אחדות: יש ויש

laitman_2010-03-12_9587.jpg

בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות": "האומה הישראלית הותקנה בזה בבחינת "מעבר", אשר באותו שיעור שישראל עצמם יוצאים מצורפין על-ידי קיום התורה, כן מעבירים את כוחם לשאר האומות."

שאלה: מה קובע את עוצמת האור שאנו מעבירים לעולם?

תשובה: זה תלוי גם בעליון וגם בתחתון.

קודם כל, העליון צריך להתאים את עצמו לתחתון. קיבלנו הזדמנות, התעוררות ואמצעי – וזאת עוד לפני שאומות העולם התעוררו. זו היא התקופה הנוכחית שבמהלכה אנחנו חייבים להתאים את עצמנו אליהם. אנחנו צריכים לדעת, להבין, להרגיש אותם, אנחנו צריכים להתארגן בצורה נכונה, לספק להם חומרי הסברה ולימוד, בקיצור, לעשות את כל מה שנדרש כדי לטפל בעולם. זה תלוי בנו.

במידה שאנחנו מצליחים בזה, מוכנים לדאוג לאחרים, באותו המידה הם מרגישים את השבירה ולא יודעים איך לצאת מזה. אין להם שום פתרון למצב הזה, שאליו הגענו במהלך הטבעי של ההתפתחות. ואנחנו צריכים לעזור להם להבין את העובדה שההתפתחות הטבעית, זאת התפתחות אגואיסטית. כמובן, אנחנו לא מפחידים ולא מאשימים אף אחד, אלא רק מסבירים את השלב הנוכחי של האבולוציה, שאליו הגענו בעל כורחנו.

כיום אנו מוצאים את עצמנו במבוי סתום: אנחנו כבר לא רוצים להתפתח, אין לאדם עניין בזה. כל מיני תחומי הפעילות שלנו כבר לא מעניינים אותנו כמו בעבר. כל דבר מגיע לסיומו.

ואז, בנוסף לכך שההתפתחות האגואיסטית שלנו הינה סופית ולא מותירה שום הזדמנות לברוח, לפרוץ, ומאפשרת רק למתוח את השלב האחרון בדרך, כאשר נצברים וגדלים כוחות הרשע – אנחנו צריכים להסביר גם את הסיבות למה שקורה.

וכאן אנו מתחילים לדבר על הטבע. מצד אחד, הוא מפתח את האגו שלנו, ומצד שני, בדרך לשיאו, הוא מתחיל להתגלות. האגו גדל לאורך ההיסטוריה של המין האנושי והטבע, לעומת זאת, מתגלה כמערכת "עגולה", אינטגרלית. ולכן אנחנו מתפתחים לא רק כיחידים, כאינדיבידואליסטים – אגואיסטים, אלא אנחנו מבינים שכדאי לנו, בדומה לתאים חיים, להתחבר ל"תאגידים" משותפים. אנחנו מוכנים לתרום, לשתף פעולה, כמו איברים של גוף אחד.

לכן, הטבע מפתח בנו שתי גישות: אינדיבידואליזם וחיבור. בסופו של הדבר, כולנו מוצאים את עצמינו קשורים זה לזה בעולם הגלובלי, הטבע מגלה לנו את האינטגרליות ה"עגולה" שלו. ואז יש התנגשות: למרות הקשר ההדדי בינינו, אנו ממשיכים לנצל את הזולת, בעוד שאנחנו עומדים מול אהבת הזולת. את ההבדל, את הפער בין שתי הגישות הללו אנחנו מרגישים בצורה של המשבר העולמי (Δ). הוא נגרם על ידי כך שברוע שלנו אנחנו מנוגדים לטבע.

באופן כללי, אלה הם שני הכוחות המנוגדים שהטבע מפעיל. ויש רק פתרון אחד – להתחיל בחיבור הטוב. הרי, ניצול הזולת, זה גם חיבור, אבל חיבור רע. ולכן, מצד אחד, העולם הפך להיות גלובלי, ומצד שני, שקע לתוך המשבר בגלל הפירוד, כאשר הוא צריך להיות גלובלי ואחיד, בדומה לטבע.

מתוך שיעור על מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות", 06.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
היוזמה צריכה לבוא מאיתנו
לתת לעולם את הפיתרון
ההצלה היא בחיבור

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest