הם צופים בחוסר אונים בהתפתחויות הסוערות, ונאלצים לנקוט בתמרונים פוליטיים מסיחי דעת. העולם זקוק לממשלה גלובלית שקולה ושוויונית, שתפעל בצורה אפילו קשה יותר מהשליטים הנוכחיים. זו היא הדרך היחידה למשוך את עצמנו ב"שערות" מהביצה.

התייחסותי: אין ספק, שהעולם יגיע להכרה בצורך לכך. וזאת משום שיתגלה הקשר ההדדי המוחלט. השאלה היא האם זה יקרה לפני או אחרי סבל רב, מלחמות, מוות של רוב האנושות? החינוך האינטגרלי מציע לאנושות, במקום סבל, לפקוח עיניים על העתיד הנוראי שלה במידה והיא לא תפעל.

החינוך שמציעים לאנושות ייתן הזדמנות לראות את הפתרון האפשרי היחיד – חיבור בדומה לטבע, וילמד כיצד לממש אותו, בפשטות, במהירות ובאמינות. ואז האנושות תגיע למדרגה הבאה של ההתפתחות שלה, לא מתוך דחף נוראי של הטבע, אלא מתוך השאיפה העצמית המושכלת למדרגה הזאת.

מהירות התגובה הגבוהה אצל בני אדם בתקופה הוויקטוריאנית מסמלת, כי הם היו יותר יצירתיים ובעלי כושר המצאה גדול יותר. סביר להניח, שהירידה באינטליגנציה (בתבונה), יכולה להביא בחזרה לאותם המדדים, שמהם אנשים התחילו בתקופת הברירה הטבעית, התבונה של האדם המודרני הופכת לדלה יותר בגלל הברירה הטבעית, מפני שעכשיו לחכמים נולדים הרבה פחות ילדים מאשר לאנשים עם רמת משׂכל נמוכה.

התוצאות מעוררות דאגה.

תגובתי: מאחר ולפנינו המעבר של האנושות להתפתחות אינטגרלית חדשה, שבה לא השׂכל הגשמי האגואיסטי יפתח אותנו, אלא השׂכל האלטרואיסטי (אינטגרלי, אנלוגי, קבוצתי), אז הירידה בתבונה (באינטליגנציה) דווקא מורה על מעבר קרוב לדרגת הכרה חדשה.

ידיעה: העתיד של אירופה מאוים לא רק על ידי המשבר הפיננסי, אירופה מתקרבת מאוד למשבר דמוגרפי. הסיבה לכך היא, בהזדקנות וצמצום האוכלוסייה. הפתרון היחיד הוא הגירה מאסיבית. אולם, המדינות שמאבדות את תושביהן, משדרות גישה המתנגדת לזרים. העלייה בהתנגדות להגירה מעוררת חששות כבדים בנוגע לעתיד, שבו ככל הנראה כמות המהגרים תגדל, ואילו תנאי החיים יתדרדרו מטה. כאן קיימים שלושה תרחישים אפשריים:

• הגידול בהתנגדות להגירה יכריח את הממשלות לוותר על הרחבת הגבולות.
• המנהיגים האירופאים יוכלו לשכנע את העמים להסכים להרחבת ההגירה. זה יספיק לחידוש הצמיחה הכלכלית, להצלת מערכות הבריאות והפנסיה. עם זאת, המגמה הזו עלולה להביא לתוצאות חברתיות ותרבותיות מסוכנות.
• גרמניה, איטליה ופולין ילכו בעקבות קנדה וארה"ב, ויהפכו למדינות פתוחות להגירה. המדינות הללו זקוקות למהגרים, שישמרו על כללי החברה החופשית הדמוקרטית. אולם הם צריכים גם לקבל את האפשרות של קיום יהודי פולני, גרמני שחור ואיטלקי מוסלמי.

למדינות אירופה, שעליהן מאיימת הפחתה מהירה של האוכלוסייה ורוצות להימנע מהסכנה של קריסה כלכלית ומתח בחברה, אין ברירה אחרת אלא להפוך למדינות מולטי-אתניות.

התייחסותי: אין ספק, שכל העולם יהפוך למולטי-תרבותי וחסר גבולות. האם זה יקרה בעיכוב של עשרות שנים או בצורה הדרגתית וחלקה, זה תלוי בהבנה שקבלת חוקי התפתחות החברה היא בלתי נמנעת. חכמת הקבלה מסבירה את כל המתרחש, ולכן מי שלומד את החכמה הזו לא מוצא את עצמו בחוסר ידיעה או בציפייה להפתעות...

ידיעה: התכנית למאבק באבטלה בקרב הצעירים (בגילאים 16עד 25), אשר בחלק ממדינות האיחוד האירופי עולה על 50%, כוללת הלוואות בהיקף של מיליארדי יורו לחברות שתיצורנה מקומות עבודה לצעירים. התל"ג באיחוד אירופי בשנת 2013 הצטמצם זו כבר שנה שנייה ברציפות, ושיעור האבטלה הכללי יעלה.

התייחסותי: כולנו מבינים שזהו לא פתרון, הרי, אין ביקוש ולא ברור אילו מקומות עבודה ליצור ולשם מה? ההתפתחות מקדמת אותנו לצריכה מאוזנת של מוצרי מזון הכרחיים ובריאים, ביגוד, וכן הלאה.

האדם כבר לא יוכל ליצור מקומות עבודה בצורה מלאכותית, רק כדי להעסיק אנשים ובמודע לייצר מוצרים שמהר מתקלקלים. אנחנו חייבים להכיר בעובדה שאנחנו "נכנסנו" לעתיד חדש: עבודה לא תהיה, והאדם יתעסק ביצירת הדמות העתידית שלו: "האדם של העולם האינטגרלי". תיקון עצמי זו העבודה היחידה שנשארה לכולנו...

ידיעות קודמות בנושא:
משבר התעסוקה של הצעירים
העולם לא בבעיה, פשוט מתחילה קטסטרופה!
ארגון העבודה הבינלאומי ILO: האבטלה של הצעירים גדולה פי שלושה מהמבוגרים

שאלה: בזמן האחרון אנשים עשירים מוותרים על כספם לטובת החברה. זה כבר עניין אחר, שבזה הם רואים תועלת. הם עדיין סבורים, שאם הם יבנו בית חולים נוסף או בית ספר באפריקה, אז בזה הם יועילו לחברה. אבל מכרים שלי, יוצאי אפריקה שחיים באירופה, אומרים בעצמם: "זה לא יעזור, עד שנכריח את האפריקאים לעבוד". ואילו האפריקאים לא רוצים לעבוד.

תשובתי: אנחנו בעצמנו מנענו מהם את האפשרות הזאת. פעם אפריקה ייצרה וייצאה כל מיני סחורות. אבל היחס הלא נכון שלנו כלפי היבשת הזאת שינה הכול.

שאלה: ומה יעשו שישה מיליארד בני אדם על פני כדור הארץ? אנחנו ממציאים עבור בני האדם עבודה, העיקר שהם יהיו עסוקים במשהו. האם העולם המורכב הזה נברא כדי שהאדם יקום בבוקר, יידחס בתחבורה ציבורית, יגיע לאיזה משרד או מפעל, יבצע פעולות מכאניות, יחזור הביתה, וכך כל החיים, עד שימות?

תשובתי: אנחנו בעצמנו הפכנו את עצמנו לעבדים. אבל עכשיו אנחנו מגיעים לתפיסה שונה לחלוטין. האדם נברא לעבודה אחרת לגמרי – עבודה על עצמו, ולא לעבודה בייצור.

אנחנו בעצמנו מבינים שמספיק אחוז אחד מבני האדם, כדי לייצר לכולם את כל מה שנחוץ להחזקת חיים הגיוניים, בית, משפחה, בריאות וכל השאר. אחוז אחד, מקסימום, וגם הוא עוד מעט יוחלף במכונות אוטומטיות ומחשבים, שייצרו כל מה שרק אפשר.

ואילו האדם יעסוק רק בוויסות של שני כוחות הטבע: קבלה והשפעה. שבהם אנחנו צריכים להתקיים! אנחנו צריכים לפתח בתוכנו את כוח ההשפעה ליד כוח הקבלה ולשאוף לאיזון.

השימוש במערכת של החינוך האינטגרלי במפעלים ובבתי הספר מביא לכך, שתוך מספר שיעורים האדם מתחיל להבין שהעולם הוא אחר לגמרי, ולא כזה שבו צריך לשלוט, לנסוע לעבודה, לעבוד יום שלם, לחזור, לשכב לישון ושוב אותו הדבר. הוא יתחיל פתאום להבין, שלא בזה הייעוד שלו, וזה אף פעם לא יעזור לאף אחד.

מסתבר, שישנה שיטה שמעלה אותנו לרמה הבאה, ואם אנחנו לא נלך אליו מבחירה חופשית, אז הטבע ידחוף אותנו לזה.

מתוך התוכנית "המשבר הגלובלי", 19.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ההומוספיאנס צריך להפוך להיות אדם חכם
האם החיידקים באמת חכמים יותר מאיתנו?
אנושות, מי אנחנו?

שאלה: בחי היום יום האדם חייב לארגן את זמן העבודה שלו בצורה מאוד מדויקת. בימינו, זאת בעיה, מפני שרוב המבוגרים יותר מתבטלים מאשר עובדים. כיצד לחנך את האדם הקטן, כדי שיתכנן את היום שלו בצורה נכונה?

תשובה: הבעיה היא, שהיום האדם משועמם. הוא לא מסוגל למצוא עניין בעבודה. כל דבר בחיים נראה לו חסר משמעות. וזו הבעיה של כולם – מהעובדים ועד למנהלים, במיוחד במשרדים. המנהל מסתגר במשרדו: "אני עסוק!" – אולם למעשה, הוא לא עסוק בשום דבר.

אותו הדבר קורה לעובדים ולפקידים מכל הסוגים ובכל הרמות, שמעמידים פנים שהם עובדים. זה דבר טבעי. אנשים מאבדים את הרצון לייצור, ליצור, לעשות משהו. הם לא יכולים להכריח את עצמם לעבוד. האדם שוכב, יושב, מסובב משהו...

טוב שהיום יש אינטרנט. זה פשוט תרופה לשעמום, כי אנשים עסוקים לפחות במשהו, אחרת, הייתה יכולה להיות התדרדרות מהירה עוד יותר. אף על פי שבמקרה הזה, היה הרבה יותר קל – היינו מרגישים את עצמנו "נובלים" במהירות, כמו צמח. כל זה הוא תוצאה של האבולוציה של הרצון שלנו, שגדל עד למקסימום שלו וכבר לא יכול להתמלא בשום דבר .

הכול התחיל עוד בשנות ה- 60 של המאה הקודמת מדור "ילדי הפרחים", מה"ביטלס", מההִיפים שנכנסו למדיטציה, משימוש בסמים, וכולי. זה היה הסימן הראשון.

עכשיו, כאשר אנחנו מתעסקים בתקשורת האינטגרלית עם אנשים, אנחנו משתמשים בטקטיקה פשוטה למדי. קודם צריך להבחין עד כמה החברה תורמת לאדם, כיצד היא מעוררת, כובשת אותו, שולטת בו, עד כמה האדם מתחיל לספוג את האפשרויות, הרצונות, המטרות של הסביבה, עד כמה הסביבה משפיעה על האדם, ולכן, בהתאם למשחקים שאנו עושים, אנחנו מעוררים בכל אחד תשומת לב, יחס טוב או רע, כל מיני מצבי מעבר בתחושות, במחשבות, בהחלטות, בהערכות, וכולי.

העובדה היא, שאם אנחנו מכניסים את האדם לסביבה נכונה, אז הרצון שלו, שמהווה את הבסיס לקיומו, אשר קודם היה קטן מאוד (הרי, הוא לא רצה שום דבר, והוא לא היה מסוגל להזיז את האצבע) – הרצון הזה עכשיו נהיה פי עשרה גדול יותר, מפני שהאדם נמצא בקבוצה שמתחילה לעורר אותו, להניע אותו כל הזמן.

בסופו של דבר, הוא סופג את הרצונות של האחרים, והכי חשוב, הוא מתעורר, מקבל זעזוע פנימי קטן. וזה מוציא אותו ממצב של אדישות.

אני חושב שצריך לאמץ את זה בכל קבוצות העובדים, אם הם באמת לא רוצים "לישון" לאורך כל החיים. הרי, הם בכל זאת צריכים לעשות משהו לטובת החברה. לכן, יש צורך לבוא אליהם ולחבר אותם בצורה כזאת, שכולם, על אף שכל אחד ישן, יקבלו התעוררות זה מזה. ואז יתעורר בהם רצון נוסף, שאיפה, עלייה, והם יתחילו לחיות ולעבוד ביעילות.

אותו הדבר עם הילדים. כלומר, הסביבה משפיעה על האדם בצורה כזאת, שהוא מתחיל לקבל את הרצון מכל הסובבים אותו, ונהיה פי כמה יותר אנרגטי מאשר בעבר.

בנוסף, רצון כה עז יוצר באדם תנאים להמשך ההתפתחות. זה לא רק תשומת לב מוגברת, אלא יכולת להתעלות מעל האחרים או להמעיט את עצמי מולם, לספוג את המידע מהאחרים, והכי חשוב – להגיע למצב שניכנס למרכז המעגל, ונרגיש את האחדות שדרכה נסתכל על העולם ונפתור את כל הבעיות בצורה נכונה.

זהו הרצון הגבוה יותר, המחשבה הגבוהה יותר, השכל שלא שייך לא לי ולא לאחרים. זה משהו חדש שכרגע יצרנו על ידי המאמצים והדחפים המשותפים. והמשותף הזה שנולד בינינו, הוא המדרגה הבאה היותר מפותחת שלנו. ואם מסתכלים דרכה, ודרכה פונים לעולם, אז כל אחד מאיתנו מביא את עצמו להחלטה הנכונה.

מתוך שיחה על החינוך האינטגרלי, 23.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
השיטה היעילה ביותר
הצורך בפסיכולוגיה אינטגרלית
כאשר אין כוח החיוּת...

ידיעה: פסיכולוגים מאוניברסיטת נוטינגהאם יצרו תרסיס הורמונלי, אשר משלים בין בני זוג מסוכסכים. בהרכבו נמצא "הורמון החיבוקים", האוקסיטוצין, אשר מגביר את הרגישות אצל הגברים ומרגיע את הנשים. האוקסיטוצין מופרש בגוף באופן עצמאי, הוא מגביר את החשק המיני ואת הרגשת האמון בבן הזוג, הוא אחראי על הקשר הרגשי בין האם לילדה. יעילותו של התרסיס הוכחה בניסויים קליניים.

הבדיקה הרפואית אישרה, כי אצל המשתמשים בתרסיס לא נמצא גירוי יתר במערכת העצבים של הנשים, ואילו אצל הגברים נמצאה ירידה בדרישותיהם לנשים, ועלייה בחביבות. הרופאים הצהירו, כי השימוש בתרסיס פעמיים ביום מגביר את הפעילות המינית הזוגית, ומעודד הבנה בין בני הזוג.

עתה, כל זוג שרוצה לשמר את אהבתו, להחזיק ביחסים חמים למשך שנים רבות, אינו צריך להיכנע ללהט הוויכוחים, אלא יכול להשתמש בתרסיס "הפיוס", אשר לא יאפשר לבני הזוג לריב ארוכות ולצבור עלבונות, וכתוצאה מכך, יגרום לנישואים מאושרים יותר.

הערה: אין ספק, שאפשר ליצור כל מיני תכשירים הורמונליים, שיעשו מאיתנו "זומבים" עם חיוך מאושר על הפנים בכל המצבים בחיים. אולם, הטבע מכוון לתיקון האגו שנברא בתוכנו בכוונה תחילה, ולא ל"הרדמתו" (אִלחוש). בסופו של דבר, הניסוי הזה יגלה את תוצאותיו הנוראיות הייחודיות, ובכל מקרה, הטבע ינצח ויחייב אותנו בצורה פיקחית לעסוק בחינוך מחדש של עצמנו, על ידי שיטת ההשכלה והחינוך האינטגרלי.

ידיעות קודמות בנושא:
הכימיה של האהבה
נישואים: ציפיות ומציאות
חיבוקים עם אנשים אהובים מחזקים את הבריאות

דעה (י. פרימקוב, לשעבר שר החוץ הרוסי ולשעבר ראש ממשלת רוסיה): אירופה מראה לנו, כי ללא ארגונים על-לאומיים, שום אינטגרציה אינה אפשרית. עכשיו, באיחוד האירופי, באופן כללי המצב גרוע מאוד, אך איני חושב שזה יביא לסופו של האיחוד האירופי. יותר ויותר מתגלה הנחיצות ביצירת מבנים על-לאומיים ושבמסגרתם המדינות יעבירו את חלק מהריבונות שלהן.

המבנים "העל-לאומיים" האלו ינהלו את הסביבה הבנקאית, את התהליכים התקציביים של חברי העמותה הזאת. אם זה לא יקרה, האינטגרציה לא תתעמק, לא תתייצב. חשוב שכל המדינות שבאיחוד האירופי יבינו שנחוצים ארגונים על-לאומיים. אך האיחוד האירופי התרחב מהר מדי, אסור לקבל הרבה מדינות בבת אחת לתוך התהליכים האינטגרליים, הן מטביעות את האיחוד.

התייחסותי: העניין הוא בכלל לא במהירות הקבלה לתוך האיחוד "העל-לאומי", אלא הנכונות של החברים הפוטנציאליים שלו להגיע לאיחוד, לאינטגרציה. וזה אפשרי אך ורק לאחר שיועבר קורס של החינוך האינטגרלי הכללי והאחיד במדינות הללו. כל איחוד, ללא שינוי ביחסים בין העמים, יישבר.

ידיעות קודמות בנושא:
חברי האיחוד האירופי יאבדו את ריבונותם
היכן את, אירופה המשותפת?
האיחוד האירופי האגואיסטי

חוות דעת: האמון באיחוד האירופי בקרב תושבי המדינות שמשתייכות אליו, פחת לרמה נמוכה ומדאיגה. גם אלה שנותנים סיוע וגם אלה שמקבלים אותו, אינם מרוצים.

הדבר המפתיע ביותר הוא, שבגלל המשבר הנוכחי כמעט כל האירופאים מרגישים את עצמם כקורבנות: גם אלה שמגישים סיוע פיננסי, כמו הגרמנים, וגם אלה שמקבלים את הסיוע, כמו למשל הספרדים. הסכנה היא בזה, שהאיחוד האירופי יאבד את תמיכתם של תושבי האיחוד האירופי. לא מעט פוליטיקאים וגם כלי התקשורת מנסים ליצור רושם, כאילו שהאיחוד האירופי אשם בכל.

תגובתי: רק איחוד עוד יותר גדול יציל את האיחוד האירופי ואת אירופה בכלל. אבל האיחוד חייב להיעשות לא ברמה של מבנים פיננסיים-פוליטיים, אלא ברמה של חברות ועמים.

ידיעות קודמות בנושא:
אנחנו נמצאים רק במחצית הראשונה של המשבר
הרנסנס של הדעות הקדומות
זקוקים לאיחוד, והוא עדיין איננו

סקירת המוח הראתה שהסיבה לכך, היא עבודת אזור במוח שנקרא אמיגדלה. האמיגדלה נחשבת למעורבת ישירות בתהליכי ויסות רגשי ואחראית על פחד וחרדה, היא מעורבת בביטוי רגשות וביכולת להשוות בין רגשותיו של אדם אחר עם הרגשות שלי בעבר, ועל בסיס זה לקבוע את המצב הנפשי של האחר. כאשר המתנדבים הביטו בעיניים הגבריות, האמיגדלה הייתה נכנסת לפעולה, וכשהביטו בעיניים הנשיות היא הייתה "נרדמת".

הערתי: אם זה היה הדבר היחיד שמבדיל בינינו!

לפנינו עוד גילויים רבים כמה אנחנו שונים, כיוון שאנחנו מגיעים משורשים עליונים שונים – "זעיר אנפין" ו"מלכות". אבל עדיף לחקור לא את ההבדלים, אלא את האפשרויות להשלים זה את זה, דווקא שילוב כזה הוא זה שיביא את העולם לאושר.

ידיעות קודמות בנושא:
הסיבה להבדל בהתנהגות בין גברים לנשים
גברים ונשים מרגישים ומתנהגים כמו זנים שונים
גברים לא אוהבים להרגיש עצב של אדם אחר

אנחנו נמצאים בגל החמישי של ההמראה והנחיתה של הכלכלה העולמית. לפי התיאוריה של Kondratyev אודות הגלים בכלכלה, עלייה חדשה יכולה להתחיל בשנת 2015. הגלים נוצרים לא בבת אחת. כל מחזור חדש מתחיל מגילוי גלובלי, חידושים שמשנים את תיאוריית הייצור והצריכה, שיוצרים מוצרים ושירותים חדשים ומניעים את הגל כלפי מעלה. בתחילה היה זה מנוע הקיטור, לאחר מכן מנוע הבעירה הפנימית, כימיית הנפט. המחזור החמישי שלנו הוא של המיקרואלקטרוניקה, הטכנולוגיה הממוחשבת, האינטרנט, הקשר האלחוטי. כל הכלכלה העולמית החלה לשנות את המבנה שלה בהתאם לחידושים אלה. תעשיות רבות שינו את מיקומן למדינות המתפתחות של אסיה. כוח אדם זול, מיסים נמוכים ודרישות לשמירה על איכות הסביבה הגדילו את הרווחים. במרדף אחר הרווח שינו גם את מיקומו של ההון. לאחר מכן בשנת 2000 נוצרה רוויה של השוק. לא נצליח להמשיך להגדיל את הייצור, כיוון שהגל שוב פנה כלפי מטה. החיפוש לאן להשקיע את ההון, יוצר שווקים של הון פיקטיבי, בועות פיננסיות. עכשיו, לקראת סוף המחזור החמישי מתנפצות בועות המשכנתאות ושוק ההון. המשבר יימשך כל עוד לא ייעלם ההון הפיקטיבי שמאחוריו לא עומדים דברי ערך אמיתיים.

אבל בארה"ב הכסף שוטף את הכלכלה. כתוצאה מכך, החוב רק יגדל, ומה שמצפה לנו בשנים הקרובות זוהי הצטמקות של ההון הפיקטיבי דרך פיחות גלובלי של הדולר.

אולם כדי להוציא את הכלכלה לעלייה, תידרש חדשנות נוספת, שבה כדאי להשקיע את ההון. עם זאת, לדעתי לא ימציאו בשנים הקרובות שום דבר חדש והרה גורל. בדרך כלל כל החידושים של המחזור הבא מופיעים כבר בסוף המחזור הקודם.

התייחסותי: לא ימציאו שום דבר חדש, כיוון שהמשבר הזה הוא לא משבר של תפוקת יתר או של מחסור בחידושים, אלא ניגוד האדם לעולם האינטגרלי המתגלה בהדרגה. פתאום הכול הפך להיות מחובר, ואנחנו לא יכולים לנהל כאלה מערכות, האגו שלנו מתמודד רק עם מערכות ליניאריות ולא אינטגרליות. ולכן, כל עוד לא נשנה אותו לתכונה ההפוכה שלו, לאלטרואיזם, אנחנו לא נוכל להתמצא בתנאים החדשים, והמשבר יימשך.

ידיעות קודמות בנושא:
זהירות, חידושים!
הצורך בתפיסה התפתחותית חדשה
שנת המשבר המתמשך

אבל מדוע אדם עני אינו רוצה לשים קץ לעוני? ההצלחה או הכישלון העתידיים בחיים תלויים בתנאי היווצרותה של האישיות בשלוש עד חמש השנים הראשונות בחיי הילד, כאשר נבנים היסודות הפסיכולוגיים של האינטליגנציה, אקטיביות ופסיביות, עצמאות ותלותיות.

התייחסותי: לכן כל כך חשוב החינוך האינטגרלי, שמעורר באדם את הרצון להגשמה עצמית בחברה כחלק הכרחי שלה, כאשר האדם מתעלה מעל עצמו ומעל החברה לרמה חדשה, אינטגרלית. זאת הדרך היחידה להפוך את החברה לשוויונית יותר.

ידיעות קודמות בנושא:
זקנה = עוני
עוני במשפחה, איום לדור הצעיר
"דרושים 'זעזועים טקטוניים' במחשבה"

דעה (Journal of Personality and Social Psychology):

לחלק את העולם ל"שלי, הם טובים" ו"זרים הם רעים" מושרש בטבע האנושי, וזה גורם לסכסוכים רבים.

הקופים שופטים את הזרים מאותו המין לפי אותן דעות קדומות, כמו שבני האדם שופטים את ה"מהגרים". אוכלוסיות של קופים יוצרות בתוכן חברות סוציאליות שונות. לאחר ההגירה, הקופים היו רגישים יותר לאינפורמציה של "שלי" או "זר" מאשר קבוצות האוכלוסייה המקומיות. הקופים, כמו בני האדם, נוטים להערכה ספונטנית חיובית כלפי בני הקבוצות החברתיות שלהם וגם להערכה ספונטנית שלילית של ה"זרים", זאת אומרת, הם נוטים לדעות קדומות.

נראה שהטבע של הדעות הקדומות יותר עתיק מהציוויליזציה והתרבות, ולכן אי אפשר להיפטר מהמחשבה הקדומה בהסתמך על התרבות האנושית! הסיבה האמיתית של חוסר הסובלנות מגיעה מחוץ לבעיות התרבותיות (לאומיות, דתיות, פוליטיות, וכולי) של ההבדלים, אלא הרבה יותר עמוק: הדעות הקדומות הן התנהגות משותפת שלנו עם בעלי החיים, ולא תוצאה מהאבולוציה התרבותית.

הערה: המסקנות האלה מראות שוב, ששום בעיה כללית של החברה לא יכולה להיפטר ברמה שלנו, אלא רק מתוך העלייה לרמה הבאה של ההתפתחות שלנו, מה שאפשרי רק באמצעות החינוך האינטגרלי, מכיוון שהוא מעורר את הכוח העליון של ההתפתחות ("אור מקיף") מהשלב העתידי שלנו, "אדם", לרמה שלנו היום, "בהמה".

רק עלייה למדרגה הבאה של ההתפתחות תפטור אותנו מכל הדעות הקדומות ה"בהמיות", וכל הניסיונות האחרים להגיע להסכם, הבנה, שוויון, הם חסרי טעם, ועדיף להסתכל על עצמנו בצורה פיקחית, חברים.

דיעות קודמות בנושא:
ההתפתחות שמעבר לגבולות התיאוריה של דרווין
השיעור הנורבגי
הבדלנות תחריף את המשבר

דעה: בזמן שאירופה מוציאה לפועל תוכנית נוספת להצלת המערכת הבנקאית, אשר מראש נידונה לכישלון, אולי נחשוב האם אנחנו בכלל זקוקים לכל הבנקים הגדולים האלה? האם היעלמותם תשנה את כמות המפעלים, בתי החולים, המשקים החקלאיים, בארות הנפט? האם יהיו פחות בתים או מכוניות? – לא.

העולם ישלוט באותה כמות של ההון הריאלי וכושר הייצור, כמו היום. הוא יאבד מכשירים פיננסיים מורכבים, אשר אינם מייצרים שום דבר, ואת מאות אלפי הבנקאים, שמרוויחים מספירה של הניירות. הם יצטרכו לעשות משהו מועיל, וכך העולם יהפוך להיות רק עשיר יותר ויעיל יותר.

