על כל פשעים תכסה אהבה

כיצד נוכל לתקן את עצמנו, כדי שנוכל להתקיים בצורה טובה, רגועה ובטוחה? אחרת אנחנו נישאר מחוסרי עבודה, עם משבר במשפחה ובחינוך, ועם בעיות בחיי היום-יום. הגענו למצב שבו היעדר ההבנה ההדדית וההרגשה ההדדית הפך לגורם שמסוגל לקבוע את גורלנו. כל האנושות דומה למשפחה אחת, אבל המשפחה הזאת נמצאת במצב לא טוב.
לכן אנחנו מדברים על פיוס שצריך להתבצע בעזרת הכוח השלישי. כאשר בין בני זוג מתעוררות בעיות, הם פונים לפסיכולוג מומחה. היום זה אופנתי שיהיה לבני זוג פסיכולוג פרטי שמלווה אותם באופן קבוע. הוא נפגש עם כל אחד לחוד ועם שניהם יחד, שואל שאלות, מסביר את המצב, מחייב אותם לפנות זה לזה ולפתוח את עצמם. הוא עוזר להם להבין קודם כל את עצמם, ולאחר מכן את בן הזוג.
וכך מתחיל להיות ברור לכל אחד, שאפילו אם הוא מנוגד לאחר, כדאי לו לבצע ויתורים הדדיים. ואז האחד לא מתחיל "לשפוך" את כל הטענות שלו, והשני סולח ומוותר על דברים שאינם יקרים לו במיוחד, כמו שנאמר "על כל פשעים תכסה אהבה".
אנחנו מבינים את ה"פשעים" ההדדיים שלנו. הרי כולנו אגואיסטים מטבענו ואיננו מתחשבים עם אף אחד. אבל אם ברור לנו שאין ברירה – גם במשפחה, גם בתעשייה, וגם באקולוגיה – הרי שמתוך המבוי הסתום הזה נסכים לקבל את השיטה שתעזור לנו להתחבר זה עם זה.
השיטה הזאת היא פסיכולוגית נטו: לדבר זה עם זה, כדי להכיר ולהבין יותר את אופיו של האדם או את ייחודיותו של עם שלם. לא להתבייש, לדבר בצורה פתוחה, כמו אנשים בוגרים ונבונים.
כן, אנחנו שונים, אבל מעל הפערים בינינו אנחנו צריכים להתחבר, לא ללחוץ על אף אחד ולא להאשים אף אחד בנטיותיו ותכונותיו הלא נעימות. יש אותן לכל אחד, אבל אנחנו מתעלים מעליהן ואומרים: "על כל פשעים תכסה אהבה". הפשעים קיימים, אבל בהדרגה, מתוך האהבה, אנחנו מפסיקים לשים לב אליהם!
כמו שאימא מחשיבה את הילד שלה כילד הטוב ביותר, היפה ביותר. היא אינה מסוגלת לראות בו שום דבר רע או לא ראוי, מפני שהאהבה מעוורת אותה, והיא רואה בו רק טוב. ועל אף שיש בו גם רע, היא אינה שמה לב לכך. ואילו בילד של השכן, להיפך, היא רואה את החצי השלילי ולא את החצי החיובי, מפני שכלפיו היא אינה חשה אהבה. אך אם לפתע תתעורר בה אהבה כלפיו, אז גם בו היא לא תראה את הרע, אלא רק את הטוב.
אנחנו רואים את זה מהחיים. תספר לאימא על החסרונות באופי או בהתנהגות של הילד שלה – והיא לא תסכים עם זה. או שהיא תצדיק אותו לחלוטין, או שהיא פשוט תכחיש את הכול, מפני שלמעשה היא לא רואה בבנה שום דבר רע. זה נקרא ש"על כל פשעים תכסה אהבה".
ואל הערבות ההדדית, שאותה אנחנו צריכים להשיג, מגיעים בהדרגה. אין ברירה, ואנחנו מתחילים להתבונן מרחוק וללמוד זה את זה. אבל הלימוד הזה מלכתחילה צריך להיות מכוון לבניית קשר של אהבה על פני הפערים.
כלומר, מלכתחילה אנחנו הולכים לקראת ויתורים, ואז תופיע אצלנו היכולת להתחבר גם ברמה הרגשית. וכאשר נתקרב זה לזה, העולם יהפוך למקום רגוע ובטוח. לא נפחד לתת לילדים לטייל לבד, הרי כל אדם ישגיח עליהם לא פחות טוב מאיתנו, בעוד אנחנו נדאג לאחרים. אם נחלום ונתאר לעצמנו חברה טובה, אין ספק שזאת צריכה להיות חברה שבה נשמר חוק הערבות ההדדית.
מתוך שיחה מס' 5 על החיים החדשים, 27.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מדינת הערבות ההדדית
אלטרואיזם הוא חשבון מדויק
חוקי החיבור בין הנשמות
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, משבר עולמי, פוסטים נבחרים, תנועת "הערבות" |
העולם האכזר הזה

שאלה: נניח שאספנו אנשים לקבוצה של החינוך האינטגרלי, עליהם לעבור מספר שלבים, להכיר ולעבור את שלב ההתגוננות. ברוסיה השלב הזה תופס מחצית מזמן הלימוד, מפני שאנשים לא בוטחים אחד בשני. יש להם ניסיון רב של השפעה שלילית של החברה על האדם. וכדי שאדם ירפה, יבטח ויאמין שלא מאחלים לו רע, לשם כך דרוש זמן. מה יכול למלא את הזמן הזה?
תשובה: מאוד קשה לעבוד עם אנשים שכל פעם מחדש יוצאים אל העולם האכזר הזה. הם מרפים באופן חלקי בתוך הקבוצה, אך עבורם זה כמו משחק שמאפשר להם ליטול "כדור" ולהירגע לפרק זמן.
הם מבינים שהם באים לקבוצה רק לצורך הרפיה ולא כדי להשתנות. הם לא יכולים להרשות לעצמם להשתנות, אחרת הם יהיו חסרי אונים בתוך העולם האכזר הזה. הם יהיו כמו ארנבון קטנטן ורך בין זאבים ושועלים, כך שזו בעיה גדולה.
צריך ליצור אווירה פנימית בתוך הקבוצה. והקבוצה צריכה להיות גדולה יחסית כדי להחזיק את האדם בתוך הגבולות שלה. הוא צריך להרגיש את תמיכתה גם בבית, גם בעבודה, דרך טלפונים, הודעות טקסט וכו'. זאת אומרת שהאנשים צריכים כל הזמן להימצא במצב של ערבות הדדית, חייבים לתמוך אחד בשני, לדאוג לאווירה הפנימית שנוצרת כאשר אנחנו מעצבים מעצמינו חברה קטנה.
החברה הזאת למעשה יכולה להיות מלאכותית. מה זה משנה? הרי טוב לנו בתוכה. זהו סוג של מקלט פסיכולוגי.
בנוגע לרוסיה, אני סבור ששם ניתן לשנות הכול בצורה מהירה, מכיוון שהאנשים מוכנים לכך. הם לא מחולקים לפי מעמד אלא חילקו אותם באופן מלאכותי. בתוכם עדיין מתקיים מה שנקרא "העבר הסוציאליסטי", הוא עדיין בעל עוצמה מסוימת, בעוד שלכאורה מדובר על חופש ושוויון.
לכן אילו היה אפשר להוריד את החיצוניות השלילית הזאת, שמאוד חשובה, וש"נשפכת" החוצה מתוך אמצעי התקשורת ובמיוחד מתוך מה שנקרא "התרבות", אז אני חושב שהיה אפשר לעשות זאת מהר. אנשים צברו פוטנציאל שלילי כל כך חזקֿ, שהיו שמחים לקבל משהו שונה לחלוטין.
מתוך שיחה מס' 8 על החינוך האינטגרלי, 15.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
קבוצה מאוחדת
הנפש הרוסית המסתורית
לאזן את הרגש על ידי הידע
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, תנועת "הערבות" |
אנחנו נחוצים לעולם

בימינו, קבוצה אינה יכולה להיסגר בתוך עצמה, היא אינה יכולה שלא לשאת את השיטה להמונים. זו כבר לא קבוצה ולא חכמת הקבלה. אין אפילו מה לחשוב על בידוד, אחרת, פשוט לא היינו מחזיקים מעמד.
להיפך, העולם מדי יום דורש מאיתנו יותר ויותר חזק. בדיוק עכשיו הוא מתחיל להבין במה תלוי העתיד הטוב שלו, איך להינצל מהמשבר, להמתיק אותו במקצת. בינתיים, ישנם חיפושים, אבל כבר מתברר שצריך לתפוס כיוון חדש, לעבר האדם, ולא למדע וטכנולוגיה. העיקר הוא העולם הפנימי של בני האדם והקשר ההדדי ביניהם. אבל, בכך שהאנושות מבינה את זה, היא מגלה את חוסר האונים העצמי.
כך גם אנחנו, בזה שמשקיעים מאמצים גדולים מאוד בדרך הרוחנית, לא רואים תוצאות. ובינתיים, אין ברירה אחרת, אנחנו חייבים לשנות את עצמנו. את זה מבינים גם מומחים חיצוניים. אבל כאן מופיעה השאלה: "איך לעשות את זה?". אפילו אנחנו בקושי רב מקבלים את המחשבה על המאור המחזיר למוטב כעל האמצעי היחיד. לפעמים רק כעבור עשר שנים האדם מבין, שדווקא את האור הזה צריך להעמיד בראש. מסתבר שהמאמצים שלי צריכים להיות מכוונים לכך, כדי להעיר את המאור, והוא כבר יבצע את המשימה.
והנה גם העולם היום נמצא במצב דומה של חיפוש, שרבים מהם עושים אותו. הם מחפשים באמצעות מה אפשר לשנות את האדם. בסופו של דבר הם יראו, שרק באמצעות החינוך האינטגרלי שאנחנו, תנועת ה"ערבות", מציעים. העולם יגלה את זה, אין לו ברירה אחרת. ואז הוא יזדקק לנו באמת.
ובינתיים, עד כמה שזה אפשרי, צריך רק להפיץ לאנשים את הידע הזה ואת השיטה הזאת כדי שיהיה להם קל יותר לזרז את הזמן.
מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, "בא אל פרעה", 23.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
המנוע שדוחף את הרעיונות
הפצה: פשוט ולעניין
בתפקיד המקשרים
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, קבוצה, שיעור הקבלה היומי, תנועת "הערבות" |
שיחות, 30.03.12
|
שיחה על כנסים והכשרות באמריקה |
שיחה על בתי הערבות |
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כנסים, שיעורים והרצאות, תנועת "הערבות" |
קריקטורה יומית (29.03.2012)

איור: מיכאל גונופולסקי
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: תנועת "הערבות" |
עיתון "הערבות" של תנועת ה"ערבות"
יצא לאור גיליון מס' 2
של תנועת ה"ערבות" בעברית
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: תנועת "הערבות" |
אתר alarab.net - על ה"שולחן העגול" במגזר הערבי של ישראל
אתר alarab.net פרסם מאמר על השולחן העגול שאותו ערכה תנועת ה"ערבות" בתאריך 19.03.2012 במגזר הערבי הישראלי. האתר הוקם בשנת 2006 ומקיף בעיקר את הנושאים הפלסטיניים. הקהל העיקרי שלו הוא הצעירים הפלסטינאיים, אבל הוא פונה גם לעמים האחרים של העולם הערבי.
ראה תמונות
ידיעות קודמות בנושא:
השולחן העגול – במגזר הערבי
שולחן עגול - נשים לוקחות אחריות בזירת ההשפעה
שולחן עגול באלפי מנשה – "חברה על קו התפר"
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: תנועת "הערבות" |
כלכלת הלב: מה בין עושר, אושר וערבות הדדית?
מאת המחלקה הכלכלית של תנועת הערבות
בעוד שספק מוטל בהישגים של המחאה החברתית שסחפה את ישראל בקיץ 2011, מתקיימת לצד התסכול הן מהמלצות וועדת טרכטנברג והן משחיקתן במסדרונות הפוליטיים ובכנסת, תחושה חמימה ונוסטלגית. תחושת ה-"ביחד" איחדה לרגע אזרחים מכל קצוות החברה הישראלית המפולגת. אני, אתה, את – כולנו התמסרנו לחוויה ולתקווה המשותפת לשינוי חברתי וכלכלי. הפער הזה בין ההישגים הדלים שבחומר לבין תחושת הסיפוק והאושר הוא תגובה נורמטיבית המתאימה לממצאי המחקר המדעי מזה שנים רבות, לפיהם מדידת שביעות הרצון, תחושת הרווחה והאושר של הפרט באמצעות כלים מסורתיים כגון עלייה ברווחה הכלכלית, מוטלת בספק.
אבולוציית מדידת האושר
א. "הכסף מדבר": עד שנות ה-70 של המאה הקודמת שימשו התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג), המתאר את היקף הפעילות הכלכלית במשק, והנגזרת שלו התמ''ג לנפש, ככלים מקובלים למדידת רמת הרווחה במדינה. המשוואה הייתה פשוטה: ככל שהתמ''ג הכספי לנפש גבוה יותר, כך שביעות הרצון ותחושת הרווחה של הפרט גבוהה יותר. באמצע שנות ה-70, הוטל ספק ביכולתם של מדדים אלו לייצג בצורה אמינה את השינוי בתחושת האושר ושביעות הרצון של האדם. לראיה, בזמן שהתמ''ג הריאלי לנפש עלה בעשרות עד מאות אחוזים, תחושת הרווחה המדווחת נותרה ללא שינוי.
