איך לאחד את העם?
1. ידוע שלא אוהבים את היהודים, בלי קשר האם הם דתיים, אינטליגנטים, מה מעמדם הסוציאלי, איך הם תופסים את עצמם. הדתיים ידעו מדוע שונאים אותם והאחרים לא ידעו, ולכן הרגישו עוד יותר את השנאה כלפיהם.
2. למרות הגורל המשותף והכמיהה העצומה לאחדות, היחסים בין יוצאי העדות השונות בישראל מחמירים. לא רק יוצאי רוסיה אלא גם התימנים, המרוקאים, האתיופים. הקהילות אינן נקלטות ואינן מולידות את הישראלי "הקלאסי".
3. היחסים בין הדתיים לחילונים: החברה מחולקת לדתיים קיצוניים 5%, דתיים 12%, מסורתיים 35%, חילוניים 43%, אנטי-דתיים 5%. הם מנצלים את ההתנגשויות בין האשכנזים לספרדים לבניית קריירה בפוליטיקה.
4. איכות החינוך והידע ברמה מאוד נמוכה בבתי הספר, האלימות וכן השימוש בסמים הם מתחת לכל ביקורת. בבתי הספר הדתיים כל זה כמעט ולא קורה.
5. המשימה הייתה לאחד בין כל סוגי הקהילה, כל הקבוצות, ויחד עם זאת לשמור על הייחודיות של כל קבוצה, תוך שמירה על סובלנות הדדית והחילופין של הערכים התרבותיים. אך כפי שמוכיח הניסיון, אף סוג של כור היתוך, בין אם מדובר בחילונים או בדתיים, לא עובד. הכול ניתן לפתור בדרך הפשרה אם מישהו לא מתפשר בגלל האינטרסים.
מסקנה: המשימה המשותפת העיקרית שלנו היא להחיות בתנאים המודרניים עם אחד, תוך שמירה על הגיוון של הקהילות שלו, תוך יצירת החיבור מעל כל ההבדלים בינינו. רק השיטה של הערבות ההדדית מסוגלת לממש זאת באמצעות החינוך האינטגרלי.
(על פי הכתבה, ד"ר א. דוברוסקין "על הפיתוח של החברה הישראלית")
ידיעות קודמות בנושא:
חיבור – מעל כל ההבדלים
הקבוצה, העם, העולם
האחריות ההדדית – מאיפה היא באה?
להשאיר תגובה | שלח לחבר
|  הדפס
|
שייך לקטגוריה: ישראל היום, תפקיד ישראל |
על קו האש
שאלה: כיצד אתה מתייחס למתקפת הטילים על דרום הארץ?
תשובתי: במהלך מלחמת "שלום הגליל", המורה שלי, הרב"ש, היה מאוד מודאג מהמצב. בכל שעה הוא היה מקשיב לחדשות, וכששאלו אותו מדוע, הוא השיב שהוא דואג לילדים שלו.
זוהי דוגמא עבורנו. כך גם אנחנו צריכים לדאוג. האדם חייב להרגיש שכל האנשים בעולם הם חלקים בלתי נפרדים ממנו. ואז הוא דואג להם בדיוק כפי שהוא דואג לעצמו. אך מפני שהוא נמצא בהסתרה, הוא לא מרגיש את האחדות של העולם בתוכו.
אסור לאחל לאף אחד שימות, אפילו לא לשונאים הגדולים ביותר. אנחנו רוצים שהם "יחזרו בתשובה", ובכללות, אנחנו מאחלים רק טוב לכולם, ובמיוחד לאזרחים שנמצאים על קו האש. ודאי שאסור לנו לתת לאף אחד להרוג אותנו, ולכן בתורה קיים חוק: "הבא להורגך, השכם להורגו". אבל זה בתנאי שזה באמת נחוץ ושאין ברירה אחרת. במקרה כזה המוות משמש כתיקון. אבל אם אתה יכול לתקן את האדם עוד בגלגול הזה – תתקן אותו.
כמו כן, אנחנו חייבים לזכור את החברים שלנו מהדרום. יחד איתם אנחנו עוברים את תהליך התיקון שלנו ושל העולם, ואנחנו צריכים להיות איתם בלב ובנפש.
לפני השיעור אני מתעדכן בחדשות, כדי לדעת על האירועים שהתרחשו בשעות האחרונות. כולנו צריכים להיות מחוברים לזה. נקווה שכל זה ייכנס לתוך מסגרת התיקון. ככל שנעשה יותר מאמצים, וככל שנשתדל להגביר את הקצב, כך המצב שמגיע בדרך הייסורים יהפוך ל"דרך התורה". ואז הכול יסתדר בצורה הטובה ביותר, ונרכוש חיים ללא גבולות, בכל העולם. אנחנו מסוגלים לגרום לזה, והאור ללא ספק יכול לעשות את זה.
זה טוב מאוד שהחברים מצטרפים לשיעור מתוך המקלטים. הרב"ש ואני עשינו את אותו הדבר במהלך מלחמת המפרץ.
בכללות, אנחנו בעד הפסקת אש, בעד סיום כל הסכסוכים בעולם, בעד השמדת כל הנשק ובעד תיקון האדם. זוהי הערבות. היות והפכנו בעל כורחנו לערבים זה לזה במערכת שמקשרת בינינו, הגיע הזמן לפקוח את העיניים ולהרגיש את זה בפועל. אין ברירה אחרת, אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו ערבים זה לזה.
כי כאשר הקשר ההדדי הפנימי מתגלה מול העיניים, האדם נכנס להלם. מסתבר שההורים שלי, הילדים שלי, החברים שלי, האנשים הזרים והשונאים שלי – זה הכול אני. מגוון כל כך עצום של כל כך הרבה יחסים, וזה הכול אני, פרצוף אחד, עשר ספירות.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 12.03.2012
ידיעות קודמת בנושא:
למה רועמים התותחים?
"אלה הם ילדיי"
כדי שלא תהיה מלחמה!
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: התפתחות רוחנית, ישראל היום, משבר עולמי, פוסטים נבחרים, שיעור הקבלה היומי, תנועת "הערבות" |
למה רועמים התותחים?
שאלה: מה אנחנו יכולים לומר היום לאדם שיושב בדרום הארץ במקלט תחת הפגזות?
תשובתי: שיצטרף להפצת המסר שלנו. כי זהו האמצעי היחיד שעל ידו העולם ישתנה לטובה. דרך המסר שלנו הוא יקבל את "האור", כלומר את כוח התיקון. אין שום סיכוי אחר ושום פעולה אחרת שימשכו לעולם את הכוח העליון המתקן. כל שיטת הקבלה בנויה על משיכת האור המחזיר למוטב.
ודאי שדרושים כאן הסברים נוספים, אבל בכללות, אנחנו צריכים להבין שההמונים יתקרבו לרוחניות בקלות רבה. לא יהיו להם עליות וירידות, ולא יהיו להם שאלות קשות. כי להם, בניגוד אלינו, אין "פלוס" ו"מינוס", אלא רק "מינוס", ריקנות, שמתמלאת על ידי החיבור. בסופו של דבר הם יסכימו לחיבור, כדי למלא את עצמם.
בצורה כזאת הם יחסכו הרבה מצבים לא נעימים, במהלך אותם עשרה שיעורים שבהם הם ילמדו את מה שלקח לך עשר שנים כדי ללמוד. כשתסתכל על הקבוצה שלהם, אתה תתפלא: "אני במשך 15 שנה למדתי לשנוא את החברים, ואילו הם אוהבים זה את זה תוך כמה שיעורים".
זאת התמונה שתעמוד לפניך. הרי אתה מבצע את התיקון, והם לא. הם פשוט קלטו איך לקבל את התענוג בצורה נכונה, ותפסו את הכיוון הנכון: "להתחבר? אז להתחבר. העיקר לקבל תענוג". אבל אתה, כשתסתכל עליהם מהצד, תקנא בהם.
לכן, אנחנו צריכים להתבסס על מחקרים מדעיים ולשכנע את האדם בצורה הגיונית בנחיצותו של האיחוד. ואז הוא יבין את הסיבה לכל מה שמתרחש, לחוסר האיזון שלנו עם הטבע, ויסכים לחיבור, כדי להגיע לאיזון איתו.
אני צריך לבנות יחס מאוזן כלפי כל העולם, כולל האקולוגיה, המשפחה, החברים וכן הלאה. אני חייב להפוך למשפיע, לחלק מועיל ומתוקן של השלם. מספיק שאסכים לנוע בכיוון הזה, והמגמה תשתנה מייד. ובסופו של דבר הכול יתחיל להסתדר. העננים כביכול יתפזרו, ויתגלו שמיים כחולים.
שאלה: אז עם מי האדם צריך להתחבר?
תשובתי: עם כל העולם. אבל בשלב הראשון, עם הקבוצה. זה לא מספיק לאהוב את העולם בניתוק ממנו, בדומה למפורסמים שאומרים לנו מתוך מסכי הטלוויזיה: "מי אוהב אתכם יותר ממני?". וזה אומר, שנצטרך לאסוף את האנשים לקבוצות.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 12.03.2012
ידיעות קודמת בנושא:
על קו האש
גנבים ברשות החוק
מלחמה עולמית או ערבות עולמית
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, ישראל היום, משבר עולמי, שיעור הקבלה היומי, תנועת "הערבות" |
מומחי קרן המטבע ממליצים
ידיעה: "משלחת קרן המטבע הגישה לשר האוצר יובל שטייניץ ולנגיד בנק ישראל סטנלי פישר את הדו"ח השנתי שערכה על כלכלת ישראל.
הדו"ח מדגיש את נקודות החולשה של המשק ובראשן העוני. מצב זה, לטענת הדו"ח, מעלה חששות קשים בעיקר לגבי המגזר הערבי והמגזר החרדי. הקרן מדגישה את חשיבות שילוב המגזר החרדי והמגזר הערבי בכוח העבודה.
הקרן ממליצה להתמקד בהעלאת המיסוי הסביבתי ומיסוי הדיור ודווקא אומרת כי אין מקום לצמצום כללי נוסף בהוצאות בקנה מידה משמעותי. הקרן אף ממליצה להגדיל את ההוצאות בתחומי החינוך, הבריאות וההשקעות הציבוריות.
מעניין שמומחי קרן המטבע ממליצים להעלות את משכורתם של עובדי בנק ישראל וגם לצמצם את הוצאות הביטחון".
התייחסותי: זה נפלא שיש מישהו שמבין בעניינים שלך יותר טוב מבעניינים שלו, וכאשר הוא לא יודע איך לסדר את העניינים אצלו בבית, הוא מציק לך עם עצות על כיצד לשפר את מצבך... כדאי לשתוק במקום להמשיך.
ידיעות קודמות בנושא:
מה שחשוב זה ההסכמה
סטנלי פישר: "התיאוריות הכלכליות לא עוזרות"
מגורים הם לא מותרות
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ישראל היום, כסף, משבר עולמי |
המדינה שלי היא המשפחה שלי
שאלה: איך אפשר לבנות איחוד בעולם כל כך רבגוני?
תשובתי: צריך להיות כאן עיקרון חדש: איחוד מעל לכל ההבדלים. אנחנו לא מנסים לתקן את ההבדלים שבינינו, ולא יורדים לפרטים של הפלגים השונים והמפלגות השונות. במדינה אחת יכולים להיות המון עמים ותרבויות, אבל זה בכלל לא מפריע לנו. ההיסטוריה של אירופה, למשל, מלאה במלחמות, שנאה וטענות הדדיות של מאות שנים. אבל מעל לכל המחלוקות והמריבות אנחנו פותחים מטרייה של חיבור. אנחנו יודעים שכולנו שונים, ואנחנו עובדים ברמה גבוהה יותר.
זאת צריכה להיות גישה שיטתית, ברמה של תוכנית מדינית: אנחנו מצמצמים את הקצוות מלמעלה ומלמטה ומגיעים בהדרגה לחלוקה צודקת ושווה. אפילו אם זה יקרה בעוד מאתיים שנה – לא חשוב. העיקר שהתהליך יתחיל. ולפני הכול, צריך להעלות את כל העניים מעל לקו העוני. בואו נדאג לזה.
דרוש כאן חינוך. אם נתחיל לחסוך בגבולות המדינה, בדיוק כפי שאנחנו חוסכים במשק הבית, אנחנו לא נצטרך יותר מזה. זה יספיק כדי להוציא את כולם מהעוני. בקשר למשאבים הכלכליים ישנם נתונים מאוד מעניינים: לדוגמא, 17% מהמזון שמיוצר נזרק בתוך אריזות הייצור.
לכן, כל העניין הוא ביחס: אם נדאג ל"מטרייה" הכללית – אז כבר נעשה סדר. צריך רק לשנות את הגישה: המדינה היא המשפחה. במשפחה אני חוסך, דואג, שומר, תומך ומוותר… כך צריך לחיות ברמה המדינית, אבל רק ללא בידוד וטפילות, ללא בזבוז ופרוטקציה. כולם שווים, וכולם מתחברים לקו הכללי.
שאלה: האם החיבור הזה יכול להתחיל מישראל?
תשובתי: לא רק יכול, אלא חייב.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 16.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
העולם החדש זקוק לכלכלה חדשה
סוד ההצלחה: ישיבה סביב שולחן עגול
משלטון מאונך לעולם עגול
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: חינוך, ילדים, ישראל היום, משבר עולמי, תנועת "הערבות" |
השולחן העגול בבאר שבע
האתר Ynet פרסם כתבה על השולחן העגול שנערך על ידי תנועת הערבות בבאר שבע. באירוע התאספו כ-450 איש שמילאו עד תום את מרכז הצעירים בעיר. הנוכחים עסקו בשאלה: איך בונים חברה אחת מגובשת?
ראש העיר, רוביק דנילוביץ', שהשתתף בדיונים בשולחן המרכזי, אמר שלפי דעתו, המושג "כור היתוך" פשט את הרגל: "אין בידיי את המודל הנכון למה זו ערבות, או איך יוצרים אותה כאן, אבל חשוב שנמשיך ונחפש את זה. הבעיה המרכזית היא, שהמדינה שלנו בנויה על קבוצות אינטרס שמקבלות עבורנו את ההחלטות. חסר בחברה הישראלית סדר יום חברתי, שיתמוך את התהליך של מעבר ממחשבה על האינטרס של ה'אני' לדאגה ל'אנחנו'".
מנהלת "אג'יק" – מכון הנגב לשלום אסטרטגיות ופיתוח, העוסק בשיתוף פעולה בין יהודים וערבים, אמרה: "אינני רוצה להסתפק יותר בדו-קיום. אני רוצה שותפות אמת. יש לנו אחריות משותפת לנעשה בחברה הישראלית. חובה להציף למרכז השיח הציבורי ערכים כמו: צדק חברתי וערבות הדדית".
למילים הללו הצטרף פרופ' אריאל פלדשטיין, המזכיר האקדמי של אוניברסיטת בן-גוריון. "ערך הערבות ההדדית היה זה ששמר על עם ישראל גם בתקופות קשות, ואסור למכור אותו כל כך בזול. הילל הזקן אמר, ברגע שתשדרג את חיי האחר, חייך יהיו טובים יותר. היום אנחנו מוותרים על זה בקלות כי החומר והרכוש יותר מוחשיים. אבל אסור לנו לשכוח, כי החוסן החברתי וה'ביחד' הם הרבה יותר קיומיים".
אסף אוחיון, עורך תוכן בתנועת הערבות, פנה לקהל הצעיר שמילא את האולם: "דווקא לכם יש הכי הרבה כוח. כל אחד הוא תחנת שידור ויכול להחליט מה הוא משדר לחברים שלו, לבני המשפחה שלו. כך נוכל להתחיל לשנות את השיח התקשורתי, ואז אותן קבוצות של בעלי אינטרסים עליהם דיברו כאן קודם, לא יוכלו להכתיב לנו יותר מה לצרוך ואיך להתנהג".
בתום האירוע התכנס הקהל לרב שיח סביב שולחנות עגולים שם נמשכו הדיונים עד לשעות המאוחרות של הלילה.
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ישראל היום, פוסטים נבחרים, תנועת "הערבות" |
במה הישראלים מאמינים
תוצאות סקר היהדות של מכון גוטמן וקרן אבי חי: "80% מהיהודים בישראל מאמינים באלוהים, 77% משוכנעים ש"כוח עליון" מכוון את העולם, 72% סבורים שלתפילה יש כוח לשפר את מצבו של האדם, 67% משוכנעים כי היהודים הם העם הנבחר ו-65% סבורים כי התורה והמצוות הן צו אלוהי".
התייחסותי: מכאן אפשר לראות כיצד לפנות לעם...
ידיעות קודמות בנושא:
הבזבזנים
מה לעשות כשכולם צודקים?
כל העם סביב שולחן עגול
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה, יהדות וקבלה, ישראל היום |
עם אחד – לב אחד
ב-19.01.2012 נערכה בירושלים הפגנה של העדה האתיופית כנגד חוסר השוויון. חברי ״תנועת הערבות״ יצאו לתמוך בחברינו האתיופים בכאבם המשותף.
הצלם שלנו שלח לנו כמה תמונות.
רק חיבור מעל לכל הניגודים יוביל את העולם אל הטוב!
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ישראל היום, פוסטים נבחרים |
קריקטורה יומית (19.01.2012)
איור: מיכאל גונופולסקי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ישראל היום, תנועת "הערבות" |
עקרונות ועצות משיעור הקבלה היומי, 12.01.2012
קבוצה
ברוחניות, אם לא מתקדמים מכוח הנברא, זה עובר לעבוד מכוח הבורא. לכן אנחנו צריכים להכין כזאת סביבה שתעורר אותנו להתקדם מתוך עצמנו ולא לשקוע ברוגע.
אדם שלא נמצא בלחץ, שלא מרגיש שהוא לא מרוצה מהחיים הרוחניים שלו, שלא מקבל לחץ מהחברה ומהמורה – לא יכול להתקדם.
אין אדם שיכול לטעון שאין לו הזדמנות. הזדמנויות יש ממש בכל רגע.
אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו רוצים להתקדם ולהיות כבר בוגרים ולא תינוקות קטנים, אנחנו צריכים התעוררות, ואם ההתעוררות לקראת המטרה היא לא נעימה, אנחנו צריכים לקבל אותה למעלה מהדעת, ואם אנחנו לא מצליחים בזה, עלינו להגיע ללימוד עם דרישה, ובו לבקש כוחות. ואם האנשים לא מרגישים שיש עליהם לחץ להתחבר, להתקדם, להשלים ביניהם, שיש להם טענות על המורה, על הקבוצה – אז אין להם בשביל מה לבוא.
כדי להתקדם אני צריך כוח זר – בורא, מורה או קבוצה. לא יכול להיות שמשהו ייוולד בי. לכן הפעולה היחידה שאני יכול לעשות כדי להתקדם היא שהקבוצה תשפיע עליי. ואנחנו צריכים לדאוג שאם הקבוצה לא תעורר כל אחד ואחד, האנשים לא ירגישו ולא ידרשו חיות דקדושה – היא באה רק מתוך צער וחוסר יכולת, שניסיתי ולא הצלחתי.
היחס המקדים לחבר: אני צריך אותך כשותף להשגת המטרה, ואם אתה לא משתתף במה שסיכמנו, אז לך מפה – אתה לא שותף, אתה נטל. הכול תלוי ביחס ובדרישה של הקבוצה לכל אחד ואחד.
הבדיקה האם אתה בכיוון ללשמה: האם אתה נמשך לאהבת הבריות – לא לפי הטבע שלך, אלא האם אתה נמשך למטרה המוגדרת לפניך כאהבת כל המציאות שנמצאת לפניך, שעכשיו אתה נדחה מזה לחלוטין. ואתה רוצה בזה מפני שזה התנאי לחיבור עם הבורא שמתגלה בתוך אהבתך אליהם. כי רק שם אתם נפגשים. וההתקרבות הזאת שלך צריכה להיות על פני השנאה שלך אליהם. היא לא תיפסק, אלא תגדל.
עקרונות החינוך בעולם האינטגרלי
עלינו להראות ולהוכיח כנגד כל תופעה ותופעה, שאנחנו יכולים לתקן אותה רק עם ערבות הדדית. זה לא קשור לצדק אלא זהו חוק הטבע – וזאת בעצם ההפצה שלנו.
אנו נגד כל פילוג בעם – כל ישראל חברים; בערבות ההדדית כולם שווים. ואיפה שרואים יותר פערים, שם יש יותר הזדמנות לחיבור.
לא סתם עלתה כל עדה בזמנה לארץ – זה לפי הרצון לקבל שגדל ומתקדם לתיקון. ולכן אם אנחנו נמצאים כאן, כל חלקי העם, אז אדרבא - אנחנו צריכים לחזור לאותו המצב שהיה לפני החורבן: ואהבת לרעך כמוך.
אין שום נשק נגד השנאה אלא רק אהבה. אתה מגיע עם היסוד, עם התורה, ומראה לכולם שאף פעם בהיסטוריה שלנו לא היו הבדלים. ואנחנו צריכים לחזור לתנאים שאותם התורה מחייבת, ליסוד של האהבה: "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה".
אנו צריכים להביע הזדהות עם כל אחד ואחד. עלינו להבין שאנחנו מביאים את מטריית האהבה, את נושא האהבה, את התשתית.
אך ורק על ידי הערבות ההדדית, על ידי חינוך של ערבות, נגיע לחיבור בעם.
כל השוני נובע מאלפי שנות הגלות, ודווקא בכך שאנחנו מתחברים בחזרה אנחנו מתקנים את הגלות.
עד שלא תהיה לנו ערבות, נישאר בגזענות ובפילוג. אנחנו צריכים להתייחס לזה בהבנה כתופעה שאנו צריכים לעבוד עליה זמן רב כדי להבריח אותה. וזה בתנאי שאנו פועלים באהבה ולא בכוח – לא יעזרו חוקים והגבלות, אלא רק אם אתה בונה מעל זה מטרייה של שלום, של אהבה, על ידי החינוך מהמקורות, מהנשמה, שבאמצעותו אתה ממשיך את המאור המחזיר למוטב.
בחינוך האינטגרלי שלנו יש כוח רוחני שמתקן את האדם, אחרת החינוך לא שווה כלום – כמו לימודים ריקניים בבית הספר, כי זה לא נקלט בשינוי הפנימי שלך אלא קיים רק בזיכרון החיצון. לכן, בלי המאור המחזיר למוטב שמגיע על ידי החינוך שלנו, אין כל סיכוי לתיקון.
הגענו למצב שאנחנו נמצאים בשפע רב בכל התחומים, וכאן מתגלה האגו שלנו, שלא נותן לנו להשתמש בשפע הזה בצורה הנכונה. ואז אנו מגיעים לרעב, למשברים, לעיוותים בחברה האנושית ועוד. אם האנושות הייתה מתפעלת בצורה נכונה את כל התשתיות שלה, היינו מסוגלים לספק בצורה חומרית גן עדן לכל אחד. אך דווקא על פני השפע מתגלה הרעב, חוסר הצדק, המלחמות, הטרור, הייאוש, הגירושין – כל כך הרבה שפע ויחד איתו ריקנות כל כך גדולה.
אנחנו בעד כל התרבויות. אדרבה, בואו נשלים זה את זה. אין נישות – אם כולם מרגישים ביניהם בחיבור, באהבה, אז אין הבדלים. אנחנו מביאים פלטפורמה חדשה, מקום חדש, משותף בהכול, ושם יכולים להתחבר, כי שם יש מקום לכל אחד. אם יש אהבה, יש מקום לכל אחד, ובמקום אחד יכולים לעמוד כולם. ואם אין קשר, אז במקום שהאחד עומד השני אינו יכול לעמוד. זה כל עניין החיבור – יש בו מקום לכולם, ושום דבר לא בא על חשבון האחר.
הכנה לשיעור
האדם צריך לבוא עם הדרישה מראש: לא הצלחתי לעשות כך וכך. להגיע בלב שבור, ולדרוש בזמן השיעור כוחות.
חסרונות צריכים להכין מראש, אחרת זה לא חיסרון. חיסרון זה שאני לא יכול להתפטר ממנו בשום צורה, ואז אני בא ללא ברירה, ממש במצב אנוש למקום האחרון שבדרך כלל לא הייתי מגיע אליו, כמו לשונא הכי גדול שלי, שאין לי ברירה אלא אני צריך להתכופף לפניו ולהתחנן כלפיו. אם אני מגיע והכול טוב ויפה, אז כנראה שהאגו שלי מסכים עם זה ולא נגדו אני מבקש. ואם אני בא בכוח וללא רצון, אז אני בדרך הישרה. בשבירה, ואז יש סיכוי למ"ן – שמצד אחד רצון לקבל גדול ומהצד השני לבקש רחמים – לא שיהיה טוב לרצון, אלא רחמים מבינה, שתיתן תיקון מעליו.
תפילת הציבור – שאתה מתפלל עבור הציבור, שאתה, גלגלתא עיניים, לא צריך לעצמך כלום, ואתה רוצה לתקן אותם, כי בזה אתה עושה נחת רוח לבורא. ואם אתה באמת חושב עליהם טוב, סימן שאתה באמת חושב נכון בכלים דלהשפיע.
מתוך שיעור הקבלה היומי, 12.01.2012
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הכנה, הפצה, התפתחות רוחנית, ישראל היום, כוונה, לימוד חכמת הקבלה, משבר עולמי, קבוצה, שיעור הקבלה היומי |
קריקטורה יומית (8.01.2012)
איור: מיכאל גונופולסקי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ישראל היום, משבר עולמי |
חיבור – מעל כל ההבדלים
שאלה: בימים אלו גובר בחברה הישראלית המתח בין החרדים לחילונים. ההפצה שלכם אינה מקדישה תשומת לב להסברה לציבור החילוני על מהות הדת, שורשיה הרוחניים וכן הלאה. כיצד אתה עוזר לחברה בצורה ריאלית לפתור את בעיית "מלחמת האחים"?
תשובתי: אנחנו עוסקים בלהסביר לחברה על מדרגת ההתפתחות הבאה שלה, שבה כל בני האדם וכל חלקי החברה צריכים להתעלות מעל לניגודים ולהתאחד מתוך הבנת הייחודיות של כל אחד.
חכמת הקבלה אומרת, שאת כל ההבדלים בינינו אנחנו צריכים למקם מתחת לחשיבות האיחוד, כפי שדורש זאת חוק הטבע, שמחייב אותנו להתאחד למרות ומעל הניגודים שלנו.
אפשר לעשות זאת רק על ידי חינוך הדרגתי לערבות הדדית, כשלכל אחד ניתנת האפשרות לחיות על פי החוקים שלו, והאיחוד מושג מעל לאותן קבוצות האוכלוסייה, מעל למנהגים שלהן. צריך לדעת כיצד להפריד בין אוכלוסיות שחיות על פי חוקים שונים, כפי שזה נעשה בין האוכלוסייה המוסלמית והיהודית.
מתכנני הערים צריכים לקחת את זה בחשבון, כמו גם מתכנני קווי התחבורה הציבורית. חייב להיות כבוד הדדי בתקשורת החיצונית. בכזאת מדינה צעירה, כמו ישראל, זה פשוט חסר אחריות לבנות ערים בצורה שהעימותים העתידיים כבר טמונים בשעת תכנונן.
ידיעות קודמות בנושא:
לגדול כדי להתקרב
כדי להגיע לצדק חברתי, צריך לגדול
מי אנחנו?
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הדת בראי הקבלה, יהדות וקבלה, ישראל היום, משבר עולמי, פוסטים נבחרים, שאלות ותשובות, תנועת "הערבות" |
קריקטורה יומית (24.12.2011)
איור: מיכאל גונופולסקי
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ישראל היום |
דברי הנביאים על תיקון האנושות
התפתחות האנושות מתחלקת לשלוש תקופות:
- התפתחות האגו,
- תיקון,
- השגת הרמוניה עליונה ושלום.
עד המאה ה-21 הסתיימה התקופה הראשונה והתחילה התקופה השנייה, שאותה אנחנו יכולים לעבור:
- בדרך ההתפתחות הטבעית, כלומר בהשפעת הייסורים המאלצים להתפתח, או:
- בדרך מהירה וקלה.
בחירת הדרך תלויה בהפצה ובשימוש בחכמת הקבלה, כלומר, בתיקון עם ישראל והמצטרפים אליו. והוא יתוקן מתוך הכרה או כתוצאה מייסורים רבים. על תקופת התיקון מסופר במקורות העתיקים הבאים:
הסיבה לגלות: הנפילה לתוך האגו
"אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת... והפיצך ה' בכל העמים, מקצה הארץ ועד קצה הארץ, ועבדת שם אלוהים אחרים... ובגויים ההם לא תרגיע... ונתן ה' לך שם לב רגז, וכליון עיניים ודאבון נפש. והיו חייך תלואים לך מנגד, ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך. בבוקר תאמר מי ייתן ערב, ובערב תאמר מי ייתן בוקר, מפחד לבבך אשר תפחד, וממראה עיניך אשר תראה". (דברים כ"ח)
"והעולה על רוחכם היה לא תהיה: אשר אתם אומרים, נהיה כגויים, כמשפחות הארצות, לשרת עץ ואבן... ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם, והוצאתי אתכם מן העמים, וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם". (יחזקאל כ')
"מפני מה גלו? מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו". (תוספתא מנחות, ג')
"אמר הקב"ה, בעולם הזה, על ידי יצר הרע [האגואיזם] חלקו בריותי ונחלקו לשבעים לשון, אבל לעולם הבא, משווין כולם כתף אחד לקרוא בשמי ועובדין אותי". (מדרש תנחומא, פרשת לך לך)
סימני תקופת התיקון
"עתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה כשהיא ריקם מהכל זמן רב... והם יעכבו ישראל מלשוב למקומם". (זוהר, דברים, ל"ב)
"חוצפא יסגא ויוקר יאמיר, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו". (סוטה מ"ט ע"ב)
"ירבו המסורות, יתמעטו התלמידים, תכלה פרוטה מן הכיס, יתייאשו מן הגאולה... כביכול אין סומך ועוזר לישראל". (סנהדרין צ"ז ע"א)
"דור שצרות רבות באות עליו כנהר". (סנהדרין צ"ח ע"א)
"תכלה מלכות הזלה מישראל". (סנהדרין צ"ח ע"א)
"תפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו תשעה חדשים". (יומא י' ע"א)
"כל הדור יהיו חצופים ועזי פנים, ותשתכח תורה מישראל, ואין דורש ומבקש. ומעורר לבו בתורה יהיה מבוזה וחדל אישים". (זוהר חדש, בראשית)
"הגאולה לא תהיה בפעם אחת... ובעת ההיא יגברו המלחמות והמהומות העצומות ויגיעו ימי הנחמות וההבטחות המופלאות הגדולות והנוראות". (כתבי רמב"ן, חלק שני, עמ' תקט"ז)
"וקיבצתי אתכם מן העמים, ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בהם, ונתתי לכם את אדמת ישראל. ובאו שמה והסירו את כל שיקוציה, ואת כל תועבותיה ממנה. ונתתי להם לב אחד, ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי לב האבן מבשרם, ונתתי להם לב בשר. למען בחוקותי ילכו, ואת משפטי ישמרו ועשו אותם, והיו לי לעם". (יחזקאל י"א)
"הנני מביא אותם מארץ צפון, וקבצתים מירכתי-ארץ... קהל גדול ישובו הנה". (ירמיהו ל"א)
"אין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות". (מדרש תנחומא, נח)
"אימתי בונה ירושלים ה'? בזמן שנדחי ישראל יכנס". (ברכות מ"ט ע"א)
"וכיון שנבנית ירושלים, בא דוד", (מגילה י"ז ע"ב)
"באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב, מקובצת מעמים רבים, על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד. והיא מעמים הוצאה, וישבו לבטח כולם... והתגדלתי, והתקדשתי, ונודעתי לעיני גויים רבים, וידעו כי אני ה'". (יחזקאל ל"ח)
"חכו לי, נאום ה', ליום קומי לעד. כי משפטי לאסוף גויים, לקובצי ממלכות, לשפוך עליהם זעמי, כל חרון אפי. כי באש קנאתי תיאכל כל הארץ. כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', לעובדו שכם אחד". (צפניה ג')
"ואנוכי, מעשיהם ומחשבותיהם, באה לקבץ את כל הגויים והלשונות, ובאו וראו את כבודי". (ישעיהו ס"ו)
"אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו, צפה לרגלו של משיח". (בראשית רבה, מ"ב)
"שנה שמלך המשיח נגלה בה, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים. וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך". (ילקוט שמעוני, ישעיהו ס')
"אין בן דוד בא עד שתפשוט המלכות על ישראל תשעה חודשים". (סנהדרין צ"ח ע"ב)
"והרבה מן פריצי "יאהודים" יתהפכו ללכת אליהם להתגרות מלחמה עם מלך המשיח ויבואו לירושלים להילחם בו". (זוהר, שמות)
"ויבוא מלך הצפון... ויצא בחמא גדלה, להשמיד ולהחרים רבים. ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קודש, ובא עד קצו, ואין עוזר לו. ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול, העומד על בני עמך, והיתה עת צרה, אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא. ובעת ההיא ימלט עמך". (דניאל י"א-י"ב)
"והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא. וכמו שהיולדת אין לה יותר עת צרה משעת הלידה, ואחר כך תהיה מיד רווחה ותאמין בחיים, כך יהיו ישראל באותה שעה ומיד להם רווח והצלה מיד אויביהם. הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו! ועת צרה היא ליעקב – וממנה יושע". (מדרש דניאל י"ב, י"א)
"ובאחרית מלכותם, כהתם הפושעים, יעמוד מלך עז פנים – כינוי למלכות רומי. והנה באחרית הזעם, באפס יד ישראל, ישבר". (כתבי הרמב"ן, דף רפ"ו)
"כי ידין ה' עמו, ועל עבדיו יתנחם, כי יראה כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב. ואמר [האויב]: אֵי אלוהימו, צור חסיו בו? יקומו ויעזרוכם, יהי עליכם סתרה! ראו עתה, כי אני אני הוא, ואין אלוהים עמדי. אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל". (דברים ל"ב)
"אם אין ישראל עושים תשובה [תיקון] אינם נגאלים. ואין ישראל עושים תשובה אלא מתוך הצער, ומתוך הטלטול, ומתוך שאין להם מחיה". (פרקי דרבי אליעזר, ג')
"ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה - ובני ישמעאל עתידים בזמן ההוא לעורר יחד עם כל עמי העולם לבוא לירושלים, שיעשו עצת שלום ביניהם ויתהפכו לישראל להשמיד, מפני שישראל הקימו להם מלכות [מדינה]. ותהא עת צרה ליעקב. אמנם לא יבואו לשבר, אלא ממנה יושע". (פירוש הרמ"ק על זוהר בראשית, קי"ט)
"אמרו ישראל לפני הקב"ה, אימתי אתה גואלנו? אמר הקב"ה, כשתעשו תשובה [תיקון] ויהי לבבכם למעלה מכוון – אני גואל אתכם". (ילקוט שמעוני, הושע, תקל"ג)
"אם אין עושין תשובה מעצמן, הקב"ה מעמיד עליהן מלך רע שגזירותיו קשות כהמן ומשתעבד בהם, ומתוך כך עושין תשובה [תיקון]". (מדרש תנחומא, בחוקותי)
"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם. ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים, אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. [ומדובר] בשני המשיחים: במשיח הראשון שהוא דוד, שהושיע את ישראל מיד צריהם. ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרית הימים]". (הרמב"ם, הלכות מלכים, י"א)
"הוי מראה ונגאלה, העיר היונה! לא שמעה בקול, לא לקחה מוסר, בה' לא בטחה, אל אלוקיה לא קרבה. משפטי – לאסוף גויים, לקבצי ממלכות, לשפוך עליהם זעמי, כל חרון אפי, כי באש קנאתי תיאכל כל הארץ. כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרא כולם בשם ה', לעבדו שכם אחד". (צפניה ג')
"הנה יום בא לה'. ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה, ונלכדה העיר ונשסו הבתים, והנשים תישכבנה, ויצא חצי העיר בגולה, ויתר העם לא יכרת מן העיר. ויצא ה' ונלחם בגויים ההם. והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". (זכריה י"ד)
"לכן, הינבא בן אדם, ואמרת לגוג, כה אמר ה' אלוקים: הלוא ביום ההוא, בשבת עמי ישראל לבטח, תדע. ובאת ממקומך, מירכתי צפון, אתה ועמים רבים איתך, קהל גדול וחיל רב. ועלית על עמי ישראל, כענן לכסות הארץ. באחרית הימים תהיה, והבאותיך על ארצי, למען דעת הגויים אותי בהיקדשי בך לעיניהם, גוג! תעלה חמתי באפי. ונשפטתי איתו בדבר ובדם, וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית, אמטיר עליו ועל אגפיו, ועל עמים רבים אשר איתו. והתגדלתי, והתקדשתי, ונודעתי לעיני גויים רבים, וידעו כי אני ה'! ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל, ולא אחל את שם קדשי עוד, וידעו הגויים כי אני ה', קדוש בישראל!" (יחזקאל ל"ח-ל"ט)
"ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'. ובאותו הזמן הטובה תהיה מושפעת הרבה, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". (הרמב"ם, הלכות מלכים, י"א-י"ב)
"אין אהבת הקב''ה נקשרת בלבו של אדם אלא בדעת, שידעהו. ועל פי הדעה תהיה האהבה, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג". (הרמב"ם, הלכות תשובה, י')
"בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול". (הרמב"ם, הלכות יסודי התורה, ב')
"ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות. שהטובה תהיה מושפעת הרבה". (הרמב"ם, הלכות מלכים, י"ב)
"והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים. לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה". (ישעיהו ב')
"אותו המלך [המשיח] שיעמוד מזרע דוד, בעל חכמה יהיה יתר משלמה. ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו. ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'. ויבואו כל הגויים לשומעו, שנאמר, והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים". (הרמב"ם, הלכות תשובה, ט')
שתי דרכים לתיקון. בחירת הדרך תלויה בבחירת עם ישראל. הבחירה הנכונה מביאה לתיקון קל ומהיר.
"אני ה' בעיתה אחישנה". (ישעיהו ס')
"זכו – אחישנה, לא זכו – בעיתה". (סנהדרין צ"ח ע"א)
"בכל זמן שישראל הם בגלות, אם הם זכאים, הקב"ה מרחם עליהם להוציאם מן הגלות, ואם אינם זכאים, מעכב אותם בגלות עד הזמן ההוא שנגזר, וכשהגיע הזמן והם אינם ראויים להגאל, הקב"ה משגיח לכבוד שמו ואינו שוכח אותם. וזכרתי את בריתי יעקב". (זוהר, אחרי מות)
"אמר הקב"ה לישראל: אע"פ שנתתי קצבה לקץ שיבוא, בין עושין תשובה בין שאין עושין תשובה – בעונתה היא באה". (מדרש שמות, כ"ה, ט"ז).
"כה אמר ה': הנני אליך, גוג, ושובבתיך, ושישאתיך, והעליתיך מירכתי צפון, והביאותיך על הרי ישראל. על הרי ישראל תיפול, אתה ועמים אשר איתך. באחרית הימים תהיה. והביאותיך על ארצי למען דעת הגויים אותי בהקדשי בך לעיניהם". (יחזקאל, ל"ח-ל"ט)
"ועתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות חזקות בעולם ויתאספו בני אדום עליהם ויתגרו מלחמה בהם – אחת על הים, ואחת על היבשה, ואחת סמוך לירושלים, וישלטו אלה באלה, וארץ הקדושה לא תמסר לבני אדום". (זוהר, וארא, ל"ב)
"ובני ישמעאל עתידים בזמן ההוא לעורר יחד עם כל עמי העולם לבוא לירושלים, שיעשו עצת שלום ביניהם ויתהפכו לישראל להשמיד, מפני שישראל הקימו להם מלכות [מדינה]. ותהא עת צרה ליעקב. אמנם לא יבואו לשבר, אלא ממנה יושע". (פירוש הרמ"ק על זוהר בראשית, קי"ט)
"ובעת קץ, יתנגח עמו [עם מלך הצפון] מלך הנגב [הדרום], וישתער עליו מלך הצפון, ובא בארץ הצבי, וישלח ידו בארצות". (דניאל י"א)
"הנה אנוכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים". (זכריה י"ב)
"שא קינה על פרעה מלך מצרים, ואמרת אליו: כפיר גויים נדמית, ואתה, כתנים בימים. היה לך לרבוץ תוך יאוריך כמשפט הדגים ולא לצאת אל היבשה, ונתגאית בלבך ונדמית בעצמך לכפיר השולט ביבשה. מעתה לא תמשול גם שם [במים]". (יחזקאל ל"ב עם פירוש רש"י ומצודת דוד)
"יתעוררו אומות אדום לכבוש את הארץ ויעשו הרג רב בבני מצרים, ואז יתעוררו הישמעאלים לקחת נקמת אחיהם מיד האדומים ויהרגו בהם הרג רב ואבדון, ויחזרו האדומים שנית להלחם עם בני ישמעאל ויהרגו בם, וזה יהיה בשלוש פעמים שתהיה מלחמת גוג ומגוג באחרית הימים". (פירוש המלבי"ם על יואל ד')
"ומלחמות יתעוררו לצד צפון, ויחברו כל העמים על בת יעקב לדחותה מן העולם. עת צרה היא ליעקב, וממנה יושע". (זוהר, בראשית, קי"ט)
"ובעת קץ, יתנגח עמו [עם מלך הצפון] מלך הנגב [הדרום], וישתער עליו מלך הצפון, ובא בארץ הצבי, ורבות יכשלו. ואלה ימלטו מידו: אדום ומואב, וראשית בני עמון. וישלח ידו בארצות, וארץ מצרים לא תהיה לפליטה. ובא עד קצו, ואין עוזר לו. ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול, העומד על בני עמך, והיתה עת צרה, אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא. ובעת ההיא ימלט עמך, כל הנמצא כתוב בספר [החיים]". (דניאל י"א-י"ב)
"עתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה כשהיא ריקם מהכל זמן רב. והם יעכבו לבני ישראל מלשוב למקומם, עד שתכלה זכות ההיא של בני ישמעאל. עתידים בני ישמעאל לעורר מלחמות חזקות בעולם, ויאספו בני אדום עליהם, ויתגרו מלחמות בהם – אחת על הים ואחת על היבשה ואחת סמוך לירושלים. וישלטו אלה באלה, וארץ הקדושה לא תמסר לבני אדום. בזמן ההוא יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה ויתגר בם מלחמה שלוש ירחים. ויתאספו שמה עמים ויפלו בידיהם, עד שיאספו כל בני אדום עליה מכל קצוי ארץ, ואז יתעורר הקב"ה עליהם". (זוהר, וארא, ל"ב)
"תחילה הישועה שמונה שנים. תמלוך אדום על ישראל לא פחות מתשעה חודשים, ולא יותר על ג' שנים, יען כי ישראל לא יקחו המלכות אלא מידי אדום". (רב האי גאון)
"ישראל הם בברית הקב"ה, ואם נענש בעניות הם אינם מכחשים בו וסובלים ומצדיקין את הדין, ומפני זה, במדה זו ובזכות זו, יפדו מן הגלות". (זוהר שמואל ב', כ"ב, כ"ח)
"והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר". (יחזקאל ל"ו)
"ומלתם את ערלת לבבכם, ועורפכם לא תקשו עוד". (דברים י')
"ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים". (סוטה מ"ט ע"ב)
"ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות. שהטובה תהיה מושפעת הרבה. וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". (הרמב"ם, הלכות מלכים, י"ב)
ידיעות קודמות בנושא:
לשפוך את האור לעולם
תפקידם של ישראל
מעבירים את התיקון לעולם
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: ישראל היום, מקורות ותקצירים, פוסטים נבחרים |
כאשר כל העולם ידרוש
שאלה: מתי, על פי תחזיתם של המקובלים, רוב העם בישראל יתחיל לעסוק בחכמת הקבלה?
תשובתי: זה יקרה ברגע שכל העולם ידרוש את זה. ישראל לא יכולים להתעורר אם העולם לא ידרוש את זה, מפני שלישראל אין שום צורך להתעורר אם הם לא עובדים עבור העולם כולו.
לכן, אנחנו, בעלי השיטה, שיודעים מה קורה, חייבים להפיץ מהר ככל הניתן את חכמת הקבלה בכל העולם, בכל הצורות, עם המילה "קבלה" ובלעדיה. אנחנו חייבים להסביר את המצבים שלנו, את התיקון, ומה אנחנו יכולים להשיג בזכות התיקון. זה יעורר את בני האדם ויגרום להם להבין איך לתקן את המשבר, ובסופו של דבר, כמו שכתבו הנביאים, יבואו העמים ויישאו את בני ישראל על כתפיהם כדי לבנות את בית המקדש.
ללא לחץ כזה לא תהיה התקדמות. עם ישראל לא ירגיש בכך צורך. לפני עשר מכות מצרים, לא בורחים משם. אבל יש לנו את האפשרות להעביר את הלחץ הזה מייסורים רגילים לייסורי אהבה, כשאתה בעצמך משתוקק למה שאין לך.
אבל בכל מקרה, לחץ חייב להיות. מלחמת גוג ומגוג חייבת להתרחש כדי שניוולד במדרגה החדשה. אבל אנחנו יכולים לגרום לכך שצירי הלידה והלידה יהיו בזכות הרצון שלנו לצאת מהעולם הזה, ולא יהיו כצירי לידה אמיתיים, בצורה של מלחמות וייסורים עבור העולם כולו.
הנביאים מספרים על המכות שהוכנו לנו מצד הטבע. אבל יחד עם זאת, ניתנה לנו חכמת הקבלה, כדי לקבל את המכות האלה כמטרתיות ומסייעות ללידה. ברגע שאני מתחבר עם המטרה, המכות הופכות עבורי להצלה. אני כבר לא מרגיש אותן כמכות. על אף שצריכים לעבור עליי כל הכוחות, כל המצבים. אבל אם אני משנה את היחס וההכרה שלי כלפיהם, אני עובר אותם בשמחה.
אני עובר את הכול באופן הכרתי, רואה את המטרה ורוצה את המכות האלה, כאילו אני מוליד את עצמי בעצמי.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 18.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
לשפוך את האור לעולם
לתת דין וחשבון לעולם
הקבוצה, העם, העולם
|
להשאיר תגובה | שלח לחבר
| הדפס
|
שייך לקטגוריה: הפצה, התפתחות רוחנית, ישראל היום, שיעור הקבלה היומי |
לקריאת כל התגובות
קבלת עדכונים בדוא"ל
עדכוני rss
רדיו קבלה
הבלוגים שלי
הבלוג בסלולר