שׂפה משותפת של בורא ונברא

ככל שהמכשול העומד בדרך הוא גדול יותר, כך אני רואה בו "עזר כנגדו" גדול יותר, בהתאם לאופי ולתכונות של התכונה המנוגדת לאור של האגואיזם שלי. כי הרי אם אני אוכָל להתעלות מעליה, מעל לכל התכונות של, אהפוך להיות דומה לאור. אחרת, לא ידוע לי כיצד להפוך להיות דומה לאור.

את כל המכשולים האלה אני חייב להרגיש עד לפרט האחרון, אני נכלל בהם ומתעלה מעליהם בכוח האור! אך דווקא הם נותנים לי את צורתו, כי הרי לא לאור עצמו וגם לא לרצון ליהנות, אין צורה משלהם. וכיצד בצורה אחרת ניתן להשׂיג את ההידמות הזאת? כיצד ניתן לקשור שני ניגודים מוחלטים: רצון ואור?

לכן, ביניהם נעמדות מחיצות, קורות רוחב של הסולם, מדרגות כאמצעי לקשר ביניהם. והרצון ליהנות שקולט את כל המכשולים האלה בתוכו, בסופו של דבר יהפוך להיות דומה במלואו לאור. בפנים הוא נשאר אותו הרצון ליהנות, אך המסננים האלה עוזרים לו להפוך להיות דומה לאור. עליו רק להתעלות מעליהם! לא לקבלם כמכשולים שמחלישים את האור, אלא לכלול אותם בתוכו בצורה ההפוכה. זה נקרא ללכת "באמונה למעלה מהדעת".

מהמצב, שבו הבינה נכללת במלכות, ומלכות מקבלת שליטה על הבינה, עלינו לעלות, כדי שהבינה תתחיל לשלוט על המלכות ותכונות הבינה יהפכו לקובעות. כל הצורות הללו בין האין סוף, הכתר, לבין הדרגה הרביעית האחרונה, המלכות, נקראים שמות (תכונות) הבורא ומשמשים כדוגמאות שלפיהם האור יכול לברוא את המלכות ולהשפיע עליה.

המלכות, בזכות הוי"ה הפוכה מעצמה אל הכתר, יכולה להלביש את האור (לדבר עם האור), להידמות לו. שמונה הספירות האלה שבין הכתר והמלכות הן כשׂפה משותפת שאפשרית בין האור והרצון, בין הבורא לבין הנברא. לכן הם נקראים השמות הקדושים, הרי שם זה גילוי, השׂגת תכונת הבורא, היחס המיוחד שלו אלינו, המלכות. וכל מה שלא השׂגתי, לא ניתן לכנותו בשום שם.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 07.09.2010

רשומות קודמות בנושא:
שמות הבורא
לגלות את ה"קופסא השחורה" של הבריאה!