ההתחלה של כל ההתחלות

מתוך הכנס בנובוסיבירסק, שיעור מס' 4

את התוכן של ספרי הקבלה ניתן לחלק לשני חלקים.

באחד מהם מתוארת העבודה הרגשית שלנו שבינינו, ומוסבר איך אפשר דרכה לחדור לבורא שנמצא בינינו, ולא איפה שהוא בצד.

מצד שני, ניתנו לנו טקסטים קבליים מדויקים, כמו "פתיחה לחכמת הקבלה", "תלמוד עשר הספירות", ספר הזוהר, שאינם מובנים לנו בכלל. בספרים האלה מדובר על אותה המדרגה, שאליה אנחנו צריכים לעלות ואֵילו פעולות אנחנו צריכים לבצע, כדי שעל ידי החיבור בינינו וקבלת תכונת ההשפעה נוכל להתחיל להרגיש בתכונה המשותפת הכללית הזאת את העולם העליון.

לכן, בזה שאנחנו נשענים על המאמרים ועל העצות של בעל הסולם והרב"ש, אנחנו צריכים לבצע בינינו פעולות של חיבור ואיחוד, בעוד שבזמן קריאת הספרים על העולמות הרוחניים, עלינו למשוך על עצמנו את האור העליון.

במילים אחרות, חלק אחד של המקורות, הוא לימודי, הוא מייצב את הקשרים הנכונים שלנו כדי שנרגיש בהם את תכונת ההשפעה, את הבורא.

והחלק השני מוקדש לכך, שבזמן הלימוד נשיג בינינו מטרה של חיבור בכזאת מידה, שיתגלה האור העליון, הכוחות העליונים, התכונות, המדרגות, העולמות והאורות.

אנחנו צריכים להשתוקק לזה כמו ילד שמשתוקק להיות גדול, בכך שנדחף על ידי הטבע האגואיסטי שלו. הוא כל הזמן לוחץ עליו, מלמד אותו איך לגדול, והוא, ללא ליאות, עוסק בזה. לכן בגדילה הרוחנית שלנו אנחנו צריכים להשתדל להידמות לילדים, ועם אותה האנרגיה, עם אותה העקשנות כל הזמן לשחק במדרגה הבאה כדי להפוך להיות מבוגר, לחקור את אותו העולם של המבוגרים ואת היחסים הבוגרים.

לשֵם כך, מצד אחד, אנחנו צריכים לבטל את עצמנו כלפי החברים, ומצד שני, להיות יותר גדולים מהם, לעבוד על החיבור בקבוצה, לחפש כל הזדמנות להשלים אותו, להעמיק, להרחיב, לרכז בכזאת צורה, שבכל אחד מאיתנו, מכל הניצוצות שלנו ייווצר ניצוץ אחד גדול שיתלקח בינינו. לא צריך לפחד שאנחנו "משתפשפים" זה בזה כמו אגוזים בשק, כי מהשפשוף הזה גם כן יוצאים ניצוצות. אם אנחנו יודעים לשֵם מה אנחנו עושים את זה, אז הכול מצליח לנו.

העיקר כל הזמן להכיר בנחיצות של החיבור והדבקות עם הבורא ולא לפחד משום דבר. ברגע שהקבוצה או אנשים בודדים שוכחים בשביל מה הם נמצאים כאן, הם מייד נהפכים מקבוצה קבלית ל"מושב לצים".

כמו שכתוב בספר תהילים: "אשרי האיש, אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב". במילים האלה דוד המלך מתחיל את ספר תהלים, ספר הבקשות והפניות של האדם לבורא. הם מקובלים בכל העולם וידועים כהשתפכות של הלב האנושי. כלומר, זה הכי חשוב! זוהי ההתחלה של כל ההתחלות!

אנחנו יודעים שבקבוצות קיימים הרבה מאוד תנאים, בעיות, אבל הם כולם מסתכמים בנקודה אחת, במימוש החוק של "ואהבת לרעך כמוך", מפני שזהו החוק של הבורא. כאשר האגו מתקן את עצמו לאהבה, הוא הופך להיות דומה לבורא.

מתוך שיעור מס' 4 בנכנס בנובוסיבירסק, 08.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
נוסחת החדירה לעולם העליון
לא לתת לחבר לסטות מהדרך
מדריך לחיים