ב. האושר כתחושה סובייקטיבית: בשלהי שנות ה-70, בעקבות מחקרים אמפיריים שמצאו כי אנשים עשירים רואים עצמם כעשירים רק כשהם משווים את עצמם ביחס לסביבה, התפתחה גישה איכותית וסובייקטיבית למדידת אושר ורווחה (subjective well being – SWB), לפיה שביעות רצון אינה נובעת מעושר, אלא מיחסיותו של העושר בהשוואה לאחרים, מכאן שעושר, מעל רמה מסוימת, לא מהווה גורם משמעותי בעיצוב תחושת הרווחה והאושר שלנו.
המסקנה המעניינת מהממצאים אודות הסובייקטיביות של תחושת האושר, היא שתפקיד השיטה והמערכת הכלכלית הוא לספק לאוכלוסיה רמת חיים וצריכה נורמלית, לא פחות וגם לא יותר, כיוון שממנה והלאה תחושת האושר אינה תלויה בכסף.
ג. לסולידריות חברתית ולחיבור בין בני האדם יש משקל משמעותי בתחושת האושר: מחקרים מודרניים מדגישים את הפן החברתי בתחושת האושר ומצביעים על אלמנטים לא כלכליים, שתורמים לתחושת האושר: יחסים חברתיים בקהילה, יחסים במשפחה ובעבודה, מעורבות חברתית פעילה, סביבת חיים בטוחה ועוד.
פריצת הדרך המחקרית התרחשה בפרויקט שבוצע בשנת 2008 בחסות ממשלת בריטניה, הקרן לכלכלה חדשה ובהשתתפות אוניברסיטת קמברידג'.
400 מדענים מולטי-דיסציפלינריים (כלכלנים, סוציולוגים, פסיכולוגים, סטטיסטיקאים וכו') סיכמו ממצאי מחקרי אושר עדכניים מכל רחבי העולם. לבקשת ממשלת בריטניה, יצאו החוקרים מגבולות המחקר האקדמי ולראשונה, גובשו המלצות לממשלה לפיהן עליה לנסות ולהתמקד בפיתוח חוויית האושר והרווחה בהתבסס על חמש אבני יסוד:
- חיבור בין אנשים: נמצא כי יחסים חברתיים מהווים גורם קריטי לחוויה של רווחה ואושר.
- עזרה הדדית וסולידריות חברתית: פעילויות שמקורן בעזרה הדדית מעוררות אזורים במוח שאחראיים על תחושת האושר והסיפוק של האדם.
- למידה חווייתית: תהליך הלמידה מעודד אינטראקציה חברתית, תורם להגברת ההערכה העצמית ולתחושת השייכות.
- פעילות גופנית: פעילות גופנית מקטינה את רמת החרדה והדיכאון בקרב האוכלוסייה.
- התבוננות: העמקת המודעות העצמית התחושתית/רגשית.
הלגיטימציה המחקרית שקיבלו הערבות ההדדית, הסולידריות החברתית וחיבור בין בני האדם כתורמים העיקריים לתחושת האושר והרווחה תורגמו במגה מחקר זה לשורת המלצות קונקרטיות בתחומי הכלכלה והחברה בגישה שהחוקרים כינו "כלכלת הלב": הסטת תקציבים להשקעה בפעילויות קהילתיות ובתשתיות שתומכות בכלכלה חברתית, עידוד מעורבות חברתית, יצירת שטחים נקיים מפרסום, כלכלה ירוקה ועוד, במטרה ליצור סביבה אוהדת לשינוי המתבקש ביחסים בינינו.
הצורך לאמץ את הערבות ההדדית כדרך חיים, אינו רק ציווי מוסרי, או הכרח בשל המציאות המורכבת בה אנו חיים, אלא הוא גם ישתלם לכולנו, בדרך לחברה בריאה, מלוכדת ומאושרת. אושר וצדק חברתי אמיתי אי אפשר לקנות בכסף, המציאות היום יומית של כולנו מוכיחה זאת. מעבר לצרכי הקיום ההכרחיים שיובטחו לכולם, התרומה לאושר תימדד על ידי מידת החיבור בינינו, הסולידריות החברתית והחום שבתחושת המשפחתיות. האושר האישי והקולקטיבי שזורים זה בזה, וגל המחאה בקיץ האחרון הדגים כיצד יכול האדם להתמסר ולהיהפך לחלק מאותו רצון ומחשבה אחת, כללית, לקבל ממנה חיות וממש אוויר לנשימה. אם נשכיל כולנו לבנות את אותו רצון כללי ומחשבה אחת לחברה החיה בסולידריות ובערבות הדדית, נוכל כולנו, העם היושב בציון, להרגיש באמת מאושרים, מעל הפילוג והשסעים בחברה הישראלית. מכאן, קצרה הדרך לצדק חברתי אמיתי ובר קיימא, שישמש דוגמא גם לשכנינו ולעולם כולו.
ידיעות קודמות בנושא:
כשנתקשר בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה
נערה בת 14 רכשה בית מעוקל בפלורידה
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: כסף, תנועת "הערבות" |
קריקטורה יומית (20.03.2012)

איור: בת שבע ברוש
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ערבות, תנועת "הערבות" |
נתניהו מקים את "ממשלת העתיד" הווירטואלית

ידיעה: "לציון שלוש שנים להקמת ממשלתו הנוכחית מעוניין בנימין נתניהו לשמוע את קולו של הנוער הישראלי, ולצורך כך פתח בתחרות "ממשלת הדור הבא". במסגרת התחרות מוזמנים בני נוער להגיש הצעות חוק או הצעות ייעול לממשלה בכל נושא שיבחרו.
התחרות נערכת בדף הפייסבוק של ראש הממשלה והיא פתוחה לבני נוער בגילאי 13-18".
התייחסותי: אין ספק שתנועת הערבות צריכה להשתמש בקריאה הזאת, ששיש לה פלטפורמה כה סולידית שמאפשרת להביע דעה בכל הסוגיות החברתיות והמדיניות, וכן בנושא ההתפתחות העולמית. חייבים להכין מסמך ולשלוח אותו, כהצעה, לכתובת המצוינת.
ידיעות קודמות בנושא:
מומחים, היכונו להופיע!
פנים חדשות לפייסבוק
אם מישהו מחפש חיבור, אנחנו איתו
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי, תנועת "הערבות", תפקיד ישראל |
השולחן העגול – במגזר הערבי
היום, יום שני 19.03, בשעה 18:30, "תנועת הערבות" תערוך שולחן עגול ביישוב הערבי איכסאל.
נושא השולחן: "חינוך להישגים או חינוך לערכים?".
בדיון ישתתפו ראש המועצה המקומית מר עבד אל-סאלם דראושה, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך ד"ר אורנה שמחון ואחרים. כמו תמיד, ניתן יהיה לצפות במפגש בשידור ישיר באינטרנט.

להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: תנועת "הערבות" |
השולחן העגול – במגזר הערבי

מחר, יום שני 19.03, בשעה 18:30, "תנועת הערבות" תערוך שולחן עגול ביישוב הערבי איכסאל.
נושא השולחן: "חינוך להישגים או חינוך לערכים?".
בדיון ישתתפו ראש המועצה המקומית מר עבד אל-סאלם דראושה, מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך ד"ר אורנה שמחון ואחרים. כמו תמיד, ניתן יהיה לצפות במפגש בשידור ישיר באינטרנט.
ידיעות קודמות בנושא:
שולחן עגול - נשים לוקחות אחריות בזירת ההשפעה
שולחן עגול באלפי מנשה – "חברה על קו התפר"
ראש העיר בשולחן העגול: "החינוך הוא דרך חיים"
תגובה אחת | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: תנועת "הערבות" |
כשנתקשר בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה
מאת המחלקה הכלכלית של תנועת הערבות
- כשהתיישנות מתוכננת הפכה לביטוי ניטרלי שמאחוריו מסתתרת העובדה העצובה שמוכרים לנו מוצרים שמיועדים מלכתחילה להפסיק לעבוד אחרי שלוש שנים, רק כדי שנחזור ונקנה אותם כל פעם מחדש,
בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה.
- כשאנחנו זורקים מזון ותוצרת חקלאית בשווי של 1.3 מיליארד ש"ח בשנה, בזמן שיש בישראל רבים הרעבים ללחם. כשידוע כי מנגנון איסוף וחלוקה למזון שמושלך יעלה 20 מ' ₪ לשנה בלבד,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשספק האינטרנט שלנו "שוכח" להודיע לנו על תום תקופת המבצע ושעברנו למסלול במחיר מלא לפני חצי שנה,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשאם לא נקפיד לקרוא גם את האותיות הקטנות, במסמכים של חברות מסחריות ובפרסומות, יסתבר לנו אחר כך שהעסקה שעשינו איננה זו שחשבנו שעשינו,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשהבנק הידידותי שלנו, משלם ריבית אפסית על יתרות עו"ש ועל פיקדונות, אבל מקפיד לגבות ריבית גבוהה מאוד על יתרות החובה,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- מה המסר מכך שאנו, הלקוחות הוותיקים והנאמנים, משלמים מחיר מלא על שירותים ומוצרים, בעוד לקוחות מזדמנים וחדשים מקבלים הטבות מפליגות ומבצעים?
