על חופש המחשבה

שאלה: מהו חופש הבחירה שלי ביחס למחשבות שלי?

תשובתי: כל המחשבות שנמצאות בתוכי כרגע, כל ההרגשות וההבנות, כל הנתונים שאותם אני כביכול "סורק" ואחר כך מעבד, עורך בהם אנליזה וסינתזה, כל הפרמטרים האלה, הם נתונים מלמעלה. מה אני מרגיש, איך אני מרגיש, איזה החלטות אני מקבל, כל זה כבר נקבע מלמעלה ונתון לי, עד לרגע זה ממש. עכשיו נשאלת השאלה, מה יהיה מכאן והלאה? וב"מכאן והלאה" הזה ישנו נתון, שנקרא הבחירה החופשית שלי.

הבחירה החופשית ביחס למחשבה נמצאת ברצון החיצון ובשׂכל החיצון, וזה נמצא בקבוצה. לאחר השבירה אני התחלקתי לשני חלקים. חלק אחד בהרגשה שלי נמצא מחוצה לי, ואת החלק השני אני תופס בפנים כ"אני" שלי. באופן כזה, נוצרים המוח והלב הפנימיים שלי, שזה אני עצמי, ומוח ולב חיצוניים, שזו הקבוצה. וכל מה שאני צריך, זה להתחיל לחבר את שני החלקים האלה יחד, לכלי אחד.

וכאן מתחיל אצלי המאבק, מתחילות הבעיות, כל סדר העבודה וכל התיקון. כי בזה שאני מנסה להשלים עם אותו החלק, שכל הזמן מראה לי את הניגודיות וההופכיות שלו, אני מרגיש צורך בבורא שהוא היחיד שיכול לחבר את שני החלקים האלה יחד. ובמידה שאני נזקק לו יותר שיחבר את שני החלקים המנוגדים האלה יחד, אז במידה הזאת אני מסכים עם הבורא, עם הטבע שלו, עם הקיום שלו, עם השליטה שלו, עם זה שהתכונה הזאת תשלוט עליי.

ככל שאני משתדל לבטל את עצמי כלפי הקבוצה, כך נהיה לי מובן יותר, שאני לא מוכן להתבטל כלפי האחרים. בסופו של דבר, אני עד כדי כך אכניע את עצמי, שיתברר בצורה סופית שאני בשום פנים ואופן לא יכול להתבטל, בשום תנאי. אני מגיע לכזאת שנאה, כמו "הר סיני". אבל יחד עם זה, בכך שניסיתי הרבה פעמים להתבטל, אני מגלה ומבין שאני חייב לעשות את זה, ולכן מרגיש שזקוק לעזרתו של הכוח העליון.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 19.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הבחירה היא, באיזו צורה להתכונן לפעולה
שׂכל חופשי
חופש הוא תלות רצונית