דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / פריצה מעבר למסגרות הצרות של העולם הזה

פריצה מעבר למסגרות הצרות של העולם הזה

שאלה: איך אנחנו יכולים לדעת שהפעולות שלנו הן לתועלת הבורא?

תשובתי: אם הבורא, זו צורה מסוימת שאני בעצמי מרכיב בתוכי, אז אני כבר צריך לדעת מה לתועלתו ומה לא לתועלתו. אם הצורה הזאת שמורכבת על ידִי היא לגמרי צורת ההשפעה, אז התועלת שלה זה להשפיע.

הבורא נמצא בתוכי. האדם אינו יודע דבר על מה שנמצא מחוצה לו. העולם, שנדמה לי שסובב אותי, זה דמיון. זהו שקר שנברא כדי שעל ידי היחס שלי אליו כאל עולם חיצוני כלפיי, אני אוכל ללמוד אותו בצורה מפורטת יותר, על ידי זה שאני מוציא מתוכי החוצה.

אם הייתי יכול להוציא החוצה גם את הרגשות והמחשבות שלי, ורואה את עצמי נפרשׂ על פני כל העולם, אז זה היה יוצא עולם אין סוף. ואז הייתי מגלה שהעולם לא קיים, שכל זה הם חלקי הכלים שלי. למעשה אין כלום, לא כל הדמויות האלה שמסביבי, ולא בני האדם. כל זה, זה אני שנקרא "אדם", שעומד מול הכוח של הבורא. עכשיו אני לא רואה אותו, אבל ניתנה לי האפשרות להתחיל להרגיש אותו.

אנחנו אף פעם לא נוכל לדעת על שום דבר שמחוצה לנו, לכן הכול זה רק "ממעשיך הכרנוך", ולשֵם כך אנחנו חייבים לרכוש בעצמנו תכונות רוחניות. בזה העולם הרוחני שונה מהעולם הגשמי.

בתוכנו נמצא איזה איזור, שהוא כמו כתם לבן, שבו אנחנו עכשיו לא מרגישים שום דבר. האיזור הזה מתחיל לאט לאט להתגלות, והוא נקרא: "העולם העליון".

פריצה מעבר למסגרות הצרות של העולם הזה

וישנו איזור שאותו אני מרגיש, כ"העולם הזה", ואז אני מתחיל להרגיש שרע לי בתוכו, כאילו שצר וצפוף לי בתוך המעגל הזה. אני מתחיל לחפש, אולי יש משהו שקיים מחוצה לו?

וחלק מהחושים שלי אומרים לי, שבאמת קיים משהו מעבר לגבולות שלו, מפני שהחלק הזה של החושים שלי נעלם: אני מרגיש שאני חי בהם ומת. וגם כן כל מיני האבחנות שבי: הדומם, הצומח, החי וה"מדבר", שגם אותם אני מרגיש כ"העולם הזה", הם גם כן באים ונעלמים, נולדים ומתים. אני רואה את החיים והמוות שלהם ומתוך זה אני מתחיל לחשוב שהכול זמני ומתכלה, הכול מתחלף, ואז אני מרגיש איזו ריקנות. לכן אני מתחיל לחפש ולחקור מה נמצא מעבר לגבולות של החיים הגשמיים האלה.

ואם אני לא אפרוץ מתוך הגבולות שלי החוצה, אז איך אני אוכל לגלות מה קורה שם? כך אנחנו באים לעולם העליון שקיים מעבר לגבולות העולם הזה. אבל גם העולם הזה וגם העולם העליון, זה הכול רצון לקבל, ואם מאחדים אותם יחד, אז יוצא עולם אין סוף.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 15.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מה יש מאחורי הוילון?
במרחק השנאה
המציאות בלתי ניתנת לחלוקה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest