דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לגלוש על גלי הרצון

לגלוש על גלי הרצון

כשמסתכלים על כל הבריאה, אנחנו יכולים להבחין בכל חפץ, בכל חלק, במידת הרצון, הרצון לשמור על עצמו, על תכונותיו, על מצבו. זה מתייחס לכל חלק בטבע הדומם, הצומח, החי והאדם. לכל רצון יש דרגה משלו, מפני שחוץ מהרצון לא נברא כלום. אנחנו מוסיפים מצידנו לרצון רק כאשר יש לנו אפשרות לעבוד מעליו.

בדרגות הדומם, הצומח והחי אנחנו חיים בתוך הרצון ואיננו מבינים כיצד אפשר לשנות את גובהו, את גודלו ואת אופן השימוש בו. מצד שני, דרגת ה"אדם" בתוך אדם מקבלת יכולת להבין זאת, לרצות לשנות את הרצון, להשתמש בו בצורה אחרת. והיכולת הזאת להשתמש בו, לממשו בצורה אחרת, אינה נותנת לנו מנוח.

אנחנו רואים כיצד אנשים חיים היום, הסביבה מכתיבה להם את גודל ואת אופי הרצון, והם כמו חיילים משתדלים לבצע את הפקודות שקיבלו. הרי מראים להם שזה לטובתם.

אבל אנשים שמקבלים חיסרון נוסף לעבוד עם הטבע שלהם, עם הרצון, שהוא כל חומר הבריאה, נמצאים בחוסר מנוחה. הם רוצים ללמוד, לדעת, כיצד עוד אפשר לנצל את החומר, את הטבע, כיצד אפשר לכוון, לנצל, "לסובב" את עצמם בצורה כזאת שיוכלו להשיג משהו מעל הטבע. זאת גישה שונה לגמרי, לא להיות בתוך הטבע, אלא דווקא מעליו.

חכמת הקבלה מלמדת לנצל את הרצון בלי לחיות בתוכו, אלא מעליו, כדי להשיג מציאות עליונה. "עליונה" כלומר, מציאות מעל הרצון, מעל חומר הבריאה. עלינו ללמוד כיצד לשלוט ברצון כדי להיות מעליו, בלי לשקוע בקרקעית האוקיינוס, אלא לגלוש על פני הגלים בעזרת ה"רוח" הנושבת מעל המים. עלינו לחיות במצב שנמצא כבר מעל ה"מעמקים", לנשום אוויר, למלא את המפרשים ברוח, ולהשתמש במים רק כדי לגלוש על פניהם.

זה כל הידע שאנחנו לומדים בהדרגה. אנחנו לומדים לנצל את הטבע שלנו, את חומר הרצון, לומדים לנהל אותו מבחוץ, לרסן ולכוון אותו בכיוון הנכון, לבדוק ולשנות אותו, לא להשתמש בו כפי שהטבע שלנו מכתיב לנו, אלא לפי בחירתנו.

את היכולת הזאת אנחנו יכולים לרכוש בעזרת חכמת הקבלה, על ידי לימוד המערכות שצריך להשיג, ובסך הכול, את מערכת העולמות, 125 המדרגות של השינויים, של כיול הרצון. אנחנו מבררים כיצד להשתמש בו בכל צעד כדי להשיג משהו מעליו.

ומעליו אנחנו משיגים מדרגות של המערכת העליונה, שבראה את הרצון שבו קיימת כל האנושות. אנחנו משתמשים בחומר של הרצון רק כדי "להתעלות" מעליו ולעצב לעצמנו רוח שהיא דומה לכוח העליון. וההידמות הרוחנית הזאת נקראת "אדם".

כך אנחנו מנצלים גם את החומר וגם את הרוח שבראה אותו, משניהם בונים את עצמנו. כך אדם נעשה לא תלוי בחומר, כלומר ברצון, וגם ברוח, כלומר, בבורא שברא את הרצון הזה, ונעשה עצמאי. מאותו הרגע הוא כלול מחומר ומרוח, אבל בצורה שהוא גילה ובחר בעצמו.

זאת מטרתנו. ואם לא נבצע זאת לא נירגע. כך אנחנו בנויים. חלק מהאנשים יאמצו את הדרך הזאת מלית ברירה, כפועלים פשוטים, אבל גם הם יצטרכו להבין את תפקידם, לא ברמה גבוהה, לא את כל העומק של תכלית הבריאה. הם יבואו אחרינו. ואנחנו לא נוכל להירגע עד שלא נכיר את הדמות שעלינו לבנות בעצמנו, את דמות האדם העצמאי מהבריאה וגם מהבורא. אנחנו לומדים מהבורא רק כיצד לבנות את עצמנו להיות דומים לו, בלי שהוא מחייב אותנו להידמות לו. אלא להיפך, דווקא התקדמות עצמאית מאפשרת לנו להבין שצורתו היא הצורה הנכונה, הטובה, הרצויה והחשובה ביותר. אבל אנחנו לא מקבלים את החשיבות של הצורה הזאת באופן אוטומטי, אלא עובדים ב"אמונה מעל הדעת", מתנתקים מהתנאים של החומר שלנו ושל הכוח העליון, בניתוק מהכול אנחנו משיגים את החשיבות של תכונת ההשפעה, שאין למעלה ממנה.

הדברים האלה יתגלו בנו מאוחר יותר, אבל כבר עכשיו הם צריכים לספק לנו הרגשת חשיבות כלשהי, הבנת העבודה שדורשת מאיתנו להתעלות כל הזמן מעל השגרה. אנחנו מחפשים תענוג בניתוק מהדעת, מההרגלים, מהערכים השונים שקיימים בנו. אנחנו רק משתדלים לעלות ככל האפשר ולשמוח בשינויים, גם אם הם לא נעימים ביותר לחומר שלנו.

חייבים להתרגל לזה. רוח, כלומר הצורה החדשה, בעזרת פעולות קטנות, מעלה אותנו פעם אחר פעם, יותר ויותר, עוד ועוד קצת. והרוח הזאת צריכה להיות רצויה לנו.

מתוך שיעור על פי המאמר של בעל הסולם, "ענין גילוי החסרון", 21.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מלחמה חסרת תועלת עם הרצון
התנאי הראשון כדי להפוך להיות אדם
להיות מוכן לשינויים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest