הסבלנות משתלמת

שאלה: כאשר, תוך כדי ההסבר למשל של "תלמוד עשר הספירות", אתה מרגיש שאנשים לא מבינים משהו, האם יש לך רצון להעביר להם את החומר בצורה שהם יבינו?

תשובתי: יש הבדל עצום בין אדם שעבר את כל זה, לבין אלה שמסתכלים מהצד. אני מכיר על עצמי כיצד הייתי בוהה במורי, כמו כלבלב שמסתכל על האדם, הוא מדבר והכלבלב מסתכל עליו בנאמנות ואינו מבין מה הוא רוצה ממנו. כך זה נמשך שנים רבות.

לכן אני מסביר בלי לשים לב לשום דבר. אני מטבעי מאוד חסר סבלנות. אבל כל מה שקשור דווקא להדרכת האדם, ללוות אותו לאורך הדרך הרוחנית, יש לי המון סבלנות, אני יכול לשבת איתם כך אלף שנים! בנוגע לשאלה הזאת, אני בעצמי לעולם לא מגלה שום סימנים חיצוניים של חוסר סבלנות.

הערה: אני שם לב שכבר בפעם ה-200 או בפעם ה-500 שואלים אותך את אותה השאלה ואתה עדיין עונה עליה בשלווה…

תשובתי: זה מפני שאני רואה שמאחורי כל רגע של התנהגות כזאת מתרחש תיקון. האדם יחד עם זה אינו מרגיש שום דבר, אבל כבר מסתובבים בו "גלגלי השיניים", הכול מצטבר ומצטבר… אבל על המונה שלו עדיין לא התחלפה הספרה, אבל בפנים כבר מתרחשים כל השינויים. לכן, כשאני מרגיש את ההצטברות הזאת כתהליך מצטבר, אני מתייחס כלפיו בשוויון נפש, אני רואה שאני עובד.

שאלה: כלומר, אין לך רצון לפשט משהו מסובך? האם לפי דעתך זה צריך להיות כך?

תשובתי: אני לא יכול לפשט שום דבר, מפני שאני פועל בהתאם למבנה הפנימי של האדם. כאן אני כמו מנתח שפותח, רואה מה קורה ועובד בהתאם לזה. אין לי ברירה, ולכן יש לי סבלנות.

שאלה: כיצד לומדים להרגיש את ספר הזוהר?

תשובתי: צריך פשוט להתקדם יחד עם הטקסט, ממש עם כל משפט, לעכל אותו ולבלוע כל פעם בהדרגה לתוכנו, כמו נחש המתלבש על טרפו. ואז הכל יצליח.

כי הזוהר זהו החלק הגבוה ביותר של חכמת הקבלה, המעוף שלה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 29.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
עומקם של חוקי התורה
לפי התורה כולם שווים
הפלה רוחנית