במעבר דרך גבול העולמות

אי אפשר להמציא דבר שלא קיים בטבע. יכול להיות שהפריט המקביל קיים לא באותו החומר שממנו אנחנו בונים ולא באותה הרמה שהוא קיים, אבל הוא חייב להיות. אנחנו לוקחים את כל הדוגמאות, האנלוגיות מתוך מה שקיים כבר בטבע, ולא יכולים להמציא משהו חדש לגמרי.

זה בלתי אפשרי באופן עקרוני. יש רק נקודה אחת חדשה בכל הבריאה – "יש מאין". אבל כל השאר, חוץ מ"מעשה בראשית", אלה הן תוצאות הנובעות מפגישת תכונות ה"אור" ותכונות ה"כלי", כל מיני סוגי התקשרויות. לכן אנחנו יכולים לקחת דוגמאות רק מתוך התכונות הקיימות וליצור הקבלות.

כל מה שנבנה בעולם שלנו, כלומר בהרגשות האגואיסטיות שלנו, שנקראות "העולם הזה", יש לזה איזה שהן דוגמאות בטבע. ואם אנחנו רוצים להמשיך להתפתח, בכך שלומדים חכמה מהטבע, אז חייבים לפתוח בתוכנו ראייה חדשה המכוונת בעל מנת להשפיע. אז אנחנו נוכל לממש בעצמנו גם את הדוגמאות של על מנת להשפיע.

אנחנו לא יכולים לקבל דוגמאות של התכונות העליונות מהעולם החומרי הזה, לכן כל ההתפתחות המדעית מסתיימת על הגבול בין העולם שלנו והעולמות העליונים. ועוד לפני שהמדע מיצה את עצמו, הרצון לקבל החומרי שלנו נכנס למבוי סתום, ומסתיים. כל ההתפתחות שלנו מסתיימת בגבול מסוים, מפני שאנחנו לא מוצאים דוגמאות חדשות שאותן אפשר היה לקחת מהעולם הזה.

ובמיוחד, נעלם אצלנו כל רצון לחפש אותן כדי להשתמש לצורך המצאות חדשות ועל ידן להתקדם בהתפתחות החומרית. אנחנו נמצאים במעבר, על סף ההתגלות של הרצון הרוחני החדש.

מתוך שיעור על המאמר "סוד העיבור – לידה" של בעל הסולם, 21.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אם לא תתנתק מהישן, לא תקבל חדש
המדע הוא לא האמת, אלא החיפוש
הדרך המורכבת להשגת הפשטות האלוקית