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשמפוני מאהלי המחאה לא מצליחים לשכנע בעלי דירות להשכיר להם דירה, למרות שקיבלו תמיכה המספיקה למימון מלא של שכר הדירה, והם נותרים, עם ילדיהם, ברחוב,
בערבות הדדית בינינו, זה לא יקרה.
- כשהשיטה הנפוצה לרכישות באינטרנט היא מכרז מפלה תוך ניצול תום ליבם של הבלתי מנוסים ושקיפות נמוכה של מידע,
- כשכולנו מעתיקים תוכנות פרוצות ומורידים פיראטית תכנים מהרשת מבלי לשלם כי זו הנורמה,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- השבוע, רצתי עם הילדה לבית החולים ובחדר ההמתנה המחניק היה מתקן מים, אבל את הכוס הריקה צריך לקנות ב-1 ₪, או לשתות מכוסית המשמשת בדר"כ לבדיקות שתן,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כש90% מדמי הניהול שאנו משלמים על קרן הפנסיה או קופת הגמל שלנו מתבזבזים על הוצאות פרסום, שיווק, תחרות פרועה ורווחים למנהלים, במקום על ניהול השקעות אחראי ומקצועי עבורנו הלקוחות,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשאנחנו חוזרים לקנות מוצר חדש שיצא למרכולים, רק כדי לגלות שהוא התכווץ באופן מסתורי, בעוד שהאריזה והמחיר נותרו ללא שינוי ומבלי שהיצרן או המשווק טרחו ליידע אותנו,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשבסופר אנחנו מתאמצים לחשב, באמצעות האצבעות או אפליקציה, האם המבצע הוא באמת מבצע, או שעובדים עלינו,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשמשרד האוצר מציע להפקיד את ניהול כספי החיסכון הפנסיוני שלנו בידי מלכ"רים, כיוון שהמנהלים הנוכחיים מונעים משיקולי רווח והפסד ונגועים בניגודי אינטרסים,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשצריך לחוקק חוק קלון פיננסי כדי למנוע מטייקונים להתחמק מהתחייבויותיהם ולוודא שיחזירו את החוב שגייסו מכולנו, למרות שהם יישארו אנשים עשירים מאוד גם אם יחזירו לנו את החוב עד השקל האחרון,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשצריך תואר שני לפחות כדי לפענח את החשבון החודשי שקיבלנו מחברות הסלולר, האינטרנט, מקופת הגמל או מהבנק שלנו וגם אז לא באמת נבין כמה זה עולה לנו,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשזקני הדור מספרים לנו שפעם לא נעלו כאן דלתות בלילה והיום אנחנו בצורים בביתנו, מוקפים בדלתות ביטחון, סורגים וגלאים,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
- כשמעמד הביניים, עמוד התווך של הכלכלה הישראלית, נשחק כלכלית ונאלץ להקריב חיי משפחה ושעות פנאי ועובד יותר ויותר רק כדי להישאר באותו מקום,
בערבות הדדית בינינו זה לא יקרה.
- כשכולנו הפכנו לאדישים כלפי המצוקות המיידיות של חלקים ניכרים מעם ישראל, פשוט בגלל שאנחנו בקושי מצליחים לדאוג לעצמנו ולבני ביתנו,
בערבות הדדית זה לא יקרה.
כולנו קורבנות מצד אחד, ושותפים מצד שני, לשיטה כלכלית-חברתית שהופכת את חיינו לקשים שלא לצורך. ככה אנחנו מתייחסים זה אל זה. אלו הם חיינו.
בערבות הדדית בינינו זה לא יקרה.
המאמר הקודם מאת המחלקה הכלכלית של תנועת הערבות:
נערה בת 14 רכשה בית מעוקל בפלורידה
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי, תנועת "הערבות" |
המוחים ישלמו על המחאות

שאלה: בקיץ הקרוב מארגני המחאה החברתית בישראל מתכוננים ליצור גל מחאה חדש, בעוצמה גדולה יותר מהגל הקודם. מה שראינו זה עוד כלום. הפעם זה יהיה רציני יותר, והמארגנים מעריכים שישתתפו במחאה כ-2 מיליון איש. האליטות התחילו להרוויח על חשבוננו בצורה מקוממת...
תשובתי: זה נכון, אבל איפה הפיתרון? למוחים אין פיתרון. רבים ניסו לעשות את זה לפניהם, והתוצאות ידועות. כל עוד הם ממשיכים במערכת האגואיסטית, הם בונים משהו גרוע עוד יותר. בנסיבות הנוכחיות לא ניתן לספק את דרישותיהם של המוחים. יש צבא, יש מערכת בריאות, יש מערכת חינוך, יש אוכלוסיות שזקוקות לתמיכה, ובמסגרת הקונצנזוס הדמוקרטי, אין כאן יותר מדי מקום למשחקים. יש חוקים במדינה.
"איזה חוקים!", אתה צועק, "ניקח כמה מיליארדים ונזרוק מכאן לשם". הבעיה היא שלכל אחד יש דעה משלו. אנחנו צועקים סיסמאות ברחובות, מניפים שלטים ,אבל אתה לא יכול לשנות את המערכת המדינית, את תקציב המדינה.
"צריך לקחת את הכסף מאלה, ומאלה, ומאלה!", אתה אומר.
אבל איך? הרי יש חוקים, והשרים בכנסת הם אלה שמחוקקים אותם. אז תיכנס לפוליטיקה, או לפחות ללוביזם, ותתחיל לשנות. אבל כשאתה מחולל מהפכות, אתה הורס את מה שהיה ונעשה לך אפילו יותר גרוע. אף מהפכה לא תביא לך שום דבר טוב, כל עוד אנחנו נשארים באותה המערכת האגואיסטית. יש אינספור דוגמאות לכך: קובה, רוסיה, קוריאה ועוד.
אתה גורם הרס למערכת שהייתה מסודרת בצורה אגואיסטית, ומשקפת פחות או יותר את מבנה החברה. למרות האגו, למרות כל השקר והזיוף, הבוחרים והנבחרים תואמים זה לזה. לחץ חברתי מסוגל אולי להוזיל את מחיר הדלק ב-10 אגורות, אבל בצורה ממשית לא תוכל לשנות כאן שום דבר.
גם אם תוציא לרחובות מיליוני אנשים – זה לא יעזור. התוצאה הממשית היחידה שיכולה להיות היא הרס המדינה. ודווקא את זה הם רוצים, ודווקא את זה באמת אפשר להשיג, אבל לא את התיקון. את התיקון אפשר להשיג רק על ידי האור המחזיר למוטב.
אני נגד הגישה הזאת, כי אין בה שום סדר. אתה רוצה להשפיע על המצב? – תיכנס לפוליטיקה. רוצה לשנות משהו? – לך לכנסת ותשנה את החוקים. אבל במקום זה אתה מציע לצבור כוחות ולהרוס את מה שקיים. זה לא נקרא לבנות. באף מקום זה לא הביא לשום דבר טוב.
המחאות ההמוניות לא יעזרו במאומה, אבל הן יעלו למדינה מיליארדים. ואותם ההמונים שדורשים את אותם המיליארדים – הם אלה שיצטרכו לשלם אותם. בעוד שהמנהיגים "ירכבו על הגל" ויתיישבו להם אי שם בכנסת. בסופו של דבר, זהו משחק פוליטי ולא יותר מזה.
שאלה: אבל בינתיים האנשים סובלים. איך אנחנו יכולים לעזור להם?
תשובתי: תאר לך את בעל הסולם שראה את מה שקרה במהלך מלחמת העולם השנייה. מה הוא היה יכול לעשות?
אתה שואל: למה אנחנו לא עושים שום דבר למרות שאנחנו רואים את הסבל של האנשים? הגוף סובל. אנחנו לא מבינים את החשבון הזה, ובשום אופן איננו יכולים להקל על הייסורים הללו. להיפך, ניסיונות כאלה דווקא יאריכו את הייסורים.
אנחנו מנסים "למשוך" את האנשים לכאב מתמשך במקום לאסון, אבל לא יותר מזה. חייבים לתת לאדם זמן להכרת הרע.
מצד אחד, גם המחאות הללו מזרזות במידה מסוימת את ההתפתחות, אך מהצד השני, הזירוז הזה הוא לא על ידי שימוש במאור המחזיר למוטב, ולכן הוא יעלה ביוקר. הוא יביא לנו המון צרות, ויחליש את החברה ואת המדינה.
אנחנו צריכים לעשות את העבודה שלנו. רק האיחוד והחיבור יכולים לעזור לנו, מפני שהם תואמים לאור ומושכים אותו. ורק כתוצאה מכך יגיעו שינויים לטובה.
אף אמצעי אחר לא יעזור לאף מדינה. הניסיונות לפתור את הבעיות על חשבון האחרים הינם חסרי ערך. אפשר לבצע מעט שינויים קוסמטיים, אבל בכללות, כל הממשלות זהות זו לזו. כולם מדברים על הטוב ולא מדברים על הרע, ואף אחד לא ישנה כלום, חוץ מהרושם שהוא יוצר על הקהל. הרי למעשה, כולם בובות, וכמו שנאמר: "לב שרים ומלכים ביד השם".
אנחנו צריכים למשוך את המאור המחזיר למוטב. רק האור מסוגל לגרום לשינויים. ובעזרת האיחוד בינינו נמשיך להתפתח. ולכן אנחנו אומרים לאנשים שהערבות היא הפיתרון לכל הבעיות.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
לפנינו טלטלה גדולה
סמוך על האור
כדי להגיע לצדק חברתי, צריך לגדול
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי, תנועת "הערבות", תפקיד ישראל |
על קו האש

שאלה: כיצד אתה מתייחס למתקפת הטילים על דרום הארץ?
תשובתי: במהלך מלחמת "שלום הגליל", המורה שלי, הרב"ש, היה מאוד מודאג מהמצב. בכל שעה הוא היה מקשיב לחדשות, וכששאלו אותו מדוע, הוא השיב שהוא דואג לילדים שלו.
זוהי דוגמא עבורנו. כך גם אנחנו צריכים לדאוג. האדם חייב להרגיש שכל האנשים בעולם הם חלקים בלתי נפרדים ממנו. ואז הוא דואג להם בדיוק כפי שהוא דואג לעצמו. אך מפני שהוא נמצא בהסתרה, הוא לא מרגיש את האחדות של העולם בתוכו.
אסור לאחל לאף אחד שימות, אפילו לא לשונאים הגדולים ביותר. אנחנו רוצים שהם "יחזרו בתשובה", ובכללות, אנחנו מאחלים רק טוב לכולם, ובמיוחד לאזרחים שנמצאים על קו האש. ודאי שאסור לנו לתת לאף אחד להרוג אותנו, ולכן בתורה קיים חוק: "הבא להורגך, השכם להורגו". אבל זה בתנאי שזה באמת נחוץ ושאין ברירה אחרת. במקרה כזה המוות משמש כתיקון. אבל אם אתה יכול לתקן את האדם עוד בגלגול הזה – תתקן אותו.
כמו כן, אנחנו חייבים לזכור את החברים שלנו מהדרום. יחד איתם אנחנו עוברים את תהליך התיקון שלנו ושל העולם, ואנחנו צריכים להיות איתם בלב ובנפש.
לפני השיעור אני מתעדכן בחדשות, כדי לדעת על האירועים שהתרחשו בשעות האחרונות. כולנו צריכים להיות מחוברים לזה. נקווה שכל זה ייכנס לתוך מסגרת התיקון. ככל שנעשה יותר מאמצים, וככל שנשתדל להגביר את הקצב, כך המצב שמגיע בדרך הייסורים יהפוך ל"דרך התורה". ואז הכול יסתדר בצורה הטובה ביותר, ונרכוש חיים ללא גבולות, בכל העולם. אנחנו מסוגלים לגרום לזה, והאור ללא ספק יכול לעשות את זה.
זה טוב מאוד שהחברים מצטרפים לשיעור מתוך המקלטים. הרב"ש ואני עשינו את אותו הדבר במהלך מלחמת המפרץ.
בכללות, אנחנו בעד הפסקת אש, בעד סיום כל הסכסוכים בעולם, בעד השמדת כל הנשק ובעד תיקון האדם. זוהי הערבות. היות והפכנו בעל כורחנו לערבים זה לזה במערכת שמקשרת בינינו, הגיע הזמן לפקוח את העיניים ולהרגיש את זה בפועל. אין ברירה אחרת, אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו ערבים זה לזה.
כי כאשר הקשר ההדדי הפנימי מתגלה מול העיניים, האדם נכנס להלם. מסתבר שההורים שלי, הילדים שלי, החברים שלי, האנשים הזרים והשונאים שלי – זה הכול אני. מגוון כל כך עצום של כל כך הרבה יחסים, וזה הכול אני, פרצוף אחד, עשר ספירות.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 12.03.2012
ידיעות קודמת בנושא:
למה רועמים התותחים?
"אלה הם ילדיי"
כדי שלא תהיה מלחמה!
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, ישראל היום, משבר עולמי, פוסטים נבחרים, שיעור הקבלה היומי, תנועת "הערבות" |









לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר