דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הגרגיר האהוב של הבורא בבריאה

הגרגיר האהוב של הבורא בבריאה

שאלה: מהו אותו מפתח שיכול לפתוח ולסגור, כפי שמתאר בעל הסולם באגרת כ"ט," והאיסור הוא ההתר, שבמפתח הראוי לסגירה, ראוי לפתיחה"?

תשובתי: המפתח הוא "אור החסדים", הכוונה בעל מנת להשפיע. מצד אחד, אתה סוגר על ידו את עצמך ולא נותן לאור לעבור לתוך הרצון האגואיסטי. ומצד שני, אתה פותח את עצמך כלפי אותו האור שיכול להתלבש בכוונה להשפיע ובצורה כזו מותר לו להיכנס לתוך הרצון להנות.

"בינה" לא רוצה לקבל כלום, כלומר היא נגד "אור החכמה". אז כיצד אחר כך לאחר ה"צמצום" היא פותחת את עצמה עבור "אור החכמה"? היא הופכת ל"לבוש" לאור, לתנאי. אני מוכן לקבל את כל המטעמים משולחן בעל הבית אך בתנאי שהוא ייתן לי כוונה לחשוב עליו, ולא על הקיבה שלי.

אם בזמן קבלת התענוג אני אחשוב על הבורא, אוכל להרגיש אותו וכיצד הוא נהנה ממני, אני ארגיש תענוג פי מיליון גדול יותר מכל טעם וטעם מאשר הייתי מקבל פשוט בתוך הרצון להנות לעצמי. הרי אני מגדיל אותו בהרבה בזכות חשיבות בעל הבית והאהבה אליו. לכן אני מוכן לקבל את הכיבוד שבעל הבית נותן לי.

יוצא שה"בינה" עוצרת אור קטן מאוד, "נפש דנפש", שהיא הייתה יכולה לקבל בצורה ישירה בתוך הרצון להנות שלה ופותחת את עצמה ל"אור נרנח"י", לאור אין סוף של הבורא. וזהו בדיוק פירוש הדבר שהמפתח שסוגר את המנעול הוא בדיוק זה שפותח אותו. כפי שכתוב: "פתחי לי פתח כחודה של מחט, ואני אפתח לך שערים עליונים".

אנחנו לא מסוגלים בצורה ישירה לקבל יותר מקרן דקה שלפחות בצורה כלשהי שומרת על החיים שבנו ובצורה כזו מחייה את כל העולם. אך על ידי תכונת ההשפעה אנחנו מכפילים את ניצוץ החיים הקטן הזה עד גודל הבורא, הרי אנחנו רוצים להשפיע לו.

אנחנו לוקחים את הבורא כזכוכית מגדלת ומגבירים את הקרן הדקה הזו שבראה את כל הבריאה הזו, את כל החומר. אנחנו מגדילים גם את החומר וגם את התענוג בהרבה, במידת הגדלות של הבורא. כאלו אפשרויות נותן לנו האמצעי הזה הנקרא כוונה להשפיע.

היא רק נקראת "להשפיע", אך על ידה אנחנו מקבלים את האפשרות ואת היכולת להגביר את הרצון להנות שנברא על ידי הבורא "יש מאין", את גרגיר החול הקטן, את קצה המחט – להגדיל אותה בצורה פרופורציונלית למימדי הבורא, כדי שהאור ימלא אותה בעוצמה של הבורא עצמו.

וכל זה כיוון שאני מתחיל לעבוד בהשפעה מעל קצה המחט הזה, מעל גרגיר החול הקטן הזה של הרצון להנות שהוא ברא. אני מקבל גרם אחד של תענוג ולא מסוגל ליותר ברצון הקטן שלי שאינו גדול יותר מגרגיר חול.

אך אם אני פותח אותו ב"על מנת להשפיע", חשוב למען מי אני עושה את זה. ובצורה כזאת אני מכפיל גם את הרצון שלי וגם את התענוג במימדים של אהבתו אליי. בדומה לתינוק שבחיוכו הקטן מביא את האֵם לכזו התלהבות שהיא מאושרת בצורה אין סופית.

בכך טמון כל הפטנט שאנחנו משתמשים בו, הזדמנות נפלאה שניתנה לנו על ידי הבורא. אנחנו משתמשים בעוצמה שלו, בכוח האהבה שלו אלינו כשאנחנו מגדילים את עצמנו על ידה. אחרת היינו נשארים הכי קטנים מכל דרי העולם. הרי כל הדרגות האחרות שלו: הדומם, הצומח, החי, יכולים להנות בצורה ישירה. ואנחנו, לאחר שעוברים את כל השלבים האלו: הדומם, הצומח והחי ונולדים כבני אדם, נשארים רק עם ה"נקודה שבלב" המרוקנת לחלוטין מכל מילוי.

בדיוק מסיבה זו אנחנו מרגישים את עצמנו כה אומללים שמתעורר בנו הניצוץ הקטן הזה, הרצון להנות מדרגת ה"אדם" שהוא ריק לחלוטין. אם אנחנו לא נקבל כוח מהבורא, כלומר לא נשתמש באהבתו, ביחס הטוב שלו אלינו ולא נגדיל את עצמנו על ידי התכונה הזו, אנחנו נישאר עם רצון קטן וריק לחלוטין. עדיף מוות מאשר החיים האלו…

אך למזלנו ניתנה לנו הזדמנות לקבל את כוח הבורא על ידי הפעולות שלנו ביחס לסביבה. בדיוק מסיבה זו התרחשה השבירה וכל ההכנה מלמעלה כדי שנוכל להרגיש את הנחיצות באהבה או לפחות בחיבור.

מתוך שיעור לפי אגרת של בעל הסולם, 25.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
בינה: הכניסה לחיים הבוגרים
המרק הטעים ביותר – אצל אמא
שאלת המפתח – הנכונות לשינויים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest