באור השמש ובחשכת הלילה

"אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים: אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו." (תורה, ספר "שמות", פרשת "משפטים", פרק כ"ב, פסוקים א' – ב').

הגנב, זה האגו שלנו. הוא כל הזמן מנסה לעשות חפירה בתוך האדם ולקחת לעצמו. אם הוא עושה את זה שלא במודע, בלילה, כלומר כאשר כל זה אינו מובן וברור לאדם, אז לאדם יש את הזכות להרוג את הגנב הזה, מפני שכך מתבצע התיקון שלו.

אבל אם "זרחה השמש", אז אתה לא צריך להרוג את האגו, אתה צריך לתקן אותו, ואם אתה מתייחס אליו בצורה לא נכונה, אז אתה נופל מהמדרגה הזאת, כלומר מת, הורגים אותך. לכן אין לך זכות להמית את האגו שלך, כיוון שאתה צריך לתקן את הגנב, את הפעולה האגואיסטית לפעולה אלטרואיסטית, ולא סתם להרוג.

ישנן שתי תקופות גדולות של תיקון או שני חלקים בכל פעולה:

• "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", כאשר האדם מתוך המצב האגואיסטי שלו עובר למצב ניטרלי.
• "ואהבת לרעך כמוך", כאשר אתה כבר עושה טוב לאחר, מה שהיית מאחל לעצמך.

לכן אם האדם פועל "בלילה", כאשר הוא עדיין לא מוכן לתיקון האמיתי, אז אין לו כוחות, אבל אם הוא נאבק עם האגו, אז יש לו את הזכות להרוג אותו, כלומר פשוט לנטרל, אין לי אותו. אבל אם הוא פועל "ביום", כאשר האור העליון מאיר עליו וניתנים לו כוחות, אז הוא צריך לתקן את האגו ולא להרוג אותו. על ידי זה שהוא הורג אותו, הוא לא מבצע את אותה הפעולה שיכול לעשות, ובזה הוא ממית את עצמו, כלומר נופל למדרגה יותר נמוכה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", פרשת "משפטים", 20.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הדיבר "לא תגנוב"
כללים רוחניים לא פשוטים
הדיבר "לא תנאף"