חושך שצויר על ידי האור

רב"ש, שלבי הסולם, מאמר "מהו, אם בלעו את המרור לא יצא, בעבודה: "מה שאם כן אלו אנשים שמתחילים ללכת בדרך זה, שרוצה שהמעשים שלו יהיו לשם שמים, האדם הזה, כל מה שמרבה במעשים ובכוונה דלהשפיע, אז מתגלה אצלו האמת, איך שהאדם רחוק מדבר זה, היינו שיש סגולה בעבודה זו, שמגלים לו מלמעלה את האמת, איך שאין להאדם שום שייכות למעשים דהשפעה."

כל ההתקדמות נבנית רק על פי גילויים שונים שלא נעימים לאגו שלנו, לרצון לקבל שלנו. וכל פעם מסתבר, שאם אנחנו שקועים בתוך האגו, אנחנו לא שייכים להתקדמות הרוחנית.

אני שקוע בתוך האגו שלי, ומלמעלה מגיע האור ומדגיש לי באיזו דרגת אגו אני נמצא. כתוצאה מכך, אני מרגיש מינוס גדול (-) שמשקף את עומק (H) הרצון שלי. ועד כמה שאני מרגיש רע, בתוך הרע הזה, באותה המידה, עליי להבחין מה עליי לעשות עכשיו. או שאני מודה על הרע כי על ידי זה אני מגלה עד כמה אני מנוגד לרוחניות, להשפעה. הרע מתגלה בתוך האגו, בתוך הרצון שלי לקבל על מנת לקבל, ואם הרצון הזה ייעלם, אני אפילו לא אדע שאני נמצא בתוך הרע. בשבילי, העומק של ההרגשה הרעה הוא המדד לאמת, הוא סימן נכון.

לכן, מתוך המצב הזה אני מבקש דבקות, אני רוצה להיות למעלה, מעל לגבול מצרים, מעל האגו שלי, מעל ה"מחסום". כאן אני מתחיל לבנות "אור חוזר" (א"ח), ועל כל החלק התחתון אני עושה "צמצום א'" (צ"א).

כך נבנה "הפרצוף הרוחני" שמורכב משני חלקים: "ראש" ו"גוף". כי אם אני עשיתי "צמצום א'", אז כבר יש לי "גוף". ובהמשך, יתכן שאני אוכל להעלות חלק ממנו ולחבר ל"ראש" וזה כבר יהיה ה"פרצוף" האמיתי מעל ה"מחסום".

כך, דרך השלבים של "עיבור", "יניקה" ו"מוחין" אני מעביר מלמטה למעלה את כל "הכלים השבורים".

אנחנו כבר מתחילים להרגיש שזאת עבודה פרקטית שניתן לבצעה. רק לא צריך לשכוח שהיא מתבצעת על ידי המאור המחזיר למוטב ("אור מקיף", או"מ) ואפשר להזמין אותו רק בחיבור בינינו.

בעצם, כל מה שלמדנו וקראנו, אנחנו יכולים לגבש ביחד לתמונה פשוטה ומוחשית אחת של עשר ספירות, ולראות שכל העולם, כל המצבים שלנו נועדו רק כדי לסדר כל רגע תבנית רוחנית נכונה. נקווה שהמצב הזה שאנחנו מעצבים יישאר בכל אחד כתבנית ברורה. ההסתכלות על העולם, היחס שלי כלפי כל אחד, ההרגשות שלי, כל מה שאני רוצה להבין ולהרגיש צריך לעבור דרך התבנית הזאת. ואז בכל רגע בחיים אנחנו נפתור נכון את הבעיות שמגיעות מהבורא, מהאור, ואנחנו כתגובה פועלים נכון, נותנים לו תמיכה, נותנים לו אפשרות לגלות את הפעולות הנכונות.

שאלה: איך באמת ובתמים מודים לבורא על כל המצבים הרעים?

תשובתי: נכון, השקר לא יעזור כאן. אתה לא יכול לבכות ובכנות לנשק את המקל שנותן לך מכות. אבל אם אתה מרגיש שהמקל מכה ביצר הרע שלך, אם אתה לא רוצה להזדהות איתו, אלא עם היצר הטוב, אז אתה כבר מבדיל בנטייה כלשהי לבורא.

כי רק בזכות "האור המקיף" אנחנו מרגישים את עצמנו רע. עוד לפני כחמישים שנה כל העולם חשב שמצפה לו עתיד מזהיר, התפתחות. עד שהסתמנה מגמת הירידה הגלובלית והתחלנו לשקוע בתוך החושך. כך גם אדם עם "נקודה שבלב" (•) מתחיל להיכנס לתוך הרע, לתוך החושך שמגיע אליו על ידי המאור המחזיר למוטב. אבל יחד עם זאת, האור מאיר על ה"נקודה שבלב" כך שהרע מושך את האדם למטה והנקודה להיפך, עולה יותר ויותר למעלה.

ולכן, אנחנו זקוקים לחלוקה פנימית כזאת:

1. ה"נקודה שבלב",

2. הרע שבנו.

רק אז יתברר לי עם מה אני מזדהה.

שאלה: כיצד מבטלים את המחשבות הטורדניות על הפרס, על המתנה שהבורא ייתן לי עבור העבודה שלי?

תשובתי: אתה כל הזמן תצטרך להתמודד עם מחשבות כאלה, כדי לעלות בלי לדרוש שום דבר ורק להזדהות עם ה"נקודה שבלב" שוב ושוב. משחק "הפינג-פונג" הזה נמשך עד שדרך החיבור בקבוצה יגיע המאור המחזיר למוטב ויוציא אותך למדרגה אחרת.

ושם יגיע אור יותר חזק ושוב יגלה בך את התוצאות של השבירה. כי פעם היינו מחוברים ואחר כך הבורא, שברא את הקשר בינינו, שבר אותו. ועכשיו אנחנו צריכים להשתתף בתיקון, לעורר, להזמין אותו. והאור מגיע ומבצע את כל העבודה.

מתוך שיעור על פי מאמרו של רב"ש, 04.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ישנם דברים שאתה צריך לעשות בעצמך
לא לחיות בשקר
הרע מראה את צורת הטוב