קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 5, כנס קרסנויארסק
נושא השיעור: "כיצד מגיעים מאהבת חברים לאהבת הבורא". מטרתנו העיקרית ובעצם היחידה היא להגיע לאהבת הבורא, כלומר לתכונת ההשפעה. כל יתר המטרות הן רק היסוד להשגתה, לפתרונה.
האהבה לתכונת ההשפעה, כלומר, להיות כל הזמן בתכונה הזאת, לרצות, להשתוקק לאהבה הזאת. אז כיצד אפשר להשתוקק לתכונת ההשפעה ולאהוב אותה כפי שהיום אנחנו נמשכים בתת ההכרה, באופן לא מודע, בצורה אינסטינקטיבית, לקבלה, להרגשת המילוי בתוכינו?
אני כל הזמן מרגיש שחסר לי משהו, אני בוחר בצורה אוטומטית את התנוחה האופטימלית הנוחה ביותר לגוף שלי מתוך כל האפשרויות בתנאים הנתונים, בוחר בחיים לקבל תענוג מקסימלי הדורש השקעה מינימלית. כך אנחנו מתוכנתים, לכן, כל הגוף שלנו וגם כל תא שבו פועלים כל הזמן לפי העיקרון הזה. אז כיצד אנחנו יכולים להגיע לאותו המצב אבל להיפך, לקבל אותו התענוג מתכונת ההשפעה, לבחור באופן אוטומטי כל רגע כיצד מקסימום להשקיע ולעשות נחת רוח?
זה אפשרי רק אם אני מאוד אוהב מישהו. ואז אני כל הזמן מרוכז רק במילוי המרבי שלו. כמו אימא שמחזיקה את תינוקה וחושבת רק כיצד היא יכולה לתת לו עוד משהו, בודקת מה עוד חסר לו. מהצד רואים זאת היטב, כיצד אימא כל הזמן מסתכלת על הילד שלה וכל מחשבותיה מרוכזות רק בו. ליחס כזה עלינו להגיע כלפי תכונת ההשפעה, לאהבה הכללית.
לא משנה כמה אני מנסה לשכנע את עצמי שהאנשים מסביבי הם אני, חלקי הנשמה שלי שבכוונה נראים לי כ"יצורים" זרים, אבל אני לא תופס אותם כמשהו שנחוץ לי ושייך אליי. ו"תכונת ההשפעה" נתפסת בכלל כמשהו לא ברור, מופשט. חכמת הקבלה מסבירה שתכונת ההשפעה הזאת היא חסרת צורה, אינה מורגשת כשלעצמה אלא מתגלה רק כלפי מישהו.
הנשאים של התכונה הזאת זה אנחנו! אז כיצד אנחנו יכולים לבטא אותה, כיצד להתחיל להרגיש שאנחנו נהנים על ידי השפעה לזולת ושאין לנו תענוג אחר?
אם כל פעם שאני משפיע לזולת אני הייתי מרגיש מילוי, היה לי קל להשפיע. אז, זה היה להשפיע על מנת לקבל, כלומר, האגו המוסווה, קבלה נסתרת, ושום דבר אחר שלא היה מאפשר לי לצאת מתוך עצמי. אנשים משפיעים רבות בחייהם כדי לרכוש תענוג. אנחנו כל הזמן מתפרנסים כדי להחליף את פרי מאמצינו תמורת תענוגים, מילויים ונוחות כלשהם.
אבל כיצד אני יכול להתעלות מעל זה ולעשות השפעה על מנת להשפיע, כך שגם הפעולה בעצמה תתרחש בתוך הזולת וגם התענוג שיורגש באחרים ולא בתוכי, לא בתוך האגו שלי, לא בתוך הרצונות שלי, כאילו אני עברתי לתוך הזולת. האם זה אפשרי? – לא, זה בלתי אפשרי! אנחנו לא נוכל להגיע לזה בעזרת הטבע שלנו, לשם כך נחוצה התערבות, השתתפות של תכונת ההשפעה העליונה, שקיימת מחוץ לנו ומנותקת מהאגו שלנו.
הכוח העליון שנקרא הבורא, חייב לעזור לי להתנתק מעצמי ולהתחיל להרגיש את הפעולות, את התוצאה, וגם את המילוי מהתוצאה, וכל זה נמצא מחוץ לי. ואני נשאר רק עם ה"רשימו" שלי, ה"נקודה שבלב". והאגו שלי לא יתמלא יותר, ויישאר ריק. פועל עליו חוק של "צמצום א'" שלפיו הרצונות האגואיסטיים אינם יכולים להתמלא!
כלומר, אני צריך לוותר לגמרי על הרצון להרגיש תענוג בתוכי ולעבור להרגשת התענוג בתוך הזולת, להפוך אותם לשלי. אני לא רוצה להחליש אתכם, אבל בדרך כלל בן אדם נבהל כאשר לפתע הוא מבין עד כמה זה מנותק מהמציאות האגואיסטית שלנו.
מתוך שיעור מספר 5 בכנס קרסנויארסק, 14.06.2013
ידיעות קודמות בנושא:
סימפוניה אחת לכולם!
אני מקבל את כללי המשחק
לחבר את המעגל הרוחני הראשון
