שיעור הקבלה היומי 17.05.12
הכנה לשיעור
לצפייה בשיעור
חלק א': שיחה על הכנסים שעברו
חלק ב': זוהר לעם", פרשת "בראשית א'", חלק ד', עמ' 13, מאמר "אם לא בריתי יומם ולילה", פסקה 359
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ב', חלק ז', סדר סבה ומסובב, עמ' תקס"א, אות ב'
חלק ד': כתבי בעל הסולם (עמ' 799), מאמר "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קל"ו
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, כנסים, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
שיעור הקבלה היומי 16.05.12
הכנה לשיעור
חלק א': שיחה על הכנסים שעברו
חלק ב': זוהר לעם", פרשת "בראשית א'", חלק ד', עמ' 12, מאמר "אור הגנוז", פסקה 354
חלק ג': תלמוד עשר הספירות, כרך ב', חלק ז', סדר סבה ומסובב, עמ' תקס"א, אות א'
חלק ד': כתבי בעל הסולם (עמ' 799), מאמר "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קל"ג
קיצור משיעור הקבלה היומי:
Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.
להורדה:
אודיו
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: זוהר, כנסים, שיעור הקבלה היומי, שיעורים והרצאות |
הילדים הצייתנים של הטבע
מתוך שיעור מניו-ג'רזי
שאלה: כיצד להסביר לאדם במה שיטת הקבלה, שקוראת לערבות הדדית ולאיזון עם הטבע, שונה מסוציאליזם והגנת הסביבה?
תשובתי: אם לדבר על חכמת הקבלה במובן האמיתי שלה, היא עוסקת בגילוי הבורא לנבראים. אבל על כך ניתן לדבר רק עם האנשים שמרגישים את הצורך לדעת איך לנהל את הגורל שלהם, לראות את התמונה האמיתית של היקום, להתעלות מעל החיים והמוות, לגלות את הכוח שמנהל אותנו ובעצמם להשפיע עליו, לראות דרך התמונה החיצונית את כל מה שקורה בפנים, כל הסיבות והתוצאות, כל הקשרים, כל מה שקדם לנו ויהיה אחרינו, זאת אומרת, "לבלוע" לתוכם את כל היקום.
אם לאדם יש לכך צורך, חכמת הקבלה מספקת לו שיטה שמגלה לפניו את המציאות כולה. זו היא שיטה מדעית שאינה דורשת לקבל דבר מתוך אמונה בעיניים עצומות, חכמת הקבלה היא לא דת ולא מיסטיקה, אלא מדע.
אולם אם לא מתעוררות אצל האדם שאלות כאלה, והוא פשוט רוצה חיים חומריים שלווים, השיטה יכולה לעזור גם לו. וזאת מכיוון שחכמת הקבלה היא שיטה מדעית שמבוססת על גילוי חוקי הטבע הקיימים.
החוק הבסיסי של הטבע הוא חוק האיזון. כל הטבע שואף לאיזון. לדוגמה, החוק השני של התרמודינמיקה, שינוי האנטרופיה וחוקים אחרים. מי שנמצא באיזון בתוך המערכת הסגורה הוא מרוויח. הדבר ברור לכולם.
הטבע הוא מערכת סגורה שכל מרכיביה חייבים להיות באיזון, זאת אומרת, חייבים להיות קשורים אחד לשני לפי איזושהי נוסחה. ואז הם יגיעו לקיום הטוב, הבריא, הנעים והנוח ביותר.
הכלל הזה פועל בכל הרמות שבטבע: בין האבנים, הצמחים, החיות ובני האדם. אבל כולם מרגישים את החיים בצורה שונה: הצמחים כבר מרגישים את עצמם חיים, החיות – יותר, בני אדם – עוד יותר. האבנים כאילו אינן מרגישות זאת, אמנם לאחר מכן אנחנו נגלה שגם לאבנים יש רגשות.
שיטת הקבלה זו היא השיטה להגיע לאיזון שאליו היא שואפת להביא את כל האנושות. וזה מה שחסר לנו בעולם שלנו, במשבר הגלובלי הכללי. כל הסיבה שלו היא חוסר האיזון בין חלקי הטבע.
מדובר לא במין מיסטיקה או אמונה, אלא בבעיה אמיתית. אנחנו נמצאים בתוך היקום העצום על פני הכדור הקטן. כל המדענים כיום מאשרים שזו המערכת הסגורה האינטגרלית, שבה כל דבר קשור לדבר, כמו גם האנושות שמגלה כיום את הקשרים שלה. וכדי לפתור את המשבר, אנחנו חייבים להשיג את נוסחת האיזון.
אתם יכולים לקרוא לזה סוציאליזם, קומוניזם – אבל הקומוניסטים היו עושים זאת לטובת האינטרסים של מפלגתם. אנחנו פועלים כך מכיוון שהטבע מחייב אותנו. אני יכול לסרב להישמע לטבע, אך אני אסבול מכך! פשוט אין לנו ברירה!
זה לא שמישהו המציא תיאוריה על הקמת קומונה, אלא זה הכוח המחייב שמתגלה בטבע. לכן אנחנו קוראים לאדם לפעול כך, כי עכשיו הוא פועל בניגוד לטבע. איזו סיבה יש לו למעשים המטופשים כאלה, הרי כולם רואים לאילו תוצאות הרסניות הם הביאו.
אנחנו מביאים הוכחות מדעיות מהטבע. אלפי מדענים תומכים בנקודת המבט הזאת על ידי המסקנות המדעיות שלהם. לא צריך להיות כאן שום קושי להסביר. האם אני סוציאליסט? אין דבר כזה, אני האגואיסט הגדול ביותר! אני רק רוצה לפקוח את העיניים ולראות כל דבר בצורה האמיתית ביותר. לא לעצום את העיניים, לא להסתיר את האמת, אלא להפך!
אגואיסטים הם קצרי ראייה ואינם רואים מה יקרה בעוד שנה, שנתיים, עשר, עשרים שנה. לפיכך, אנחנו מציעים לחשוב על העתיד, להביט לפחות מעט קדימה. לרבים ברור שכבר היום המצב הוא חמור מאוד. בתור אנשים מבוגרים ושקולים, איננו יכולים להירגע ברגע הנתון – אנחנו רוצים להיות מספיק חכמים כדי לראות את המצב שמתקרב. ולשם כך קיים המדע ואנו מסתמכים על ממצאיו.
אנחנו לא בונים את התוכניות שלנו על הרעיונות הסוציאליסטיים של מרקס או לנין. אולם אם אנחנו רואים את הכיוון, את חוקי הטבע, אז בואו נפעל לפיהם, הרי אנחנו הילדים של הטבע שחיים בתוכו.
לו הייתי יכול להבטיח לעצמי עתיד טוב, לא הייתי פונה לאחרים, אבל כולנו תלויים זה בזה.
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 09.05.12
ידיעות קודמות בנושא:
חכמת הקבלה: לא להרוס, אלא לבנות
"פעמי המשיח" או "10 שעות עד לסוף העולם"
האגואיזם הגיע לקצה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חינוך, ילדים, טבע, כנסים, פוסטים נבחרים |
כל השינויים הם בתוכי ולא מחוצה לי
מתוך שיעור מהכנס בניו-ג'רזי
האנושות מתפתחת עשרות אלפי שנים. לאן היא מתקדמת?
אם לומדים על כך מהטבע, אנחנו רואים שהטבע נמשך לאיזון. חום וקור, לחץ וואקום, מאזנים זה את זה, כל תופעות הטבע נמשכות לאיזון הכוחות, להתכללות הדדית, מאחר והמצב הזה הוא הכי רגוע וקבוע, הוא נטול כל לחץ. בסופו של דבר הכול מגיע לאיזון.
מזה אנחנו יכולים להבין את מה שהמקובלים אומרים על המצב שלנו, על זה שאנחנו צריכים להגיע לאיזון עם הבורא, עם הטבע הכללי. כי אלוקים והטבע, זו אותו דבר.
מה זה אומר להגיע איתו לאיזון? הבורא זו תכונת ההשפעה והאהבה ואנחנו צריכים להגיע לאותו הדבר, בין אם אנחנו רוצים בכך ובין אם לאו. הבורא כל הזמן משפיע עלינו ובפנים מניע אותנו ה"מנוע" של האגו הגדֵל, ולכן כל רגע אנחנו מרגישים את עצמנו בתנאי לחץ יותר ויותר, במצב שהוא יותר ויותר לא מאוזן עם הבורא.
זה מחייב אותנו לעשות משהו, ולכן עד עכשיו בהיסטוריה שלנו, כלומר, בהתפתחות שלנו, אנחנו השתדלנו לאזן את הלחץ בעזרת כל מיני טכנולוגיות, צורות חברתיות, הרגלים, אמצעים להגנה מפני חום וקור, מלחץ ושינויים וכדומה.
הטבע הוא קבוע ואילו אנחנו כל הזמן מתפתחים מבפנים באמצעות שרשרת "רשימות" שכל הזמן מתחלפים וההתנגדות שלנו כלפי הטבע כל הזמן גדלה.
כל השינויים מתרחשים בנו. ואפילו שמצטייר לנו עולם חיצוני משתנה, תקופות גיאולוגיות והיסטוריות, דורות, מה שלא יהיה, כל זה מתרחש בתוכנו. אנחנו מקרינים את המציאות הזאת החוצה, למרות שלמעשה מחוצה לנו אין כלום. האדם הוא "קופסה" סגורה, ותמונת העולם מצטיירת בתוכה, אבל הוא מרגיש את התמונה הזאת כאילו מחוצה לו.
באופן זהה העין הופכת את הציור מהרגלים לראש. העין תופסת את כל העולם בצורה הפוכה ואחר כך המוח עושה שוב היפוך. אם נרכיב משקפיים מיוחדות עם תופעה זהה, אז כעבור זמן מה המוח יתרגל ויחזיר את התמונה למצב הנכון.
זה מדגים את אותה העובדה שכל השינויים מתרחשים בתוכי ולא מחוצה לי. ולכן אנחנו אומרים ש"אין עוד מלבדו". קיים כוח קבוע שפועל ומשפיע עליי. הוא הכין בתוכי את כל ה"רשימות", וכל מה שאני מגלה בכל רגע בחיים שלי, בעולם שלי, במציאות שלי, הוא תוצאה מה"רשימות". הם "אחראים" על כל מה שאני יכול לראות, לשמוע, להריח, לטעום ולמשש.
אני תמיד צריך להשתדל לזכור את זה - אם צריך להחליף מישהו, זה אותי. שיטת הקבלה אינה מיועדת לתיקון העולם, אלא בעזרתה האדם מתקן את עצמו, את התפיסה שלו.
לכן, למרות הדעה הרווחת, אם אדם רוצה להיכנס לתוך התמונה הרוחנית, הוא צריך למקד מחדש את הראייה שלו. על אותו העיקרון מבוססים ציורי הסטריאוגרמות - כדי לראות אותם צריך לשנות את הפוקוס של הראייה. איך אנחנו יכולים לשנות את הפוקוס כדי להבחין בשכבה החדשה של המציאות?
זה פשוט מאוד - צריך לקבל את העולם כמציאות שמנוהלת על ידי כוח אחד, כל השינויים מתרחשים על ידי ה"רשימות" שלי. כל שנייה אני משתדל לתפוס ולהבין את המצב הזה, לזכור שאני תמיד ניצב לפני כוח אחד ובתוכי כל הזמן מתעוררות "רשימות", שהפוכים ממנו. ולכן, כל רגע בחיים אני צריך להגיע לאיזון שעליו דיברנו. זהו החוק העיקרי של הטבע, למרות כל מה שמתעורר בי, אני בונה את עצמי בכזאת צורה, כדי להיות במקסימום דומה לבורא ולא להיות בהפרש ממנו בכל מיני התכונות.
זה הדבר העיקרי. בכך שאני משיג את זה במדרגה הנוכחית, אני עולה למדרגה הבאה. כך אני מאזן את עצמי עם הבורא בכל הפרמטרים, בכל 125 המדרגות, בכך שדומה ומשתווה איתו לחלוטין ומשיג איזון מוחלט.
בכללות, הסכימה היא פשוטה - העולם נשאר קבוע, אולם השינויים שבי כל פעם צובעים אותו מחדש ואני צריך להיות באיזון עם הכוח שנותן, שמייצב עבורי את התמונה הנוכחית.
מתוך שיעור מס' 3 בכנס בניו ג'רזי, 12.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
להשתחרר מתוך תמונת העולם האגואיסטית
כשהכול לטובה
טבע המדרגות
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, מציאות מדומה |
"מסך", זה פשוט...
מתוך סדנה מהכנס בניו-ג'רזי
שאלה: האם אדם בודד יכול לקבל "מסך" נגד האגו, או שאפשר לרכוש אותו רק דרך הקבוצה? או שהבורא, הוא היחיד שיכול לתת לנו "מסך"?
תשובתי: האור מגיע דרך הקבוצה לפי הבקשה שלי ובונה בי "מסך", שעוזר לי להתעלות מעל לאגו שלי ולהתחבר עם הקבוצה. ה"מסך", הוא המקשר ביני לבין הקבוצה או ביני לבין הבורא, שזה אותו הדבר. הוא עוזר לי להתעלות מעל לאגו, ובזה שאני מתעלה מעל עצמי, אני מתחבר עם האור, עם הבורא, עם מהות הקבוצה, שמתגלה במרכזה.
חוץ מ"מסך" אנחנו לא צריכים כלום. ישנו הרצון שלי וישנה הקבוצה, שבתוכה נמצא האור והבורא, וה"מסך" עוזר לי להתחבר איתם. וכך אני נכנס לעולם הרוחני, למרכז הקבוצה.
מתוך סדנה מס' 4 בכנס בניו ג'רזי, 13.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
להפוך את הרע לטוב
קבוצת בוני הבמה
למי שייך המסך?
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה |
להפוך את הרע לטוב
מתוך סדנה מהכנס בניו-ג'רזי
שאלה: הבורא ברא את היצר הרע ואת היצר הטוב. כתוב: "בראתי יצר הרע". אז מאיפה מגיע אלינו היצר הטוב?
תשובתי: למעשה היצר הטוב לא קיים. קיים רק היצר הרע, שמלכתחילה נברא על ידי הבורא. ולכן הבורא מיידע אותנו שהוא ברא את היצר הרע. אבל בעזרת התורה (האור) אנחנו מתקנים אותו והופכים ליצר הטוב.
"יצר", זה רצון. הרצון נשאר. רק "הרע" מסמל, שכל פעם אני רוצה לקבל למען עצמי ואז הוא גורם לי לרע, מפני שאני נועל את עצמי בעולם הזה, כמו חיה קטנה, חי את השנים שהוקצבו לי, ואלה הם החיים האומללים ביותר שרק אפשריים במציאות.
היצר הטוב מסמל, שאנחנו מנסים להתחבר בקבוצה, רואים שלא מסוגלים לכך, מתחילים לצעוק בתפילה משותפת, ואז מגיע המאור המחזיר למוטב, יוצר את החיבור בינינו, ובתוך החיבור הזה מתגלה הכוונה על מנת להשפיע, האור. ואז במקום היצר הרע יש לנו את היצר הטוב, את אותו הרצון, אבל עם כוונות להתחבר עם הזולת.
מתוך סדנה מס' 3 בכנס בניו ג'רזי, 12.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
"מסך", זה פשוט...
בדיקת הקשר עם הקבוצה
ככל שנכנסים עמוק יותר לתוך הקבוצה כך מתקרבים יותר לבורא
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה |
לתפוס עם השיניים או להתחבר בגלגלי שיניים
מתוך שיעור מהכנס בניו-ג'רזי
כדי להגיע לאיזון עם הבורא, להתחבר איתו, אני צריך לשנות את עצמי. איך אפשר לעשות את זה? כיצד להידמות לו? כי האיזון זה הידמות.
לשֵם כך ניתנה לנו הסביבה. האיזון עם הבורא מושג על ידי איזון עם הסביבה שבתוכה אני מגלה אותו. ה"רשימו" שמתעורר בפנים מדגים לי את הקבוצה, והעבודה שלי הופכת למוחשית: עכשיו יש לי עסק עם משהו ידוע, הכול נפתר בין החברים.
איך אפשר למצוא איזון עם הקבוצה? - באמצעות ערבות שמהווה את הכוח, את חוק האיזון.
בהתאם לחוק הזה כל העולם מקושר הדדית, בדומה לגלגלי שיניים במנגנון אחד. אף אחד מגלגלי השיניים אינו יכול להסתובב באופן עצמאי, מבלי שמסובב את כל האחרים ומקבל את הסיבובים מהם. במצב דומה נמצאים שני דיסקים של מצמד (קלאץ') כשהם נוגעים זה בזה.
אבל במנגנון הזה פועל חוק ההתפתחות. בהתחלה דוושת המצמד לחוצה, והקשר ביניהם עדיין חלש, אנחנו עדיין לא מפריעים ואפילו עוזרים זה לזה, בכך שמסתובבים ולא מרגישים את עצמנו מחוברים לאחד שלם. המדינות והעמים מפורדים, אחדים אפילו לא יודעים על קיומם זה של זה.
אך עם הזמן האגו הפנימי גדל, וגלגלי השיניים יותר ויותר מתחברים בהידוק ביניהם. במילים אחרות, הדוושה של המצמד משתחררת והדיסקים נצמדים זה לזה יותר ויותר קרוב, עד שנצמדים לגמרי.
כך מתפתחת כל האנושות בכיוון של שיתוף פעולה הדדי: המדינות יוצרות קשרים ביניהן, מתגלות יבשות חדשות, המסחר והתעשייה הבינלאומיים בפריחה, החברות משתנות, גדלה כמות המקצועות והאנשים יותר ויותר תלויים זה בזה עד לקנה מידה טוטאלי.
ההתפתחות הזאת נעשית בקושי רב. כי האגו וה"רשימות" שמתפתחות מקרבים אותנו יותר ויותר בצפיפות זה עם זה, וברגע מסוים הקשר היותר מידי הדוק מתחיל לטעת בנו דאגה. כבר איננו יכולים להתנתק זה מזה, לחיות זה בלי זה, אפילו אם רוצים בכך.
כך הטבע, הבורא, מביא אותנו למצב חדש שבו מתברר שאנחנו לא יכולים יותר להתנתק. אם עכשיו לא נסדיר קשר הדדי נכון, אז ההשמדה העצמית מאיימת עלינו.
בזה הערבות מחייבת אותנו לאחריות הדדית של כל אחד כלפי כולם ושל כולם כלפי כל אחד. כי אנחנו דומים לגלגלי שיניים: איזה גלגל שיסתובב, הוא מסובב את כולם. דוושת המצמד נעזבת, הדיסקים מתחברים, השיניים נכנסות זו בזו, וכולנו מוצאים את עצמנו במערכת אחת ענקית מקושרת הדדית, שלא מאפשרת לאף גלגל שיניים להסתובב לבדו. עכשיו אחרים צריכים להסכים איתו, להסכים על כיוון ומהירות, וללא ההסכמה הזאת אף אחד לא יזוז מהמקום.
בסופו של דבר כל אחד יגלה "ידיים זרות על הגרון שלו". תתארו לעצמכם אדם שוכב עם אינפוזיה, ובלעדיה הוא לא יחיה. אבל על הצינור שבתוכו זורם החומר המחייה מותקנים שבעה מיליארד ברזים. כל אחד יכול לסגור את הברז שלו ואז, הסוף...
עוד מעט אנחנו נרגיש את עצמנו במצב מאוד לא נעים. ולא מתגלה לנו מראש חכמת הקבלה, שמסבירה איך להסדיר את החיים בתנאים החדשים. כי הכול הרי מגיע לצורך התיקון, השאלה היא רק איך להסתכל על העסק. אם אנחנו מלכתחילה יודעים, שהכול בא לשרת את החיפוש אחרי הקשר ההדדי הנכון בינינו, כלומר הערבות, אז גלגלי השיניים יסתדרו כמו שצריך ויסתובבו בכיוון הנכון, בהרמוניה ביניהם. יתרה מכך, האיזון ההדדי הזה יעזור להם להגיע לאיזון גם עם הכוח הכללי שנועל אותם למערכת יחידה, עם הבורא.
כך העולם יגיע לתיקון הרצוי.
מתוך שיעור מס' 3 בכנס בניו ג'רזי, 12.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אל תפריעו לי בצינוק הנוח שלי!
איפה הקלאץ'?
בעצמך בחרת בקרקע שתגדל עליה!
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, משבר עולמי, ערבות, קבוצה |
כנס ONE בניו-ג'רסי, 11-13.05.2012
 |
שיעור מס' 1
סדנה מס' 1 |
| סדנה מס' 2 | שיעור מס' 2 |
| סדנה מס' 3 | שיעור מס' 3 |
| סדנה מס' 4 | שיעור מס' 4 |
| שיעור מס' 5 |
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כנסים, שיעורים והרצאות |
שלושה תנאים לגילוי האור
מתוך סדנה בכנס ניו-ג'רזי
שאלה: באיזה תנאי אנחנו יכולים לדרוש, למשוך, לגלות את הכוח שנקרא "אור מקיף", "המאור המחזיר למוטב", שיחבר אותנו בערבות הדדית ואז נגלה את הבורא, את העולם הרוחני? איך אפשר לדרוש את הכוח הזה כדי שהוא יתקן אותנו? מה נדרש לשם כך?
תשובתי: חייבים להיות שלושה תנאים:
- גדלות המטרה.
- ייאוש מכוחותיו עצמו.
- חיבור עם כל החברים.
אז כולנו יחד מגיעים להרגשה שנקראת "תפילת רבים", כשניסינו בינינו את כל האמצעים כדי להתחבר. והאור שמגיע אלינו מחזיר אותנו למוטב. מה הכוונה "למוטב"? לבקשה האמיתית. דווקא "האור המקיף" מביא לנו את הבקשה האמיתית.
לכן בחכמת הקבלה נאמר שיש "אור המברר", שנקרא אור ע"ב- ס"ג ויש "אור המתקן".
כך גם כאן, הכול מתרחש בשני שלבים. תחילה אנחנו מבצעים כל מיני פעולות אפשריות, עורכים כנסים, עובדים בקבוצה, מנסים להתחבר, בכך שכל פעם מזמינים על עצמנו אור שמבהיר לנו היכן באמת אנחנו נמצאים. הוא נותן לנו את גדלות המטרה ובאותו הזמן גם מראה לנו את שפלות מצבנו שבו אנחנו לא יכולים לעשות אף צעד אליה. אבל שתי הנקודות האלה - גדלות המטרה והייאוש מכוחותינו, יוצרות את שני הקטבים שביניהם כבר קיימות עשר הספירות. ואז הפוטנציאל שביניהם מפעיל את אור התיקון.
המצב הזה נקרא "תפילה", מפני שתפילה מופיעה משתי נקודות - גדלות המטרה והכרת השפלות של עצמנו. הצעקה הפנימית הזאת מביאה לנו את אור התיקון שמחבר את שתי הנקודות האלה דרך עשר הספירות ומגיש לנו את הכלי השלם.
מתוך הסדנה השלישית בכנס בניו ג'רזי, 12.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
להגיע עד לקצה גבול היכולת
לילה של תפילה במדבר
לקראת הכנס – כוח הערבות!
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה |
מבט על הקבוצה באור האהבה
מתוך שיעור בכנס ניו-ג'רזי
שאלה: אילו מאמצים צריכה להשקיע הקבוצה כדי להשיג תיקון באותה תופת החיים, שבה חבריה מגלים את חכמת הקבלה?
תשובה: המאמצים צריכים להיות, לא לשפוט את החבר בקבוצה לפי המצבים שבהם הוא נמצא. כולנו "סמרטוטים", כמו שרב"ש היה אומר, כולנו לא מתוקנים. בכל אחד מאיתנו יש את כל החטאים והמידות הרעות.
אדם שמשיג מדרגות רוחניות גבוהות, מגלה בדרך בתוכו כאלה רצונות מגעילים ודוחים, שהוא מזדעזע איך הם בכלל יכולים להיות בתוכו. אפילו אי אפשר לתאר את זה! כי כתוצאה מהשבירה כל אחד כולל בתוכו את כל הרצונות. ולכן אסור לנו לראות את האחר כמקולקל. "כל הפוסל במומו פוסל". אם אני רואה פגם באחר, זה רק מפני שאני בעצמי מקולקל. כי אם הייתי מתוקן, אז הייתי רואה את האחר בהתאם למידת התיקון שלי, במצב מתוקן לחלוטין, מפני שכל המדרגות האלה כבר קיימות. ומה שאני רואה עכשיו זו השתקפות של האגו שלי. דווקא הוא זה שמצייר לי את התמונה הזאת.
לכן העבודה העיקרית בקבוצה היא לקבל כל חבר כמו את התינוק האהוב שלך. לא משנה מה הוא עושה - לא נותן לך מנוחה, מלכלך מסביב, שובר הכול, אבל אתה יודע שזה התינוק שלך. וכך צריך להתייחס גם לחבר. זה סימן של אהבה.
אני מדבר על חבר ומתכוון לכך, שהאדם הזה מסוגל גם להתייחס כך לאחרים ולא סתם בא ונרשם בקבוצה. עזרה הדדית היא התחשבות במצבו האישי של כל אחד.
מתוך שיעור מס' 2 בכנס בניו ג'רזי, 12.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
גשר של אהבה מעל התהום של האגואיזם
אל תפחד, אנחנו איתך!
את מי לשפוט ומדוע
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, קבוצה |
לא איומים, אלא עובדות
מתוך שיעור בכנס ניו-ג'רזי
שאלה: איך אנחנו יכולים לעזור לאנושות לעשות צעד קדימה? כי אנשים ככלל, אינם שומעים לאלה שמדברים על הטווח הארוך.
תשובתי: להיפך, לא מדובר על תקופה ממושכת, אלא על צעדים שאליהם מחייבת אותנו המציאות הנוכחית. אנחנו לא מצרים על מה שיהיה, לא יוצאים בתוכחות ואזהרות מאיימות, לא נוזפים ולא מטיפים מוסר לעתיד. כבר עכשיו האנושות מצאה את עצמה במצב של חוסר אונים, ואף על פי שהאדם הפשוט עדיין לא רואה את זה, או שהוא שם לב לסימנים בודדים, אך מיום ליום האמת מתגלה לקהל יותר ויותר רחב.
סוף סוף כלי התקשורת החלו לדבר על כך, גם המדענים מודים בעובדות. לפני שבע שמונה שנים כולם צחקו כשאני דיברתי על משבר: "איזה משבר? ישנן בעיות, אבל האם מגיעה השבירה? האם מצפה לנו קריסה? להיפך, ההתפתחות נמשכת, הכול בסדר". והנה היום מתברר שקיים משבר, אבל מה לעשות איתו, לא ברור, למרות שמסתירים את זה.
באופן כזה, אנחנו לא מדברים עם האנשים על עתיד מעורפל, אלא על מחלה נוכחית ואנחנו רוצים לתת להם תרופה. עד כמה שהם מרגישים את עצמם "חולים" ורוצים להתרפא, במידה הזאת הם מוכנים לחשוב על זה ולתפוס את המסר שלנו. כאן העיקר זה להבין שאנחנו הולכים בעקבות ההיגיון ומדברים לעניין, שזה באמת לטובתם, ללא שום כוונה זדונית ורווח מצידנו. מדובר על דברים שאיתם כבר מסכימים מדענים, פסיכולוגים, סוציולוגים, כלכלנים ואפילו פיננסיסטים. זה לא סתם מחשבות של מישהו, אלא בירור מדעי מפוכח.
צריך רק למצוא שפה ברורה, גישה נכונה, כלומר, לבנות תקשורת עם הקהל הרחב. כי אנחנו מאוד רחוקים ממנו, מאוד גבוהים. אולם בכללות, האנשים כבר מוכנים ל"זריעה" של הידע שלנו.
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי" בכנס, 11.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שנה מכרעת
מה זה אומר לשנות את העולם?
תן לאדם את מה שהוא מוכן לקבל
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, כנסים, משבר עולמי, פוסטים נבחרים |
תמונות של תפיסה
מתוך שיעור בכנס ניו-ג'רזי
אנחנו נמצאים בעולם מאוד קונקרטי של חפצים, אובייקטים מדויקים, שנתפסים על ידי חמשת חושינו. באופן זהה אנחנו מתארים לעצמנו את העולם העליון ואת הכוח העליון. כי הרי, מהו הכוח הזה? איך יכול להיות משהו חסר "תמונה" בתוך התפיסה שלנו? אנחנו מדברים על תכונות של השפעה ואהבה, אך מה זאת "תכונה"? כל זה לא מובן לי, אני לא רואה את זה.
בעולם אני תמיד רואה התלבשות של כוחות ותכונות בחומר של דרגות הדומם, הצומח והחי. איני יכול לתאר לעצמי שום דבר בצורה אחרת. הדתות והאמונות גם הן תמיד מקנות צורה לדמויות שלהן. ללא זה, האנשים פשוט אינם מסוגלים לדון במשהו, לחשוב על משהו.
ולכן אני בכל זאת מתאר לעצמי את הכוח העליון באיזו צורה ספציפית. כך אני בנוי, שאיני מסוגל לתפוס כוח ללא צורה חזותית.
בעל הסולם נותן בתור דוגמה את החשמל, שמתגלה בחפצים המורגשים על ידינו, כמו מחוג במכשיר מדידה שזז מאפס, קומקום חשמלי שמתחמם, מנוע שעובד וכולי.
