"לבלוע" את כל הבריאה

שאלה: איך אנחנו יכולים להתכלל זה בזה, כדי להרגיש את עצמנו במערכת אינטגרלית? איך זה קורה?

תשובתי: זה מבוסס על כך, שאני לומד יחד עם החברים בקבוצה.

אנחנו לומדים על ההיסטוריה של ההתפתחות שלנו, על הבחירה החופשית, על השפעת הסביבה על האדם, מה זה מערכות אינטגרליות, באיזה אופן להשפיל את עצמך ולהגביה את האחרים, כדי להתעלות מעל עצמי. למעשה, אני לא צריך להשפיל ולמעוך את עצמי. זה נועד רק כדי להרגיש, את מה שנמצא מחוצה לי.

אנחנו לומדים על המוגבלות של התפיסה האגואיסטית שלנו. מסביבי נמצא עולם עצום, חלל עצום, אבל אני לא רואה אותו. אני רואה רק את מה שטוב לאגו הקטן שלי, או את מה שמאיים עליו, אחד מהשתיים. איפה כל השאר?

כאשר אני נכלל בתוך המערכת הזאת, אני מרחיב את הרֵגשות שלי ואת היכולות השׂכליות שלי, אני מתחיל להרגיש עולם עצום, מערכת ענקית, שיתוף פעולה הדדי, את כל הטבע. אני מתחיל להרגיש את עצמי בדרגה העליונה שלו, כאילו שבלעתי לתוכי את כל הבריאה.

כאשר אנחנו יוצאים לדרגה כזאת, אנחנו סוף סוף מתחילים להבין, איך ליצור כלכלה, פיננסים, איך לארגן את כל מה, שנכון להיום, נתקע. כי היום, מצד אחד אנחנו אגואיסטים, כל אחד מושך את השמיכה לעצמו, ומצד שני, המערכת שבה אנחנו קיימים, הפכה לכלל עולמית, תלויה הדדית כולם בכולם, ואינינו יודעים כיצד לעבוד איתה, לכן אנחנו מרגישים את המשבר.

משבר, זה הניגודיות בינינו לבין המערכת הזאת, שפתאום מתחילה להתגלות כאינטגרלית. לכן אנחנו חייבים להפוך להיות אינטגרליים כדי להבין את המערכת הזאת, לדעת לשתף עימה פעולה באופן הדדי ולתקן אותה. ואילו היום אנחנו לא יודעים כיצד צריכים לעבוד הבנקים, התעשייה, הקשרים ההדדיים בינינו ובעולם.

מתוך שיחה עם ואלריה חצ'טוריאן, 26.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לרגש של האינטגרליות אין גבולות
חברה זה הגוף הרוחני היחיד
תלות הדדית גוברת