מילים חדשות על העיקר

מתוך שיעור הכנה לכנס בקרסנויארסק.

צריך להבין, שאין שום הבדל בין חכמת הקבלה והחינוך וההשכלה האינטגרליים. זה פשוט אותו הרעיון שמועבר ומנוסח במילים שונות. ממאמרי בעל הסולם והרב"ש אנחנו יודעים, שהשיטה נבנית על הכרת חשיבות המטרה, על היציאה מתוך האגו שלנו, על עלייה מעל עצמנו, על האיחוד שבו אנחנו נגלה את הבורא, את הכוח העליון, את הכוח האינטגרלי של הטבע. כל התנאים האלה, שעליהם אנחנו מדברים וקוראים, נכונים וניתנים לשימוש גם בהשכלה האינטגרלית. רק ששם אנחנו לא משתמשים במונחים כמו "בורא", "נברא", "אור מקיף", "ספירות", "פרצופים", וכולי.

בעיקרון, אנחנו מתארים בשפה "אזרחית", אנושית, את אותם התנאים, את אותם התהליכים. אנחנו אומרים שבאיחוד ובדבקות בינינו לאט לאט מופיע כוח האיחוד האינטגרלי, או כפי שנהוג לומר היום "חכמת המונים". זהו הבורא, זה האור. לא בבת אחת, אלא בהדרגה זה יתגלה עד לדרגה האמיתית שלה. בכללות, זה אותו הדבר.

ולהיפך, אפילו כאשר מדברים במונחים של ההשכלה האינטגרלית, אז אתה מתחיל להבין טוב יותר את המונחים הקבליים, את המשמעות הפנימית שלהם. כי אנחנו התרגלנו למילים מסוימות, אבל מה מסתתר מאחוריהן? איזה מטען קיים בהן? איזה מסר? את זה אנחנו לא מרגישים בדיוק.

לכן, כאשר אנחנו ניגשים לחינוך האינטגרלי, אנחנו מתחילים להרגיש בפועל מה זאת השיטה הקבלית, באיזה אופן היא מאחדת את האנשים ומזמינה בקרבם, דווקא בחתך ביניהם, את ההתגלות של רשת הכוחות, של הקשרים האלטרואיסטיים ההדדיים. דווקא שם תתגלה הדרגה הבאה של הטבע, המדרגה האמיתית של האדם, או של הבורא.

לכן, אנחנו לא בורחים מחכמת הקבלה, אלא פשוט מביעים אותה במילים אחרות. דרך אגב, שיטה דומה היתה בשימוש מהצעדים הראשונים של המדע הזה. אנחנו כבר יודעים, שקיימות ארבע שפות של תיאור המצב הרוחני, האינטגרלי העליון:

• שפת התורה, שזו השפה הפשוטה ביותר, שבה מתואר כביכול הסיפור ה"היסטורי".
• שפת המדרש.
• שפת האגדה.
• שפת הקבלה.

שפת הקבלה היא השפה המדויקת ביותר, זוהי שפה טכנית, שבה משתמשים במונחים מדויקים: כוחות מנוגדים, הפועלים ביניהם בצורה הדדית בעזרת דחייה, קירוב, ריחוק. למעשה זהו בירור כיווני (וקטורי) בדיוק כמו במתמטיקה: שיתוף פעולה בין שני כוחות מנוגדים בעזרת הקשר ביניהם, שאותו הם משיגים. הקשר הזה נקרא "מסך".

לכן, כל המערכת היא מאוד פשוטה. כוח ההשפעה שמוצג באופן מוסכם שיורד ממעלה למטה, וכוח הקבלה. אם כוח הקבלה הזה יכול לשנות את עצמו ולעבוד עם ה"מסך", אז הוא הופך להיות דומה ושווה לכוח ההשפעה. הם מתחברים ביניהם ועל הקשר הזה שביניהם נוצרת הרגשה של המצב העליון.

אנחנו איתכם זה כוח הרצון. לא נברא שום דבר, חוץ מרצון. קיים אור, כוח ההשפעה, וקיים רצון, כוח הקבלה. אם אנחנו יכולים לדמות את כוח הרצון שלנו לכוח ההשפעה, אז שני הכוחות האלה אינם מנוגדים זה לזה, אלא מתחברים הדדית, ובקשר הזה אנחנו מגלים את עצמנו במצב של הכוח העליון.

באופן כזה, גילוי הבורא, הגילוי של הכוח העליון הזה מתרחש בנו. אנחנו הופכים את עצמנו לבורא. לכן הבורא נקרא "בוא וראה", כלומר תגלה בתוכך. מאחר ואתה משנה את התכונות האישיות שלך, אז התכונות המתוקנות האלה שלך מהוות את גילוי הבורא בתוכך.

וודאי שהלקסיקון הוא אחר, אבל כל שאר הדברים הם לגמרי אותו הדבר. לא הומצא שום דבר אחר, ואין כאן שום דבר אחר. זה אותו המדע שמובע כבר לא רק בארבע השפות הללו, אלא בצורה העכשווית, במונחים של המערכת החברתית המודרנית.

מתוך שיחה לפני הכנס בקרסנויארסק, 12.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
היוזמה צריכה לבוא מאיתנו
הקשר בין שפת הקבלה לשפת החינוך האינטגרלי
אותה השיטה, בגישה שונה