאות ובשאר מוסדות הלימוד, נחייב אותן ללמוד, נָקנה לנשים חשיבות לתפקידן הבסיסי במחזור האנושי והעולמי של ההתפתחות, שאותה אנחנו עוברים, זה ישנה את החברה. אני חושב שאנחנו נוכל לעשות זאת.
בהתאם לחכמת הקבלה, חזרתה של האישה "הביתה" מתרחשת בעל כורחה, כתוצאה מכך, שכמעט כל האנושות למעשה תישאר ללא עבודה. אם דרכה אנחנו נעביר מערכת של חינוך נכון, חיבור, חינוך לילדים ולבעל, בזה נביא את העולם לצורה אחרת לגמרי.
לכן, אנחנו צריכים להעלות את החשיבות של החינוך האינטגרלי וההשכלה בעיני הגברים והנשים כאחד. אנחנו צריכים לעבוד במשותף על הנושא הזה, על התוכנית הזאת. אנחנו צריכים להראות, שדווקא אותה האישה תתעלה ותשיג לא רק שוויון, אלא גם העלאת חשיבותה אפילו בהשוואה לגברים. לגברים יש תפקיד שונה לחלוטין. אין כאן תחרותיות, אלא פשוט ישנה חלוקה נכונה של התפקידים שהחיים שלנו והעולם העליון מכתיבים לנו, כלומר מצד שני העולמות.
מתוך השיעור הווירטואלי, 08.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
סוד המשפחה האינטגרלית
הקץ לבדידות!
לגרום תענוג זה לזה
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, נשים |
פתרון לשאלות

בזמן הסדנה הנשים שואלות את אותן השאלות כמו הגברים, מנסות לחוות אותן יחד איתם, בשקט, להשתתף פנימית בפתרונן, ובו זמנית לדחוף את הגברים לפתרון.
ישנן שאלות שמתייחסות לנשים. ויש שאלות שהן אינן יכולות לפתור, מפני שהתשובה נמצאת בקשר בין בני האדם. ואז היא מתקבלת רק ברגשות בין הגברים.
מתוך סדנה מס' 4 בכנס בליטא, 25.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שאלות מנשים לקראת הכנס
הסוג המיוחד של האגו הנשי
הכול מתחיל מהאישה
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כנסים, נשים, קבוצה |
שאלות מנשים לקראת הכנס

שאלה: כיצד נשים יכולות ליצור רצון משותף חזק על מנת לחזק את תמיכתן בגברים בזמן הכנס?
תשובה: אנחנו לא מסוגלים, עד עצם היום הזה, להסביר לנשים שהן עוסקות בעבודה רוחנית באותה הצורה כמו הגברים, עם ההבדל היחיד, שהסגנון של מערכת היחסים ביניהן שונה ממערכת היחסים בין הגברים.
אצל הגברים הכול מתחיל מידידות פשוטה, לימודים משותפים. הם הולכים ביחד לים, יושבים, אוכלים, דנים במשהו, לומדים.
אצל נשים היחסים הרבה יותר מורכבים. אך כשיש להן מטרה עליונה אחת והן מבינות שחייבות להתחבר למענה, אז הן מוכנות ללכת ולהשיג את המטרה. המטרה כאן כאילו משחקת תפקיד של אדון שלהן, שלמענו הן מוכנות להתחבר.
שאלה: האם נשים אמורות להתכונן לכנס בצורה מיוחדת? אולי אפשר להתאחד, להתכתב? או להתחבר רק פנימיות?
תשובה: חשיבות החיבור חייבת להיות אצלן באותה עוצמה כמו אצל הגברים. זה דבר ראשון.
דבר שני, הן צריכות להבין שגם הן חייבות להשיג חיבור. נשים יכולות להתחבר למען המטרה העליונה והן צריכות ללמוד את האפשרות הזאת.
בתנ"ך מסופר על מרים, אחותו של משה, שאיחדה את הנשים לצאת ממצרים, ועל הנשים במצרים שעשו עבודה פנימית, ושדווקא החלק הנשי גידל בתוכו את "משה", הכוח שמושך אחר כך ממצרים.
שאלה: מה נשים אמורים לצפות מהסדנאות?
תשובה: הן צריכות, כמו הגברים, לדון על כל הפרטים של החיבור. שישתדלו לעשות זאת, ויראו מה בשבילן ומה לא.
ואז הן בעצמן, בצורה מעשית, ימצאו את הדרך שלהן. אחרת, לא.
מצד אחד נשים שואלות: "מדוע לא?" אבל כאשר מציעים להן את העבודה בחיבור, הן אומרות: "זה לא בשבילנו!". וכאן נוצרת הבעיה. לא מובן מה צריך לעשות ואיך לגשת לבעיה הזאת.
נשים חייבות להתחבר למען המטרה המשותפת, כמו שעושות נשים בארגוני נשים שונים, שיכולות להתחבר כדי להשיג משהו משותף לא ביניהן, אלא מחוצה להן. כך גם הנשים שלנו יכולות להתחבר כדי להשיג משהו מחוצה להן, למען זה הן יכולות להתחבר. לא נגד מישהו, אלא במטרה להשיג משהו. הן יכולות!
שאלה: האם נשים צריכות להתחבר כדי להשיג את המטרה או כדי שהגברים ישיגו את המטרה?
תשובה: כדי להשיג את התוצאה ביחד. שיבררו זאת ואז יראו את המקום הזה באמצע איפה הן מרגישות שמשלימות את הגברים. יש להן לא פחות עבודה מאשר אצל הגברים, אלא יותר.
שאלה: כיצד אישה צריכה להכין את בעלה לכנס?
תשובה: לרחוץ אותו, להלביש, להאכיל, לתת לו תיק ביד ולשלוח אותו לבית הספר. אני מדבר ברצינות: להכין אותו כמו ילד!
כלומר, לתת לו להבין שאת מצפה לדברים גדולים ממנו ומקווה שבמהלך הכנס הוא באמת ילך בכיוון הנכון, עם מחשבות טובות ונחוצות. כך צריך להכין אותו. מהבחינה הזאת, לאישה יש מה שנקרא, "חכמת החיים".
שאלה: מהי העבודה הנכונה של הגברים ביחס לתמיכת הנשים במהלך הכנס?
תשובה: הגברים בינתיים לא צריכים לשים לב לזה. יותר מאוחר, כאשר היחסים בינינו יהיו נכונים, אנחנו נרגיש את השפעת הנשים, את הלחץ שלהן עלינו.
זה יפה מאוד כשאנחנו מרגישים את זה – זה מחייב אותנו. נקווה שנוכל להרגיש את זה.
מתוך השיעור הווירטואלי, 22.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הסוג המיוחד של האגו הנשי
כולם יתעלו מעל האגו
מי יתמוך במי?
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, נשים, קבוצה |
הטבע של הגברים

שאלה: בזמן הסדנא לא הורגשה הנחיצות מצד הגברים ברצון הנשי, שבלעדיו הם לא יגיעו למטרה. מדוע?
תשובתי: כדי שאדם ירגיש נחיצות במשהו, הוא צריך תחילה להבין, שללא הנחיצות הזאת, ללא הרצון הזה, הוא לא ישיג את המטרה. סימן שהם עדיין לא הגיעו לזה.
נניח, שאני מנסה לעשות משהו ורואה שאיני מצליח. אז מה חסר לי? אה, אני זקוק לאיזה שהוא כלי נוסף. אני מתחיל לעבוד איתו ומתברר, שחסר לי עוד איזה מתקן וכולי. כלומר, רק במידה שבה אני רואה שאיני משיג את המטרה, אני מתחיל לחקור איך אני יכול להשיג אותה.
ואז אני מגלה שחסרה לי תמיכה, תמיכה מוחשית וחזקה. היא בהכרח חייבת להיות! על זה כתוב במקורות הקבליים. ולמעשה אנחנו רואים שזה כך.
לגברים קיימת הגאווה הגברית, הריקנית במקצת משלהם. הם שוכחים, מכוח הטבע שלהם, שהם תלויים בנשים. שוכחים. כך הוא הטבע שלהם.
אך בסופו של דבר, כאשר הם מתקדמים קדימה, הם מתחילים להבין עד כמה הם חלשים באופן כללי. ואז הם באמת מרגישים צורך ונחיצות חזקים מאוד בתמיכה הנשית.
זאת אינה חולשה, זה פשוט הטבע שלנו, אנחנו תלויים זה בזה, ורק בחיבור הנכון בינינו משיגים את המטרה.
דרך אגב, אני בטוח שגברים רבים מרגישים את זה, אני רואה זאת עליהם. הם באמת מרגישים את זה.
מתוך הסדנה הראשונה בכנס בליטא, 23.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
גבר ואישה כתכונות הטבע
מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה
בזכות הרצון הנשי
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, נשים, קבוצה |
שיחה על הכנת הנשים לכנסים
ערכתי שיחה בנושא "הכנת הנשים לכנסים" במסגרת תוכנית הטלוויזיה "שלבי הסולם", בהנחיית בתי, רחלי לייטמן, ראש מחלקת האינטרנט בתנועת הערבות.
צפה/האזן לתוכנית:
להורדת התוכנית:
וידאו |
אודיו | MP4
ראה תוכניות קודמות:
שיחה על הכנת הנשים לכנס במדבר
שׂיחה על נשיות
שיחה על יופי
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כנסים, נשים, ראיונות, פגישות |
תוצאה רוחנית

