דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / עבודת הגילוי המעשי של הבורא

עבודת הגילוי המעשי של הבורא

אם האדם מחפש דרכים כלשהן לקשור את עצמו עם המלך, אז שולחים לו אפשרות כזאת. זכינו להעביר כזאת הפצה לקהל הרחב, כאשר אנחנו מוכרחים ליצור קשר עם הבורא ולהרגיש את התלות שלנו בו.

כל העולם מרגיש תלוי ולא ברור במה. מיום ליום גוברת תחושת חוסר האונים וחוסר הידיעה מה יקרה מחר. אמנם אנחנו בחרנו כמטרת חיינו את ההתפתחות הרוחנית וזכינו בהזדמנות לבצע פעולות גשמיות עבור זה. והעבודה הזאת מביאה אותנו למסקנה לגבי חוסר האונים שלנו ביחס למטרות שהצבנו.

אנחנו מבינים שאנו זקוקים לבורא, לעזרתו. חסרה לנו מוטיבציה (מניע), חשיבות המטרה, עמידות, יציבות בהתקדמות שלנו לקראת המטרה, בירורים, כגון: לשם מה ומי אנחנו עושים את הכול ומי צריך את זה. כל האמור מאלץ אותנו לחפש קשר עם הבורא, לבקש עזרה ולקשור עימו את כל ההצלחה שלנו.

ככל שאנחנו יותר משקיעים מאמצים, כך המטרה נהיית יותר יקרה עבורנו כי השקענו בה כל כך הרבה, ובאופן כזה אנחנו זקוקים יותר לבורא. אך מי שלא רוצה להשקיע הרבה כוחות, הוא לא מעריך כל כך את המטרה ולכן אינו זקוק לבורא במידה רבה. מסתבר, שההשקעה הפיזית בהפצה ובעבודה עם הקהל היא האמצעי שמקרב אותנו אל הבורא. הרי בזכותה אנחנו מרגישים יותר ויותר את תלותנו בו.

את התלות הזאת בכוח העליון אנחנו יכולים לפתח בקבוצה, בזמן הסדנאות. אם נתעצל, הבורא יהיה חייב להוסיף לנו קצת בעיות, ייסורים. פתאום יופיעו איזה אויבים, יריבים, מתנגדים, ואז נרגיש יותר תלויים בבורא.

דווקא כאן נמצא החתך בין דרך הייסורים לבין דרך האור. אם משתדלים להידבק בבורא מתוך החיים הטובים, אז מתקדמים דרך האור. ואם שוכחים קצת ומתעצלים, מייד רואים איך שהצלחתנו פוחתת והאויבים מתרבים. בצורה כזאת הבורא מתקן אותנו, כאילו מכוון את הטיל אל המטרה, מסדר את המסלול שלה משמאל ומימין ומחזיר לכיוון הנכון. כך אנחנו חייבים להתקדם כל הזמן על מנת להשיג את המטרה. בכל העבודה הזאת יתגלה לנו כל התהליך.

זה טוב אם כל פעם כשאנחנו באים לאיזה אירוע, לבית כלא, לבית ספר, מעבירים הרצאות וסדנאות, "שולחנות עגולים", אנחנו מרגישים עייפים וחסרי כוחות כלשהם, ללא שום מוטיבציה. ואז שוב מופיעה אצלנו הנחיצות לפנות לבורא! בצורה כזאת אנחנו כל פעם מתחדשים. זה מכריח אותנו להתחדש. ומי שאינו עושה זאת, לא ירגיש צורך ושום סיבה לפנות לבורא.

כך אנחנו מעלים תפילה לעזרה, את המ"ן, היות ואנו רואים שהבורא חייב לעמוד בראש כל הפעולות שלנו. ורק לצורך זה שנביא לו נחת רוח אני יוצא לכל משימה. בפעולה עצמה אני חייב לראות את עצמי כמבצע את המשימה הזאת, ואילו באנשים שאיתם אני נפגש עליי לראות את הבורא. הבורא שלח לי אותם על מנת שדרך המגע שלי איתם אני בפועל אגלה אותו – בינינו, בחיבור "הכלים השבורים".

בסופו של דבר אנחנו אמורים להגיע לכזה מצב כאשר האגו מתבטל ונשאר למטה, ואילו אנחנו מתחברים מעליו, כמו שכתוב: "על כל פשעים תכסה אהבה", ומאהבת הבריות אנחנו נגיע לאהבת ה', הראשון הוא ה"כלי", והשני הוא ה"אור". וכך נתקדם.

כתוב: "אינו דומה היושב בביתו, כאילו עומד בפני מלך". אם אנחנו מוכנים לצאת מהבית ולהתייצב מפני המלך, אז יוצאים להפצה. במקרה כזה בכל שנייה יש לנו הזדמנות להתקשר עם הבורא וישנה נחיצות וצורך בקשר כזה, מכיוון שאחרת אנחנו לא מסוגלים אפילו טיפה להתאמץ.

צריכים רק להבין שהחולשה שלנו זהו "מלאך" מיוחד שלוקח מאיתנו כוחות על מנת להכריח אותנו לפנות לבורא. אין שום שִכחה. כל זה הם כוחות מיוחדים שבכוונה עובדים עלינו. שום דבר לא קורה סתם במקרה. אין שום מקריות!

מתוך ההכנה לשיעור, 23.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הרכבת יוצאת…
לטובת המען הסופי
נוסחת הפעולה: בורא – העולם – בורא

2 comments

  1. יש לי שאלה
    כתוב: ראיה אדם יוצר קשר עם אלוקות מודעות לעבודה שהחיים תלויים בבורא" עד עכשיו הכל מצוין
    ואז כתוב
    להגיעה לאהבת אלוקים מתוך הפחד
    זה ממש מוזר , כי לאהוב את אלוקים צריכים ממקום נקי של אהב. טהורה ולא מתוך פחד
    אשמח להסבר בבקשה

  2. יש לי שאלה
    כתוב: ראיה אדם יוצר קשר עם אלוקות מודעות לעבודה שהחיים תלויים בבורא" עד עכשיו הכל מצוין
    ואז כתוב
    להגיעה לאהבת אלוקים מתוך הפחד
    זה ממש מוזר , כי לאהוב את אלוקים צריכים ממקום נקי של אהבה טהורה אמיתית
    ולא מתוך פחד
    אשמח להסבר בבקשה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest