קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בכנס אנחנו צוברים כביכול "כיסוי" (מסך), כוח של השפעה הדדית שאיתה אנחנו מוכנים לעבוד. כנס זה כמו קבוצה גדולה: אנחנו אספנו אנשים, איחדנו אותם, וכעת אנחנו מוכנים לביצוע המטרה המשותפת, כמו גדוד לוחם. ואם אנחנו נתאסף סתם כדי לשיר ולרקוד, ואחר כך נתפזר, מה המשמעות של זה? כנס הוא מקום לעבודה משותפת!
בהתאם למצבים שאנחנו עוברים, אנחנו נחליט באיזו תדירות עלינו לערוך כנסים מהסוג הזה. אנחנו נהפוך להיות יותר רגישים, נבין מתי והיכן צריך לערוך כל כנס, באיזה קנה מידה (אזורי או בינלאומי).
כל החיים שלנו יבנו בעזרת העליות והירידות המשותפות האלה, אשר יקבעו את כל העבודה של מפעל ההפצה שלנו, אחרת בשביל מה אנחנו חיים, אם לא בשביל ההתקדמות הרוחנית? ככל שנבצע מהר יותר את כל העבודה הזאת, כך נגיע מהר יותר לכניסה לעולם הרוחני ונתחיל לעלות בו ב-125 המדרגות.
בינתיים אנחנו רק לומדים כיצד לבצע את העלייה הזאת, אך היא כבר קרובה מאוד. כמה תרגילים מהסוג הזה ואתה תהיה מוכן לעבוד עם האורות והכלים. לא בגלל שאנחנו יותר חכמים בכך שיודעים תיאוריה, אלא בגלל שאנחנו בונים כוח משותף שמהווה את הכלי הרוחני. בזכות מעשים כאלה מתגלה הכוח המשותף של הקבוצה, הנשמה שלה. עם כל פעם אנחנו בונים אותה יותר ויותר, ומתחילים להרגיש כיצד בתוכה פועל האור, כלומר עוברים את המחסום.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 19.08.2010
רשומות קודמות בנושא:
יחד נעלה ללא צעד לאחור!
יחדיו נעלה גבוה יותר!
