נתמוסס זה בזה

שאלה: איזה סוג של ביטול נדרש מה"עשירייה" בכנס הגברים הקרוב?

תשובתי: צריך להשיג ביטול עצמי מוחלט כלפי העשירייה שלך, אבל זה לא מתרחש מייד, אלא בצורה הדרגתית. בסופו של דבר אני צריך להיעלם, להתמוסס בתוכה. כמו ששופכים נוזל אחד לתוך נוזל אחר ומערבבים עד להתמזגות מלאה. אני רוצה להתמוסס בכולם, לחדור לכל אחד. לכזה ביטול עצמי אני צריך להגיע כלפי העשירייה שלי.

ברגע שאני מגיע למצב של היעלמות מלאה בתוכה, אז באותו הרגע, באותה הנקודה שבה אני נעלם, אני מתחיל להרגיש את הבורא. זה אותו החור שדרכו אני עובר לעולם הרוחני, מה שנקרא "חודו של מחט".

זו עבודה קשה, אבל היא יכולה להפוך להיות מאוד קלה, אם כל אחד מאיתנו תומך בכולם, וכולנו עוזרים זה לזה. כל אחד נותן דוגמה לאחרים, עד כמה הוא מבטל את עצמו, איך הוא מתכופף ומכניע את עצמו. אתה חייב להראות את זה, וזה יעזור גם לך וגם יעורר את האחרים. ואחר כך, הם בתורם, יגרמו לך התפעלות. זה מאוד חשוב.

קבוצה, זה הרחם, וברגע שאדם נעלם בתוכו, הוא נקלט ברוחניות, כמו טיפת זרע, ומתחיל לגדול כמבנה רוחני. נשאר ממנו רק הניצוץ הראשוני, שסביבו מתחיל להתגשם הכלי הרוחני החדש שלו, שנעשה מכל הוויתורים הבאים שלו.

לאחר הביטול העצמי הראשון הסופי, שהפך אותך לעוּבר רוחני, מתחילים להתעורר בך רצונות אגואיסטיים חדשים, שמעליהם אתה ממשיך לבטל את עצמך כלפי הסביבה וכלפי הבורא. אתה כבר מרגיש את "האור המקיף" שלו, לא סתם את המאור המחזיר למוטב, אלא מרגיש את הבורא ב"אור מקיף", כמו "עמוד עשן" או "ענן".

אתה כבר מתחיל במידת מה, לזהות את הנוכחות שלו, כלומר את תכונת ההשפעה. כי אתה כבר ביטלת את עצמך וממשיך לוותר יותר ויותר. באותו הכלי שנוצר על ידי הביטול העצמי והוויתור שלך, עדיין לא רואים צורות ברורות ממש, אבל כבר מופיעים ניחושים שלהם. לכן זה נקרא "ענן" או "עשן".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 28.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
חבר מנהל
כל הכנס, זו "עשירייה" אחת
ההצלחה נקבעת על ידי ההכנה