הרשלנות הפושעת של חוסר הפעילות

אנחנו לא מודעים לנזק שאנו גורמים על ידי השתתפותנו הלא מספקת בעבודה. מי שאינו משקיע את המאמצים המוטלים עליו, כבר נחשב כגנב שגונב מכולם והורס את הסירה הכללית. בעולם הרוחני פועלים כללים יותר נוקשים יחסית לעולם הגשמי.

זה נובע כתוצאה מכך שאנו נמצאים בכלי המשותף וקשורים יחד, כמו שמתגלה היום בעולם שנפתח כאינטגרלי וסגור. ואם אני כבר נכלל במערכת, אך איני משתתף בעבודתה, זה אומר שאני בולם, סותם אותה ולא מאפשר לכל השאר להגיע לרמה הנדרשת של שיתוף הדדי. יוצא, שאני גונב מכולם.

כביכול, נשרף מרכיב אחד קטן במערכת הגדולה ומפסיק לפעול. ברור שבכך הוא מקלקל את כל המערכת. הוא לא יכול להגיד שהוא לא אשם, כי הרי הוא לא תרם את חלקו הזעיר. אמנם, היות והוא חדור ומולחם בתוך המערכת, הוא חייב לתפקד בהתאם למקומו, אין לו שום אפשרות לברוח. צריכים להכיר בבירור בתנאים הללו ולהבין שכולנו נמצאים ברשת אחת.

לכן אתה לא יכול להגיד שלא בא לך לעשות שום דבר ולבקש לעזוב אותך. ואם אתה נושר לגמרי מהמערכת, אתה נכנס תחת שליטתה של "היד המתקנת" הרבה יותר אכזרית מאשר הקבוצה שלך.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 05.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
דוושת המצמד
רק אחריות, ושום תירוצים!
אל תישן, אתה תפספס את כל החיים…