מתחת לאוכף או על האוכף

בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", סעיף ד':

"כי באמת הדבר ונכון מאד, שהשי"ת בעצמו, מניח ידו של אדם, על הגורל הטוב, דהיינו, על ידי שנותן לו, חיי נחת ועונג, בתוך החיים הגשמיים, המלאים יסורים ומכאובים וריקנים מכל תוכן… שאין לך, הנחת ידו של אדם, מצדו ית', גדולה מזו.

ודבר הבחירה של האדם, היא רק לענין החיזוק. כי ודאי, עבודה גדולה ויגיעה רבה יש כאן, עד שיזכך גופו, ויוכל לקיים התורה ומצוות כהלכתם, דהיינו, לא להנאת עצמו, אלא כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, שנקרא "לשמה". שרק באופן זה, זוכה לחיי אושר ונועם, המלווים עם קיום התורה.

ובטרם שמגיע לזכוך הזה, נוהג ודאי בחירה, להתחזק בדרך הטוב, בכל מיני אמצעים ותחבולות. ויעשה, כל מה שתמצא ידו, לעשות בכחו, עד שיגמור את מלאכת הזכוך. ולא יפול ח"ו, תחת משאו באמצע הדרך."

איך אפשר להבין את זה? למעשה המילים הללו מציירות תמונה נוראית: הבורא מחזיק אותי ב"אוזניים" או ב"כתפיים" ומכוון כל צעד שלי על ידי תענוגים או ייסורים, כלומר יכול לעשות איתי כל דבר שהוא רוצה. וכמו כן, יש משהו שבו אני צריך "להתחזק" למעלה ממה שהוא עושה ושולח לי.

בסופו של דבר, אין לי שום בחירה בחיים הרגילים, מפני שהתענוגים או הייסורים מניעים אותי. המכונה שלי מצייתת באופן אוטומטי למה שמכתיבים לי התענוגים או הייסורים ואני לא יכול לעשות עם זה שום דבר. יש בתוכי איזו מכונה שכל הזמן מסובבת אותי עם הפנים לתענוגים ועם הגב לייסורים. ה"מכונה" הזאת יודעת רק לחמוק מהרע ולהסתובב לטוב.

אז במה אני יכול להתחזק? איך אני יכול לשלוט על ה"גוף"? איך להתנגד לכיוון של הבורא, שמלמעלה מכוון אותי בדרגה ה"בהמית"? האם דבר כזה אפשרי?

העניין הוא, שחוץ מרצונו של הבורא ישנו עוד גורם אחד שבו אני יכול להשתמש, שזאת השפעת הסביבה. בזה אני הולך נגד הבורא, נגד הטבע שלו ורוכש משהו מעל הדרגה ה"בהמית", הופך למשהו גדול יותר.

בעל הסולם, מאמר "החרות":

"לכן המתאמץ בימי חייו ובוחר כל פעם בסביבה טובה יותר, הרי הוא ראוי לשבח ולשכר, וגם כאן לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה, המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו."

מכאן ברור, שיש לנו בחירה חופשית לבנות מעל דרגת ה"חי" את דרגת ה"מדבר", שדרגת ה"מדבר" תרכב על דרגת ה"חי" ותנהל את הטבע שלו. לשם כך הוא גם כן ישתמש בשני כוחות, אבל כבר אחרים. עכשיו הוא יקבע את הטוב ואת הרע על ידי סביבה טובה שממלאת אותו.

באופן כזה, הבורא מנהל את האדם בדרגת "דעת", והוא מנהל את עצמו ב"למעלה מהדעת".

כל העניין הוא, עד כמה אני נכלל בסביבה הנכונה ונבלע בה. רק בזה תלוי העתיד הטוב שלי.

מתוך שיעור בנושא הכנה לכנס בסנט פטרבורג, 07.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
את מי להושיב על כס המלכות?
תבחר בחופש
כיצד לבחור בסביבה טובה יותר?