סוף עידן המידע

אנחנו נכנסים למצב חדש, כאשר מתחלף "הרף העליון" שהוצב לאנושות. בעידן שמסתיים, זה היה המידע: מי שיש לו מידע, הוא זה ששולט בעולם. לא במקרה הבנקים הפכו למעין מפעלים, הם גם כן מייצרים רווח, רק באופן ישיר, ברמת "מידע". אבל זה תואם לחוקי הטבע: באמת, אם יש לי מידע, אז אין לי יותר צורך בכלום. המידע בפני עצמו הפך לאובייקט שאותו אנחנו מייצרים, מייצבים ומוכרים, בדיוק כמו סחורה מוחשית.

אבל היום התקופה הזאת מסתיימת ומי שיש לו מידע לא יכול יותר "להזיז הרים". כי מקודם המידע היה פשוט, "ליניארי", הוא היה מורכב משרשרת של "ביטים", שמתחברים לצינור אגואיסטי. ואילו עכשיו אנחנו נכנסים לעולם "עגול", לעידן של האנושות האינטגרלית, והמצבים לא עוברים ומתחלפים בקלות ובזרימה ממצב למצב, אלא דרך משבר. הוא נובע מכך, שאנחנו לא שולטים במעבר הזה, לא יודעים לקראת מה הולכים.

פעם הכול היה ברור ואפילו היינו עושים מהפכות ובזה היינו מזרזים את הזמנים "בתוך הדעת". אנשים ידעו איך לזרז את ההתפתחות של הטכנולוגיה ושל המדע ופעלו במלוא המרץ. אבל היום שום דבר לא ברור ולא מובן לנו.

כי השלב הבא של הייעוד הכלל אנושי, עיקרון המפתח הבא, הקריטריון העיקרי הבא של החברה, העוצמה וההתפתחות שלו, זו ההשגה. השגת המערכת החדשה. מי שישיג אותה, הוא יהיה איש "גדול".

בפועל זה אומר, שבימינו צריך לשנות את האדם ולא את העולם. לראשונה אנחנו חייבים להתאים את עצמנו למערכת שמתגלה לנו. אבל הפעם, לא אנחנו בונים את המערכת בהתאם לאגו שלנו מבפנים. הבורא יותר לא מעורר אותנו מבפנים, הוא רק מגלה את החיסרון ומראה לנו דוגמה מקדימה, כדי שאנחנו נבנה את עצמנו בהתאם לדוגמה.

האנושות חייבת להפוך להיות אינטגרלית ו"עגולה" כמו כל הטבע. וככל שאנחנו נבין זאת מהר יותר, כך אנחנו נסבול פחות.

מתוך שיעור על "מאמר לסיום הזוהר", 12.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
כאשר נגמר הדלק
להפנות את הפנים לעליון
העסקים על סף שינויים חדים