צריך לתת לכל אדם זמן!

צריך לתת לאדם זמן וחופש להתפתח ללא דיכוי. אתה רואה שאני נותן להיכנס באופן חופשי לשיעורים, ולא מעכב אף אחד אם האדם רוצה ללכת. אם האדם לא מזיק, אם הוא לא חולה נפש, שלימוד כזה יכול להזיק לו עצמו, אז אני תמיד שמח לראות אותו, אפילו אם הוא מגיע פעם בשנה. שיבוא לכאן, שיבדוק במקומות נוספים, העיקר בשבילו שיעשה כמה שיותר מהר את הבירור. והתפקיד שלי, זה לעזור לו בזה ולא לקשור אותו אליי.

קיימים סוגים שונים של מעגלים שבהם נמצאים אנשים: יותר ויותר פנימיים. ושם התנאים כבר יותר קשים. הם לוקחים על עצמם אחריות גדולה יותר וזקוקים לעזרה גדולה יותר. לכן לכל מעגל דרושים "שוטרים ושומרים" יותר ויותר קפדניים, עד למעגל הפנימי ביותר.

ואתם יכולים לקבוע את כל זה ביניכם. זה עדיין לא כל כך ברור, מפני שאתם לא מבינים את השורש של נשמתכם, אבל אחר כך הכול יהיה יותר ברור. עד לכזאת מידה, שהתלמידים של רבי שמעון ידעו בדיוק מאיזו ספירה מגיעה נשמתו של כל חבר שנמצא במבנה הכללי של עשר הספירות.

חייבים לכבד את מידת הסבלנות של האדם. כי הכול משתנה ואין יום דומה לחברו. לכן אדם שבא במשך שנים לשיעורים וכל הזמן נוכח בהם, חוזר שוב ושוב, הוא עושה בזה עבודה גדולה. איך שלא יהיה, הוא נכלל עם כולם, וחוץ מזה הוא מתקדם בלימוד של החומר. כל פעם משפיעים עליו אורות "מקיפים" ו"פנימיים" חדשים: דרך הלימוד, המורה, הסביבה.

זה דבר גדול מאוד! אנחנו לא מעריכים כל רגע שבו זכינו להימצא במגע או אפילו סתם בכיוון לגילוי הבורא. זה מראה על חוסר הרגשת הערכה וחשיבות הרוחניות. לכן, סבלנות, זה לא סתם המתנה במקום אחד. סבלנות זה שאני עושה מקסימום שביכולתי לעשות ומשלים עם אותה התוצאה שמתקבלת!

יכול להיות, שאני לא יכול לשמוח בכל רגע עם מה שאני מקבל, מפני שעדיין חסרה לי ההרגשה שהכול בא מהבורא, אפילו האירועים הלא נעימים ביותר. אבל בכל זאת חייבים לראות את הסבלנות כמשהו שיש בו ערך גדול מאוד.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 02.01.2013

ידיעות קודמות בנושא:
סבלנות מגיעה לפי מידת הסבלנות
לכבד כל אחד שנותן יגיעה בדרך הזאת
תסנן את כל מה שמיותר