שאלה: מדוע התהליך הרוחני עובר בצורה כל כך כואבת עבור האישה? מתי אנחנו נרגיש תוצאה? כי הכנס הרי לא מסתיים, הוא נמשך.
תשובתי: אני סבור שכל אחד יכול להרגיש את התוצאה במידת הרצון שלו, במידת ההשתתפות הקבועה שלו.
אנחנו בהדרגה מבררים בתוכנו, כאילו מוציאים מתוכנו עוד ועוד אבחנות והרגשות חדשות, שמהן אנחנו בונים, מייצבים חוש חדש, שנקרא "נשמה".
הוא נוצר משילובים מסוימים עם האחרים, יכולים להיות יותר או פחות נעימים, בכל מיני התקשרויות בינינו וכולי. זהו איבר אינטגרלי. ככל שאנחנו נתחבר בינינו בצורה פעילה יותר, כדי לגלות את האינטגרליות, אז במידה הזאת אנחנו נגלה את האיחוד הכללי שלנו, במידה הזאת יתגלה לנו הבורא ככוח כללי, לפי חוק השתוות הצורה.
אין לנו יותר מה לעשות, אלא רק לפעול בכיוון הזה. מי שמרגיש את זה, מרגיש, ומי שלא, אז לא. היום הזדמנות כזאת ניתנת, למעשה, לכולם, גם לנשים וגם לגברים. תשתדלו לנוע לקראת האיחוד באופן ברור יותר.
מתוך השיעור הווירטואלי, 26.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
רמת האיחוד החדשה
בזכות הרצון הנשי
הרצון הנשי הוא המנוע של הבריאה
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, נשים |
גבר ואישה כתכונות הטבע

שאלה: ההורים שלי התגרשו, וזה הטביע את חותמו עליי. אני יודע שבדור שלי ישנם הרבה אנשים שזה נוגע להם. אנחנו ממש מפחדים מנשים. קשה מאוד לבטוח בהן...
תשובתי: איני מבין את בעיותיך, מפני שאנחנו מדברים על דברים אחרים לחלוטין. אני מצטער, אבל אנחנו לא מדברים על גברים ונשים כעל משהו ביולוגי, כעל אוסף של כרומוזומים, גנים, הורמונים.
אנחנו מדברים על גבר ואישה, כעל התכונות של הטבע (וזה מה שחשוב לנו!), שאנחנו כאנשים מבוגרים מבינים כיצד להשתמש בצורה הנכונה בכוחות שלנו ובחולשות שלנו כדי להשיג את המטרה המשותפת. כאן התאספו אנשים רציניים שרוצים להשיג את זה, ושאין להם שום עניין בבעיות יום יומיות בין גבר ואישה בחיים הרגילים שלנו. אנחנו מתנתקים מהחיים הגשמיים ומתעלים מעליהם. אנחנו רוצים להשתמש בתכונות הרוחניות שלנו, הזכריות והנקביות, כדי לתמוך זה בזה ולעלות. לשם כך אנחנו חייבים ללכת יחד אל המטרה.
לכל אחד מאיתנו יש שליחות משלו, תפקיד משלו, אך לא יכול להיות זה ללא זה. רק השילוב ההדדי יהפוך את הקשר שלנו ליעיל.
אנחנו לומדים שישנה עביות, רצון, וישנה זכות, "מסך". חייבים להיות שניהם יחד בהשלמה ובהשתוות זה לזה. לא יכול להיות אחד ללא השני. אם ה"מסך" היה יותר גדול מהעביות, אז מאיפה בכלל הוא היה מגיע? ה"מסך" לא יכול להיות אחר, מפני שהוא מופיע רק מעל לרצון. אם הרצון יותר גדול מה"מסך", סימן שהוא כבר לא בעל מנת להשפיע, אלא על מנת לקבל. לכן חייב להיות השילוב הנכון של התכונה הזכרית והנשית.
אני מדגיש, תכונות, ולא הורמונים או איזה שהן תכונות גשמיות אחרות. דווקא על זה אנחנו מדברים. במושג "אישה", הכוונה היא השתוקקות לרוחניות, ו"גבר", זה המימוש של ההשתוקקות הזאת לרוחניות, שזה בכלל לא שייך לעולם הזה.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס בליטא, 23.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הכוח הנשי והגברי הם תנאי להתעלות הרוחנית
איחוד העולם מצוי בהרמוניה בין גבר ואישה
רצון נשי וכוונה גברית
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, טבע, כנסים, נשים, קבוצה |
מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה

שאלה: האם הנשים צריכות לפעול כאילו שהגברים כבר נמצאים בתכונת "לשמה"?
תשובתי: לא! הנשים אינן צריכות לחשוב על כך שהגברים כבר נמצאים בדרגה כזאת. הן צריכות להסתכל על הגברים כעל ילדים, שאנחנו כולנו יחד משתתפים במשחק הזה. צריך להתייחס לגברים כמו שאמא מתייחסת לילדיה, וכמו שאישה מתייחסת לבעלה, בזה ששולחת אותו להביא פרנסה.
אומרים, שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה, וזה באמת כך. לא יכול להיות אחרת. לכן, אנחנו רוצים להיות גברים מצליחים!
מתוך שיעור מס' 2 בכנס בליטא, 23.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הכוח הנשי והגברי הם תנאי להתעלות הרוחנית
השפעתה של קבוצת הנשים על קבוצת הגברים
לגרום תענוג זה לזה
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, נשים, קבוצה |
המורכבות של היחסים

שאלה: בין גבר לאישה תמיד צריך להיות קשר. אם מדובר על בן ואמא, זאת אהבת הבן לאימו ואהבת האם לבנה. אם זה בעל ואישה, זאת אהבת האישה כלפי בעלה, ואהבת הבעל כלפי אשתו. אם אלה חברים לפי אותה ההשתוקקות כלפי המטרה, אז צריכה להיות ביניהם סימפטיה וידידות. איזו צורת קשר צריכה להיות אצלנו?
תשובתי: בעולם שלנו הקשר בין האמא לילד או הבעל והאישה וכולי, מותנה בכך שאנחנו נמצאים בדרגה אגואיסטית אחת ומנסים להשיג משהו בתוכה. אנחנו קיימים רק שניים: בעל ואישה, או אמא וילד.
ואילו במקרה שלנו אנחנו קיימים שלושה: גברים, נשים, והכוח העליון, הבורא. בתוכו אנחנו מתחברים יחד באהבה הדדית, שלושתנו, בשום פנים ואופן לא שניים! זאת אינה אהבה בהמית, לא התחברות פיזית. היא מחברת אותנו בינינו רק מפני שיש לנו מטרה אחת, ובתוכה אנחנו מתחברים כולנו יחד לאחד שלם כללי. לכן זהו רגש אחר לגמרי, שאין לו שום דבר משותף עם המשיכה הבהמית שלנו זה לזה.
תסלחו לי שכך אני אומר על הרגשות, נניח, של אם לבנה, אבל בעיקרון זה מה שקיים בדרגה הבהמית.
ואילו כאן, רק הבורא מחייב אותנו לקשר הזה ולא שום דבר אחר. רק הבורא, מפני שאנחנו דורשים שהוא יתגלה בינינו! ובלעדיו היינו זרים לחלוטין זה לזה. כלומר, בכל פעם שאני מתייחס לחבר, לגבר או לאישה, אני מתאר לעצמי איך מופיעה בינינו התגלות של הבורא.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס בליטא, 23.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
איחוד העולם מצוי בהרמוניה בין גבר ואישה
מטרה אחת לשנינו
האם יכול לשרות שלום בין גבר ואישה?
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, נשים, קבוצה |
הכול מתחיל מהאישה

שאלה: עד כמה חשובה העבודה המעשית של האישה? עד כמה חשוב, למשל, שנשים גם כן יקחו חלק בסדנאות של האיחוד ולא יעסקו בזמן הזה בעניינים שלהן?
תשובתי: הגברים לבד לא יוכלו לעשות שום דבר. לחלוטין שום דבר!
הם יכולים להתאסף, לעמוד, לשיר, כמו תמיד, זה טוב, אך זוהי רק ההכנה. העבודה האמיתית לא יכולה להיות בלי שהחלק הנשי החזק יצר בזמן הזה את ההשתוקקות שלו לאותה המטרה. לא יכול להיות דבר כזה! אנחנו רואים את זה בכל מקום ובכל הזמן. בהיסטוריה קיימות לכך דוגמאות רבות. זה נובע ממבנה ה"פרצופים" העליונים, העולמות העליונים: אם אנחנו לא מעלים את החיסרון הזה ל"מלכות", אז היא לא מקבלת צורה, ובלי זה שום דבר לא קורה. לכן, הנשים צריכות להתייחס לכך ברצינות רבה.
בראש ובראשונה אני שׂם דגש על החלק הנשי, מפני שהכול מתחיל ממנו. אני מאוד מבקש שתבינו שכאן למעשה הכול תלוי בנשים. את הגברים אפשר "להפעיל", אפשר לנהל ולתמרן אותם, והאישה יודעת את זה טוב מאוד. התמרון והניהול הנכון של הגברים הוא לכוון אותם בצורה רצינית למטרה, האישה יכולה לעשות זאת ממש על ידי הרצון בלבד, על ידי חצי מילה, דרך כל דבר. זה מאוד פשוט עבורה, ואילו לגברים זה מאוד קשה, לבד הם בעצם לא יכולים להתקדם.
לכן, בחכמת הקבלה תמיד היה קיים חוק שגבר לא נשוי לא מתקבל להיות תלמיד. כל זה מפני שללא הרצון הנשי לידו, שחושב על כך שהוא יצליח, הוא לא יכול להתקדם בצורה רצינית.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס בליטא, 23.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הנשים מגדלות את הקבוצה
הכוח הנשי והגברי הם תנאי להתעלות הרוחנית
הסוג המיוחד של האגו הנשי
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, נשים, פוסטים נבחרים, קבוצה |
הכוח הנשי והגברי הם תנאי להתעלות הרוחנית

אנחנו לומדים את תפקיד הגבר והאישה מתוך מערכת העולמות הרוחניים. הרי את הדוגמאות ניתן לקחת רק משם, ולא מהעולם שלנו.
בעולם שלנו יש מיליוני תיאוריות, ואנחנו רואים שעד היום איננו יודעים מהו תפקידם הנכון של הגבר והאישה, ולכן העולם שלנו הוא כל כך לא מושלם.
בעולם הרוחני קיימת תכונת ה"בינה", ההשפעה, ואנחנו צריכים להידמות לתכונה הזאת.
בשביל זה אנחנו צריכים להתאחד בצורה מוחלטת כדי להתחבר ל"זעיר אנפין" ואז הוא יעלה אותנו ל"בינה".

זוהי מערכת מסובכת מאוד בעלת מרכיבים רבים ושונים. היא מנהלת אותנו, ממנה מגיעים כל הכוחות אל הנשמות, אנחנו מופעלים דרכה ועולים אליה.
על פי המערכת הזאת קיימים בעולם שני כוחות: הכוח הנשי והכוח הגברי. אי אפשר להתקדם רק בעזרת אחד מהם. רק השימוש הנכון בשני הכוחות הללו יוצר את התנאים הנחוצים המספיקים לעלייה.
החלק הנשי יוצר רצון עצום. אולם, הרצון לא יכול לבוא לידי מימוש באופן עצמאי, כיוון שהוא פשוט רצון ואין לו כוחות למימוש עצמו.
ליד הרצון הזה נמצא הכוח הגברי.
האישה נותנת את הנחיצות לעלייה. היא "דוחפת" את החלק הגברי. היא יוצרת מתוך עצמה רצון עצום, נותנת השראה, מכוונת, מתפללת, מעצבת. היא דוחפת את הגברים קדימה כמו אמא ששולחת את ילדיה לבית הספר, ואת הבעל לעבודה. היא יוצרת מאמצים שבזכותם הם זזים, אחרת הם לא היו מתקדמים.
בזכות המאמצים האלה, החלק הגברי מקבל על עצמו את הרצון הנשי ומתחיל כבר לממש אותו ולעלות למעלה.
האישה היא חיסרון, רצון עצום, שבלעדיו מלכתחילה לא יכול להיות כלום.
והגבר הוא הכוח שהופך את החיסרון הזה לכוח הדוחף ומגיע לבורא. כשהוא מגיע לבורא בעזרת הרצון שהוא קיבל מהחלק הנשי, הוא מעלה את הרצון הזה והם מממשים אותו יחד, בהדדיות.

כך מלכתחילה זה היה בנוי בעולם שלנו: פעם הגבר היה יוצא לצייד ומביא הביתה את הטרף, והיום הוא יוצא לעבודה ומביא הביתה את משכורתו. כך מתקיימת המשפחה, כך העולם בנוי.
בקבוצה שלנו איננו יכולים להפר את התנאים הטבעיים הללו, אחרת לא נהיה בהשתוות עם המבנה העליון. אנחנו כל הזמן צריכים להיות בהשתוות עם ה"פרצוף" העליון.
לכן אנחנו זקוקים לרצון הנשי, למאמץ האדיר שלהן, לתפילה שלהן המגיעה מעומק הלב. ברצונן השקט הנשים יכולות להשפיע על הגברים בצורה כזאת שהם ירגישו כאילו הנשים צועקות עליהם, למרות שבפועל הן לא אומרות מילה אלא פשוט רוצות.
לגבר ישנה האפשרות להרגיש את רצון האישה באופן כזה שהוא ירצה לממש אותו. הוא לא יכול שלא לממש אותו, אנחנו בנויים בצורה כזאת. אם אנחנו נכוון בצורה הנכונה את הרצונות המשותפים שלנו, אנחנו ללא ספק נשיג את המטרה.
ללא הנשים, התנועה קדימה היא בלתי אפשרית. הן מתחילות את התנועה הזאת, הן הראשונות שמגיבות לשינויים בעולם, לשיטה שלנו. והגברים צריכים להתחבר ביניהם וליישם את השיטה הזו. מדוע? כיוון שהכוח שמושך אותנו למעלה הוא כוח ההשפעה. מהנשים דרוש החיסרון, הדרישה, ומהגברים דרוש יצירת כוח ההשפעה.
על העיקרון הזה אנחנו בונים את הקבוצות שלנו.
מתוך שיעור מס' 2 של הכנס בליטא, 23.03.12
ידיעות קודמות בנושא:
הסוג המיוחד של האגו הנשי
הכול מתחיל מהאישה
הנשים מגדלות את הקבוצה
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, נשים, פוסטים נבחרים, קבוצה |
הסוג המיוחד של האגו הנשי

בהתאם לטבע שלנו, בהתאם ל"נברא" שנברא, החיבור אפשרי רק בין הגברים. הנשים אינן מתחברות ביניהן, הרצון לקבל שלהן הוא מסוג מיוחד. זה לא טוב ולא רע.
אנחנו צריכים לעבוד עם הטבע הראשוני שלנו, ולא לנסות לבטל אותו באופן כלשהו. צריך לעבוד עם אותם הנתונים שאיתם נבראנו, ולהבין, שאם אנחנו נשתמש בהם בצורה הנכונה, רק אז נשיג את המטרה.
אם ננסה לשים גברים ונשים בקבוצה אחת, אז במהלך העבודה אנחנו נרגיש שלגברים נוצר חיבור אחר לחלוטין מאשר לנשים.
זה לא כל כך מורגש בעולם שלנו, כמו שזה מורגש בשיעורים של השיטה האינטגרלית. ממש כעבור כחצי שעה-שעה של עבודה משותפת, החלק הגברי מתחיל להרגיש שהטבע שלהם מוכן ללכת קדימה ולהיות מחובר עם כולם, והחלק הנשי מרגיש שלא מסוגל לעבוד למען החיבור ביניהן.
התוצאה הטובה ביותר מושגת רק כאשר הנשים, על ידי הכוונה שלהן, על ידי המאמץ שלהן תומכות בגברים, והגברים מתחברים ביניהם.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס בליטא, 23.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הנשים מגדלות את הקבוצה
הערובה לאושר
אישה זה רצון
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, נשים, קבוצה |








לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר