לפני עלות השחר

שאלה: האם עליי להתכונן לכנס בסנט פטרבורג ולהגיע לשם כבר עם תיאור מוכן של המדרגה הבאה שבה אני מחובר עם כולם?

תשובתי: לא, אין לי עם מה להגיע. ההכנה היא בניית המדרגה הבאה ולא המדרגה עצמה. היא אינה קיימת, אלא אני בונה אותה, כפי שאני מכין מטעמים שונים לשבת כדי שיהיה מה לאכול. אני מעצב את מצב החיבור, האיחוד, שבתוכו אנחנו מגלים את הכוח העליון ביחד בינינו.

אם לא היינו מכינים את ה"כלים" בלילה, בניתוק מהרוחניות, כתוצאה מהזיווג "בחצות הלילה" בין "פרצוף" אבא ואימא, אז לא היינו מגיעים למצב של "בוקר" רוחני. ברוחניות אני בונה את הכול בעצמי, כי המציאות שלי, המצבים שלי, השינויים בין ה"יום" ל"לילה" נקבעים רק על ידי התפיסה שלי.

אני נמצא בעולם אין סוף, אבל הורידו לפניי וילון והשאירו אותי בחושך, בצמצום, כדי שאני בעצמי אפתח, אגלה את הכיסוי בהתאם להכנה הפנימית שלי.

לכן, ההכנה היא עבודה מעשית. אנחנו לומדים מראש את החומרים ואת השירים של הכנס, את התוכנית על כל הדקויות, כדי להתכונן בפנים לפעולה. בכנס אני מתכוון לבצע את פעולת החיבור ולכן עליי לעבוד על זה מראש ללא הפסק.

כך קורה תמיד כשאני הולך למקום שאני מאוד רוצה להיות שם, אני כאילו כבר נמצא שם.

ומצד שני, אם אני סתם מצפה לכנס בתקווה שהכול יסתדר בעצמו, אז הציפיות שלי יעלו בתוהו. בלי ההכנה לא יקרה שום דבר, ועליי להבין שעל ידי ההכנה אני בונה ומעצב ממש עכשיו, כל רגע פעולה מכריעה.

ברוחניות, בלי צעדי ההכנה, בלי בנייה ממשית, נשאר מקום ריק והמטרה מתרחקת ממני, לא משנה עד כמה אני משתוקק אליה. כמו באגדות ילדים. זהו הגורל של מי שמצפה, להבדיל מאלה שבעצמם בונים את העתיד שלהם ומגיעים אליו.

המושג "בורא" אומר, "בוא וראה". עליי לתקן את ה"כלים" שלי, זה האמצעי היחיד. לכן, ההכנה היא תיקון ה"כלים", "לפנות בוקר" ב"לילה". לכן מגיע "עמוד השחר", כיוון שאני תיקנתי את ה"כלים", אחרת אני אשאר כל הזמן בחושך.

יתר על כן, הרגשת ה"ערב", החשיכה המתקרבת, אפשרית רק אחרי שעושים נכון את עבודת ה"מנחה", ששם האור והחושך מתחילים להתערבב ואני כבר לא מבדיל ביניהם, כי מתגלה בי רצון חדש. והוא מתגלה מפני שאני הכנתי את עצמי ב"יום" לקראת ה"לילה". כך מתחלפים ה"ימים" וה"לילות".

עלינו להתייחס להכנה בתשומת לב רבה. כי הרגעים שאין בהם שום תועלת נמתחים אצלנו לשעות, ימים וחודשים ואנחנו לא משתמשים בהם נכון. אני מכיר את זה על עצמי, כי רק אחר כך מתגלה כמה אתה פספסת… לכן, אסור לנו לפספס את ההזדמנות וחייבים להגיע לרצוי.

מתוך שיחה על ההכנה לכנס, 26.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מתווה מחושך ואור
נשים מתכוננות לכנס
מבול של שאלות על הכנס בסנט פטרבורג