הערה: הכול נכון, אבל כיום הכוח האמיתי נמצא דווקא אצלם, והם לא יוותרו עליו מרצונם החופשי. לכן, המעבר ליחסים כלכליים חברתיים חדשים, שיתרחש בלא שפיכות דמים וללא כאב, בשביל כולם, ללא יוצא מן הכלל, אפשרי רק על ידי השכלה וחינוך אינטגרליים מקומיים, עקביים והדרגתיים – לשלב כל אחד ואת כולם, עמים, מדינות, לתוך רשת חדשה של תלות הדדית, כפי שדורשת זאת רשת "קורי העכביש" של הטבע.

ידיעות קודמות בנושא:
המערכת הפיננסית היא כמו כורי עכביש כלל עולמיים
הבנק העולמי, ארגון הסחר העולמי וקרן המטבע הבינלאומית התיישנו
התעשייה הפיננסית: חיים בתוך שקר

דעה (אוּ צזיאן מין, U Czyanmin, נשיא אוניברסיטת סין בענייני חוץ, שגריר, Ambassador Extraordinary and Plenipotentiary): אנחנו עברנו מהשמדה הדדית מובטחת לתלות הדדית כלכלית. בין אם אנחנו אוהבים את זה ובין אם לא, הגלובליזציה הולכת וצוברת תאוצה והופכת את עולמנו לתלוי בקשרים הדדיים בצורה העמוקה ביותר.

לאנושות אין ברירה אחרת, אלא להתאחד כדי לשרוד. המלחמה חדלה להיות האמצעי לפיתרון סכסוכים. המאה הקודמת הייתה המאה האכזרית ביותר בהיסטוריה האנושית. היום בעולם קיימות במקביל שתי מגמות הפוכות זו לזו. אחת, היא השאיפה לשלום והתפתחות, מצד אחד, והתשוקה למלחמה קרה, עימותים וסכסוכים, מצד שני. הן נאבקות אחת עם השנייה, וגורל האנושות כולו במאה ה- 21 תלוי במידה רבה בתוצאת ההתנגדות שלהם.

הערה: פה, למעשה, מסתכם חופש הבחירה – באיזו דרך לצעוד לעבר השתוות הצורה עם הטבע לאנושות המאוחדת, האם בכפייה, או במודע, על ידי החינוך האינטגרלי. בכל מקרה, אחרי המלחמות אנחנו בלית ברירה נבחר בשיטת החיבור על ידי חינוך לשאיפה לאיחוד אצל בני האדם, כדבר חיוני ומחייב של חוקי הטבע.

ידיעות קודמות בנושא:
האם מלחמה תציל את העולם...
העולם הגלובלי: בעיית הניהול
איחוד העולם – זה משהו וירטואלי או משהו ריאלי?

דעה: הכלכלה המודרנית העולמית היא כמו מהמר שאותו רוצים לרפא, אך לא ניתן לרפא אותו, על אף שממשיכים לגרות אותו עם כסף, והוא שוב משחק ומפסיד. ההתנהגות של המהמר פוגעת בקרובים שלו, אשר כל הזמן משלמים עבור ההפסדים שלו.

לכן, רוצים לתמוך כלכלית בשחקנים המפסידים בעזרת משלמי המיסים האחראיים ושאינם משתתפים במשחק. עכשיו יתחילו לשפוך מיליארדי דולרים כדי לתמוך במהמרים (בנקים הרפתקנים וגופים פיננסיים אחרים), וזה אומר שאותם האחראיים, ולא המכורים למשחקי ההימורים, ירגישו שהאחריות שלהם חסרה תועלת, מפני שהמדינה תמיד יכולה ליצור רשת ביטחון להונאה זו, ולכן הם גם יתחילו לשחק.

רק בידוד מוחלט מההשקעות הפיננסיות הוא התנאי ההכרחי להצלת הכלכלה העולמית מההימור.

זה יוביל לקריסה ולטיפול בהלם, אבל אחריו ייווצר בסיס לטיפול במחלה, אף על פי שההשקעות הפיננסיות כבר החלו!

התייחסותי: ביטול ההשקעות הפיננסיות יוביל לקריסה מיידית של כל המערכת הפיננסית של הכלכלה העולמית. הטיפול בהלם הזה מסוכן מדי עבור העולם, והמנהיגים מבינים זאת. לכן, בהיעדר פתרון אחר, ממשיכים עם ההשקעות. אנחנו מציעים להסיר את האפקט של ההלם על ידי הנהגת החינוך האינטגרלי, ולאחר מכן לבטל את ההשקעות הפיננסיות.

ידיעות קודמות בנושא:
הפירמידה של הכלכלה המודרנית
התשלום עבור החובות בשינוי העולם
התעשייה הפיננסית: חיים בתוך שקר

יש יותר מדי אנשים, המשאבים מתכלים מהר מדי, זהו האיום המשמעותי ביותר של ההתפתחות היציבה של כדור הארץ.

כל יום נעלמים על פני כדור הארץ עד 100 מינים של בעלי חיים, מאגרי הדגים ייעלמו עד 2050. הגיוון הביולוגי של כדור הארץ קטן ב- 60%, בכל יום נעלמים 50,000 דונם של יערות בשל כריתת עצים ושריפות. 20,000 דונם של אדמה חקלאית הופכים מדי יום למדבר, כתוצאה מארוזיה של הקרקעות. הפליטות היומיומיות של דו-תחמוצת הפחמן אל האטמוספרה, מגיעות עד ל- 60 מיליון טון ומשפיעות באופן שלילי על האקלים של כדור הארץ. מגן הקרח של גרינלנד נמס כך, שהמדינות שנמצאות על האיים ייעלמו מתחת לפני המים. ניאלץ לחיות בתנאים שבהם לא יהיו מספיק אדמות, מים, מחצבים, כאלה חיים יחוו כבר הילדים שלנו.

המדינות המפותחות סובלות מצרכנות יתר. כדאי להן להוריד את רמת בולמוס הצרכנות, להשתמש בפחות משאבים לנפש. העסקים חייבים להיות אחראיים מבחינה חברתית, לשמור על איכות הסביבה. מוכרחים לחסוך בכל, לכבות את האור אוטומטית, להחליף את הנורות לנורות LED.

למה למלא עד כדי אפס מקום את המקרר במוצרי מזון, אם אתם לא אוכלים הכול? בגרמניה 17% מהמוצרים נזרקים מבלי שנפתחו עטיפותיהם. הרי אפשר לתרום אותם לתושבי המדינות העניות? שם המזון עולה פי 100 זול יותר.

כמה מההמלצות קשות ליישום, כיוון שהן דורשות שינוי הרגלים התנהגותיים. למשל, לנסוע לעבודה בתחבורה ציבורית, לעבוד במשך שעות האור, זאת אומרת, לקום וללכת לישון מוקדם, לא ללכלך, להאט את הילודה (ילד אחד למשפחה).

העתיד חייב להתבסס על צדק חברתי ועל כלכלה ירוקה. ניתן לעצור את צרכנות היתר רק על חשבון חדשנות, טכנולוגיות חדשות, כדי לקבל פי ארבעה יותר תוצר מבלי להגדיל את כמות המשאבים. ישנן 2,300 טכנולוגיות שחוסכות באנרגיה ובמשאבים בעולם.

התייחסותי: "מועדון רומא" מביע את דעותיו כבר עשרות שנים, ומי שומע אותו? וזאת על אף שנכנסו ונכנסים אליו אנשים מפורסמים ובעלי השפעה! יחד עם הטכנולוגיות הירוקות, הקיצוץ בייצור העודף, החיסכון והדאגה לניקיון, יש להבין שכל זה מושג רק על ידי חינוך אינטגרלי מקדים של בני האדם. רק כתוצאה מהחינוך, בני האדם יתחילו להתייחס אחרת לעצמם, לזולת, לחברה, לטבע, לעולם, ואז הקולות של "מועדון רומא" ואחרים יוכלו להישמע.

ידיעות קודמות בנושא:
חברת הצריכה המופרזת
הלקחים מאסונות הטבע
ממשלה עולמית

דעה: (א. קוזנצוב, Kuznetzov, פרופסור באוניברסיטת מוסקבה, נשיא האקדמיה הרוסית למדעי הטבע, פ. קוזנצוב, Kuznetzov, פרופסור במכון לפיזיקה וטכנולוגיה, ב. בולזקוב, Bolshakov, פרופסור באקדמיה הרוסית למדעי הטבע): בספרי הלימוד פשוט חסרים חוקי הטבע שאליהם אמורים להתאים את התעסוקה המעשית, על מנת לספק התפתחות של חברה יציבה בשיתוף עם הסביבה. בפיזיקה מכירים היטב את חוקי השימור, אך לא את חוקי ההתפתחות.

המצב מחריף בעקבות כך, שהחוק הידוע בפיזיקה שמאפיין את כיוון השינויים, שהוא החוק השני של התרמודינמיקה, מגדיר את כיוון האבולוציה של המערכות ההולכות לקראת פירוק והתמוטטות. הוא אינו מותאם למסר שלפיו החיים נקבעו כתופעה ברמת היקום. בפיזיקה התיאורטית לא קיימים עקרונות שמהם ההתפתחות וקיום החיים נובעים כתופעה גלובלית.

כל האמור מתייחס באותה המידה גם לחוקי הכימיה. החוקים הידועים בביולוגיה אינם מספקים את העיקרון הכלל-מדעי של חוק השימור ללא שינוי, וזה מונע את האפשרות לשימושם בתחזית לטווח ארוך ובניהול תהליך ההתפתחות.

במידה רבה עוד יותר, אותו החיסרון ישנו לחוקי ההתפתחות החברתית המוצגים בצורה מילולית.

השימוש בניתוח המערכתי ובתיאוריה המערכתית אינו יעיל כפתרון לבעיות אלה, מפני שחסר בהם הקריטריון האובייקטיבי להתפתחות וניהול של סוג כזה של מערכות, שאליהן שייכים הטבע-החברה-האדם. לפיכך, קיימת בעיה מדעית רצינית, שבפתרונה תלוי גורלה של הציוויליזציה על פני כדור הארץ, הפתרון הוא בהספקת יציבותה של התפתחות המערכת הגלובלית.

קרוב ל- 4 מיליארדי שנים על פני כדור הארץ נוצר המצב הראשוני הקריטי ברמת היקום. נוצרה צורת החיים על כדור הארץ. האבולוציה שלה הייתה מלווה על ידי יכולת ביצוע העבודה המתגברת, על ידי קצב הצמיחה הגדל של הכוח השימושי, על ידי ארגון של החומר החי היותר ויותר מורכב: עולם הצומח, עולם החי, התבונה, החברה האנושית, הנואוספרה (תודעת היקום) – אלה הם שלבי ההתפתחות העיקריים של החיים על פני כדור הארץ.

התהליך האבולוציוני תמיד מלווה במאבק תחרותי של מערכת החי עבור תנאי ההישרדות הטובים יותר המספקים את מקורות הכוח. ביסודו של המאבק הזה נמצא חוסר שוויון בהתפתחות, המותנה בחוסר התאמה של קצב ההתפתחות וקצב הצמיחה. חוסר ההתאמה הזה בקצב ההתפתחות הביא לתקופות קריטיות. כתוצאה מכך, ניצחו אותן מערכות אשר הבטיחו קצב צמיחה גבוה יותר של האפשרויות להשפיע על הסביבה.

תוך כדי התהליך הארוך והכואב של המאבק על החיים שנמשך מיליוני שנים, נוצר האדם שהצליח ליצור את כלי העבודה, ובזכות כך לספק קצב צמיחה של צריכת אנרגיה גבוה יותר מאשר כל מין אחר. באדם התחילה להתפתח יכולת החשיבה, השכל, התבונה. להבדיל מכל מערכות החי האחרות, האדם הצליח ללמוד על עצמו ועל העולם שסביבו, להכיר את החוקים שלו, לנסות ליישם אותם בצורה הנכונה על מנת להרחיב את האפשרויות ולספק את צרכיו. במידת התפתחות החשיבה המדעית, נהיה ברור יותר ויותר שהסיבה לבעיות השונות, הקונפליקטים, המצבים הקריטיים והמשבריים, כרוכה בחוסר התאמה בהתפתחות של החלקים לדבר אחד שלם.

חוסר ההתאמה וחוסר הסדירות בהתפתחות חלקי האחד הזה, מביאה להתנגשות בין בני האדם והמדינות, ולהיווצרות תקופות קריטיות, סכסוכים ומלחמות. עם הזמן התעוררה ההבנה שהטבע והחברה גם הם אחד שלם, אך התפתחות החלקים של השלם הזה אינה מתואמת. ישנה הבנה של הנחיצות ההיסטורית להשלים ולתאם את כל החלקים של המערכת החברתית והטבעית לתהליך חברתי-טבעי אחיד. אחרי התפתחות בת אלפי שנים, האנושות התבגרה, צברה ניסיון וידע, על מנת לקחת על עצמה את האחריות על גורלה לעתיד. דווקא זו הסיבה, שהפתרון היחיד למצב הקריטי הצפוי הזה היא בנייה מחדש של הביוספרה למצב איכותי חדש שהוא הנואוספרה.

התייחסותי: הבנייה מחדש יכולה להיות אך ורק בשינוי של טבע האגו של האדם, כתכונה הרעה היחידה בכל הטבע. וגם, צריכים לתקן אותה לא תחת לחץ, כמו שניסה לעשות השלטון הסובייטי, אלא על ידי השפעתו עליו של אותו הכוח אשר יצר ופיתח אותו. היום דרוש מאיתנו רק הרצון לתיקון, ובהתאם לרצוננו, התיקון הזה יבוא מיידית ויתבצע בצורה נוחה.

ידיעות קודמות בנושא:
שיתוף פעולה מעל תחרות
השכל ומנגנוני האבולוציה
חוקי טבע לא ידועים אחראיים על "הארגון העצמי" של הביוספרה\

ידיעה: שיעור האבטלה בצרפת הגיע לשיא של 16 השנים האחרונות – יותר מ-3 מיליון בני אדם מובטלים. במקביל, 40% מהמשרות נשארות פנויות. סוכנויות התעסוקה מדווחות, כי המחסור החמור ביותר בכוח האדם מורגש בתעשייה, בבריאות ובמגזר מתן השירותים.

התייחסותי: למה לעבוד, אם יש לאדם דמי אבטלה סבירים או שהוא אף פעם לא עבד? ברור באיזה סוג של "כוח אדם" מדובר. ניתן לומר, כי ללא חינוך מחדש, המצב רק יחמיר.

ידיעות קודמות בנושא:
איזור האירו על סף פיצוץ חברתי
מדובר לא במשבר פיננסי, אלא במשבר התפתחותי
צרפת בצניחה חופשית

ידיעה: על פי נתונים של מחקרים עצמאיים, הקהל של הרשת החברתית "פייסבוק", הצטמצם במיליוני משתמשים בחודש בשווקים הגדולים ביותר, רשתות חברתיות חלופיות קמו, והמשתמשים מחפשים מרחבים מקוונים חדשים. כמות הזמן שהמשתמשים מבלים ברשת, אף היא במגמת ירידה.

הערה: לכל דבר בעולם יש משאב חיוניות משלו, משום שהרצון שלנו גדל כמותית, והכי חשוב – איכותית. אין ספק שהאנשים ירגישו עייפות ואת המוגבלות של הרשתות החברתיות במילוי עצמי, כמו שבעבר האנשים התעייפו מטלוויזיה.

כל זה יוביל אותנו לצורך בקשר "פנימי" – דרך רשת טבעית משותפת שמקשרת בין הרצונות והמחשבות שלנו. אך לשם כך אנחנו צריכים להפסיק "לסדר" זה לזה ברשתות חברתיות, לגלות את עצמינו ולהתקרב בינינו.

ידיעות קודמות בנושא:
פייסבוק הפסיק להיות "מגניב"
פנים חדשות לפייסבוק
המרחב הווירטואלי עבור הקשר הפנימי

דעה: המשבר הכלכלי לא הסתיים, להיפך, הוא הולך ונהיה עמוק יותר. מפני שמתכונים מסורתיים של מלחמה בזמן משבר לא עובדים. הכלכלן האמריקאי פול פארל, מציע דרך בלתי שגרתית לצאת מהמיתון, הוא מאמין שמלחמה גדולה חדשה יכולה להציל את העולם מהמשבר. מלחמות מעודדות את הכלכלה, טוען פארל. עם זאת, לתיאוריה הזו יש מתנגדים רבים. בתנאים המודרניים, מלחמה קטנה לא תגרום לתוצאה כלכלית משמעותית, אך מלחמה בקנה מידה גדול תוביל לתוצאות מחרידות כאלה, כולל בכלכלה, שלא יהיה מקום לשום צמיחה בעולם.

החלק החיובי של השפעתה של המלחמה הוא בכך, שהיא יוצרת ביקוש חזק לסחורות ושירותים מסוג מסוים. עם זאת, ניתן ליצור ביקוש בדרכי שלום. דוגמה לכך היא הטכנולוגיות הירוקות והרובוטיקה. יחד עם הצמיחה של התמ"ג, הקמפיין האיראני הוביל לשילוש של החוב המדיני של ארה"ב.

התייחסותי: מלחמת עולם גרעינית אפשרית אם האנושות לא תסתפק בסבל "שקט", כדי להבין שהיא צריכה להתארגן מחדש באופן עקרוני על ידי החינוך האינטגרלי. תחושת הסבל מהאגו שקובר אותנו חייבת להיות כל כך חזקה, שאנחנו באמת נרצה להיפטר ממנו לחלוטין ולצמיתות. קל לדמיין עד כמה בלתי נסבל חייב להיות הסבל הזה, כדי שכולם ירצו להיפטר מהמקור שלו, שהוא האגו.

אבל ניתן להשיג את אותו הפתרון על ידי "שטיפת מוח" – על ידי הכרת הצורך בשינוי ההכרחי של הטבע האגואיסטי שלנו, הכרת הנזק שהאגו גורם לו, יצירה של דעת קהל חזקה, וכן הלאה. במקרה כזה, המעבר יהיה חלק, מהיר, קל, ללא הרס ואסונות. אבל האם יהיה לנו מספיק שכל כדי אפילו רק לבחון את החינוך האינטגרלי?...

ידיעות קודמות בנושא:
מלחמת עולם כפתרון למשבר העולמי
מהמשבר למלחמה?
קדימה... למלחמת העולם?

ידיעה:

תגובתי: האם לא פשוט יותר במדינות כאלה, לחדש בכלל את כל המבנה המדיני לפי העיקרון של השוואת הכנסות של החלק התחתון של האוכלוסייה, הנהגת חינוך חובה למובטלים (בערוצי הטלוויזיה), עידוד של יצירת קופות עזרה הדדית, וכולי...? להעסיק בצורה נכונה את האוכלוסייה הלא פעילה, זו המשימה העיקרית של הממשלה, לחנך מתוכה כוח חלוץ של החברה העתידית.

ידיעות קודמות בנושא:
ראיון חסר פשרות
התפרקותה של יוון הולכת ונעשית ברורה יותר
חדלות הפירעון של יוון – הצלת גוש האירו

מספיק רק להסתכל על ההמון הקודר והלא חייכני בברלין. בגרמניה, במשך עשרות שנים טיפחו והדגישו את העם הגרמני המפרגן, במשך מאות שנים הקפידו לעמוד בכל הדרישות והחובות. כיום, לחצות את הכביש ברמזור אדום, נחשב לדבר רגיל לחלוטין, להיפטר ברוגז מעובר אורח, זה הדבר הנפוץ ביותר, "לשבור את המילה", אינו דבר יוצא דופן.

הגרמנים קרובים מתמיד להתמוטטות עצבים. הכעס הוא כפול: בגלל הצורך "להאכיל" את אחיהם באיחוד האירופי, וגם משום שאותם האחים מקללים אותם בכל דרך אפשרית. בדרום אירופה, גרמניה, כנותנת החסות העיקרית כיום באיחוד האירופי, מתגלה כסחטנית.

באירופה אין אופטימיות לבבית. המיתוס של הפיכתה של אירופה למקום שבו כל האנשים חיים בעושר ואושר, נעלם. ואילו באגדה הזו האמינו גם הגרמנים וגם היוונים. אגדה נוספת של "בניית גן העדן הארצי", נכשלה. כיצד לבחור בדרך הטובה ביותר לצאת מהמצב ההולך ומחמיר?

הערה: היציאה היא באיחוד האמיתי, שיכול להיות מושג דרך הפצת המידע הכללי על העולם והחברה האינטגרליים, אשר מחייבים אותנו להיות קשורים ביחסים טובים של כולם עם כולם. בהתחלה מספיק רק לדעת על זה, כמו על עובדה, על מצבו של הטבע, אחר כך על התפתחות הטבע, ההשפעה שלו בתוכנו ועלינו, על מנת לאלץ אותנו להתחבר. כאן מסתיימת כל ההשכלה. היא צריכה להיות מפורטת לכולם, בצורה פשוטה ושווה לכל נפש, דרך כל אמצעי התקשורת.

אחר כך מגיע השלב השני, התיקון המעשי של חברת האיחוד האירופי. מדובר בסדנאות טלוויזיוניות מאורגנות, דיונים, ארגון תנועה חברתית מאוחדת, אשר תשפיע על כל אירופאי. צריך להתחיל להתייחס לכל תושבי האיחוד האירופי כנמצאים בסירה אחת, בערבות הדדית, עם צורך בהשתתפות הדדית ובהתקרבות רגשית של אחים.

כאשר רק תחל התנועה לעבר האיחוד, האיחוד האירופי מייד יתחיל להרגיש שיפור והטבה בכל המבנים, הפעולות והתוצאות.

ידיעות קודמות בנושא:
קריסתו של האיחוד האירופי
אירופה מתאחדת?
יותר משליש מהאירופאים חולמים על "ארצות הברית של אירופה"

שאלה: האם צריך ללמוד להרגיש את כל רמות הקיום, או שההרגשה הזאת תתעורר באופן אוטומטי?

תשובתי: רק הייסורים יכולים להתעורר באופן אוטומטי, והם יאלצו אותנו ללמוד את זה, כלומר להרגיש את כל רמות הקיום. והלימוד הוא בתיקון עצמי, כדי להחזיר לעצמי את החושים שאבדו. בזה עוסק החינוך האינטגרלי.

נכון להיום אני קיים כחלק שנזרק מתוך המערכת הכללית. ועל מנת להתכלל יחד עם כולם, בגוף אחד, אני חייב לרכוש את החושים שאבדו לי, כדי שאוכל להרגיש את הזולת כמו את עצמי, את הטבע מסביבי כטבע שלי, כדי שאוכל להתקשר נכון עם העולם האנושי סביבי (האנושות והציוויליזציה) וגם עם הסביבה (עולם החי, הצומח והדומם).

לשם כך אני זקוק לחושים, להרגשה מתאימה. בלי הרגשה אני פשוט לא מסוגל לפעול. האדם חי בתוך הרצונות ופועל מתוך הרגשות. לכן, אנחנו חייבים לשחזר את חמשת החושים הללו.

ואז ברור שהתזונה וכל יתר הדברים יתקיימו בנו בצורה אוטומטית. אבל כדי להביא להתפתחות חמשת החושים האלה באדם, חייבים לפחות להביא אותו לחברה הנכונה ובהשפעת הסביבה כל אחד יכול להשתנות.

לסביבה יש אותן התכונות כמוני. ברגע שהיא מתחילה לתקשר איתי, היא מתחילה ללחוץ עליי, לעבד אותי מכל הכיוונים. כי כל מה שיש לי, אין סוף הרצונות, המחשבות, המאמצים, התנועות, התפיסה, הכול ב- 100% נמצא בתוך הסביבה האנושית. לכן, הם מעבדים ואפילו מעצבים אותי, מקנים לי כל צורה, גם פנימית וגם חיצונית.

לכן, העיקר בשבילנו הוא דווקא החינוך האינטגרלי. האדם משתנה בהשפעת הסביבה המתאימה הנכונה. רק לאחר מכן הוא מתחיל לתפוס השפעות ושדות עדינים יותר שקיימים סביבו. חוש הריח מתחיל לתפוס את מה שלא היה מסוגל לעשות קודם, השמיעה משתנה פתאום. אני מתחיל להרגיש מרחוק את כל מה שנמצא סביבי, כמו עיוור. לפי הקול אני מסוגל למדוד מרחקים בעיניים עצומות.

כלומר, כלולים בי המון חושים חדשים. ואז אני יכול לשלוט נכון בעצמי, להתאים את עצמי לאנשים סביבי. בהתחשב בעובדה שכל החושים שלי מתחדדים, ברור שאני כבר מתייחס אחרת למזון ולריחות וגם לצלילים, להכל. אני משתדל לשנות את כל זה כדי להיות בהרמוניה עם זה. בצורה כזאת, אני משתנה בהשפעת הסביבה, ועל ידי ההשפעה שלי יחד עם הסביבה, אני משנה את הטבע הדומם, הצומח והחי. כך זה צריך לעבוד.

אני בטוח שאנחנו נצליח לשחזר את החושים האבודים שלנו שבעזרתם אפשר להרגיש את העולם סביבנו, ובהשפעת הקשר האינטגרלי עם הסביבה, אנחנו נרכוש חושים נוספים בדרגת ה"אדם", שהם נמצאים מעל הטבע החי. ואז אני ארגיש את החיים, את מקור החיים, את הנהגת היקום, את כל מה שקיים סביבנו ושבינתיים נמצא מחוץ לחושים שלי, לא נתפס בתוכם.

יחד עם כל האנושות, או לפחות עם חלק ממנה, אני כבר ארגיש את הבריאה הרוחנית כתכלית אחת, כמחשבה אחת ואת השפעתה עליי. אני נמצא בתוכה, הכול עובר דרכי, וכל הפעולות שאני עושה, ובמיוחד הפעולות הפנימיות, נמצאות בהרמוניה עם המערכת העצומה הזאת, ואם עדיין לא בהרמוניה שלמה, אז אני אתקן את הכול. אני רואה כיצד אני קשור במיליארדי חוטים עם כל הגורמים הרוחניים והגשמיים שבבריאה.

מתוך שיחה מס' 4 בנושא "רפואת העתיד", 07.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להרגיש את הרצונות של האנושות כולה
חינוך או אילוף?
לראות את העולם כמו שהוא

דעה: א. צ'וליקוב, דוקטור למדעים מתמטיים ופיסיקליים: השקפות העולם שלנו משתנות כל הזמן. המודל העיוני העתיק של היקום החליף את הרעיון של ימי הביניים על בריאת העולם האלוקית. בעידן המודרני קיימת שיטה של גילוי הטבע, שהולידה את האשליה שהמוח האנושי הוא "כל יכול".

אולם בקני מידה קצת שונים מהרגילים לאדם, בעולם של תופעות אטומיות וקוסמיות, המוח שלנו אינו מסוגל לתפוס את הנצפה, כי בלב ליבה של המציאות הנצפית נמצאת המציאות הקוונטית הבלתי נראית, שהופכת להיות לגלויה במידת האינטראקציה של הנצפה והצופה. המחקר של המציאות הקוונטית הוביל למודעות של התמונה האחידה של העולם והקשר שלו עם התודעה האנושית.

אנחנו נמצאים בתהליך של חשיבה מחודשת של העולם והאדם, היווצרותה של ראיה חדשה של המציאות, כל מה שקיים (אדם, חברה, טבע) זה מערכת אחת יחידה, אחד שלם.

הערה: זה מעודד לקרוא על מה שחכמת הקבלה מדברת כבר אלפי שנים. מתוך המודעות של תמונת העולם החדשה נוצר הצורך להביא את החברה לצורה אחת משותפת, להידמות לכל המערכת. זה הנושא של השיטה של הלימוד האינטגרלי. כי רק בתוך האיזון של המערכת אנחנו נוכל להרגיש את עצמנו קיימים במצב נצחי ושלם.

ידיעות קודמות בנושא:
הקפיצה הקוונטית באבולוציה
העולם שמאחורי הגבולות כבר באופק
על סף תפיסה חדשה

מאמר דעה של קנצלר גרמניה, אנג'לה מרקל:

מדינות האיחוד האירופי חייבות להיות מוכנות לוותר על השלטון לטובת המוסדות האירופאים ולהמשיך את תהליך האינטגרציה. בינתיים אנחנו מצליחים למצוא פתרון כולל רק במצבי משבר קיצוניים. אולם ברגע שהמצב מתיישר, מדינות רבות רוצות לקבל החלטות עצמאיות.

האנשים צריכים להיות מוכנים לכך, שההחלטות לא תהיינה שייכות למדינות נפרדות, אלא לאיחוד האירופי. אחרת, אנחנו לא נוכל להמשיך את בנייתם של היחסים הקרובים יותר. עכשיו אנחנו עדים לכאוס. חברי האיחוד האירופי מוכרחים להבין, שאין אלטרנטיבה אחרת מלבד התנועה לעבר מנגנון מחובר יותר, שאותו ינהלו מוסדות על-לאומיים.

התייחסותי: מתחילים "להטליא" את האיחוד, מנסים ליצור חיבור רופף, וגם זה רק בקבלת החלטות כלכליות כלליות והחלטות שנוגעות למצבי משבר קיצוניים. אבל זוהי ההתחלה, ולאחר מכן המשבר יוכיח את הצורך של איחוד חזק עוד יותר, וכך ילמדו האליטות של האיחוד האירופי, כמו ילדים עקשניים, אף על פי שהשכל הישר מראה שיש להתחיל ברית מחיזוק הבסיס שלה, תרבות אחת, שאיפה לאיחוד שוויוני וחיובי של העמים.

מצב זה מושג על ידי חינוך אינטגרלי הדרגתי. הטבע דורש מאיתנו דווקא שינוי של הטבע האגואיסטי שלנו, דורש שנהפוך להיות חלק אינטגרלי שלו, דומה לו. ואילו המשבר הוא רק ביטוי חיצוני ליחסים האגואיסטיים שבינינו.

ידיעות קודמות בנושא:
היכן את, אירופה המשותפת?
אירופה צריכה להספיק להתאחד
העתיד של אירופה הוא באינטגרציה

דעה: (ס. ברונל, Brunel, כותב, גיאוגרף, "Libération", צרפת): במשך חמשת המאות האחרונות העולם התקיים בתנאים של שליטתה של אירופה, אשר הטילה על האנושות את הערכים ה"אוניברסליים" שלה, את הדמוקרטיה, זכויות האדם, השוויון בין האנשים, הזכות להתפתח.

היום העולם רואה את שקיעת המערב ודורש לעצמו את הזכות לשכתב את היסטוריית הכפיפות למערב שנמשכה מאות שנים. אירופה בכוח הכתיבה לעולם את הערכים, שהם כביכול אוניברסליים (על ידי סחר העבדים, הקולוניזציה-התיישבות), על מנת להוכיח את עליונותה, אך בעצם רק יצרה עניים ומודחים (מוגלים מהחברה).

העניים הם מחוסרי דיור, משפחות חד-הוריות, כל אותם אלה שבקושי יכולים למצוא את מקומם בעולם האינדיבידואליסטי החומרני. המודחים הם זרים או מהגרים, זקנים הנידונים לבדידות.

מה שווה תרבות, שבה אפשר למצוא את מקומך רק אם אתה צעיר, מושך מבחינה פיזית, בכושר טוב, עשיר, ואם אתה גבר.

האפריקאים סבורים שהאופן שבו אנו מטפלים בזקנים הוא בלתי מתקבל על הדעת. המוסלמים צוחקים על הביקורת שלנו כלפי ריבוי הנשים, מפני שהגברים הופכים למעשה את ריבוי הנשים לנורמה.

האסיאתים מזועזעים מכך שהאדם מסוגל לשים את החמדנות ותאוות הבצע מעל האינטרסים של הקבוצה.

חוסר השוויון הגיע לרמות איומות. העבודה איבדה את ערכה לנוכח הכסף ה"כל יכול" והרווח מהרכוש וההון.

ה"ברבריות" מציפה אותנו כאשר אנחנו נאבקים עם אלה שאינם מדברים את השפה שלנו ובעלי דת שונה, אנחנו יוזמים מלחמות "מוצדקות", אשר רק גורמות לכאוס ולאלימות. אנחנו נלחמים עבור נפט והגישה למקורות האנרגיה של אפריקה.

בכל מקום, המערב הבטוח בערכיו, ללא חשש מעונש, מדכא את הערכים של העמים שאותם הוא כביכול בא "לתרבת".

כיצד אנחנו יכולים לטעון שתרבות אחת היא מעל האחרות, אם היא מבוססת על גאוותנות, קסנופוביה (פחד מפני זרים), כיבוש, דחייה ושליטה?

התייחסותי: ללא ספק, התרבות המערבית שנחשבת למתקדמת והמפותחת מבחינה אגואיסטית, כבשה את העולם והטילה עליו את ערכיה. אך גם כל שאר העמים בעולם אינם מהווים דוגמה טובה. הגיע הזמן להתפתחותה של תרבות חדשה שהיא כוללנית, אינטגרלית, כאשר כל התרבויות, בהיותן שונות בינתיים כל אחת מהשנייה, מתחברות מעל כל השינויים על מנת להידמות לטבע למען ההישרדות.

ידיעות קודמות בנושא:
משבר התרבות האירופאית
היהירות הקולוניאלית של המערב
בלי הגה ובלי מפרש

סקירה (מיכאל גופמן, סוציולוג, אוניברסיטת "קולומביה", ניו יורק): חברה שמגדירה התפתחות כלכלית כמטרה העיקרית שלה, צריכה אדם חסר פנים, כחלק פונקציונאלי של הכלכלה. האדם הוא חלק של מכונה, וזה מה שמביא אותו לחופש ולאושר. לייבניץ (מתמטיקאי מהמאה ה- 18) טען, שהאדם הוא מכונה כמו מנגנון של שעון.

הרעיון של "אדם הוא בורג קטן", התפתח עד לאידיאל המודרני "האדם - מחשב", שקיימת התאמה של מוח האדם להיגיון הרציונלי של מחשב. היה נהוג לחשוב שחברה פוסט תעשייתית תעשה מהאדם מכונה. במדע הבדיוני ראינו את הפיכת האדם הלא מושלם למכונה מושלמת עם אינטלקט רב עצמה של מחשב, "האדם כמכונה", והיכולות שלו הן אין סופיות.

העולם הפנימי של האדם הוא לעתים קרובות בלתי הגיוני, והמטרה של החברה ליצור עולם שבו הכול נבדק ונשלט על ידי השכל, חינוך ומשטרה. הרגשות נשלטים על ידי לחץ חיצוני. אבל זה מועיל כשצורת החיים והיחסים החברתיים יציבים בחברה. האינסטינקטים והתוקפנות של ההמונים צריכים להיות מרוסנים, התעשייה זקוקה לעובד ממושמע.

הערכים החומריים יעשירו את העולם החומרי של האדם, אבל העולם הפנימי שלו יהיה מדולדל. את האדם צריך לא לחנך, אלא לאמן, כך התפתחו האימונים הפסיכולוגיים. הפסיכולוג, איוואן פבלוב, הוכיח שאפשר "לאלף" את כולם, שבעזרת פחד ושטיפת מוח אפשר לשבור התנגדות כלשהי ולכפות כללים שונים. אבל שיטות אלה נדחו, משום שאלימות גורמת להתנגדות, ולכן היא יעילה רק באופן זמני. הורגש הצורך בכלים של שליטה לא חיצונית אלא פנימית, עצמית.

זיגמונד פרויד (פסיכולוג, חוקר) האמין שהציביליזציות מתפתחות ומגדילות את הניגוד בין הצרכים האמיתיים של האדם ומה שהחברה מטילה עליו. כתוצאה מכך, נוצרת נוירוזה חברתית. העימות הבלתי מתפשר בין מטרותיה של החברה, לעבוד כדי לצרוך, והרצון לצרוך כמה שיותר, אף פעם לא יכול להיפתר באופן מלא. הצרכן מיואש מחוסר היכולת לצרוך את כל העושר של העולם. גם הקונפליקט בין חופש ומשמעת הייצור להשגת הצלחה נשאר בלתי פתור. הקונפליקטים הלא פתורים האלה באים לידי ביטוי בפחדים, חרדות ודיכאון.

הפסיכולוגיה האמריקאית: האדם חייב לקבל לחץ חיצוני של החברה, ואם האישיות שלו מתנגדת, נוצר דיכאון, כאשר הגוף חי, אך העולם הפנימי של האדם גוסס.

המקור של חוסר האיזון הרגשי הוא האווירה הכללית של החברה, אך רוב האנשים תופסים את חוסר שביעות רצונם כפגם של האישיות, ולא כפגם בכל מערכות החיים.

בעבר היו רואים דיכאון רק בחלק העליון של החברה, בצרכנים עם רגולציה קפדנית של התנהגות, שהובילה אותם לנוירוזות. בתהליך של ההתפתחות הכלכלית, חלק מההמונים הפכו למעמד הבינוני המשגשג, ובאמצע המאה ה-20 האדם כבר הפסיק להבין את עצמו, והתחיל להזדקק לעזרתו של הפסיכולוג, הפסיכואנליטיקאי, כדי לטפל בתסכול מעצמו, מהחיים שלו.

לאחר מכן, במקום הטיפול הפסיכולוגי הגיעה הפרמקולוגיה, היא פשוטה ונגישה. הטיפול התרופתי טוען, כי בעיות פסיכולוגיות הן תוצאה של חוסר או עודף של כימיקלים מסוימים בגוף. כל ההתנהגות האנטי חברתית היא תוצאה של הפרת האיזון הביוכימי. הפרוזאק זה "כותונת משוגעים" כימית.

רוב הבעיות הפסיכולוגיות הן תגובה לסביבה החברתית. אך הפסיכולוג משכנע את הלקוח שהאדם שמח ויציב מבחינה פסיכולוגית, אם יש לו אוכל, בית, בידור אחרי עבודה, והזדמנות לרכוש עוד ועוד דברים.

אז מדוע במדינות המשגשגות כלכלית כמו שוודיה, שוויץ וארצות הברית, נמצא השיעור הגבוה ביותר של מחלות הנפש ושל אנשים שחווים חוסר איזון נפשי מתמיד? הם אינם מסוגלים להתאים את עצמם לחיים הרגילים, והלחץ הבלתי הנסבל מביא אותם למחלות נפש.

הניצחון של הקִדמה הטכנולוגית יצר חברה של אנשים מאוד אומללים, בודדים, עם חרדות, תלותיים, מדוכאים רגשית, ש"חיים סתם". התמוטטות עצבים ללא סיבות אובייקטיביות, כל הזמן מופיעה בשיחות של האמריקאים המוצלחים. אבל ישנה סיבה אובייקטיבית – טבע האדם מתנגד להפיכה לרובוט.

אריך פרום (פסיכולוג גרמני) קרא לאדם המותאם באופן מלא לסביבה, "אוטיסט", מהמילה out, אדם שחי מחוץ לעולם האנושי. הוא חסר רגשות, מבין במתמטיקה, מכוניות, בעיניו אנשים אחרים הם חלק מהמכונות של העולם. אוטיזם נחשב למחלה גנטית, אבל מדוע המספר הזה עולה? לפני 60 שנה היה אחד מ- 10,000 בני אדם נולד אוטיסט, היום 1 מתוך 200 בני אדם הוא אוטיסט. זו מגיפה חברתית, תוצאה של הסתגלות אנושית לעולם המחשב. המספר הגדול ביותר של ילדים אוטיסטים, 1 עד 50, נולדים בעמק הסיליקון, מרכז העולם של טכנולוגיית המחשב, והם ילדים של גאוני מחשבים.

האדם הוא מכונה שמכוונת את עצמה, תחת ההשפעה של התנאים החברתיים, היא מייצרת תכונות שנדרשות לפי ההיגיון של ההישרדות בעולם הרציונלי של המכונות. אדם עם שינויים במצבי הרוח, עם רצונות מנוגדים, צריכים להחליף לאדם חדש. הדמוקרטיה הכלכלית, הפשיזם והקומוניזם הסובייטי יצרו אדם חדש, עם עולם פנימי פשוט.

"נמלים" כסוג של בנייה רציונלית של החברה האנושית, תואם לעיקרון של החברה הטכנולוגית, שבו האנשים, כמו נמלים, פועלים לפי התוכנית הנתונה. בעולם הזה של "נמלים" האדם ירגיש חופשי, כמו חיה בטבע. חופשי במאבק ההישרדות, במעמד השולט בקבוצה החברתית שלו, בסיפוק מיני. לא יותר מזה!

האם אפשר להציל את העולם הרגשי של בני האדם בתנאים הרציונליים שרק גוברים? רק בוויתור על ההתקדמות הטכנית והחומרית. אבל דווקא רציונליות, הסטנדרטים בתעשייה ובחיים החברתיים הביאו להמונים רמה גבוהה של חיים, דבר שהיה בלתי אפשרי במשך דורות!

הערה: בסופו של דבר, אנחנו גילינו מבוי סתום בציוויליזציה המודרנית: צריך לספק את הכול לכולם וזה יעשה אותם מאושרים, אבל, יחד עם זה, כולם צריכים להפוך לרובוטים, דבר שיהפוך אותם לאומללים.

הפתרון הוא להגביל ברמה סבירה את המילוי החומרי, ולתת מילוי רוחני ללא הגבלה, דבר זה ייצור הרגשה של נוחיות ואיזון מושלמים, הן מבחינה חומרית והן נפשית, אבל לא הרגשה קפואה, אלא תוך שאיפה בלתי פוסקת למילוי רוחני ללא הגבלה.

ידיעות קודמות בנושא:
הגבולות של השילוב האגואיסטי
האדם בורא את ההתפתחות של עצמו
"אדם", הוא מי שמסוגל להרגיש את הבורא

האבטלה הגיעה לשיעור מרבי חדש, ולמי שנשאר מחוץ למעגל העבודה, יותר ויותר קשה למצוא עבודה חדשה. יותר ויותר אנשים נמצאים בסיכון לעוני. אנשים צעירים, נשים מובטלות ואימהות חד הוריות הם בסיכון גבוה להתדרדר לעוני כרוני.

התייחסותי: אנו רואים, כיצד הצעדים שהחינוך האינטגרלי מציע חודרים בהדרגה למודעות הציבור, אבל זה קורה דרך הסבל, ולא דרך הגישה המאוזנת והפחתה מבוקרת בייצור ה"מיותר". בקצב כזה ובצורה כזאת, הירידה במשק תימשך עוד שנים רבות, ותהיה מלווה בסבלם של המונים בכל רחבי העולם, ובאופן טבעי, גם במחאות, בחירות חדשות ובעיות לא רצויות אחרות.

חייבים להסביר לאליטות ולהמונים, כיצד כולנו, בני האדם, מתקדמים על ידי הכוח הטבעי של ההתפתחות – לקראת חברה (כלכלה) של צריכה מאוזנת (הכרחית) וחיבור אינטגרלי כללי. על מנת לעבור למצב הזה, אנחנו צריכים להבין מה שקורה ולהתאים את עצמנו לכך, וזאת ניתן לעשות באמצעות החינוך האינטגרלי.

ידיעות קודמות בנושא:
המומחים מזהירים מפני מחאות חברתיות באיחוד האירופי
יום עבודה של שעתיים יציל את העולם
למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?

שאלה: אחת החולות שלי הייתה חולת סוכרת וסבלה מדיכאון. היא הייתה בודדה ולכן אכלה כפי שהזדמן לה, לא בישלה לעצמה כלום, חיממה אוכל מוכן במיקרוגל ואכלה בחיפזון. אני התעניינתי האם יש לה חברה, וכשקיבלתי תשובה חיובית הצעתי להן לבשל זו לזו, הן שמעו לעצתי ושתיהן החלו להבריא. מדוע האדם לא יכול לעשות משהו לעצמו, אבל עושה זאת בהנאה עבור מישהו אחר?

תשובתי: אצל אישה זה בולט באופן מיוחד, מפני שמופיע אצלה אינסטינקט אימהי, דאגה, מחויבות. האדם מתעצל לבשל לעצמו. ידוע, שאם האישה היא בודדה, היא אף פעם לא תבשל. אבל אם יש לה משפחה, אז היא לא יכולה להרשות לעצמה להזניח הכול.

למה כשאנחנו דואגים לאחרים אנחנו מבריאים? – זה אפילו לא מפני שמתאזנות המערכות שלי ושלך, אלא מפני שאנחנו באים לאיזון עם הטבע, עם העולם הסובב העצום, שבו זורמים כוחות רבי עוצמה ששואפים לאיזון. אנחנו נמצאים בינינו כמו דִיפוֹל: פלוס-מינוס, מינוס-פלוס, שמתחיל לשתף פעולה עם השדה העצום הזה, עם הכוח העצום, ומאחר ואנחנו שואפים להיות דומים לו, אז אנחנו מזמינים על עצמנו השפעה חיובית שמבריאה אותנו.

יחד עם זה, אין זה משנה באיזו דרגה אנחנו מתקשרים בינינו. נניח, ששני בני אדם שולחים זה לזה איזה שהן שטויות נעימות, לא משנה מה. העיקר, שבזה מתממשת פעולה שמעמידה אותם בהתאמה עם השדה העצום הזה, ואז שניהם הולכים ומבריאים. וזה לא משנה שאחד שלח לשני תפוח, וההוא שלח לו חזרה איזה חפץ חסר ערך, לא בזה העניין. העניין הוא דווקא ההתאמה עם הסביבה, עם מה אתה משווה את עצמך: או עם אנושות מקולקלת, שממנה אתה לוקח רק את כל ההשפעות השליליות, או עם השפעתו החיובית של הטבע העצום.

מתוך שיחה בנושא "רפואת העתיד", 07.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אם אחלה, לא אפנה לרופאים...
איזון בין בני האדם
למען הרעיון המשותף