כאשר הרצונות קמים לתחייה

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", סעיף כ"ה:

"כיון שהגוף מקולקל כל כך, עד שאין הנפש מצויה בכל טהרתה, עד שירקב הגוף בעפר, וא"כ למה הוא חוזר, ועומד לתחית המתים ? וכן למה שאמרו ז"ל (זהר, אמור י"ז) : "עתידים המתים להחיות במומם, שלא יאמרו אחר הוא ?".

…ואמרנו שם, שהרצון לקבל הגדול הזה, הוא כל חומר המחודש, שברא. מפני, שאינו נצרך כלל, ליותר מזה, כדי לקיים מחשבת הבריאה.

…וגם אמרנו לעיל, שבמשך שתא אלפי שני, הניתנים לנו לעבודה בתורה ומצות, אין שום תיקונים, מגיעים מזה אל הגוף, דהיינו, לרצון לקבל המופרז שבו. וכל התיקונים, הבאים אז, ע"י עבודתנו, הם מגיעים רק לנפש, שעולה על ידיהם, במדרגות העליונות, בקדושה וטהרה."

הרצון לקבל שלנו, זה כל החומר של הבריאה. הוא מתחלק לעשר ספירות:

שש ספירות למעלה, בגלגלתא ועיניים (גו"ע): חב"ד חג"ת עד החזה, וארבע למטה באח"פ: נהי"ם.

גו"ע, זה כלים דהשפעה, שאותם אנחנו יכולים לתקן ולכן מתקנים, בכך שמעלים אותם לדרגת "אריך אנפין" במשך ששת אלפים שנה, שזה יוצר שש מאות אלף (60 כפול 10,000 = 600,000). אבל הרצון לקבל עצמו נשאר לא מתוקן. כי אנחנו תיקנו רק כלים של גו"ע ושל אח"פ דעלייה, אבל לא את האח"פ האמיתי, שנקרא גם כן "גוף". אנחנו רק המַתְנו אותו, כלומר ניתָקנו אותו מפעולות ההשפעה, וזה נקרא "מיתת הגוף".

אבל בסופו של דבר, לאחר התיקון של כל הכלים דהשפעה, יש לנו אפשרות לגשת לאח"פ, לעשות "תחיית המתים" ולתקן אותו, כדי שיהיה כולו לקבל על מנת להשפיע.

כאן מתכוונים לרצונות שאליהם אני התייחסתי מקודם כאל "מתים", כלומר שלא השתמשתי בהם, צמצמתי, הגבלתי אותם, מפני שלא יכולתי לקבל בהם את אור החיות. ואילו עכשיו אני מוציא אותם לאור ומתקן. הרצונות המתים האלה "קמים לתחייה במומם", כי אני חייב לתקן את כל הדברים הנוראיים של הרצון לקבל הגדול ולהפוך אותם להיפך, לעל מנת להשפיע. ואז דווקא בהם אני אקבל את האור הגדול ביותר של נרנח"י.

באופן כזה, התיקון של גלגלתא ועיניים, זהו רק קו דק, בעוד שלמטה אני רוכש את כל ההיקף, את כל הספירה.

שאלה: מה אני מגלה ברצון שקם לתחייה?

תשובתי: את הבורא. אתה מגלה את הכוח העליון, את החיים העליונים, הנצחיים והחוץ גופיים. אתה מרגיש נצחיות ושלמות מעל החומר, מעבר לפיזיקה הקוונטית. אתה מגלה את אותו השדה, שבו אנחנו חיים באמת, ושם אתה מרגיש את המציאות האמיתית העליונה, ולא אותו חלקיק קטנטן כמו היום.

וכל זה, על ידי תיקון החושים. לכן השיטה שלנו נקראת "חכמת הקבלה", כלומר, חכמה איך לקבל, איך לקלוט. עוד מעט יתחילו לדחוף את כל האנושות לזה. כי מטרת הבריאה, היא לא בזה שאנחנו נסדר לעצמנו חיים רוחניים נפלאים בעולם הזה. הוא בכל מקרה יסיים את קיומו, ואנחנו בכל זאת נצטרך לגלות את המימד העליון.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 19.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תחיית המתים
הדהודים של אהבה
שלוש מאות ועשרה עולמות כשׂכר