כוח מסוים מפעיל משהו ואני מרגיש אותו דווקא הודות לראייה הזאת. התוצאות הופכות להדגמה של הסיבה ומאפשרות לי לגעת בה.
כשאדם מגיע לחכמת הקבלה הוא רוצה לגלות את הכוח העליון, את העולם העליון. אבל הוא מתאר את זה לעצמו בצורות אלו או אחרות, בקווי מתאר שמוגבלים בשלושה צירים, ב"תצוגות" שבארכיון של התפיסה שלו. כי ללא הדוגמאות הפנימיות האלה הוא נשאר תינוק, שאינו מסוגל להבין את המתרחש.
כדי להבחין בפריטים ובקווים בתמונת העולם, אני משווה משהו לא ידוע עם משהו שכבר נמצא ונשמר בזיכרון שלי. לא במקרה לעת זקנה ישנם אנשים שנופלים לרפיון במוח, הם מאבדים את היכולת להשוות בין הנראה והנתפס.
ולכן צריך להבין את התלמידים החדשים: נדרש להם זמן מסוים, הם צריכים לשמוע אלף פעם על כך, שרוחניות זה כוח ולא צורה. לאדם קשה מאוד להבין את זה, עד שהוא באמת ירכוש איזו הרגשה, ולו הקטנה ביותר. ועד אז הוא רק מקשיב, אך לא שומע, לא חודר לזה מבפנים.
במציאות, אם אנחנו יכולים להפוך להיות כלי, אז הכוח הזה ממלא אותנו ומקנה לנו צורה מסוימת. אבל איך אפשר ליצור כזה כלי?
אנחנו צריכים להתאחד ולהתחבר זה עם זה, זהו האמצעי היחיד בעולם שלנו, במדרגה שלנו. וזאת הסיבה, מדוע אנחנו נמצאים בתוך הגופים האלה כדי ליצור קשרים, אפילו שזה בלי כוונה, בצחוק. ובאמת, להתחבק זה עדיין לא אומר להתחבר. אולם אם אנחנו ברצונות האגואיסטיים שלנו חושבים על איחוד, זה מספיק כדי לעורר על עצמנו את "האור המקיף" ממדרגה יותר עליונה שמחזיר אותנו למוטב.
אני מנסה ליצור קשר עם החברים, עובר דרך ההפרעות, ואז מעל להתנגדות הזאת האור מייצר אנרגיה. כך גם החשמל מייצר אנרגיה בעוברו דרך נָגָד, לפי הנוסחה הבסיסית שכוח הזרם, כפול המתח, שווה הספק. ואותו אני מתחיל להרגיש על ידי החיבור עם החברים למרות ההתנגדות הפנימית. באותה המידה שבה אני לוחץ, מתקדם ומתגבר על כוח ההתנגדות, במאמץ הזה מתגלה לי האור.
כך אני מרגיש את התוצאה של המאור המחזיר למוטב. הוא מתגלה דווקא במאמצים שלי שמכוונים נגד ההפרעות. זאת הסיבה שהבורא אומר: "בוא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו". כלומר, "אני נתתי לך הפרעות, אז תלך נגדן. זה יכין אותך לגילוי, ליציאה ממצרים".
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי" בכנס, 10.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מֵעֵבֶר לתחום החומר
העולם הרוחני הוא עולם של תכונות
החוק של האיזון הכללי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים, מציאות מדומה, קבוצה |
ואבן תשיג חופש...
מתוך השיעור מניו-ג'רזי
שאלה: נאמר שעל ידי זה שהאדם יחרוט את כל האותיות על לוח ליבו, הוא ישיג חופש. איך אנחנו חורטים את הרצונות האלה בלבבות שלנו?
תשובתי: אנחנו נותנים לאור לפעול. במידה שאני פותח לאור את האפשרות לפעול עליי, הוא יוצר צורות של אותיות, חורט אותן על לב האבן שלי. כי הרי הלב שלי, זו אבן ענקית.
תתארו לעצמכם סלע משחם (גרניט), שעליו צריך לחרוט את כל אותיות התורה, החל מהאות "ב", האות הראשונה של המילה הראשונה "בראשית", ועד האות "ל" שבמילה האחרונה "ישראל".
כי כל התורה, זהו קוד התיקון של הרצונות על ידי חריטה עקבית עליה של כל הטנת"א הקיימים (הכלי השלם: טעמים, נקודות, תגין, אותיות). את כל זה צריך לחרוט על האבן.
ואז האבן נשארת, אולם לא בצורתה של לקבל למען עצמה. להיפך, היא כולה עובדת בהשפעה, מפני שכל האותיות הן ביטויים של השפעה מצד האבן, הטבע שלנו.
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי" בארה"ב, 11.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
התוספת היפה שלי לשלמות של האור
לחיות כל אות ממכתבך
אותיות הן תכונות
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, כנסים |
מֵעֵבֶר לתחום החומר
מתוך השיעור בניו-ג'רזי
אנחנו אף פעם לא חשבנו שהפיזיקה יכולה להיות גובלת עם מיסטיקה, עם משהו שנמצא מחוץ לגבולות העולם המושג והנמדד, שאותו אפשר לראות, להרגיש, להריח וכולי. כי המדע זה משהו יציב, רציני, מבוסס, ראוי לאמון, מדוד ובדוק.
אולם בעשורים האחרונים הפיזיקה הקוונטית, שעוסקת בחלקיקים הקטנים שמהם מורכב החומר, הגיעה למסקנות מפתיעות: החומר בפני עצמו לא קיים, החלקיקים אינם קיימים, הם רק נראים לנו. למעשה מאחורי החלקיקים נמצאים גלים, וגם הגלים אחר כך נעלמים ונשאר רק איזה כוח. הכול כאילו נעלם, מתאדה והופך לכלום.
