איך אפשר לראות את מה שקיבלת?

שאלה: במה מוסברת ההצלחה הגדולה של הכנס שזה עתה הסתיים, האם בעבודה המיוחדת בזמן הכנס או בהכנה אליו?

תשובתי: בזמן הכנס אנחנו לא עושים עבודה. הכנס אינו מיועד לעבודה, זהו "כינוּס" יחד של כל המאמצים שאנחנו השקענו לפניו. אנחנו עבדנו שנים רבות יחד, והכנס הזה הוא הפרי של עבודתנו.

כל אחד קיבל מהכנס במידה שלמה, אבל זה התגלה בו בהתאם להבנתו, להכרתו. בדומה, לילד קטן שנמצא בעולם, המלא בכל מיני מכשירים מודרניים, מכוניות, אבל הוא רואה רק חלק מהצעצועים שלו. זה בינתיים מה שמסוגלים להשיג המוח והלב שלו, זה מה שחשוב עבורו.

אנחנו קיבלנו הרבה יותר ממה שכל אחד מגלה עכשיו. התגלתה מדרגה חדשה, מאוד חשובה, אבל כל אחד מתפעל ממנה במידת היגיעה שמושקעת מצידו, בהתאם לרצונות ולמחשבות שאותם הוא פיתח בתוכו למדרגה הזאת. ולכן, אחד תופס אותה כמו ילד בן שנתיים, אחר תופס אותה כמו ילד בן ארבע, השלישי, כמו ילד בן עשר או חמש עשרה. וישנם בינינו כאלה, שהשיגו אותה בצורתה השלמה, כלומר, בהם כבר נמצאת ההרגשה השלמה של הכלי הרוחני הראשון שצריך להתגלות עכשיו.

אני מקווה שתוך הזמן הקרוב אנחנו נתקדם לקראת הגילוי הזה ונרכוש אותו. כי ההתפתחות הרוחנית, דומה לגשמית, יותר ויותר מזורזת במידת ההתקדמות. תראו באיזו איטיות מתפתחת האנושות, בכך שנמצאת במצב הראשוני במשך עשרות אלפי שנים, עד שהגיעה למשטר של עבדות, ואחר כך עברה מהר יותר לפיאודליזם, ועוד יותר מהר לקפיטאליזם ועוד יותר מהר לחברה פוסט תעשייתית מודרנית. מהירות ההתפתחות גוברת באופן אקספוננציאלי, בזמן יותר ויותר קצר מתרחשים יותר ויותר שינויים.

אותו הדבר זה יתרחש בהתפתחות הרוחנית שלנו. העיקר, להמשיך! ולא סתם לא לשכוח, אלא להמשיך את אותה המדרגה שהשגנו: את אותה רמת הבירור, החיבור, הביטול העצמי. רק לא לעזוב את מה שהושג: להיאחז בזה, כמו קרצייה או כמו כלב בולדוג ולהתקדם יותר ויותר.

תלמדו מהנחש, שבעצם מסמל את הטבע שלנו, איך שהוא בולע את הטרף שתפס יותר ויותר עמוק לתוכו, עד שבולע אותו במלואו. כך גם אנחנו צריכים להיכנס למדרגה הזאת, לא לעזוב אותה, אלא להיפך, להיאחז בה חזק מאוד ולחדור לתוכה, עד שנבלע את כולה.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 20.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לאחר הכנס: ב"אבני הרחיים" של הבורא 
המאמצים של היילוד מזרזים את לידתו
אל תזלזלו בשגרת היומיום