החיפוש אחר השריד האחרון של האגו

שאלה: בזמן סעודת "ליל הסדר" מסביב לשולחן נפגשים דורות שונים, ולמבוגר קיימת החובה לספר לבנו על יציאת מצרים. איזה מסר נושא בתוכו הסיפור הזה כלפי הדור החדש, שיכול לראות בו פשוט אירועים היסטוריים?

תשובתי: ממצרים יוצאים כולם יחד: צעירים ובוגרים, נשים, ילדים, גברים, זקנים, יחד עם כל הבקר שלהם, כלומר עם הרצונות בדרגות הנמוכות יותר ביחס לאדם. הם לוקחים ממצרים את כלי הזהב והכסף, כלומר כל מיני רצונות, את כל הרצונות האגואיסטיים שאפשר להעלות מעל לאגו שלנו ולהפוך אותם להשפעה במקום קבלה. וזה נקרא "יציאת מצרים".

לכן אנחנו צריכים כולנו להתחבר, לשבת סביב שולחן אחד, לדבר על זה, בכך שמדגישים עד כמה זה חשוב עבורנו להיות מכוונים כולם לכיוון אחד: לחֵרות מהטבע שלנו.

שאלה: מה מסמל האפיקומן שאותו נהוג לחפש בזמן הסעודה החגיגית, ולמה דווקא הילדים מחפשים אותו?

תשובתי: האפיקומן, זה סמל לכך שאנחנו מתכוננים לצאת מהאגו בכל הכוחות שלנו. דווקא הילדים מחפשים אותו, מפני שהם מגלמים את הכוחות הכי חלשים מכל ה"דורות" שבאדם. דווקא הרצונות הכי קטנים והלא מפותחים האלה, מובילים את האדם קדימה.

ככל שהדור מבוגר יותר, כך יש לו ידע רב יותר, וככל שהדור צעיר יותר, כך הוא אנרגטי יותר. וסעודת "ליל הסדר" מסמלת את החיבור של הדורות, כאשר כולם מתאספים יחד וכולם יוצאים ממצרים, כל המשפחה. קיימת חלוקה מסוימת של תפקידים במשפחה הזאת, והדור הצעיר נועד למשוך קדימה לכיוון שעליו מורה לו הדור המבוגר.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "מקובלים כותבים. ליל הסדר", 04.03.2013

 ידיעות קודמות בנושא:

"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?"
כל העולם בגלות, כל הארץ זה מצרים
הכול מתחיל מיציאת מצרים