רוצה מעניש, רוצה חונן

שאלה: מדוע היום, כל המחשבות של המעסיקים מסתכמות בקבלת רווחים? הם הרי לא טיפשים ומבינים, שאם אתה עושה מעשה מועיל למען האנשים, אז הרווח לא יברח, הוא בכל מקרה יהיה. למה הם לא יכולים להציב לפניהם מטרה לעשות משהו למען האנשים?

תשובתי: החברה שלנו לא תומכת ברעיון כזה. אדם, במיוחד ברוסיה, נחשב ליותר חריף וממולח אם הוא יכול להרוויח יותר על פני האחרים, בכך שמכופף אותם תחתיו. אם אני הרווחתי בצורה חסרת בושה על חשבון כולם, והם אפילו יודעים על כך, אז אני מחשיב את עצמי לגיבור גדול יותר, מנהל שמכניע את האחרים.

כזה "פולחן אישיות" חי בכל אדם. ואם אני רוצה אני יכול להשתמש בזה. ולשם כך אני צריך להראות את עצמי כרודן בניגוד לכל השאר. כמו שנאמר בכל ספרי החוקים העתיקים: "איזה מן מלך זה, שלא מוציא להורג כל שנה מאות מנתיניו?". אחרת מאיפה הוא ייקח כבוד? מאיפה יקבל את ההרגשה שהוא חורץ גורלות של בני אדם?

לכן, אם אני רוצה לעשות סדר רציני ביד חזקה בחברה שלי, אז אין לי ברירה אחרת, אלא לפטר ולזרוק כמה עובדים. אני מנהיג פוליטיקה של "מקל וגזר": במישהו צריך לנזוף, למישהו להודות. אחרת איך אנשים יבינו אותי?

זהו בינתיים הנוהל הכללי שפועל בהרבה מקומות. לפי הסרטים, הפרסומות, לפי כל הסיכומים רואים שהמנהלים משתמשים בינתיים בכזאת היררכיה נוקשה, בהפחדה ובלחץ.

אבל אם אנחנו רוצים לצעוד יחד עם ההתפתחות הטבעית, אז חייבים להתחיל לעסוק בחינוך, בשינוי האדם בהתאם לטבע, כלומר עם אותם הרצונות והתכונות שמתפתחים בנו היום.

וההתפתחות מובילה אותנו לעולם אינטגרלי ותלוי הדדית, לחברות עם קשר חופשי וטוב בין בני אדם, היכן שההחלטות מתקבלות בצורה של שיתוף פעולה, מה שנקרא ב"שׂכל משותף", שמבוסס על עצות, על תמיכה וכולי. כלומר, מתפתח שׂכל קולקטיבי משותף, שבסופו של דבר מביא לקבלת החלטות נכונות.

ניהול של אדם חכם שמחונך ברוח קולקטיבית יכול להביא להרבה רעיונות חדשים, גם למבנה של המפעל עצמו, גם לקבלת החלטות וגם לייצור של תוצרת בכל התחומים.

היום אנחנו כבר מגיעים לכזה מצב, אבל בינתיים עוד הרבה חברות וארגונים מוסדרים דווקא על ידי שיטות כוחניות. ואילו אנחנו נצטרך לעבור לשיטה האינטגרלית, לתפיסה שונה לחלוטין.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות כוח האדם", תוכנית 4, 07.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
צורך אוניברסלי
כולם מקבלים החלטה
איך להשיג את ה"בננה" המיוחלת?