קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מתוך שישים גברים של הקבוצה שלנו רק חמישה עשר יוצאים לקהל עם ההפצה של החינוך האינטגרלי. איך אפשר לרתום גם את האחרים?
תשובתי: אם רק חמישה עשר גברים מתוך שישים יוצאים לקהל, אז מה עושים האחרים? האם קשה להם לסחוב תיק, מקל הצבעה, לוח כתיבה או משהו נוסף ולהשתתף בהפצה לפחות בצורה כלשהי?!
אני מדבר ברצינות! חייבים להשתתף באופן כלשהו, כי זה הרי נחוץ לנו. אני מבין, שחמישה עשר אנשים זה גם הרבה. 25% מהאנשים יכולים לצאת אל הקהל? זה הרי נפלא!
אבל האחרים גם כן צריכים להשתתף, אפילו לעזור בצורה פאסיבית יותר. שהם יאספו שאלות, ישרתו את האחרים, ירשמו, יצרו מגעים, יענו על שאלות ארגון קטנות. בסופו של דבר יתעורר בהם רצון גדול יותר. אבל העיקר שהם ישתתפו, שירגישו את הכוח הכללי המשותף.
מה זה אומר, לצאת אל העָם? אנחנו צריכים להרגיש את צרכיו, להתקשר לרצונות שלו, לחבר את רצונותיהם הקטנים ולספוג אותם. לכן נאמר: "עשה רצונו כרצונך". זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך". וכאשר אתה תתחיל לספוג לתוכך את הרצונות שלהם, תתחיל להרגיש שצריך לספק אותם, כמו רצונות של ילד, אז מופיעה בך גישה אחרת לגמרי לקבוצה, למורה, לבורא, אתה מתחיל לדרוש מהם.
מתוך שיעור בשפה הרוסית בנושא "שאלות ותשובות", 25.08.2013
ידיעות קודמות בנושא:
תתחילו לעבוד עם אנשים!
האמצעי להעלאת הקשר בקבוצה
היציאה לקהל היא צעד ראשון לקראת הבורא
