מבט על עולם אין סוף דרך המשקפים ובלעדיהם

שאלה: לא ברור כיצד במערכת הבריאה הסגורה, שכולה מקושרת וכל חלקיה שווים, בכל זאת נשמרת היררכיה שבה ישנם שולטים ונשלטים? המנגנון ההיררכי בנוי על שליטה ליניארית (קווית), על סדר מדויק של סיבה ותוצאה. אז כיצד המנגנון הליניארי משתלב בתוך מערכת הרשת העגולה?

תשובתי: קשה לנו לתפוס את הדואליות של מבנה הרוחני, שנגרמת כתוצאה מכך שאנחנו נמצאים בהשפעתם של שני כוחות. השפעה אחת מגיעה מ"מלכות דאין סוף" לפני "צמצום א'", שם הכול היה אחד עם הבורא וכולם שווים.

אחרי "צמצום א'" נוצר קו שדרכו אנחנו יורדים מעולם אין סוף לעולם הזה לפי 125 מדרגות ואחר כך חוזרים דרכן לאין סוף. אבל מה ההבדל למשל, בין המדרגה ה-80 למדרגה ה-81?

במדרגה ה-81 יש קשר יותר חזק והשפעה גדולה יותר. לכן, במדרגה מספר 80, העולם אין סוף, כלומר הקשר ההדדי האין סופי שלו נראה לנו בעוצמה של 80 יחידות מתוך 125. ובמדרגה ה-81 העולם אין סוף מתגלה לנו כאין סוף בעוצמה של 81 מתוך 125.

אבל בכל מצב פועלים שני הכוחות האלה. לכן, מצד אחד, צריכים לראות תמיד עולם אין סוף כמטרתנו שבה אנחנו נכללים בתוך הבורא בדבקות עימו. ומצד שני, אפשר להתקדם למצב ה"עגול" המושלם רק בעזרת הפעולות ה"ליניאריות", הסדרתיות.

אחרי שאני עשיתי צעד, ראו איזה פלא, אני נכללתי בתוך השלמות, בעולם אין סוף! ושוב אני מתחיל לעבוד עם הרצון לקבל שלי, עם ה"מסך", מודד את הכול במדויק, כלומר כבר לא פועל באין סוף, אלא בקו. אני מושך את המאור המחזיר למוטב, עושה פעולה רוחנית, מבצע צעד נוסף ושוב פלא, אני שוב נמצא באין סוף העוצר נשימה!

במה האין סוף החדש יותר גדול מהקודם? יש בו יותר תכונות שלמות, תכונות עגולות, על אף שהצלחתי להגיע לשלמות העגולה בדרך ליניארית, ישרה.

כך מקבלים את תרשים הבריאה, שבו היושר מקשר בין העיגולים. בכל דרגה, שלושת הספירות הראשונות (ג"ר דיושר) מקושרות עם כל עשר הספירות של אותו העיגול. כלומר, אנחנו נמצאים תמיד גם ביושר וגם בעיגול.

האדם הוא זה שמחבר בין ההתנהלות ליניארית להתנהלות עגולה. הבריאה בנויה בצורה ליניארית והבורא הוא שלמות "עגולה", ועבודת האדם היא לחבר ביניהם, להפוך את החושך לאור, ואת המר למתוק. בתוך נקודת הקשר בין הקו לעיגול, האדם משיג את הבורא לנצח אחרי שהוא הופך את הקו לעיגול.

אבל בכל מדרגה הוא משיג אין סוף, אפילו במדרגה הקטנה ביותר. ובינתיים הוא מתקשה לראות אותו, כאילו הוא מביט בלי משקפיים.

מתוך שיעור על פי "תלמוד עשר הספירות", 04.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
העיגול הוא תכונתו של הבורא
מחרוזות של העולם הרוחני
מתחילים להתעורר