עבודה רוחנית ותענוג

שאלה: אם אנחנו מקבלים הנאה ותענוג מהפצה, האם זה טוב או רע?

תשובתי: טוב. אם זה להיפך, אז זה גרוע יותר. אדם צריך ליהנות מעבודתו הרוחנית, אפילו מזה שהוא צריך ללחוץ על עצמו, לחייב את עצמו להשתתף בה בעל כורחו. זה לא מזוכיזם, אלא הבנה שאחרת אי אפשר, אני בכל זאת עובד נגד האגו שלי.

שאלה: כלומר אפשר לעסוק במה שמסב לך יותר תענוג: רוצה ללמוד, תלמד. רוצה להפיץ, תפיץ.

תשובתי: קודם כל, צריך לראות איפה אתה יכול להיות מועיל בעבודה הכללית של הקבוצה.

ישנם אנשים, שבכלל לא יכולים ללמוד. הם מסתובבים מסביב, עוזרים בקבוצה, עושים משהו ולאט לאט מתחילים לשמוע, להשתתף בסדנאות. קליטת החומר נעשית אצלם תוך כדי תהליך של איזו עבודה, ולא הלימוד עצמו.

ישנם אנשים שאצלם להיפך, העבודה הקבוצתית לא נעימה להם והם מעדיפים ללמוד ולהפיץ. שיעסקו בזה. לאט לאט הם יתחילו לשמוע שאי אפשר ללא קבוצה, כי בסופו של דבר, האור כל הזמן ישפיע עליהם והם יבינו שזה הכרחי.

לא צריך לכפות שום דבר על אף אחד. צריך לתת לאדם אפשרות להימצא בקבוצה, לא משנה באיזו צורה, רק אם הוא לא מזיק. וכל מה שצריך להוסיף אליה, הוא יוסיף אחר כך.

"יסודות הקבלה", קבוצה והפצה, שיעור, 03.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להיות המוליך של האור ולא הנָגָד
למטה – מחלוקת, למעלה – אהבה
עם הרצונות שלך לא תגיע רחוק