להתפתח עבור רצון חדש

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", סעיף ל"ט:

"ואחר שנתבאר, שכל התכלית, הנרצה להבורא ית', מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדלותו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם, שהכין בעדם."

ובכן, ישנו איזה טוב שהוא הכין בעדנו, ואנחנו צריכים להתפתח כדי להיות מוכנים לאותו התענוג.

עכשיו אנחנו לא היינו מרגישים אותו כתענוג, אלא להיפך, זה היה נראה לנו כייסורים הגדולים ביותר, החושך הנורא.

כי הבורא הכין לנו תענוג מהשפעה, להיות באותו מצב כמוהו. הבורא נהנה מהשפעה, ולכן, אנחנו צריכים להגיע להכרת הרע במצבנו הנוכחי ולהכרת הטוב בתכונת ההשפעה, ברצון להשפיע. ואז נשאר לנו רק להצטייד ברצון להשפיע ולהרגיש בו את התענוג מההשפעה.

על ידי זה שאנחנו מגלים את הדברים האלה, אנחנו במידת כוחנו, מתחילים להעריך את גדלות תכונת ההשפעה, תכונת האהבה. אנחנו מבינים עד כמה שזה נעלה, גדול, מיוחד, ולפי זה אנחנו גם מתחילים להעריך את הבורא, שזוהי התכונה שלו.

נאמר: "ממעשיך הכרנוך". כזה הוא הסדר, והשלב השני שלו לא יגיע עד שלא ימומש השלב הראשון. מהמעשים של השפעה שאנחנו בעצמנו מממשים אותם ולכן מגלים ומכירים אותם, מזה אנחנו מכירים את הבורא. ורק במידה הזאת בלבד אנחנו יכולים לכבד אותו, "להכיר אמיתיותו וגדלותו".

וזו היא תכלית הבריאה.

מתוך שיעור בנושא "הכנה לכנס בסנט פטרבורג, שיעור 1", 03.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
חובתו של האדם לעשות טוב
ממעשיך הכרנוך
במה אפשר ליהנות את הבורא?