בתחילת המאה שעברה הפיזיקה גילתה בעיה - האם זה חלקיק החומר או הגל. והיום אנחנו כבר מבינים שהחומר מצטייר ככזה רק בהרגשות שלנו, ולמעשה מהווה איזו אנרגיה. גם אנחנו מהווים אנרגיה, או כפי שמגדירה זאת חכמת הקבלה, אנחנו תכונות. יש תכונת הקבלה ותכונת ההשפעה, כוח הקבלה וכוח ההשפעה, "פלוס" ו"מינוס", ומשני הכוחות הללו מורכבת כל המציאות. ולמרות שאנחנו מרגישים את המציאות בצורה יותר "מוצקה", זה בגלל שכך אנחנו מרגישים. הכול מורגש כלפי האדם המשיג.
בעל הסולם, "שמעתי", מאמר צ"ח, "רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם": "רוחניות נקרא, מה שלא יתבטל לעולם. לכן הרצון לקבל בהצורה שהוא נמצא, שהוא עמ"נ לקבל, נקרא גשמיות, משום שהוא יתבטל מצורה זו, ויקבל צורה בעמ"נ להשפיע."
מדובר על הכוח הבסיסי שקיים במציאות. אבל אנחנו נמצאים בתכונה אגואיסטית: כל החיים שלנו, כל ההרגשות שלנו מבוססות על קבלה, ספיגה, בליעה לתוכנו. מתוך מה שאנחנו יכולים להרגיש, מסוגלים לתפוס בפנים, מורכבת תמונת העולם שלנו. וודאי שהתמונה הזאת היא לא אמיתית, כי אנחנו הרי לא מכירים את אותה האנרגיה, את אותו הכוח שקיים סביבנו. בהיותו המשפיע, האלטרואיסטי, הוא הפוך לנו ואנחנו תופסים בכלי הקבלה שלנו רק העתקה מועטה שלו.
לכן המציאות שלנו היא כל כך קטנה, מועטה ואפורה, כפי שמתארים לנו אותה המקובלים שמשיגים מציאות אמיתית, רחבה ונצחית. אין דבר יותר נמוך וגרוע יותר מהעולם שלנו, וזה כבר מרגיע: כי מה שלא יהיה מחוצה לנו, זה כבר טוב יותר ממה שיש לנו כאן.
לכן, אנחנו נשיג רוחניות במידה שנשיג את הכוח השני, את כוח ההשפעה. ובינתיים, מכל המציאות שנמשכת ממעלה למטה אנחנו מרגישים רק את השכבה הנמוכה ביותר שמתגלה במלואה ברצון לקבל שלנו. ואת כל יתר המדרגות אנחנו נוכל להרגיש רק אם אנחנו נרכוש את הרצון להשפיע, שמתחלק ל- 125 מדרגות.
הרצון להשפיע הוא ענק, ואנחנו מגלים אותו בהדרגה, דרגה אחר דרגה, עד שמגיעים לתפיסת המציאות השלמה של להשפיע, שנקראת "עולם אין סוף". ואז העולם הגשמי שלנו מתבטל, כל מה שאנחנו מרגישים ברצון לקבל שלנו, נעלם.
בינתיים צריכים לקבל כהנחה, שכל תמונת העולם הנוכחית שאנו מרגישים, זה דבר זמני וניתן לשינוי. בסופו של דבר הכול ישתנה, ולא יישאר שום זכר מאיך שאני מרגיש עכשיו את עצמי ואת העולם הזה.
על זה כבר מדברים מדענים רבים, במיוחד הפיזיקאים, במאמרים רבים. ובאמת, הם מתקרבים לגבול שבין העולם הגשמי שלנו והעולם הרוחני, ולכן הם כבר מתחילים במשהו לנחש אילו תכונות הפוכות יכולות להיות שם. רק שאין להם כלים כדי לעבור את הגבול הזה, את ה"מחסום" הזה שבין המציאות הנוכחית שלנו של קבלה והמציאות החיצונית של ההשפעה. וכאן באמת ניצב "מחסום".
וכדי לעבור אותו, נדרשת שיטה מיוחדת, והשיטה הזאת נקראת חכמת הקבלה, שמסבירה איך לקבל, לתפוס את המציאות שנמצאת מהצד השני של ה"מחסום", את "העולם ההפוך".
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי" בארה"ב, 11.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
המדע - רגע האמת וקצה גבול היכולת
ראייה כפולה מתקדמת
מגבר בעוצמה פי 620
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, חושבים מדע, כנסים, מציאות מדומה |
בית-ספר שלא תרצה לעזוב
מתוך השיעור מניו-ג'רזי
שאלה: מה התפקיד של החברים שלנו מאמריקה בכנס בניו-ג'רזי כלפי הכלי העולמי?
תשובתי: אני חושב, שמכל המדינות, ארה"ב יכולה להשפיע בצורה היעילה ביותר על העולם. בכל זאת מדובר על מעצמת על, שכולם מחשיבים את דעתה. כל הדרכים של כלי התקשורת העולמיים נמצאות כאן. ההשפעה של אמריקה היא מאוד גדולה.
בנוסף לכך, בעיקר הסביבה - המשבר הנוכחי שממשיך להתרחב ולהעמיק.
לכן, אם אנחנו רוצים להשפיע על העולם, אז האמצעי העיקרי לכך נמצא כאן, באמריקה. חייבים לארגן קבוצה אמריקאית מאוחדת וחזקה, אז אנחנו נישמע ונוכל "להמתיק" את המשבר, כדי שהאנשים יבינו, באיזה מצב הם נמצאים ויגיעו לתיקון במקום להמשיך לסבול סתם מאסונות חדשים.
האנושות היום דומה לילד עקשן, שלא רוצה לעשות את מה שמוטל עליו. ובינתיים, ההורים לא יכולים לוותר לו, כי בזה הרי תלוי כל עתידו. הוא חייב לסיים את בית הספר בניגוד לרצונו, ולכן הוא מרגיש לחץ וצרות, עד שבכל זאת לא יסיים את כל הבחינות שלו.
אלפי שנים אנחנו התפתחנו באופן אגואיסטי. האגו הגדל כל הזמן הגדיל את הלחץ שלו ואנחנו מימשנו אותו באופן רגשי ושׂכלי. הרצונות שלנו הלכו והתחזקו ואנחנו התקדמנו קדימה. אבל עתה מגיע השלב הבא: במקום כוח הקבלה והשנאה האגואיסטי, אנחנו צריכים לפתח בתוכנו כוח נוסף, כוח של השפעה ואהבה.
כדי שאנחנו נרגיש נחיצות בזה, אפשר לשלוח לנו צרות שההדים שלהן כבר מתגלים לנו. כמובן שמדובר על תהליך ממושך, אבל תהליך שמקיף בו זמנית את כל העולם, אמנם בכללות, הצרות האלה נועדו להביא אלינו את הידע על כך שהאגו שלנו סיים את התפתחותו ולא כדאי לחכות ממנו להצלחות נפלאות חדשות.
חוץ מזה, בהיותנו חלק מהעולם, אנחנו לא יכולים לקבל החלטה רק עבור עצמנו. למשל, אם באיזה שהוא מקום טוב עכשיו, אז אנחנו גם נקבל מזה קצת אור, למרות שאנחנו בעצמנו כבר נמצאים במצב די עגום.
אבל איך שלא יהיה, כדאי לנו להבין שהתהליך התחיל ומתקדם קדימה. כל המערכות שלנו מזמן דועכות ואפילו נהרסות. כל מה שהאדם פיתח במשך אלפי שנים, בכך שמימש את האגו ההרסני שלו, מתחיל להתפורר. אבל, למרות שהקריסה כבר החלה למול עינינו, אנחנו עדיין לא תופסים את זה וגם לא מבינים, שאפשר ללכת בדרך אחרת. וכאן מסתתרת כל הבעיה: דרוש מדע, חכמה, שיסביר לנו את המגמות והנטיות הגלובליות.
בטבע ה"דומם", ה"צומח" וה"חי" קיימת התפתחות אינסטינקטיבית. אין שם בחירה, חשיבה, הכרת התנועה קדימה. ואילו אצלנו הכול הפוך: בשונה משאר חלקי הטבע, אותנו פיתח בכפייה כוח אחד, מדור לדור ובמשך כל חייו של האדם. ואילו עכשיו אנחנו צריכים לקבל כוח שני, בנוסף לכוח האגואיסטי, ולהתחיל לפתח ולשכלל אותו כדי לנהל את החיים שלנו בשתי "מושכות".
כל עוד כוח אחד ניהל אותנו, הוא הקיף את כל העולם שלנו. אבל עכשיו, כשלפנינו מתגלה הכוח השני, אנחנו צריכים לבחור ביניהם, צריכים להחליט איך לעבוד נכון עם שניהם. באופן כזה, לראשונה בהיסטוריה אנחנו מקבלים לידיים שתי "מושכות", יכולים ללכת "בשתי הרגליים", להשתמש בשני הכוחות של הטבע: החיובי והשלילי, כדי לנהל את עצמנו ואותו. זה יאפשר לנו לעלות לדרגת הבורא ולשם כך מעוררים אותנו מלמעלה.
כבר קרוב ל- 50-60 שנה משפיע עלינו הכוח החיובי של ההשפעה, האהבה והאיחוד, שדוחף את ההתפתחות שלנו בכיוון הזה. אנחנו לא שמנו לב למתרחש, אבל בינתיים, לאחר מלחמת העולם השנייה, החלו בצורה יותר אינטנסיבית להיווצר שילובי הקשרים בין המדינות, והעולם כאילו נהפך ליותר "עגול", עם חיבור הדדי בכל חלקיו. דווקא המלחמה היא זו שיזמה את התהליך הזה.
מאז בעולם מתבצע הגילוי של הכוח החיובי. בינתיים השפעתו השתקפה בקרוב בין העמים והמדינות, בכל מיני ערבובים ופעולות הדדיות ביניהם. בסופו של דבר העולם נראה היום מספיק "עגול" ואינטגרלי, אבל האנשים עדיין לא מבינים את המצב שנוצר. כי זה התייצב באופן לא מודע, ללא הבנה והרגשה, אלא בצורה יותר אינסטינקטיבית, תוך כדי אילוץ.
אבל אחר כך בא המשבר הנוכחי, שלמעשה מסביר לנו שאנחנו צריכים לנהל את העולם, צריכים להתאים את המערכות שלנו לשני הכוחות שפועלים בקנה מידה גלובלי.
אנחנו עדיין לא תופסים את זה. מנהיגי העולם, הכלכלנים, הפיננסיסטים, הסוחרים, עדיין ממשיכים לפעול לפי החוקים הישנים. כאן עדיין מורגשת ההתמדה, אבל היא תסתיים, ותוך השנה שנתיים הקרובות אנחנו עוד נרגיש עד כמה רציני ועמוק המשבר העולמי. לא נשארו לנו יותר כוחות כדי להסתיר אותו.
בינתיים כולם מנסים באופן אינסטינקטיבי לכסות, להתעלם מהברור, גם האנשים הרגילים וגם הממשלות. המצב הזה הוא מאוד מסוכן ויכול להביא לפיצוץ. חכמת הקבלה גם מדברת על האפשרות של מלחמת עולם שלישית גרעינית.
ולכן חשוב לנו מאוד להסביר בצורה כמה שיותר פשוטה, נגישה ורחבה על המתרחש, בכל מיני צורות, בכל מיני שפות, לכל אדם ולכולם יחד, מלמעלה ועד למטה, לכל הרוחב, כדי שהאנשים יוכלו לתפוס משהו ולהתחיל לחשוב בכיוון הזה. בזה אנחנו נוכל "להמתיק" את המצב הנוכחי של המעבר, כדי שכולם יבינו שאין ברירה אחרת, אנחנו נכנסנו לתהליך היסטורי מיוחד.
ארה"ב היא המדינה המובילה בעולם, גם בהיבטים החיוביים וגם בשליליים. ולכן כאן אנחנו צריכים לאגור כמה שיותר כוח והשפעה על דעת הקהל, כדי להביא לאנשים את החשיבות על התהליך שהחל.
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי" בארה"ב, 10.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
התיקון בא מבפנים
לקראת הכנס בצפון אמריקה
ההשתתפות של כולם – ערובה להצלחה
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, כנסים, משבר עולמי |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר