קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: לאיזו מדרגה חדשה אנחנו צריכים לכוון את עצמנו לפני הכנסים?
תשובתי: המטרה שלנו היא לצאת מעצמנו, מתוכנו.
על ידי זה שאנחנו מתקרבים בינינו, אנחנו מתחילים להרגיש עד כמה זה דוחה אותנו, עד כמה אנחנו נסגרים בתוך עצמנו, לא יכולים להרשות לעצמנו להתקרב זה לזה, לעשות צעד קדימה. המצב של הדחייה שמתגלה, חוסר היכולת להתקרב, זהו האגו האמיתי.
אגואיזם, זו לא אותה ההרגשה שאנחנו מרגישים בחיי היום יום: בבית, בעבודה, בתקשורת בין בני אדם. זהו אגו בהמי יום יומי קטן, שאין לו שום קשר לאותו האגו שאנחנו צריכים לתקן.
אנחנו צריכים לתקן דווקא את אותו האגו שמופיע בזמן הניסיונות של ההתקרבות שלנו בינינו. לפעול נגדו – זוהי העבודה שלנו.
מה גם, שבכל שלב הבא, האגו דוחה אותנו יותר ויותר, והכמות המסוימת הזאת של הלחצים עליו ושל הדחיות מביאים את האדם למצב של ייאוש. ואם האדם לא עוזב את הניסיונות לפעול גם הלאה נגדו, בכך שמשתתף בכל האירועים, אז הוא מתחיל להבין שרק מלמעלה יכולים לעזור לו, רק אם יבוא איזה כוח מיוחד, כי הוא הרי לא מסוגל לעשות את זה בעצמו.
ודאי שאי אפשר לומר מראש ש"אני לא מסוגל לעשות כלום, שמישהו יעזור לי". בשביל זה באמת צריך להשיג מצב של ייאוש. וזה מתרחש רק כאשר את השקעת את כל המאמצים האפשריים, מילאת בהם את מה שנקרא מידת ה"סאה" ובכל זאת לא השגת דבר. נניח, שמילאת על ידי המאמצים והיגיעה שלך את כל ה"שקית" או ה"כוס", ואז בצעד הכי גבוה והאחרון אתה מרגיש: "זהו! רק מלמעלה אני יכול לקבל עזרה, רק זה יעזור לי". דווקא בזמן הזה נפתחת לאדם האפשרות לבקש ואז הוא מקבל עזרה.
אתם מתארים לעצמכם, כמה מאמצים ויגיעה עלינו להשקיע? אבל אם אנחנו עושים את זה יחד, בהשתוקקות הדדית, אז הכול קורה מהר מאוד, אבל אם עושים זאת ביחידות, זה יכול לקחת לא רק שנים, אלא גם כמה גלגולים.
לכן, בכך שמשתמשים באירועים שלנו לאיחוד, אנחנו בכל זאת צריכים להשתוקק ולהתכונן לפרוץ דרך הקליפה של האגו, לצאת מעבר לתחומים שלה ושם להתחבר על ידי ה"נקודות שבלב" שלנו. ואז אנחנו נשיג את מה שאני מקווה ישיגו הגברים בכנס שלהם. ואחר כך נתחבר.
מתוך ההכנה לכנס נשים, שיעור הווירטואלי, 06.01.2013
ידיעות קודמות בנושא:
כנס נשים: שום דבר לא בא בקלות
המדרגה ההכרחית
לבקוע את קליפת הגולם ולצאת לעולם הרוחני
